נקודת המבחן של האג"ח הממשלתי קרבה והולכת

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה מזרחי טפחות, מתייחס לשינויים הקרובים בגובה הריבית במשק והשפעתם על איגרות החוב הממשלתיות
רונן מנחם | (6)

איגרות החוב של ממשלת ישראל נהנו משגשוג רב בשנה האחרונה. בין אם מדובר באיגרות חוב לא צמודות, צמודות מדד, עם תאריכי פדיון קרובים ורחוקים, היו בהן עליות נעות, שנעו בטווח של 3%-9%. תוצרת לא רעה לנכס המצטיין בביטחון שהוא נוסך במחזיקיו. למעשה, הביטחון היה כה רב, עד כי דווקא איגרות החוב הרחוקות יותר נהנו מהעליות הגבוהות יותר.

משכך, הגיעה השעה לשאול האם תימשך העדנה, או שמא מתקדרים עננים באופק? ובכן, הגם שאיגרות החוב הללו מוסיפות ליהנות מסביבה תומכת, בימינו לא ניתן לנוח על זרי הדפנה. להלן הסבר מהם החששות וסימני השאלה האופפים את איגרות החוב של ממשלת ישראל במבט לשנים הבאות.

ההצהרות והתקוות על ריבית בנק ישראל

העוגן לעליות ולאיתנות איגרות החוב הינה כמובן הריבית הנמוכה במשק. משנוכחו פעילי שוק ההון לדעת, לפני שנה, כי הריבית לא תוסיף לעלות בדרכה ל-4.5%, אלא תשוב לרדת לאזור 2.25% ואולי אף פחות מכך, הסיקו כי איגרות החוב הלא צמודות תצאנה נשכרות מכך. תחת הנחה זו, בשילוב התקווה כי בנק ישראל לא ישתכנע כי גלי ההאטה הכלכלית העולמית לא שוטפים את חופי ארצנו, נהנו בראש ובראשונה איגרות החוב שתאריכי הפדיון שלהם רחוקים יותר. נושא הריבית שט על מי מנוחות, עד לאחרונה. אני מאמין, כי הסוגיה תשוב בקרוב לסדר היום. עיון בהודעת הריבית האחרונה מראה כי בנק ישראל אכן ער לכך שלחצי מחירים עלולים להתפשט במשק.

לפי התחזיות הנוכחיות, בשלושת החודשים הבאים יעלה המדד ב-5.5% (קצב שנתי). בצל התייקרות חדה של המזון והדלקים בעולם, עליית מע"מ בארץ, פיחות השקל והתייקרות שכ"ד, ספק אם הקצב ירד לאחר מכן.

התמ"ג הפתיע לטובה וגדל 3.2% ברבעון השני של השנה. המדד המשולב למשק עולה בעקביות. תחזיות התמ"ג ל-2013 ירדו, אך עדיין סמוכות לקצב ההתרחבות האפשרי. מבחינה זו ובצל החשש מהתפשטות לחצי מחירים, תתקשה הריבית להמשיך לרדת ואולי אף תיאלץ לעלות. כמו כן, גם לאחר החבילה האחרונה, הממשלה צריכה לקצץ כ-50 מיליארד ש' בשלוש השנים הבאות, כדי לעמוד ביעדי ההוצאות והגירעון. זו משימה קשה, בטח כשלא ברור אם תוגש הצעת תקציב לשנה הבאה, או תוקדמנה הבחירות.

בארה"ב, קרבה והולכת הודעה על רכישת איגרות חוב, שתגדיל את היצע הדולרים ותדחוף כלפי מעלה, לפחות לזמן מה, את תשואות הפדיון על ה-Treasuries. להערכתי, בהינתן הפער השורר היום בין תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלות ארה"ב וישראל, כל קפיצה מעבר לים תמצא דרכה עד מהרה ובעצמה דומה לשוק הישראלי.

בשורה התחתונה, הריבית לא ירדה בחודשיים האחרונים כשהמדד ירד 0.8% וקשה להאמין שתרד כעת, אם בכלל. צרכי המימון של הממשלה יגדילו את הנפקות איגרות החוב לטווח בינוני - ארוך לפדיון. התנהגות איגרות החוב בארה"ב עלולה לתעתע, ועל ידי כך להגדיל את מידת התנודתיות גם בקרב איגרות החוב בארץ. בד בבד תיתכנה השלכות המצב המדיני - ביטחוני על פרמיית הסיכון של המשק.

התרחיש הסביר - ירידות באיגרות החוב, שתתמקדנה בסדרות בטווח פדיון בינוני - ארוך. לגבי העיתוי, עדיין קשה להעריך, אך נקודת המבחן קרבה והולכת.

רונן מנחם

מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    06/09/2012 09:55
    הגב לתגובה זו
    הזרמת דולרים בארה"ב מורידה ולא מעלה את הריביות שם
  • 4.
    ח.פ 06/09/2012 09:11
    הגב לתגובה זו
    אשמח לשמוע תירגום של הדברים להמלצות יותר ממוקדות ולקבל דוגמאות ולא אמירה שנשארת ברמה הכללית.
  • 3.
    מ 05/09/2012 23:02
    הגב לתגובה זו
    ברור שלפי הכתבה השקליות שאינן צמודות מדד יירדו. לחצים אינפלציוניים ישפרו את מצבם של צמוד המדד והצמודות לריבית בנק ישראל.
  • תודה (ל"ת)
    siryusgo 05/09/2012 23:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איזה אגרות חוב ירדו הצמודות או השקליות? (ל"ת)
    siryusgo 05/09/2012 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Z 05/09/2012 11:17
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שלפחות אתה הבנת..
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.