פרשה חדשה מסעירה את ארה"ב, משרד השירותים הפיננסים של ניו יורק (DFS) הוציא צו כנגד בנק Standard Chartered, הבנק החמישי בגודלו בבריטניה, הכולל איום לבטל את רישיון הבנק לפעולה בארה"ב. זאת, בשל ראיות לכאורה, כי Chartered העלים מהרשויות בארה"ב בשנים 2001-2010 כ 60 אלף עסקאות עבור לקוחות אירניים. עסקאות אשר הסתכמו בסך של כ-250 מיליארד דולר וייצרו עמלות של מאות מיליוני דולרים עבור Chartered.

הדוח שפרסם ה-DFS כולל התבטאות חמורה, לפיה פעילות הבנק הותירה את המערכת הפיננסית בארה"ב פגיעה לפעולות טרור, עסקאות נשק, סמים ופשעים שונים, והסתירה מהרשויות והחוקרים מידע קריטי שיכול לשמש אותה למניעת הפעולות הללו.

התגובה העיקרית של הבנק הינה הכחשה מכל וכל - לדבריו מעל ל-99% מהעסקאות המדוברות ענו על הדרישות הרגולטוריות, והמעט שלא ענו עליהן מסתכמות בפחות מ-14 מיליון דולרים.

שורה של צעדים כנגד בנקים בריטים

קשה שלא לראות את רצף האירועים האחרונים כיד מכוונת של הרגולציה בארה"ב כנגד בנקים זרים, ובריטים בפרט. ההאשמות כנגד Standard Chartered מצטרפות לשורה של האשמות דומות כנגד שישה בנקים זרים, מהם שלושה בריטים, שפעלו בארה"ב בשנים האחרונות. הגדול בהם, HSBC, הואשם בסיוע לקרטלים במקסיקו להלבין כספי סמים ונקנס בסכום חסר תקדים של 700 מיליון דולר. גם חברת הביטוח ING, והבנקים Barclays ו-Lloyds הבריטים הואשמו בהאשמות דומות, שהסתיימו בהסכמי פשרה מלווים בקנסות.

כל זאת, בצל פרשה אחרת, של תמרון שער הלייבור ע"י בנקים בארה"ב, כאשר גם כאן בנק בריטי גדול, Barclays, הוא אחד מהנאשמים העיקריים. פרשה זו, טרם הסתיימה, אך המנכ"ל האגדי שלה, בוב דיימון, כבר נאלץ להתפטר.

בנקים מפוקפקים או תקופה מפוקפקת?

במסמך של ה DFS כונה הבנק הבריטי "בנק מפוקפק". אך קשה להאמין שבנק בריטי מכובד כמו Standard Chartered, החליט יום אחד להיהפך לצינור להזרמת כספים לפעילות לא חוקית באירן. באותו אופן, קשה מאד להאמין שאחד מהבנקים הגדולים בעולם, HSBC, עסק בקידום קרטלים של בלדרי סמים במקסיקו.

מה שיותר סביר הוא, שהבנקים הללו כופפו מדי פעם את החוקים הקיימים, בכל אותם מקומות בהם הייתה להם הזדמנות לבצע עסקאות רווחיות מאד. האם הבנקים האמריקנים בעצמם נקיי כפיים? האם הם לא כופפו את הכללים מדי פעם? מגוחך לחשוב כך. בשנים שלפני משבר 2008 הרגולציה הבנקאית בכל העולם, ובארה"ב ובריטניה במיוחד, בקושי פעלה. היא הוקשחה רק בשנים האחרונות, כדי לטפל בכל הפרשיות השונות בהם מנהלים בכירים בבנקים ניצלו את היעדרה בכדי להרוויח בונוסים ומשכורות עתק לעצמם. כך פעלו כל הבנקים.

אז מי ירוויח מכל הפרשה?

הבנקים האמריקנים כמובן. אם Standard Chartered יאבד את רישיונו לפעול בארה"ב, תהיה פחות תחרות לבנקים המקומיים. הבנק היה ידוע עד כה כבעל מוניטין חיובי בקרב הבנקים הגלובליים. הוא יצא מהמשבר מחוזק, נוכח מעורבותו הנמוכה בשוק המשכנתאות העולמי. הפרשה האחרונה, גם אם תסתיים בקנס כספי בלבד, פוגעת קשות במוניטין שהוא בנה עד כה.

סיום מפתיע?

היום היה אמור להתקיים שימוע בנושא Standard Chartered בסנאט האמריקני. בשימוע היה על הבנק להסביר את חלקו בפרשה ולטעון מדוע אין לשלול ממנו את הרישיון לפעול במדינה. יש המעריכים ששלילת הרישיון הייתה גורמת לירידה של 40% ברווחי הבנק. משלא יוכלו להרשות לעצמם את הסיכון, מנהלי Standard Chartered לא המתינו לשימוע וחתמו על הסכם פשרה של 340 מיליון דולר. הפשרה תציל את רישיון הבנק בארה"ב ותסיים את ההתדיינות בנושא, שפגעה במוניטין. ייתכן שכעת גם הוסרה חרב הפיטורין, שעמדה מעל צווארם של מנכ"ל הבנק ובכירים נוספים בבנק. בתקווה שבכך הסתיימו כל סכומי הפשרות שישלם הבנק לרגולטורים בארה"ב.

לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עליי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה