Bizportal בדק מספרים: הוצאות הפרסום של בתי ההשקעות

110 מיליון דולר, זהו הסכום הכולל (מחירי מחירון), על-פי נתוני יפעת-בקרת פרסום, אותו הוציאו המפרסמים בשוק ההון (לא כולל אינטרנט) בשנה החולפת. מי השקיע הכי הרבה, מי הגדיל ומי קיצץ בחיזור אחרי המשקיע? כל הנתונים

המלחמה בין בתי ההשקעות הישראלים על כיסו של המשקיע הקטן ניכרת בתחומים רבים. אחד מאלו והבולטים שבהם, הנוגע לכל אחד מאיתנו בחיי היום יום, הוא תחום הפרסום. Bizportal עושה סדר בשדה הקרב הבולט ביותר ומכריז על "המשקיעים" הגדולים.

בסקירה זו, בדקנו את ההוצאה לפרסום של בתי ההשקעות - קרנות הנאמנות וקופות הגמל בשנת 2007. היקפי ההוצאה על פרסום המובאים הינם במחירי מחירון, זאת לעומת מחירי הפרסום הריאליים הנאמדים בכחצי מהסכום.

שנה לא קלה ולא ממש צפויה עברה על השוק הפיננסי בכל רבדיו. בשנה זו, אופיין שוק ההון במשברים, תהפוכות ותנודתיות גדולה. חברות הפיננסים הישראליות נדרשו להתמודד בזמן אמת מול המתרחש בזירה העולמית והמקומית ובעיקר מול מתחריהם על כיסו של המשקיע הפוטנציאלי הבא.

אחד הנתונים שמתוכם ניתן ללמוד על כניסת המשקיעים בשוק ההון הישראלי הוא כאמור ההוצאה לפרסום של בתי ההשקעות, בענפי המדיה השונים, שמתנהגת בקורולציה די גבוהה עם מחזור המסחר בבורסה.

פעמים רבות ניתן למצוא יחס ישר בין הביטוי הפרסומי של שוק מסוים לבין ההתרחשות והתחרות המתקיימת בו בפועל. אם כך, אזי שוק ההון הוא "סיר מבעבע" עמוס בעניין, ותעיד על כך הצמיחה בתקציבי הפרסום של בתי ההשקעות.

חמישיית הצמרת בהוצאה הכוללת לפרסום

הסכום המצרפי שהוציאו חמשת הגופים הממוקמים בראש רשימת המפרסמים על-פי הוצאה כספית, מסתכם ב-66.8 מיליון דולר, כ-60.7% מסך כל עוגת הפרסום של בתי ההשקעות.

במקום ה-1: קבוצת כלל - כ-16.5 מיליון דולר

במקום ה-2: אקסלנס נשואה - כ-15 מיליון דולר

במקום ה-3: מרקסטון/פריזמה - כ-13.4 מיליון דולר

במקום ה-4: פסגות אופק - כ-12.4 מיליון דולר

במקום ה-5: קבוצת הראל - כ-9.5 מיליון דולר

הוצאה לפרסום: בתי השקעות

מפילוח ההוצאה לפרסום על-פי ענף בתי ההשקעות, מנתוני יפעת-בקרת פרסום, עולה, כי המפרסמת הגדולה ביותר היא כלל שגם רושמת שינוי של 109% לעומת ההוצאה ב-2006, זאת עם הוצאה של 7.5 מיליון דולר לעומת 3.5 מיליון דולר.

קבוצת מגדל רשמה זינוק בהוצאה שעומד על כמעט פי 10, עם הוצאה של 1.9 מיליון דולר ב-2007, לעומת 191 אלף דולר ב- 2006.

פריזמה מקבוצת מרקסטון רשמה שינוי קטן של 17% ב-2007 לעומת שאר בתי ההשקעות, עם הוצאה של כ-3.4 מיליון דולר, לעומת כ-2.9 מיליון דולר ב-2006.

קופות גמל

קבוצת הראל רשמה את הזינוק הגדול ביותר, בהוצאה לפרסום על קופות גמל, בין 2006 ל-2007, עם הוצאה של כ-2.2 מיליון דולר בשנה האחרונה לעומת כמה אלפי דולרים ב-2006.

למרות הזינוק הגבוה של קבוצת הראל, ישיר בית השקעות היא זו שרשמה את ההוצאה הגבוהה ביותר ב-2007 על קופות גמל עם הוצאה של כ-3.1 מיליון דולר המהווה זינוק של 1108% לעומת 2006, בה הוציאה כ-260 אלף דולר.

מילה נוספת, שראויה לציון, בהוצאה לפרסום על קופות גמל מגיעה מכיוון כלל שפרסמה בהיקף של כ- 1.5 מיליון דולר, לעומת סכום מזערי של כ-40 אלף דולר ב-2006.

בתי ההשקעות שהנמיכו היקפי פרסום בכל הקשור לקופות גמל הם: אפסילון, אלטשולר-שחם ואקסלנס נשואה.

קרנות נאמנות

פסגות אופק רשמה עלייה של 378% לעומת 2006 עם ההוצאה הגדולה ביותר בפרסום קרנות. זו נאמדת בכ-10.2 מיליון דולר לעומת 2.1 מיליון דולר ב-2006.

פריזמה, שמתברגת אחריה ברשימת המוציאות הגדולות רשמה עלייה של של 638% עם הוצאה של כ-8.3 מיליון דולר, לעומת 2006 בה השקיעה בפרסום קרנות סכום הנאמד בכ-1.1 מיליון דולר.

בין המקצצים בהיקף הפרסום על קרנות ב-2007 ניתן למצוא בתי השקעות כמו: אלטשולר-שחם, מילניום, רקנאטי, גאון ופקן פלוס.

היקף התקציבים במשרדי הפרסום

העובדה שהמלחמה בפרסום בשוק ההון צומחת משנה לשנה מגבירה כמובן את חשיבות התקציבים של בתי ההשקעות בעבור משרדי הפרסום. אפשר לומר שאחד מסמלי הסטטוס הקיימים היום בענף הפרסום הוא היכולת להתהדר בהחזקת תקציב שכזה, גם מבחינת המוניטין ובעיקר מבחינת המשמעות הכספית שיש לעניין.

בשנת 2007 קוטפים את הבכורה משרד הפרסום שלמור אבנון-עמיחי עם היקף הנאמד בכ- 13.5 מיליון דולר. אחריהם, ולא במרחק רב נמצאים מקאן אריקסון עם 13.3 מיליון דולר, ושאר המשרדים עם היקפים מעל 10 מיליון דולר הם; ענבר מרחב שקד, אדלר-חומסקי ודרורי שלומי שמוצאים עצמם במקום ה-5, הכל תודות לכסף הרב שנשפך מכיוון בתי ההשקעות.

ניתן לראות משרדים שאינם מתברגים בעשירייה הראשונה של הפרסום בארץ, אך מספיקה העובדה שהם מחזיקים בתקציב פרסום גדול של בית השקעות כדי לתפוס מקום של כבוד בתעשייה, ודוגמאות לא חסר: ענבר מרחב שקד עם אקסלנס נשואה ודרורי שלומי עם קבוצת כלל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.