Bizportal בדק מספרים: הוצאות הפרסום של בתי ההשקעות
המלחמה בין בתי ההשקעות הישראלים על כיסו של המשקיע הקטן ניכרת בתחומים רבים. אחד מאלו והבולטים שבהם, הנוגע לכל אחד מאיתנו בחיי היום יום, הוא תחום הפרסום. Bizportal עושה סדר בשדה הקרב הבולט ביותר ומכריז על "המשקיעים" הגדולים.
בסקירה זו, בדקנו את ההוצאה לפרסום של בתי ההשקעות - קרנות הנאמנות וקופות הגמל בשנת 2007. היקפי ההוצאה על פרסום המובאים הינם במחירי מחירון, זאת לעומת מחירי הפרסום הריאליים הנאמדים בכחצי מהסכום.
שנה לא קלה ולא ממש צפויה עברה על השוק הפיננסי בכל רבדיו. בשנה זו, אופיין שוק ההון במשברים, תהפוכות ותנודתיות גדולה. חברות הפיננסים הישראליות נדרשו להתמודד בזמן אמת מול המתרחש בזירה העולמית והמקומית ובעיקר מול מתחריהם על כיסו של המשקיע הפוטנציאלי הבא.
אחד הנתונים שמתוכם ניתן ללמוד על כניסת המשקיעים בשוק ההון הישראלי הוא כאמור ההוצאה לפרסום של בתי ההשקעות, בענפי המדיה השונים, שמתנהגת בקורולציה די גבוהה עם מחזור המסחר בבורסה.
פעמים רבות ניתן למצוא יחס ישר בין הביטוי הפרסומי של שוק מסוים לבין ההתרחשות והתחרות המתקיימת בו בפועל. אם כך, אזי שוק ההון הוא "סיר מבעבע" עמוס בעניין, ותעיד על כך הצמיחה בתקציבי הפרסום של בתי ההשקעות.
חמישיית הצמרת בהוצאה הכוללת לפרסום
הסכום המצרפי שהוציאו חמשת הגופים הממוקמים בראש רשימת המפרסמים על-פי הוצאה כספית, מסתכם ב-66.8 מיליון דולר, כ-60.7% מסך כל עוגת הפרסום של בתי ההשקעות.
במקום ה-1: קבוצת כלל - כ-16.5 מיליון דולר
במקום ה-2: אקסלנס נשואה - כ-15 מיליון דולר
במקום ה-3: מרקסטון/פריזמה - כ-13.4 מיליון דולר
במקום ה-4: פסגות אופק - כ-12.4 מיליון דולר
במקום ה-5: קבוצת הראל - כ-9.5 מיליון דולר
הוצאה לפרסום: בתי השקעות
מפילוח ההוצאה לפרסום על-פי ענף בתי ההשקעות, מנתוני יפעת-בקרת פרסום, עולה, כי המפרסמת הגדולה ביותר היא כלל שגם רושמת שינוי של 109% לעומת ההוצאה ב-2006, זאת עם הוצאה של 7.5 מיליון דולר לעומת 3.5 מיליון דולר.
קבוצת מגדל רשמה זינוק בהוצאה שעומד על כמעט פי 10, עם הוצאה של 1.9 מיליון דולר ב-2007, לעומת 191 אלף דולר ב- 2006.
פריזמה מקבוצת מרקסטון רשמה שינוי קטן של 17% ב-2007 לעומת שאר בתי ההשקעות, עם הוצאה של כ-3.4 מיליון דולר, לעומת כ-2.9 מיליון דולר ב-2006.
קופות גמל
קבוצת הראל רשמה את הזינוק הגדול ביותר, בהוצאה לפרסום על קופות גמל, בין 2006 ל-2007, עם הוצאה של כ-2.2 מיליון דולר בשנה האחרונה לעומת כמה אלפי דולרים ב-2006.
למרות הזינוק הגבוה של קבוצת הראל, ישיר בית השקעות היא זו שרשמה את ההוצאה הגבוהה ביותר ב-2007 על קופות גמל עם הוצאה של כ-3.1 מיליון דולר המהווה זינוק של 1108% לעומת 2006, בה הוציאה כ-260 אלף דולר.
מילה נוספת, שראויה לציון, בהוצאה לפרסום על קופות גמל מגיעה מכיוון כלל שפרסמה בהיקף של כ- 1.5 מיליון דולר, לעומת סכום מזערי של כ-40 אלף דולר ב-2006.
בתי ההשקעות שהנמיכו היקפי פרסום בכל הקשור לקופות גמל הם: אפסילון, אלטשולר-שחם ואקסלנס נשואה.
קרנות נאמנות
פסגות אופק רשמה עלייה של 378% לעומת 2006 עם ההוצאה הגדולה ביותר בפרסום קרנות. זו נאמדת בכ-10.2 מיליון דולר לעומת 2.1 מיליון דולר ב-2006.
פריזמה, שמתברגת אחריה ברשימת המוציאות הגדולות רשמה עלייה של של 638% עם הוצאה של כ-8.3 מיליון דולר, לעומת 2006 בה השקיעה בפרסום קרנות סכום הנאמד בכ-1.1 מיליון דולר.
בין המקצצים בהיקף הפרסום על קרנות ב-2007 ניתן למצוא בתי השקעות כמו: אלטשולר-שחם, מילניום, רקנאטי, גאון ופקן פלוס.
היקף התקציבים במשרדי הפרסום
העובדה שהמלחמה בפרסום בשוק ההון צומחת משנה לשנה מגבירה כמובן את חשיבות התקציבים של בתי ההשקעות בעבור משרדי הפרסום. אפשר לומר שאחד מסמלי הסטטוס הקיימים היום בענף הפרסום הוא היכולת להתהדר בהחזקת תקציב שכזה, גם מבחינת המוניטין ובעיקר מבחינת המשמעות הכספית שיש לעניין.
בשנת 2007 קוטפים את הבכורה משרד הפרסום שלמור אבנון-עמיחי עם היקף הנאמד בכ- 13.5 מיליון דולר. אחריהם, ולא במרחק רב נמצאים מקאן אריקסון עם 13.3 מיליון דולר, ושאר המשרדים עם היקפים מעל 10 מיליון דולר הם; ענבר מרחב שקד, אדלר-חומסקי ודרורי שלומי שמוצאים עצמם במקום ה-5, הכל תודות לכסף הרב שנשפך מכיוון בתי ההשקעות.
ניתן לראות משרדים שאינם מתברגים בעשירייה הראשונה של הפרסום בארץ, אך מספיקה העובדה שהם מחזיקים בתקציב פרסום גדול של בית השקעות כדי לתפוס מקום של כבוד בתעשייה, ודוגמאות לא חסר: ענבר מרחב שקד עם אקסלנס נשואה ודרורי שלומי עם קבוצת כלל.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")