הנתונים טובים, אז למה הכלכלה הגדולה בעולם בקושי צומחת?
אם יש נושא שרוב המשקיעים מסכימים עליו, הוא שהאיום המשמעותי על שוקי המניות והכלכלה בשנת 2012 מגיע מכיוון אירופה. לאחר היכרות קצרה עם כלכלת הגוש אירופי ומבט על תשואות האג"ח של מדינות מובילות ביבשת, אין צורך להסביר מדוע רואים באירופה כאיום מרכזי.
לעומתה ארה"ב יורדת מהכותרות בהקשר של סיכון, ובעיותיה מעט נשכחות. יחד עם זאת, אין להמעיט במצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. ארה"ב עברה משבר חריף לפני 3 שנים ועדיין מתקשה להתאושש ולהאיץ את צמיחת הכלכלה.
מאז תחילת המשבר פעל הבנק המרכזי בארה"ב במהירות ובנחרצות בכדי לחזור ולהציג צמיחה. הבנק, בראשותו של בן ברננקי, ביצע מספר פעולות. המשמעותיות שבהן היו הורדת הריבית לרמה אפסית, ושתי תוכניות תמריצים שהזרימו למשק מאות מליארדי דולרים. מטרת הפעולות היתה לשמור על יציבות הבנקים והורדת הריביות במשק. אם כך, מדוע לאחר 3 שנים ארה"ב עדיין שקועה בצמיחה חלשה, אבטלה שמסרבת לרדת ומחירי נדל"ן שממשיכים לדשדש לאחר צניחה חדה?
הרי כסף, אחד מהמרכיבים העקריים לעידוד הכלכלה, יש בשפע ואפילו בזול. 2 הנתונים שמבהירים לנו את המצב בו שרויה ארה"ב הם ה-1M ומכפיל הכסף. זה הראשון, מייצג את כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב בידי כלל המשק. בהגדרתו אינו מתייחס לרזרבות בידי הבנקים, מאחר וכסף זה אינו משתתף במחזור הפעיל. אם כך M1 הוא למעשה כמות הכסף במשק.
מכפיל הכסף הוא היחס בין כמות הכסף במשק לבין הרזרבות בידי הבנקים. על פי מכפיל הכסף ניתן לדעת מה היכולת, או הרצון, של הבנקים להלוות כספים. לדוגמה, המשמעות של מכפיל כסף 2 היא כי על כל תוספת של דולר 1 בכמות הכסף במשק, הבנק מלווה 2 דולר.
כאשר בוחנים את 1M ומכפיל הכסף כיום, רואים תמונה שונה מבעבר. ב-50 השנים האחרונות סיפקו הבנקים אשראי עד קרוב למה שאפשרה להם הרגולציה, בהתאם לכך מכפיל הכסף עמד על רמות של 1.5-3. מצב זה השתנה באופן חד מאז תחילת המשבר, מכפיל הכסף ירד לרמה נמוכה מ-1. לעומת זאת, נוספו למשק האמריקני קרוב לטריליון דולר, דבר שהוביל לעלייה משמעותית בכמות הכסף במשק 1M.
העלייה של 1M היא לרוב בשורה טובה למשק, האפשרות של הבנקים לספק אשראי גדלה, יש יותר כסף נזיל וזול, שסביר שיופנה לצריכה והשקעות שיתורגמו בסופו של דבר לצמיחה. אך כיום לא זה המצב. לבנקים יש את האפשרות להלוות, אך אין להם את הרצון. כפי שניתן לראות, כמות הכסף גדלה בצורה משמעותית, אך במקום לספק אשראי למשק הבנקים מעדיפים לשמור את הכסף אצלם. על כל עלייה של דולר 1 בכמות הכסף, הבנקים מלווים 0.8 דולר בלבד. ניתן להסיק מכך כי אם בעבר מכפיל הכסף היה נתון שעוזר לבחון את היכולת של הבנקים להלוות כספים, כיום מכפיל הכסף משקף לנו את הרצון של הבנקים להלוות.
בתחילת המשבר עיקר הבעיה נבע מחשש של משיכת כספים מאסיבית וחדלות פירעון של לווים. לכן היה זה טבעי כי בנקים יעדיפו לחזק ולהגדיל את הרזרבות ולעצור אשראי חדש. מאז קריסת ליהמן ברדרס עברו למעלה מ-3 שנים, ניתן לומר כי ארה"ב מתאוששת באיטיות מהמשבר, ולמרות זאת הבנקים עדיין לא חידשו את אספקת האשראי למשק באופן שמתקרב לשנים קודמות.
אחת הסיבות שגרמו לכך היא רגולציה ומבחני לחץ שהבנקים נאלצים לעבור מאז פרוץ המשבר בכדי לבחון את יציבותם, אך זו לא העיקרית. הסיבה המרכזית היא אמון. עדיין קיים חשש בקרב מקבלי ההחלטות בבנקים לספק אשראי חדש, בתנאיי השוק הקיימים הם לא מוכנים לקחת את הסיכון בתמורה לתשואה.
ככל הנראה תוכניות תמריצים נוספות לא הן שיתרמו להמרצת הכלכלה. ע"פ הנתונים ניתן לראות כי תוכניות התמריצים שכבר הופעלו בעבר, עדיין לא הסתיימו, הן עדיין כאן. הכסף שהוזרם עד כה עדיין נמצא בידי הבנקים ובפיקדונות. בכדי שהכסף שכבר הוזרם יתורגם לצמיחה, יש למצוא את הדרך לגרום לכסף לעבור מהבנקים והפקדונות להשקעות וצריכה. אך לשם כך דרושים שינויים פיסקליים עמוקים יותר שצריכים להגיע מתוך מדיניות מסודרת. אבל כרגע הפוליטקיאים עסוקים יותר בהכנה לקראת הבחירות הקרבות, מאשר במציאת פתרון לבעיות הכלכלה.
- 5.קשה לצמוח כיש רמת תוצר של 46 אלף דולר לנפש.. (ל"ת)יודע ספר 01/01/2012 21:31הגב לתגובה זו
- 4.אוהד 01/01/2012 15:20הגב לתגובה זואכן נכון, אולם... המשקיעים מסתכלים לאירופה במקום לסין.... טעות קריטית אין לבנקים שום תמריץ לתת כסף לעסקים שהם יודעים שתכף יש גל נוסף של משכנתאות והליקופטר בן ימריא פעם נוספת.
- 3.לוק 01/01/2012 13:01הגב לתגובה זוהפדרל ריזרב מרשה לבנקים לשמור 10% מהכסף שלהם כאשר השאר ניתן להלוואות אותו. מדובר על מכפיל כסף reserve requirement של 1:9, הבנקים השתמשו בכסף במקום למתן אשראי למשחק בשוק ההון.
- נמרוד 01/01/2012 14:47הגב לתגובה זוכיום הבנקים במגננה. בכסף שהם לוווים הם מבצרים את ההלוואות הפרואות שנתנו לפני המשבר. בארץ הנדלן הוא עקב אכילס של הבנקים. בעיקר משקיעים וחברות שקנו קרקעות במחירים מופקעים ובמימון מלא.
- 2.דני 01/01/2012 12:48הגב לתגובה זותקשיב לי טוב אין לך מושג לפעמים אני חושב שאתה בכלל לא מבין על מה אתה מדבר. מה אתה קשור למכפיל רווח ולכל המושגים האלה!!!
- 1.גיל 01/01/2012 12:21הגב לתגובה זוהמשך כך!
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
.jpg)