Bizportal בדק מספרים: הוצאות הפרסום של בתי ההשקעות
המלחמה בין בתי ההשקעות הישראלים על כיסו של המשקיע הקטן ניכרת בתחומים רבים. אחד מאלו והבולטים שבהם, הנוגע לכל אחד מאיתנו בחיי היום יום, הוא תחום הפרסום. Bizportal עושה סדר בשדה הקרב הבולט ביותר ומכריז על "המשקיעים" הגדולים.
בסקירה זו, בדקנו את ההוצאה לפרסום של בתי ההשקעות - קרנות הנאמנות וקופות הגמל בשנת 2007. היקפי ההוצאה על פרסום המובאים הינם במחירי מחירון, זאת לעומת מחירי הפרסום הריאליים הנאמדים בכחצי מהסכום.
שנה לא קלה ולא ממש צפויה עברה על השוק הפיננסי בכל רבדיו. בשנה זו, אופיין שוק ההון במשברים, תהפוכות ותנודתיות גדולה. חברות הפיננסים הישראליות נדרשו להתמודד בזמן אמת מול המתרחש בזירה העולמית והמקומית ובעיקר מול מתחריהם על כיסו של המשקיע הפוטנציאלי הבא.
אחד הנתונים שמתוכם ניתן ללמוד על כניסת המשקיעים בשוק ההון הישראלי הוא כאמור ההוצאה לפרסום של בתי ההשקעות, בענפי המדיה השונים, שמתנהגת בקורולציה די גבוהה עם מחזור המסחר בבורסה.
פעמים רבות ניתן למצוא יחס ישר בין הביטוי הפרסומי של שוק מסוים לבין ההתרחשות והתחרות המתקיימת בו בפועל. אם כך, אזי שוק ההון הוא "סיר מבעבע" עמוס בעניין, ותעיד על כך הצמיחה בתקציבי הפרסום של בתי ההשקעות.
חמישיית הצמרת בהוצאה הכוללת לפרסום
הסכום המצרפי שהוציאו חמשת הגופים הממוקמים בראש רשימת המפרסמים על-פי הוצאה כספית, מסתכם ב-66.8 מיליון דולר, כ-60.7% מסך כל עוגת הפרסום של בתי ההשקעות.
במקום ה-1: קבוצת כלל - כ-16.5 מיליון דולר
במקום ה-2: אקסלנס נשואה - כ-15 מיליון דולר
במקום ה-3: מרקסטון/פריזמה - כ-13.4 מיליון דולר
במקום ה-4: פסגות אופק - כ-12.4 מיליון דולר
במקום ה-5: קבוצת הראל - כ-9.5 מיליון דולר
הוצאה לפרסום: בתי השקעות
מפילוח ההוצאה לפרסום על-פי ענף בתי ההשקעות, מנתוני יפעת-בקרת פרסום, עולה, כי המפרסמת הגדולה ביותר היא כלל שגם רושמת שינוי של 109% לעומת ההוצאה ב-2006, זאת עם הוצאה של 7.5 מיליון דולר לעומת 3.5 מיליון דולר.
קבוצת מגדל רשמה זינוק בהוצאה שעומד על כמעט פי 10, עם הוצאה של 1.9 מיליון דולר ב-2007, לעומת 191 אלף דולר ב- 2006.
פריזמה מקבוצת מרקסטון רשמה שינוי קטן של 17% ב-2007 לעומת שאר בתי ההשקעות, עם הוצאה של כ-3.4 מיליון דולר, לעומת כ-2.9 מיליון דולר ב-2006.
קופות גמל
קבוצת הראל רשמה את הזינוק הגדול ביותר, בהוצאה לפרסום על קופות גמל, בין 2006 ל-2007, עם הוצאה של כ-2.2 מיליון דולר בשנה האחרונה לעומת כמה אלפי דולרים ב-2006.
למרות הזינוק הגבוה של קבוצת הראל, ישיר בית השקעות היא זו שרשמה את ההוצאה הגבוהה ביותר ב-2007 על קופות גמל עם הוצאה של כ-3.1 מיליון דולר המהווה זינוק של 1108% לעומת 2006, בה הוציאה כ-260 אלף דולר.
מילה נוספת, שראויה לציון, בהוצאה לפרסום על קופות גמל מגיעה מכיוון כלל שפרסמה בהיקף של כ- 1.5 מיליון דולר, לעומת סכום מזערי של כ-40 אלף דולר ב-2006.
בתי ההשקעות שהנמיכו היקפי פרסום בכל הקשור לקופות גמל הם: אפסילון, אלטשולר-שחם ואקסלנס נשואה.
קרנות נאמנות
פסגות אופק רשמה עלייה של 378% לעומת 2006 עם ההוצאה הגדולה ביותר בפרסום קרנות. זו נאמדת בכ-10.2 מיליון דולר לעומת 2.1 מיליון דולר ב-2006.
פריזמה, שמתברגת אחריה ברשימת המוציאות הגדולות רשמה עלייה של של 638% עם הוצאה של כ-8.3 מיליון דולר, לעומת 2006 בה השקיעה בפרסום קרנות סכום הנאמד בכ-1.1 מיליון דולר.
בין המקצצים בהיקף הפרסום על קרנות ב-2007 ניתן למצוא בתי השקעות כמו: אלטשולר-שחם, מילניום, רקנאטי, גאון ופקן פלוס.
היקף התקציבים במשרדי הפרסום
העובדה שהמלחמה בפרסום בשוק ההון צומחת משנה לשנה מגבירה כמובן את חשיבות התקציבים של בתי ההשקעות בעבור משרדי הפרסום. אפשר לומר שאחד מסמלי הסטטוס הקיימים היום בענף הפרסום הוא היכולת להתהדר בהחזקת תקציב שכזה, גם מבחינת המוניטין ובעיקר מבחינת המשמעות הכספית שיש לעניין.
בשנת 2007 קוטפים את הבכורה משרד הפרסום שלמור אבנון-עמיחי עם היקף הנאמד בכ- 13.5 מיליון דולר. אחריהם, ולא במרחק רב נמצאים מקאן אריקסון עם 13.3 מיליון דולר, ושאר המשרדים עם היקפים מעל 10 מיליון דולר הם; ענבר מרחב שקד, אדלר-חומסקי ודרורי שלומי שמוצאים עצמם במקום ה-5, הכל תודות לכסף הרב שנשפך מכיוון בתי ההשקעות.
ניתן לראות משרדים שאינם מתברגים בעשירייה הראשונה של הפרסום בארץ, אך מספיקה העובדה שהם מחזיקים בתקציב פרסום גדול של בית השקעות כדי לתפוס מקום של כבוד בתעשייה, ודוגמאות לא חסר: ענבר מרחב שקד עם אקסלנס נשואה ודרורי שלומי עם קבוצת כלל.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
