מבצע במניית אפי פיתוח - משלמים על אפימול ומקבלים את השאר בחינם
חברת אפי פיתוח, המוחזקת בכ-63.7% בידי אפריקה ישראל, מהווה את זרוע הנדל"ן של החברה ברוסיה. מניית החברה נסחרת בבורסה בלונדון ברמת סחירות נמוכה בשער של כ-0.40 פני (נכון לתאריך 29/12), אשר גוזר שווי של כ-420 מיליון דולר לחברה. ההון העצמי של החברה (ללא זכויות המיעוט) עומד על כ-1.84 מיליארד ש', כך שהחברה נסחרת במכפיל הון של 0.23.
הנכס העיקרי והמדובר של החברה הוא קניון אפימול במוסקבה שהושק רשמית בחודש מאי השנה, ומשתרע על שטח של כ-180,000 מ"ר, מתוכם שטחים להשכרה של כ-108,000 מ"ר. מדובר בקניון בסדר גודל מהותי, גם לעיר כמו מוסקבה. לשם ההשוואה, קניון איילון בר"ג משתרע על שטח של כ-23,000 מ"ר וקניון רמת אביב מכיל כ-18,000 מ"ר שטחי מסחר.
עד לאחרונה הקניון הוחזק בשיתוף 25% עם עיריית מוסקבה, לפני כשלושה חודשים רכשה אפי את חלקה של העירייה בכ-157 מיליון דולר - עסקה הגוזרת לקניון שווי של כ-630 מיליון דולר בלבד. בנוסף, החודש הושלמה רכישת החניון התת קרקעי של האפימול (שאינו מחושב בשווי הקניון) מעיריית מוסקבה תמורת 126 מליון דולר במספר תשלומים. החניון נמצא בשלבי הכנה וכולל 2,700 מקומות חניה.
מבלי להיכנס לשיקולים של עיריית מוסקבה בתמחור הקניון, נראה שאפי ביצעה עסקה מצוינת מבחינת המחיר. יש לציין ששווי הקניון בספרי אפי פיתוח עומד על 1.077 מיליארד דולר (שבנוסף לכך, כבר רשמה מצידה מהעסקה הנוכחית רווח הון של 112 מליון דולר בדוחות הרבעון השלישי, עובדה שגרמה להרמת גבות בשוק). לטעמנו, לא העסקה שבוצעה בזול, ולא הערכת השווי בדוחות אפי משקפות את שוויו.
כיום הקניון עומד על כ-79% תפוסה ועדיין נמצא בשלבי "הרצה" מאז פתיחתו הרשמית השנה. בשלב זה הקניון מייצר NOI (הכנסות נטו) של כ-55 מיליון דולר, והחברה צופה שעד 2013 ה-NOI השנתי מהקניון יעמוד על כ-120-130 מיליון דולר.
לאחר ההקדמה נעבור כעת לניתוח שווי מקוצר:
- דמי השכירות הממוצעים על סמך החוזים האחרונים עומדים על כ-1,300 דולר למ"ר, ואנו מניחים NOI מייצג שנתי למ"ר של כ-1,100 דולר לאחר עלויות התפעול והאחזקה. בהנחת תפוסה מייצגת של כ-90% (כלומר השכרה של כ-97,000 מ"ר), ניתן לטעמנו להניח NOI מייצג בטווח הארוך לקניון של כ-106 מיליון דולר לשנה, ואותו להוון בשיעור היוון גבוה יחסית של 11.5%, ובכך לגזור לקניון שווי של כ-920 מיליון דולר.
- החוב הפיננסי נטו של אפי פיתוח בניכוי המזומן עומד על כ-519 מיליון דולר.
מכאן יוצא שאם נתעלם מכל יתר נכסי החברה, וניקח רק את שווי קניון אפימול, בניכוי החוב של החברה, נקבל שווי לחברה של כ-400 מיליון דולר - לא רחוק משווי השוק בו נסחרת החברה. המשמעות היא שכאשר אנו קונים כיום מניות של אפי פיתוח, אנו מקבלים למעשה את כל יתר נכסי החברה בחינם.
מה מקבלים כיום "בחינם" בין היתר?
- פרויקט משרדים במוסקבה "ארבע הרוחות" - מוחזק 50% בידי החברה, בנוי ומניב כ-29 מיליון דולר NOI בשנה.
- מלון "אקווהמרין" - ממוקם במרכז מוסקבה, מכיל 159 חדרים בשיעור תפוסה של כ-60%.
- פרויקט אוזקובסקיה שלב 3 - מוחזק 50% בידי החברה, משולב מגורים ומשרדים, אמור להסתיים בסוף 2011 ולהניב לפי הערכות כ-38 מיליון דולר NOI בשנה בתפוסה מלאה.
- פרויקט טברסקיה - קרקע במיקום מרכזי במוסקבה בשטח של כ-574,000 מ"ר הכוללת תכנון לפרויקט משולב של בנייני משרדים, מרכזי מסחר, מלון ומגורים.
לסיכום, למרות הסיכון הגבוה מאוד בהשקעה בחברת נדל"ן יזמית בשוק הרוסי, ניתן להיחשף כיום לחברה שמחזיקה בקניון האפימול, ובנוסף ב-13 פרויקטים בשלבים שונים בשווי בספרים של כ-1 מיליארד דולר. זאת מול חוב נטו של כ-520 מיליון דולר בלבד.
במצב כזה, כל משקיע יכול לבדו להחליט באיזה שווי לקחת את נכסי החברה ביחס לשוויים בספרי החברה. סביר שגם אם ניקח שווי מגוחך, עדיין ביחס למחיר המניה הדבר יצביע על קניה.
- 6.משקיע כבד 10/01/2012 08:21הגב לתגובה זומקוה שהיא תמשיך לעלות השנה כי נמאס לי כבר מהפסדים הכבדים.
- 5.משקיע כבד 02/01/2012 20:16הגב לתגובה זובעל המניות העקרי יגדיל את השליטה ,כמובן שיתנו לו במחיר כפול או פי שלוש,ימים יגידו ,המניה זולה .
- 4.שי לוי אני מחזיק ממך . סקירה מדויקת ונכונה (ל"ת)שמיל 01/01/2012 19:57הגב לתגובה זו
- 3.אפי פיתוח בדרך להצפת ערך ודיבידנדים בקרוב.... (ל"ת)מולי 01/01/2012 19:24הגב לתגובה זו
- 2.המבצע עומד להסתיים בקרוב ,כניסה 40% למעלה (ל"ת)בוריס 01/01/2012 17:54הגב לתגובה זו
- 1.לבטוב 01/01/2012 16:36הגב לתגובה זומה, כולם עוורים ? לא רואים מה שכבוד האנליסט רואה ? כנראה משהו רקוב שם
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
