יועץ עיסקי
צילום: FREEPIK

המבול עוד לפנינו - על העלייה הגדולה בהוצאות המשפחתיות ואיך להיערך?

יוקר המחיה מרקיע שחקים, הריבית הגבוהה חונקת ומשקי הבית בישראל ניצבים בפני סכנת טביעה. אל תחכו שהריבית תרד והמיסים יעלמו, נווטו עוד היום את הספינה שלכם אל חוף המבטחים בעזרת התנהלות כלכלית נכונה

אלון לוי |


לכל אחד מאיתנו יש עסק. לא תמצאו אותו ברשם החברות, ואולי אתם לא מתייחסים אליו כעסק, אבל כל יחיד/ה ובעלי משפחה הם בעלי עסק, שחייבים לשים לב להתנהלות הכלכלית השוטפת שלו. בשנים האחרונות "ניהול העסק" שלנו הפך למתאגר מאד, לעיתים על גבול הבלתי אפשרי: עליות המחירים במשק לא נעצרות והוצאות המחיה של משפחה ממוצעת עלתה בשיעור של עשרות אחוזים, כאשר רק בשישי האחרון התפרסם מדד חודש ינואר שזינק ב -0.6% . אך "הרוצח השקט"  האמיתי הוא לא אחר מהריבית המשולמת לבנק. 


כמה עליית הריבית משפיעה עלינו ?

עד לפני שנתיים ריבית בנק ישראל הייתה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה ועמדה על 0.1% בלבד, וריבית הפריים עמדה על 1.6%. לאור זאת שסביבת הריבית הייתה נמוכה, תושבים רבים רכשו דירות בעזרת משכנתאות מתוך ידיעה שהריבית משנת 2017 יציבה ונעה בין 0.1%-0.25%. בפועל, החל מפברואר 2022 הריבית עלתה ב-4.4% ועומדת כיום על 4.5% (ריבית הפריים - 6%).

לשם ההמחשה, זוג עם שני ילדים שלקח משכנתא לפני שנתיים בסך 700,000 ש"ח ל-30 שנה בריבית משתנה במסלול "פריים", ובריבית של פריים מינוס 0.5%, כיום הוא יצטרך לשלם לבנק סכום חודשי נוסף של 1,700 ש"ח  לערך. ואם אותה משפחה נמצאת במינוס או נטלה הלוואות, סכום החזר הריבית לבנק יעלה עוד יותר. רק בשביל לעשות לכם סדר, משפחה שההחזר החודשי שלה עלה ב-2,500 ש"ח, תידרש לעליית שכר ברוטו של 5,000 ש"ח לערך (מזה ינוכה מס הכנסה, ביטוח לאומי וכו') על מנת לכסות את העלייה בהוצאות הריבית וכנראה שלא בכדי הודיע בנק ישראל בשבוע שעבר כי יותר מ-40% מאלה שלקחו משכנתאות לאחרונה יתקשו לשלם אותן. 

על פי מנהלי בנקים, לפחות 75% ממשקי הבית נמצאים במינוס או גוררים אשראי מכביד, והרבה משפחות רק מחכות להשתחררות של קרנות השתלמות או ירושות על מנת לפרוע את האשראי שרק הולך ותופח. תוסיפו לזה את הגזירות הכלכליות שחלו עלינו מתחילת 2025 ובראשם עליית שיעור המעמ ב – 1% , והעליה במחירי המים, מיסי העירייה (ארנונה) והחשמל, ותבינו שהעתיד הנראה לעין לא נראה ורוד עבור המשפחה הישראלית הממוצעת וכי לטענת רבים המבול (הכלכלי) עוד לפנינו.

מה הקשר בין אינפלציה לבין עליית הריבית?

כאשר סביבת הריבית נמוכה, יותר אנשים לוקחים הלוואות ופחות מפקידים בפיקדונות. לאור זאת נוצר מצב שיותר כסף "מסתובב בחוץ", ולכן התושבים קונים יותר וכאשר קונים יותר אז המחירים עולים. בשנים 2021-2024 עלו המחירים בשיעור מצטבר של יותר מ-15%, כלומר כל צריכה ממוצעת של משפחה שעמדה על 5,000 ש"ח לחודש בסוף שנת 2020, עומדת כיום על יותר מ-5,750 שקל. על מנת לעצור את עליית המחירים, בנק ישראל מעלה את הריבית במשק. בפועל המחירים לא ממש נעצרו אבל הריבית נשארה גבוהה ומכבידה מאוד על כולנו. מכבידה מאד.

אז לאן פנינו מועדות? כנראה שלא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית ולהקל על לווי המשכנתאות ונוטלי האשראי, כאשר הכלכלנים מצפים להורדה אחת לפחות עד סוף השנה. בנק ישראל ער לקשיים הכלכליים האדירים שעומדים בפני אזרחי ישראל. כמובן שהכל דינמי בעולמנו, ושגם השינוי בשיעורי הריבית בארה"ב ובאירופה, השינוי בשער החליפין וההתפתחות בנושא הביטחוני, ישפיעו בסופו של דבר באופן ישיר על הנעשה במדינה הקטנה שלנו. עד אז, זה הזמן שלכם לקחת אחריות ולנווט את הספינה שלכם לחוף מבטחים. 

הנה לכם שישה טיפים שיסייעו לכם להתנהל נכון:

. הימנעו ממינוס - מינוס בבנק הינו שווה ערך להלוואה לא מוסדרת, והריבית עליו יכולה להגיע עד 17% (!) ואף יותר. עדיף לקחת הלוואה מוסדרת בריבית נמוכה יותר, ותמיד כמעט אפשר לפרוע אותה בפירעון מוקדם ללא קנסות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 בחנו מחזור משכנתא - השינויים בשיעורי הריבית ועליית המדד המשמעותית מצדיקים בחינת מחזור משכנתא, כולל פריסת ההחזר החודשי לתקופה ארוכה יותר. ההמלצה שלי היא להגביל את החזר המשכנתא ל-25% מסך הכנסות המשפחה.

 שקלו הקפאת תשלומי משכנתא - בחלק מהבנקים ניתן להגיש בקשה להקפאת תשלומי משכנתא ולקבל דחיה של חודש או יותר, ובכך לצמצם את המינוס בבנק ולקבל קצת אויר לנשימה.

 נהלו תקציב - הקדישו זמן לתכנון ההוצאות כפי שאתם משקיעים בייצור ההכנסות. כדי לצאת מהמינוס חייבים לאזן בין ההכנסות להוצאות. במידה ויש צורך בצמצום, בחנו מה ההוצאה הראשונה שניתן לוותר עליה לעת עתה.

 אחדו הלוואות למשכנתא– בחנו ריכוז כל ההתחייבויות באמצעות איחוד הלוואות למשכנתא לכל מטרה, שמאפשרת פריסה נוחה יותר וריביות סבירות יותר.


אם אין לכם את הידע הפיננסי המתאים, פנו לייעוץ מקצועי. זכרו שהבנק הינו עסק לכל דבר וכמעט תמיד הרווח שלו הוא ההפסד שלכם.



* המאמר אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ השקעות, התלויים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הכותב הינו רואה חשבון, יועץ משכנתאות ומרצה בחוג לכלכלה וחשבונאות במכללה האקדמית רמת גן



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?