במהלך סוף השבוע הופיעו שתי כותרות באתר Marketwatch. שתי כותרות שניסו להסביר את הירידות האחרונות, הראשונה, The crisis in Ukraine is no reason to sell stocks והשנייה, Seemingly terrific April jobs report poses strange puzzle. על זו הראשונה כבר דברנו, אבל השנייה היא המעניינת. היא מייצגת את הפער שבין המציאות, העובדות, הפרשנות והרייטינג. בעולם נורמלי, נתוני התעסוקה שהתפרסמו לחודש אפריל היו צריכים לעורר התלהבות ואכן, מיד לאחר הפרסום השוק עלה. ליותר מאוחר, בשל הפרשנויות הנגטיביות, השוק סיים בירידה. העובדות, לעומת זאת, שבאפריל נוספו 288 אלף עובדים לכוח התעסוקה האמריקני ואחוז האבטלה ירד לרמה הנמוכה מזה 5.5 שנים. מספר המובטלים ירד ב-1.9 מיליון בשנה שהסתיימה באפריל האחרון. בנוסף, מספר העובדים שהיו מובטלים לאורך זמן (27 שבועות ויותר לפי ההגדרה) ירד באפריל ב-287 אלף - נתונים שמעידים שהשיפור בתעסוקה מתמשך.

מה הפלא, לפיכך, שלאור הפירסומים משקיעים רבים הרגישו שההתאוששות מתחזקת ורצו לקנות מניות. אלא שכאן נכנסו הפרשנים לתמונה, ובעולם בו פרשנים נתלים בשלילי לזכייה ברייטינג (תופעה שמתחזקת, אבל לדעתנו רק גורמת לפחות אנשים להקשיב להם), האחיטופלים מצאו סיבה לקלקל למשקיעים את החגיגה ולזכות בתשומת לב – בין שליי הפרסומים הופיע זה העוסק בהשתתפות בכוח העבודה האמריקני שירד באפריל ל-62.8% - הרמה הנמוכה מזה 32 שנים. הנתון "הדליק" את הפרשנים, והחגיגה עברה לצד השני.

"הנתונים מטעים", אמר Neil Irwin, הכתב הכלכלי החדש של הניו יורק טיימס, שתפס פרסום עולמי בספרו The Alchemists (מאוד מומלץ), "הדו"ח אינו מעיד על התחזקות. הירידה באבטלה קשורה בירידה באחוזי ההשתתפות בכוח העבודה ובנוסף, הממוצע התלת חודשי עומד על 238 אלף, נמוך בהרבה ממה שראינו באפריל...". אותו הסבר ראינו גם בעשרה אתרים כלכליים לפחות. עם כל הכבוד לאנשים כמו אירווין, שאנחנו באמת מעריכים וקוראים באדיקות את כתבותיו, מה הקשר? נכון, אחוז האבטלה אכן מושפע מאחוז המועסקים, וכוח העבודה האמריקני הצטמצם נורא בעשור האחרון (ירד מ-67.3% ל-62.8%), ואם אותו כוח עבודה שהיה בשנת 2000 לא היה מצטמצם אחוז האבטלה הנוכחי היה 11.1%, אבל אותם 288 אלף אנשים מצאו עבודה, לא? ואותם 1.9 מיליון אנשים מצאו עבודה במהלך 2014, לא?! לירידה באחוז המועסקים יש משמעויות שליליות, אבל להסביר בכך מדוע נתוני אפריל הטעו? הנתונים שפורסמו לגבי אפריל 2014 היו מצוינים, נקודה.

יום העצמאות ה-66: בין סודה סטרים למלאנוקס

במהלך 20-25 השנים האחרונות רבים האמינו, ואנחנו ביניהם, שלצדן של חברות מסוגן של טבע (סימול: TEVA), אמדוקס (סימול: DOX), אלביט מערכות (סימול: ESLT) וצ'קפוינט (סימול: CHKP), נראה עוד מספר חברות, אך זה טרם קרה. מעמדה של ישראל במהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה איפשר לה "ללדת" מספר גדול של ענקיות תעשייה ובתחומים שונים. חשבנו שנראה ענקית אלחוט וחלמנו על אלווריון (סימול: ALVR), כשראינו את פייסבוק (סימול: FB) נזכרנו ש-ICQ התחילה כאן ובאיזשהו מקום האמנו שווקאלטק, היום CALL, או אדיוקודס (סימול: AUDC) יגיעו לסדר גודל של VOIP. חשבנו שתצא מישראל ענקית בתחום הטיפול במים ונפגענו קשות שאלה צרפתים שלמעשה עושים את מכון הטיהור הענק באשקלון, היו רגעים שהיינו בטוחים שאנרגיית השמש בידינו, אבל מה לעשות סימנס (סימול: SI) השתלטה על הידע המקומי. כשכולנו התלהבנו מהצלחתה של SAP, נזכרנו שלגרמנים לא היה שום יתרון יחסי על רד - בינת כדוגמא ולמה לא רואים עדיין בניה של ענקית רפואית נוספת מישראל, אחת שהבסיס לה יהיה בתחומי הביו החכמים, מה? לשוויצרים יש 5-6 חברות מובילות בעולם ולנו רק את טבע (ואל תביאו לנו את פריגו או תארו, הן לא שלנו).

• כמה תושבים גרים היום בישראל וכמה יהיו בשנת ה-100 של המדינה?
• צפו בשידור ישיר: טקס הדלקת המשואות בהר הרצל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שתי החברות שמופיעות בכותרת, שהקשר היחיד ביניהן הוא המסחר בנאסד"ק, מלאנוקס בסוף 2012 וסודהסטרים בקיץ 2013, הציתו לרגע קל, את התקווה לראות עוד שתי ישראליות אמיתיות שסוף סוף מצטרפות למועדון המכובד של "מובילות גלובליות". הסיכוי שזה יקרה הולך ומצטמצם וננסה להסביר מדוע.

מלאנוקס מפתחת, מעצבת, מייצרת ומוכרת מוצרים שמסייעים ותומכים בהעברת אינפורמציה בין שרתים, מערכות אחסון, ציוד לתשתיות תקשורת ומערכות משובצות (embedded) אחרות, כולל אדפטורים (מתאמים), מעברי אינפורמציה (gateway), מתגים (switch), מעגלים (integrated circuits) ועוד, מגוון של אפליקציות תמיכה בכל הנוגע ל-IT, טכנולוגיות הענן והביג דאטא. החברה היא מחלוצי הפיתוח והשימוש בטכנולוגיית InfiniBand, ארכיטקטורה שהתקבלה כסטנדרטית בתעשיית ה-IT, שמאפשרת חיבוריות ברמה גבוהה ויעילה. לא ננסה לפרט מעבר לכך, ההבנה שלנו במגוון המוצרים מוגבלת. הלקוחות של מלאנוקס הם כל המי ומי בתעשיית ה-IT, מהיוליט פאקארד (סימול: HPQ) עד IBM, GE, טושיבה ואורקל (סימול: ORCL).

לחברה קיימות כאמור יכולות פיתוח מובילות ומאגר IP גדול. היא פועלת באחד התחומים התחרותיים ביותר שיש, מתחרה במספר גדול של חברות מכל העולם כמו אינטל (סימול:INTC ) למשל, שרכשה את מפתחת ויצרנית ה-InfiniBand, קיו-לוג'יק וכן בענקיות אחרות כמו ברודקום (סימול: BRCM) וקטנות יותר כמו Emulex (סימול: ELX). במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2012 זינקה מניית החברה ב-280% והגיעה לשווי שוק של כ-5.8 מיליארד דולרים. באותם ימים מלאנוקס הציגה פוטנציאל להתקדמות לעבר רמה של ענקית טכנולוגיה. מה הוביל לכך? השוק הריאלי.

• מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

בשנת 2009 מכירות החברה עלו מ-116 מיליון דולרים ל-154.6 מיליון, וב-2012 טסה ל-500.8 מיליון. הרווח הנקי עלה מ-12.9 מיליון ב-2009 ל-111.4 מיליארד ב-2012. האנליסטים התלהבו, הפרשנים גם כן וזו הייתה הסיבה להצלחה בוול סטריט, שם עלתה המניה מ-8.5 דולרים בתחילת 2009 ל-120 בספטמבר 2012. אבל התקוות נגוזו עם התהפכות המומנטום בשוק הריאלי. מכירות החברה ב-2013 ירדו ל-390.9 מיליון והחברה עברה להפסד של 22.9 מיליון דולרים. כיוון שחלק גדול מהעליות של 2012 נבנה על הציפיות לעתיד, והביא את החברה להערכה חללית, שינוי הכיוון במיין סטריט וההערכות הריאליות, שנתנו לחברה בעקבותיו, הביאו לנפילה החדה במניה מאז. מבחינתה של מלאנוקס, היא "הפסידה" שנתיים של תחרות, הפסד שבעולם ההתקדמות המהירה של מהפכות הטכנולוגיה וה-IT עולה ביוקר. בשנה וחצי שחלפו מאז התחרות נעשתה קשה בהרבה ולקוחות עזבו. מלאנוקס עדיין חיה ונושמת, עדיין בתחרות (יכולות הפיתוח, המוניטין והכסף עדיין בעינם) והיא יכולה עוד לפרוץ, אבל היא חזרה לתחתית והגבעה כעת גבוהה ותלולה מבעבר.

קונצנזוס האנליסטים עומד על כך שבארבעת הרבעונים האחרונים החברה הציגה שיפור נאה במכירות, תעבור השנה לרווחיות. הסיכוי שמלאנוקס תצליח לחזור ולמלא את צפיות 2012 נמוך אבל אפשרי. חברות אמריקניות רבות (וגם כמה ישראליות) עברו תהליך דומה. חלקן הקטן בהצלחה ומרביתן נחלה אכזבה ולא התאוששו. הכל כעת תלוי באיל וולדמן ומועצת המנהלים שלו, שם יושבים אנשים רציניים ביותר, מדב בהרב (מילא מגוון תפקידים באמדוקס, התע"א ואלוט (סימול: ALLT)) שמבין היטב את התחום ועד גלנדה דורצ'ק מ-Spansion (זכורה מרכישת Saifun הישראלית שגם לה ניבאו גדולות ונעלמה). אלו אנשים שיודעים לעזור בביצוע Turn around. האם זה יקרה? הניסיון עם אלווריון ומועצת המנהלים המופלאה שהייתה לה לא מעודד, אבל ולדמן הוכיח יכולות בעבר ונקווה שיעשה זאת גם הפעם. הסיכוי: 50-50.

סודה זה סיפור שונה

סודה סטרים קיימת מתחילת המאה שעברה. היא הוקמה בבריטניה ב-1903. בשנת 1985 רכשה אותה קבוצת Schweppes PLC, ובתחילת 2007 מכרה שוואפס את החברה לקרן ההון הפרטית הישראלית פורטיסימו, שהביאה את דניאל בירנבאום, עד אז מנכ"ל נייק ישראל, לנהל את החברה. החברה סיימה את 2007 עם מכירות של 86 מיליון אירו והפסד של 1.6 מיליון. שנת 2013, לעומתה, נחתמה עם מכירות של כ-415 מיליון אירו (562.7 מיליון דולרים) ורווח נקי של כ-31 מיליון אירו (42 מיליון דולרים). קונצנזוס האנליסטים מעריך שהחברה תסיים את השנתיים הקרובות עם מכירות של 640 מיליון ו-730 מיליון בהתאמה, וברווח נקי של 42 ו-50 מיליון בהתאמה.

סודה זה סיפור של ניהול ושיווק. מבלי לפגוע בשאר חברי ההנהלה ומועצת המנהלים, הצלחתה "שייכת" לבירנבאום. הוא לקח מוצר קיים, נכנס ללוע האריות ממש, ראש בראש מול ענקיות המשקאות ויצר נישה חדשה שכולם הכירו, אבל איש לפניו לא הצליח לפתח. בחמש השנים האחרונות הוא מוביל במיין סטריט ומצליח לספק סחורה - ממש מייצר יש מאין. יותר מכך, הצלחתה של סודהסטרים גרמה לענקיות המשקאות להתעניין בנישה. לדוגמא, קוקה קולה (סימול: KO) רכשה נתח ממתחרה של סודה, Keurig Green Mountain. פפסי וסטארבקס מתעניינות בסודה עצמה. בעוד התמונה במיין סטריט יפה, הרי שבוול סטריט היא שונה - המניה מזדעזעת. נכון, האנליסטים והפרשנים אוהבים את החברה ובמיוחד את בירנבאום, אבל לא מאמינים שהצלחתה, ללא שותפות של ענקית משקאות, תימשך.

בוול סטריט רוצים שאחת הענקיות תרכוש את סודהסטרים בפרמיה גדולה. הציפיות שנוצרות בוול סטריט גורמות לזעזוע המניה. אין לנו מושג מה חושב בירנבאום, ואם באמת אחת הענקיות תשים הצעה, אבל גם אין לנו ספק שבירנבאום ניחן בכל האלמנטים של מנהל-על גלובלי. אם ימשיך לנהל את החברה הוא יוביל אותה לגדולות, אורגנית ובאמצעות M&A. הסבירות שסודה תצטרף למועדון הגדולות סביר לדעתנו יותר מזו שמציגה מלאנוקס. מלבד השתיים הללו הסיכוי שנראה חברה ישראלית פורצת למועדון הגדולות בשנה - שנתיים הקרובות, נמוך ביותר. אולי, ביום העצמאות ה-66 תקדיש הממשלה טיפה זמן לחשיבה איך מעודדים חברות ישראליות להצטרף למועדון הנחשק.