הנתונים טובים, אז למה הכלכלה הגדולה בעולם בקושי צומחת?

איתי מנשה, מנהל השקעות בחברת תכלית דיסקונט - מציג למה ארה"ב, למרות הנתונים החזקים, לא צומחת כבעבר, וכיצד ניתן לשנות את המצב?
איתי מנשה | (6)

אם יש נושא שרוב המשקיעים מסכימים עליו, הוא שהאיום המשמעותי על שוקי המניות והכלכלה בשנת 2012 מגיע מכיוון אירופה. לאחר היכרות קצרה עם כלכלת הגוש אירופי ומבט על תשואות האג"ח של מדינות מובילות ביבשת, אין צורך להסביר מדוע רואים באירופה כאיום מרכזי.

לעומתה ארה"ב יורדת מהכותרות בהקשר של סיכון, ובעיותיה מעט נשכחות. יחד עם זאת, אין להמעיט במצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. ארה"ב עברה משבר חריף לפני 3 שנים ועדיין מתקשה להתאושש ולהאיץ את צמיחת הכלכלה.

מאז תחילת המשבר פעל הבנק המרכזי בארה"ב במהירות ובנחרצות בכדי לחזור ולהציג צמיחה. הבנק, בראשותו של בן ברננקי, ביצע מספר פעולות. המשמעותיות שבהן היו הורדת הריבית לרמה אפסית, ושתי תוכניות תמריצים שהזרימו למשק מאות מליארדי דולרים. מטרת הפעולות היתה לשמור על יציבות הבנקים והורדת הריביות במשק. אם כך, מדוע לאחר 3 שנים ארה"ב עדיין שקועה בצמיחה חלשה, אבטלה שמסרבת לרדת ומחירי נדל"ן שממשיכים לדשדש לאחר צניחה חדה?

הרי כסף, אחד מהמרכיבים העקריים לעידוד הכלכלה, יש בשפע ואפילו בזול. 2 הנתונים שמבהירים לנו את המצב בו שרויה ארה"ב הם ה-1M ומכפיל הכסף. זה הראשון, מייצג את כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב בידי כלל המשק. בהגדרתו אינו מתייחס לרזרבות בידי הבנקים, מאחר וכסף זה אינו משתתף במחזור הפעיל. אם כך M1 הוא למעשה כמות הכסף במשק.

מכפיל הכסף הוא היחס בין כמות הכסף במשק לבין הרזרבות בידי הבנקים. על פי מכפיל הכסף ניתן לדעת מה היכולת, או הרצון, של הבנקים להלוות כספים. לדוגמה, המשמעות של מכפיל כסף 2 היא כי על כל תוספת של דולר 1 בכמות הכסף במשק, הבנק מלווה 2 דולר.

כאשר בוחנים את 1M ומכפיל הכסף כיום, רואים תמונה שונה מבעבר. ב-50 השנים האחרונות סיפקו הבנקים אשראי עד קרוב למה שאפשרה להם הרגולציה, בהתאם לכך מכפיל הכסף עמד על רמות של 1.5-3. מצב זה השתנה באופן חד מאז תחילת המשבר, מכפיל הכסף ירד לרמה נמוכה מ-1. לעומת זאת, נוספו למשק האמריקני קרוב לטריליון דולר, דבר שהוביל לעלייה משמעותית בכמות הכסף במשק 1M.

העלייה של 1M היא לרוב בשורה טובה למשק, האפשרות של הבנקים לספק אשראי גדלה, יש יותר כסף נזיל וזול, שסביר שיופנה לצריכה והשקעות שיתורגמו בסופו של דבר לצמיחה. אך כיום לא זה המצב. לבנקים יש את האפשרות להלוות, אך אין להם את הרצון. כפי שניתן לראות, כמות הכסף גדלה בצורה משמעותית, אך במקום לספק אשראי למשק הבנקים מעדיפים לשמור את הכסף אצלם. על כל עלייה של דולר 1 בכמות הכסף, הבנקים מלווים 0.8 דולר בלבד. ניתן להסיק מכך כי אם בעבר מכפיל הכסף היה נתון שעוזר לבחון את היכולת של הבנקים להלוות כספים, כיום מכפיל הכסף משקף לנו את הרצון של הבנקים להלוות.

בתחילת המשבר עיקר הבעיה נבע מחשש של משיכת כספים מאסיבית וחדלות פירעון של לווים. לכן היה זה טבעי כי בנקים יעדיפו לחזק ולהגדיל את הרזרבות ולעצור אשראי חדש. מאז קריסת ליהמן ברדרס עברו למעלה מ-3 שנים, ניתן לומר כי ארה"ב מתאוששת באיטיות מהמשבר, ולמרות זאת הבנקים עדיין לא חידשו את אספקת האשראי למשק באופן שמתקרב לשנים קודמות.

אחת הסיבות שגרמו לכך היא רגולציה ומבחני לחץ שהבנקים נאלצים לעבור מאז פרוץ המשבר בכדי לבחון את יציבותם, אך זו לא העיקרית. הסיבה המרכזית היא אמון. עדיין קיים חשש בקרב מקבלי ההחלטות בבנקים לספק אשראי חדש, בתנאיי השוק הקיימים הם לא מוכנים לקחת את הסיכון בתמורה לתשואה.

ככל הנראה תוכניות תמריצים נוספות לא הן שיתרמו להמרצת הכלכלה. ע"פ הנתונים ניתן לראות כי תוכניות התמריצים שכבר הופעלו בעבר, עדיין לא הסתיימו, הן עדיין כאן. הכסף שהוזרם עד כה עדיין נמצא בידי הבנקים ובפיקדונות. בכדי שהכסף שכבר הוזרם יתורגם לצמיחה, יש למצוא את הדרך לגרום לכסף לעבור מהבנקים והפקדונות להשקעות וצריכה. אך לשם כך דרושים שינויים פיסקליים עמוקים יותר שצריכים להגיע מתוך מדיניות מסודרת. אבל כרגע הפוליטקיאים עסוקים יותר בהכנה לקראת הבחירות הקרבות, מאשר במציאת פתרון לבעיות הכלכלה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קשה לצמוח כיש רמת תוצר של 46 אלף דולר לנפש.. (ל"ת)
    יודע ספר 01/01/2012 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוהד 01/01/2012 15:20
    הגב לתגובה זו
    אכן נכון, אולם... המשקיעים מסתכלים לאירופה במקום לסין.... טעות קריטית אין לבנקים שום תמריץ לתת כסף לעסקים שהם יודעים שתכף יש גל נוסף של משכנתאות והליקופטר בן ימריא פעם נוספת.
  • 3.
    לוק 01/01/2012 13:01
    הגב לתגובה זו
    הפדרל ריזרב מרשה לבנקים לשמור 10% מהכסף שלהם כאשר השאר ניתן להלוואות אותו. מדובר על מכפיל כסף reserve requirement של 1:9, הבנקים השתמשו בכסף במקום למתן אשראי למשחק בשוק ההון.
  • נמרוד 01/01/2012 14:47
    הגב לתגובה זו
    כיום הבנקים במגננה. בכסף שהם לוווים הם מבצרים את ההלוואות הפרואות שנתנו לפני המשבר. בארץ הנדלן הוא עקב אכילס של הבנקים. בעיקר משקיעים וחברות שקנו קרקעות במחירים מופקעים ובמימון מלא.
  • 2.
    דני 01/01/2012 12:48
    הגב לתגובה זו
    תקשיב לי טוב אין לך מושג לפעמים אני חושב שאתה בכלל לא מבין על מה אתה מדבר. מה אתה קשור למכפיל רווח ולכל המושגים האלה!!!
  • 1.
    גיל 01/01/2012 12:21
    הגב לתגובה זו
    המשך כך!
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.