על אופי הצרכן בארה"ב וכיוון הכלכלה

איתי מנשה, מנהל השקעות בחברת תכלית דיסקונט, העוסקת בניהול תיקי השקעות, סוקר את השפעותיו של הצרכן הפרטי בארה"ב על הכלכלה הגדולה בעולם
איתי מנשה | (1)

אחד מהגורמים החשובים בכלכלה האמריקנית, אם לא החשוב ביותר הוא הצרכן המקומי. זה האחרון מניע את הכלכלה ועל פי אופן וכמות צריכתו, מתנהלת רוב כלכלת ארה"ב. הצרכן אחראי על כ-70% מהתוצר בארה"ב. עובדה זו מספקת יתרון משמעותי לכלכלה המקומית, שכן התנהגות הצרכן נובעת בעיקר מהמדיניות והפעילות המקומית, כך שלמעשה רוב התנהלות הכלכלה תלויה בגורמים פנימיים. כמובן ששינויים במצב הכלכלה העולמית משפיעים גם הם על ארה"ב, בעיקר על הייצוא, אך עדיין כלכלת ארה"ב תלויה בעיקר בעצמה. מנגד, התלות במצבי רוח משתנים של האוכלוסייה עלולה להוות בעיה.

בשנים האחרונות הצרכן האמריקני עובר לחצים ושינויים משמעותיים. ירידה חדה במחירי הנדל"ן, עלייה במחירי המחייה, מהלכי התייעלות של חברות, גלי פיטורים מאז 2008 ובנוסף חוסר יציבות בכלכלה העולמית. שינויים אלו משפיעים באופן משמעותי על מצב רוחו והתנהגותו של הצרכן. מדד בטחון הצרכנים ומדד סנטימנט הצרכנים של מישיגן מספקים אינדיקציה למצב רוחו רמיזה לגבי קבלת החלטות עתידיות.

בכדי לקבל תמונה ברורה יותר על ההתנהלות והתנהגות בפועל של הצרכן האמריקני, ניתן להשוות בין שני נתונים: תביעות ראשוניות לדמי אבטלה ושעור החיסכון של הצרכן. הנתון לתביעות ראשוניות לדמי אבטלה מתעדכן פעם בשבוע, הוא מספק מידע על השינויים במשק ויכולתם של האזרחים להתאקלם בשוק העבודה. ניתן לראות בנתון זה השתקפות של מצב המשק המקומי. נתון שיעור החיסכון מספק לנו מידע על התנהגות ואופן התגובה הצפוי של האזרח למצב המשק והכלכלה.

הצרכן בארה"ב מגיב למתרחש בכלכלה ב"חשש" כבדרך של העלאת החיסכון בימים בהם יש קושי במציאת עבודה. לחילופין , בתקופות בהן מציאת עבודה היא משימה פשוטה יותר, הוא "משחרר" את הארנק ביתר קלות. הדבר הבולט ואף המדהים, הוא מהירות התגובה של הצרכן האמריקני לשינויים בתביעות האבטלה. ניתן לדמיין את האמריקני ששמע על פיטורי השכן שלו ומיד החליט שזה הזמן להגדיל את החיסכון, מאחר והמצב נהיה קשה יותר. מנגד, ברגע שהשכן מוצא עבודה, אפשר לחזור לשגרה ולהוריד את רמת החיסכון.

הדינמיות של הצרכן מהווה יתרון משמעותי לכלכלה, ברגע שהוא מרגיש התחלה של ביטחון - הוא חוזר לשגרה ולצריכה באופן מיידי, ובכך מניע את הכלכלה. מנגד הדינמיות עלולה לפעול גם בכיוון השני, לדוגמא בתחילת 2008 חלה עלייה קלה יחסית במספר דורשי האבטלה, אשר הובילה לעלייה חדה בשיעור החיסכון. הסיכון בכך הוא היווצרות מעגל "פחד", אשר תחילתו בעליית האבטלה, המובילה להאטה ברכישות חדשות והעלאת שיעור החיסכון, התורמים לעלייה נוספת באבטלה.

הלקוח הפרטי בארה"ב מעולם לא היה חסכן במיוחד, בעשור הקודם עמד שיעור החיסכון ברמות של 1%-4%, אולם ניתן לראות כי בשנים האחרונות נמצא שיעור החסכון ברמות גבוהות יותר מאלו שהיו לפני עשור, ונעות בטווח של 3.5%-5%. השינויים הדרמטיים בכלכלה הביאו את הצרכן לבצע שינויים בהרגלי החיסכון והצריכה, נראה כי התנודות בשיעור החיסכון יימשכו בשל אופיו, אך עם זאת נראה שהפנים את המציאות הכלכלית החדשה ומבין שהגדלת שיעור החסכון הינה הכרחית.

ניתן לשים לב כי הצרכן האמריקני אינו מסתפק בתחושת ביטחונו הכלכלי האישי ומושפע מהביטחון הכלכלי סביבו. לאור זאת, בכדי לקבל תמונה שלמה לגבי הכלכלה האמריקנית, בנוסף לשלל נתוני המאקרו המתפרסמים, יש לקחת בחשבון את אופיים המיוחד של הצרכנים האמריקנים מאחר ולמצב רוחו ואופי התנהגותו של הצרכן יש משמעות מיידית וחשובה על הכלכלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אצלנו הבעיה הזו לא קיימת.למי יש כסף לחסוך??!! (ל"ת)
    אני 29/07/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?