עשו מאות מיליוני דולרים בעמלות על אירן - וארה"ב זועמת
פרשה חדשה מסעירה את ארה"ב, משרד השירותים הפיננסים של ניו יורק (DFS) הוציא צו כנגד בנק Standard Chartered, הבנק החמישי בגודלו בבריטניה, הכולל איום לבטל את רישיון הבנק לפעולה בארה"ב. זאת, בשל ראיות לכאורה, כי Chartered העלים מהרשויות בארה"ב בשנים 2001-2010 כ 60 אלף עסקאות עבור לקוחות אירניים. עסקאות אשר הסתכמו בסך של כ-250 מיליארד דולר וייצרו עמלות של מאות מיליוני דולרים עבור Chartered.
הדוח שפרסם ה-DFS כולל התבטאות חמורה, לפיה פעילות הבנק הותירה את המערכת הפיננסית בארה"ב פגיעה לפעולות טרור, עסקאות נשק, סמים ופשעים שונים, והסתירה מהרשויות והחוקרים מידע קריטי שיכול לשמש אותה למניעת הפעולות הללו.
התגובה העיקרית של הבנק הינה הכחשה מכל וכל - לדבריו מעל ל-99% מהעסקאות המדוברות ענו על הדרישות הרגולטוריות, והמעט שלא ענו עליהן מסתכמות בפחות מ-14 מיליון דולרים.
שורה של צעדים כנגד בנקים בריטים
קשה שלא לראות את רצף האירועים האחרונים כיד מכוונת של הרגולציה בארה"ב כנגד בנקים זרים, ובריטים בפרט. ההאשמות כנגד Standard Chartered מצטרפות לשורה של האשמות דומות כנגד שישה בנקים זרים, מהם שלושה בריטים, שפעלו בארה"ב בשנים האחרונות. הגדול בהם, HSBC, הואשם בסיוע לקרטלים במקסיקו להלבין כספי סמים ונקנס בסכום חסר תקדים של 700 מיליון דולר. גם חברת הביטוח ING, והבנקים Barclays ו-Lloyds הבריטים הואשמו בהאשמות דומות, שהסתיימו בהסכמי פשרה מלווים בקנסות.
כל זאת, בצל פרשה אחרת, של תמרון שער הלייבור ע"י בנקים בארה"ב, כאשר גם כאן בנק בריטי גדול, Barclays, הוא אחד מהנאשמים העיקריים. פרשה זו, טרם הסתיימה, אך המנכ"ל האגדי שלה, בוב דיימון, כבר נאלץ להתפטר.
בנקים מפוקפקים או תקופה מפוקפקת?
במסמך של ה DFS כונה הבנק הבריטי "בנק מפוקפק". אך קשה להאמין שבנק בריטי מכובד כמו Standard Chartered, החליט יום אחד להיהפך לצינור להזרמת כספים לפעילות לא חוקית באירן. באותו אופן, קשה מאד להאמין שאחד מהבנקים הגדולים בעולם, HSBC, עסק בקידום קרטלים של בלדרי סמים במקסיקו.
מה שיותר סביר הוא, שהבנקים הללו כופפו מדי פעם את החוקים הקיימים, בכל אותם מקומות בהם הייתה להם הזדמנות לבצע עסקאות רווחיות מאד. האם הבנקים האמריקנים בעצמם נקיי כפיים? האם הם לא כופפו את הכללים מדי פעם? מגוחך לחשוב כך. בשנים שלפני משבר 2008 הרגולציה הבנקאית בכל העולם, ובארה"ב ובריטניה במיוחד, בקושי פעלה. היא הוקשחה רק בשנים האחרונות, כדי לטפל בכל הפרשיות השונות בהם מנהלים בכירים בבנקים ניצלו את היעדרה בכדי להרוויח בונוסים ומשכורות עתק לעצמם. כך פעלו כל הבנקים.
אז מי ירוויח מכל הפרשה?
הבנקים האמריקנים כמובן. אם Standard Chartered יאבד את רישיונו לפעול בארה"ב, תהיה פחות תחרות לבנקים המקומיים. הבנק היה ידוע עד כה כבעל מוניטין חיובי בקרב הבנקים הגלובליים. הוא יצא מהמשבר מחוזק, נוכח מעורבותו הנמוכה בשוק המשכנתאות העולמי. הפרשה האחרונה, גם אם תסתיים בקנס כספי בלבד, פוגעת קשות במוניטין שהוא בנה עד כה.
סיום מפתיע?
היום היה אמור להתקיים שימוע בנושא Standard Chartered בסנאט האמריקני. בשימוע היה על הבנק להסביר את חלקו בפרשה ולטעון מדוע אין לשלול ממנו את הרישיון לפעול במדינה. יש המעריכים ששלילת הרישיון הייתה גורמת לירידה של 40% ברווחי הבנק. משלא יוכלו להרשות לעצמם את הסיכון, מנהלי Standard Chartered לא המתינו לשימוע וחתמו על הסכם פשרה של 340 מיליון דולר. הפשרה תציל את רישיון הבנק בארה"ב ותסיים את ההתדיינות בנושא, שפגעה במוניטין. ייתכן שכעת גם הוסרה חרב הפיטורין, שעמדה מעל צווארם של מנכ"ל הבנק ובכירים נוספים בבנק. בתקווה שבכך הסתיימו כל סכומי הפשרות שישלם הבנק לרגולטורים בארה"ב.
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עליי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 3.ג'ק יורם 16/08/2012 10:46הגב לתגובה זואין ספק שהכתבה המעניינת והמנוסחת כך שכל דחפין יבין ,איפשרה להבין את הנושא המביך/מרגיז/מעניין/מסקרן של פרשות הבנקים האנגלים והתביעות האמריקאיות...
- 2.מומו 15/08/2012 13:42הגב לתגובה זותקנות חדשות שאסור לך לכתוב? איך זה שעשרות כלכלנים מבנקים ובתי השקעות כותבים טורים ועונים ומתיינים עם כולם באתרים אחרים וגם בטלויזיה. למה לך אסור? לא מבין?
- 1.מנטליסט 15/08/2012 11:04הגב לתגובה זוהמעקב אחר הנושא רלוונטי, מועיל וחשוב. אני חושש כי תהיינה עוד דוגמאות בעתיד, נקווה שלא יותר מדי. תודה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
