על אופי הצרכן בארה"ב וכיוון הכלכלה
אחד מהגורמים החשובים בכלכלה האמריקנית, אם לא החשוב ביותר הוא הצרכן המקומי. זה האחרון מניע את הכלכלה ועל פי אופן וכמות צריכתו, מתנהלת רוב כלכלת ארה"ב. הצרכן אחראי על כ-70% מהתוצר בארה"ב. עובדה זו מספקת יתרון משמעותי לכלכלה המקומית, שכן התנהגות הצרכן נובעת בעיקר מהמדיניות והפעילות המקומית, כך שלמעשה רוב התנהלות הכלכלה תלויה בגורמים פנימיים. כמובן ששינויים במצב הכלכלה העולמית משפיעים גם הם על ארה"ב, בעיקר על הייצוא, אך עדיין כלכלת ארה"ב תלויה בעיקר בעצמה. מנגד, התלות במצבי רוח משתנים של האוכלוסייה עלולה להוות בעיה.
בשנים האחרונות הצרכן האמריקני עובר לחצים ושינויים משמעותיים. ירידה חדה במחירי הנדל"ן, עלייה במחירי המחייה, מהלכי התייעלות של חברות, גלי פיטורים מאז 2008 ובנוסף חוסר יציבות בכלכלה העולמית. שינויים אלו משפיעים באופן משמעותי על מצב רוחו והתנהגותו של הצרכן. מדד בטחון הצרכנים ומדד סנטימנט הצרכנים של מישיגן מספקים אינדיקציה למצב רוחו רמיזה לגבי קבלת החלטות עתידיות.
בכדי לקבל תמונה ברורה יותר על ההתנהלות והתנהגות בפועל של הצרכן האמריקני, ניתן להשוות בין שני נתונים: תביעות ראשוניות לדמי אבטלה ושעור החיסכון של הצרכן. הנתון לתביעות ראשוניות לדמי אבטלה מתעדכן פעם בשבוע, הוא מספק מידע על השינויים במשק ויכולתם של האזרחים להתאקלם בשוק העבודה. ניתן לראות בנתון זה השתקפות של מצב המשק המקומי. נתון שיעור החיסכון מספק לנו מידע על התנהגות ואופן התגובה הצפוי של האזרח למצב המשק והכלכלה.
הצרכן בארה"ב מגיב למתרחש בכלכלה ב"חשש" כבדרך של העלאת החיסכון בימים בהם יש קושי במציאת עבודה. לחילופין , בתקופות בהן מציאת עבודה היא משימה פשוטה יותר, הוא "משחרר" את הארנק ביתר קלות. הדבר הבולט ואף המדהים, הוא מהירות התגובה של הצרכן האמריקני לשינויים בתביעות האבטלה. ניתן לדמיין את האמריקני ששמע על פיטורי השכן שלו ומיד החליט שזה הזמן להגדיל את החיסכון, מאחר והמצב נהיה קשה יותר. מנגד, ברגע שהשכן מוצא עבודה, אפשר לחזור לשגרה ולהוריד את רמת החיסכון.
הדינמיות של הצרכן מהווה יתרון משמעותי לכלכלה, ברגע שהוא מרגיש התחלה של ביטחון - הוא חוזר לשגרה ולצריכה באופן מיידי, ובכך מניע את הכלכלה. מנגד הדינמיות עלולה לפעול גם בכיוון השני, לדוגמא בתחילת 2008 חלה עלייה קלה יחסית במספר דורשי האבטלה, אשר הובילה לעלייה חדה בשיעור החיסכון. הסיכון בכך הוא היווצרות מעגל "פחד", אשר תחילתו בעליית האבטלה, המובילה להאטה ברכישות חדשות והעלאת שיעור החיסכון, התורמים לעלייה נוספת באבטלה.
הלקוח הפרטי בארה"ב מעולם לא היה חסכן במיוחד, בעשור הקודם עמד שיעור החיסכון ברמות של 1%-4%, אולם ניתן לראות כי בשנים האחרונות נמצא שיעור החסכון ברמות גבוהות יותר מאלו שהיו לפני עשור, ונעות בטווח של 3.5%-5%. השינויים הדרמטיים בכלכלה הביאו את הצרכן לבצע שינויים בהרגלי החיסכון והצריכה, נראה כי התנודות בשיעור החיסכון יימשכו בשל אופיו, אך עם זאת נראה שהפנים את המציאות הכלכלית החדשה ומבין שהגדלת שיעור החסכון הינה הכרחית.
ניתן לשים לב כי הצרכן האמריקני אינו מסתפק בתחושת ביטחונו הכלכלי האישי ומושפע מהביטחון הכלכלי סביבו. לאור זאת, בכדי לקבל תמונה שלמה לגבי הכלכלה האמריקנית, בנוסף לשלל נתוני המאקרו המתפרסמים, יש לקחת בחשבון את אופיים המיוחד של הצרכנים האמריקנים מאחר ולמצב רוחו ואופי התנהגותו של הצרכן יש משמעות מיידית וחשובה על הכלכלה.
- 1.אצלנו הבעיה הזו לא קיימת.למי יש כסף לחסוך??!! (ל"ת)אני 29/07/2012 12:39הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
