אנחנו בטוחים שאתם שואלים, לעיתים קרובות מדי, מדוע מניה המייצגת חברה שפועלת בנישה ספציפית, מניבה עבור משקיעיה הרבה יותר ממניות אחרות, שמייצגות חברות דומות ומתחרות ופועלות באותה נישה? השאלה רלוונטית במיוחד כשמבחינת הנתונים העסקיים של החברות נראה שאין סיבה לפער התשואות במניות. בשנות ה-50 החליטה ענקית האלקטרוניקה ההולנדית, פיליפס (סימול: PHG), להיכנס לתחום המוליכים למחצה, אז הוקמה החטיבה המתמחה שלימים נקראה NXP Semiconductors. בשנת 2006 מכרה פיליפס את החטיבה לקבוצת קרנות הון פרטי. ב-2009 הביאו את Rick Clemmer כמנכ"ל. עד לאותה שנה קלאמר היה שותף בחברת Kohlberg Kravis Roberts & Co (סימול: KKR), והתפרסם בעבודה שעשה עם Agere Systems, חברת המעגלים היוקרתית של לוסנט, אותה הפריד מלוסנט, מכר ל-LSI, הכניס את KKR להשקעה ב-NXP ובספטמבר 2010 הנפיק את החברה בנאסד"ק לפי שווי של כ-3.5 מיליארד דולרים. החברה גייסה כ-470 מיליון דולר באמצעות מכירה של 34 מיליון מניות לפי 14 דולר המניה. מאז עברו 3 שנים ושמונה חודשים, המניה על 62.5 דולר ושווי השוק של החברה 15.7 מיליארד.

חיפשנו ולא מצאנו שום מניה בתחום הענק שנקרא "נישת המוליכים למחצה ומעצבי השבבים" שאפילו מתקרבת לאותו ביצוע של קלאמר, אפילו להיטים כמו קוואלקום (סימול: QCOM) נשארו הרחק מאחור, שלא להזכיר מתחרות ישירות כמו אינטל (סימול: INTC) או טייוואן סמי קונדקטורים (סימול: TSM) ואחרות גדולות, חזקות ובעלות יכולות פיתוח וחדשנות שאינן נופלות מאלו של NXP. המספרים שהציגה החברה מאז ההנפקה בהחלט מצדיקים עליות במניה. היא סיימה את 2010 - שנת ההנפקה הראשונה שלה - עם מכירות של 4.4 מיליארד והפסד של 456 מיליון. השנה הנוכחית עתידה להיחתם (אליבא הקונצנזוס) עם מכירות של 5.4 מיליארד ורווח של כ-1.1 מיליארד (2013 נאמדה עם מכירות של 4.8 מיליארד ורווח נקי של 348 מיליון). יחד עם זאת, השוואה עם המספרים שהציגה QCOM למשל (או MU) בשנים 2012-13, ואלו שהקונצנזוס חוזה לה לעתיד, אינה מצדיקה עלייה של 280% ב-NXPI בשנתיים האחרונות ורק 45% ב-QCOM (מבחינת מכפילי הרווח, NXPI נסחרת על מכפיל היסטורי של 34.5 ומכפיל 2014 של 14.2, ואילו QCOM על היסטורי של 20 ול-2014 מכפיל של 13.9).

שימו לב שמבחינת קצב הצמיחה (היסטורי ובמיוחד עתידי), רווחיות תפעולית ונקיה, מזומן בקופה וכו' שתי המניות, QCOM ו-XNPI, אינן "יקרות". מניותיהן אומנם בשיא כל הזמנים, אבל לא בגלל "ניפוח", אלא בעקבות ביצועי עבר והציפיות לעתיד - אין כאן "בלון". לצורך השוואה, כאשר QCOM (סיימה את 2013 עם שווי שוק של 122 מיליארד מול מכירות של 24.9 מיליארד ורווח נקי של 6.85 מיליארד בהתאמה ועם רווח למניה של 4.51 דולר) נסחרה בתחילת 2000 על 90 דולרים ובשווי שוק של 549 מיליארד על התוצאות שהציגה ב-1999: מכירות ב-3.94 מיליארד דולרים, רווח נקי של 200.9 מיליון ורווח למניה של 31 סנט - זה בלון.

מה הופך חברה כמו NXP לאהובת אנליסטים ומשקיעים?

בהגדרתה, NXP היא למעשה בית יציקה למעגלים מודפסים בנישות שונות, עם יכולות לעיצוב מעגלים שיותאמו לצרכי החברות שבנישות. מניות של בתי יציקה, מהגדולה מכולן, טייוואן סמי קונדקטורים, ועד הפרעוש ממגדל העמק, טאואר (סימול: TSEM) אינן, בדרך כלל, מקבלות הערכות גבוהות - הן "הסוס האפור" של התעשייה. מעצבות השבבים, מקוואלקום ועד למיקרון טכנולוגיות (סימול: MU), הן שזוכות לאהבת המשקיעים והאנליסטים. למה? כי הן מופיעות בציבור ככאלו שדוחפות את מהפכת האינפורמציה קדימה. כיצד, אם כך נדחקה NXP לחבורה זו והאם טאואר מאותתת שגם היא רוצה ויכולה להתקבל למועדון?

• פייפאל מזנקת 14%, יונייטדהלת' 4% - מה קורה בחוזים?
• ריבית, ענקיות הטק ופגישת טראמפ שי - לקראת פתיחת השבוע בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תעשיית האלקטרוניקה נעה קדימה באמצעות תעשיות הטכנולוגיה והאינפורמציה, ובדיוק כמו המהפכה התעשייתית של המאה ה-19, היא משנה את דרכי ואורח החיים על כדור הארץ. התעשיות החדשות יצרו 4 מגמות ענק, שמובילות את ההתפתחויות. חיבוריות, התייעלות בתחום האנרגיה, בטחון ובריאות. תעשיית המוליכים למחצה, מבתי היציקה ועד למעצבי המוצרים, נעה כולה על המעגלים המודפסים - הבסיס לכל החדשנות שמניעה את התעשייה הגלובלית, הבסיס ליצירה ואיסוף אינפורמציה, לשינועה בביטחון, לאנליזה והטיפול בה. מהמעגלים מתחילה ההתקדמות ביצירה, עיצוב וייצור של מוליכים למחצה והמוצרים שנשענים עליהם. המעגלים הם השורש שממנו צומח העץ - זוהי תעשיית ענק עם אלפי שחקנים, מה שמקשה על ההדיוטות בוול סטריט (אלו שבאמת קובעים מהו המחיר למניה) לבחור ולהעריך.

החלק החשוב לוול סטריט הוא האנליזה והטיפול במוליכים, הרי זה התחום שמאפשר להם להבין את המודל העסקי של המזמין (המוכר שמעביר לתעשייה את ההתפתחויות והביקושים של הציבור). נסביר זאת בדוגמא: כל חכמי וול סטריט נמצאים היום במרדף אחרי חברות שפועלות בנישות כמו ה-IOT (Internet Of Things ), הזיכרון וההגנה, מדוע? כי לדעתם (וזה נראה נכון) העולם צועד לכיוון ה-IOT, וזה לא יוכל להגיע לשלמות ללא התקדמות באנליזה וטיפול באינפורמציה המורכבים מהגנה, זיכרון ומהירות העברת האינפורמציה. למרות ש הזיכרון וההגנה התקדמו בצורה מדהימה, הם עדיין "עקב האכילס" של ההתקדמות לכיוון ה-IOT, לכן חברות שעוזרות לפתור "בעיות" אלו, כמו מיקרון (סימול: MU), או כל חברת סטארט אפ ביטחונית שמונפקת, מקבלות הערכות שמימיות. האנליסטים חמים על אותן חברות (אנחנו חוזרים על הטענה שלנו, שאם צ'קפוינט הייתה מציגה איסוף פעיל של חברות סטארט-אפ ישראליות, שפועלות בתחום ההגנה על הרשת, ההערכה שהייתה מקבלת הייתה כפולה מהקיימת, אפילו יותר מחלוקת דיבידנד נדיב. חוסר פעילות ה-M&A של חברות ישראליות מובילות, מצ'קפוינט ועד איזיצ'יפ מדהימה ממש).

NXP יצרה לעצמה בוול סטריט תדמית של חברה (תדמית שאינה מנותקת מהמציאות) עם יכולות גבוהות של פיתוח וייצור ברמת המעגל ועיצובו לצרכים העתידיים. מספר הולך וגדל של תעשיות, מתעשיית הרכב ועד לתעשיית אבטחת הרשת וכל התעשיות שקשורות בהכנת התשתית ל IOT, מגיעות אליה על מנת לפתח את הבסיס לפיתוח המוצר אותו הן מבקשות למכור. החברה הוכיחה שהיא מסוגלת לפתח את המעגל שיוכל (יותר מאחרים) להוות בסיס למוצר המבוקש, והיא עושה זאת בנישות חמות (לדעת האנליסטים). NXP מייצרת באמצעות פיתוח של מעגלים, חיבוריות לפלטפורמות שמשמשות את תעשיות הרכב, האבטחה ומכשור נייד לכל נושא שקשור בקידום ה-IOT. על פי הנתונים, היא מצליחה לעשות זאת בהצלחה מסחרית גדולה ויעילות, לכן האנליסטים אוהבים אותה.

• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

למעשה מדובר כאן בשילוב של בית יציקה ופלטפורמת עיצוב לפיתוח ויישום של מערכות תמיכה בתחום העברת האינפורמציה. החברה נכנסה חזק מאוד לתעשיית הרכב לאחר שהצליחה לפתח ולייצר מערכות שליטה מרחוק, באמצעות גלי רדיו (RF) למנעולי רכב, מערכות שליטה וניווט. מאז הופיעה בבורסה, היא שמה דגש על תחומים "מבוקשים" בוול סטריט כמו בריאות, אפליקציות רכב ו-IOT, שהפכו אותה לחביבת אנליסטים. כמו כן, היא מצליחה להתברג מצוין בתעשיית הרכב הסינית הפורחת. 24 אנליסטים, מהבכירים ביותר, מכסים אותה. בסוף מאי 2014 נערך קונצנזוס של פיננשיאל טיימס שקבע ש-19 מהם עדיין ממליצים לקנות, 4 ממליצים בהחזק ואחד ממליץ למכור. במחיר הנוכחי, של 62.5 דולר למניה, היא נסחרת על מכפילים של 14.2 ו-12.5 לשנים 2014-15 בהתאמה, שאינו יוצא דופן מבין החברות המובילות.

נדבך נוסף לסיפור האהבה בין וול סטריט ל-NXP, ההנהלה ומר Rick Clemmer בראשה. קלאמר הכניס את KKR להשקעה ב-NXP, ויש הטוענים שהוא גם מאחורי ההשקעה שביצעה KKR במארוול (סימול: MRVL). ישנם רבים שמאמינים שמשהו עומד להתרחש, ביוזמת KKR, בין NXP למארוול.

מה הקשר לטאואר?

כידוע, אנחנו עוקבים מקרוב אחרי החברה ממגדל העמק, עוד בטרם החל ראסל אלואנגר להובילה לפני 9 שנים, ומאמינים כי הוא מוביל אותה באותו כיוון בדיוק (בקטן יחסית) כמו שקלאמר הוביל את NXP, לנישות התמחות שוול סטריט אוהבת. להבדיל מקלאמר אלוואנגר, שהתחיל ממצב נוראי, מכלום, אלוואנגר לקח חברה בפשיטת רגל, עם חובות עתק וצוות ניהולי נוראי ולאט לאט בנה, על ידע שנצבר בחברה ובאמצעות הסכמי ידע, רכישות ומיזוגים, חברה עם נישת פעילות ייחודית, שעלתה מרמת בית היציקה לשילוב של עיצוב. בגלל הסכמים עם חברות כמו סמסונג, פנסוניק ולאחרונה גם Cavendish Kinetics, וול סטריט מיקמה אותה לאחרונה בתחום טכנולוגיית ה-RF MEMS , שממזערת יכולות שימוש ל-RF. אפילו שינוי שם החברה בזמנו, מ-Tower Semiconductor ל-TowerJazz הועיל.

טאואר מוקמה בצורה ייחודית לעזור ללקוחות לפתח מוצרים בתחומים כמו טלפון חכם, אלחוט, מערכות אופטיות, איתות וכו', שתומכים באפליקציות תקשורת והעברת נתונים ברמה הגבוהה והמורכבת ביותר. כמו גם, היא פועלת בתחומים אנלוגי ודיגיטלי, ולמעשה מאפשרת לקליינט יתרון טכנולוגי ותמחורי יחסי ומהירות הגעה גבוהה לשוק.

ההערכה האחרונה שניתנה לחברה על ידי מומחי ZACKS הינה רווח למניה של 1.53 דולר השנה ו-1.87 בשנה הבאה (לעומת 97 סנט ב-2013), זאת לעומת קונצנזוס של 1.5 ו-2.47. מדובר במכפילים חד ספרתיים נמוכים יחסית לתעשייה. למה? כי לדעת רבים בוול סטריט עדיין מדובר בחברה קטנה ודלת אמצעים, שפועלת בשוק תחרותי מאוד. בנוסף הם מאמינים שלוקח לאלוואנגר יותר מדי זמן לממש הבטחותיו. אבל מי שמבין מה שדרוש להצלחה במקרה כמו של טאואר, מבין שהאיש בכיוון הנכון. תשע שנים זה אפילו מהר מכפי שהערכנו תחילה. נכון, אלוואנגר הוא המפתח, אבל הוא גם בונה סביבו צוות ניהולי מצוין. לאט לאט הם יבינו שמה ש-NXP הצליחה לעשות ברובד העליון של השוק - טאואר מצליחה לבצע ברובד הנמוך יותר. אז יתווספו אנליסטים לאחד וחצי שמכסים היום את החברה, והדמיון הזה יתפוס. אנחנו בשלנו - TSEM צריכה להיות בכל תיק מניות ישראלי (במידה כמובן). הדרך עדיין ארוכה, אבל התמונה ברורה הרבה יותר.