חיסכון לחסוך כסף
צילום: Image by jcomp on Freepik

קופות הגמל באוגוסט - הפסד ממוצע של 0.2%

מתחילת השנה הניבו קופות הגמל בממוצע 7.7%; ומה עשו המסלולים האחרים?
נתנאל אריאל | (2)

חודש אוגוסט סיפק תשואה שלילית של 0.2% לחוסכים בקופות הגמל - כך מעריכים במיטב. אחרי יולי המצוין עם תשואה ממוצעת באפיקים הכלליים של 2.4%, הגיע אוגוסט הפושר. עם זאת, התשואה הממוצעת של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מתחילת השנה מגיעה ל-7.7%.    

תשואות המסלולים בקופות גמל בחודש אוגוסט, באדיבות מיטב 

  תשואות המסלולים בקופות גמל בחודש אוגוסט, באדיבות מיטב

למעשה, הפסדי הענק של השנה קוזזו באופן מרשים מתחילת השנה הנוכחית כאשר זה מעיד שוב על החשיבות של ההתמדה בהשקעות לטווח ארוך. משקיע-חוסך שנבהל מהירידות, לרוב בורח באזורי השפל וחוזר אחרי תקופה כשהשוק כבר מתקן.  מי שמכר בסוף השנה שעברה או העביר בין מסלולים למסלול סולידי וחזר רק לאחר מספר חודשים או עכשיו, הפסדי למעשה תשואה ממוצעת של 7.7%. 

ולכן, משקיע וחוסך צריכים להגדיר את טווח ההשקעה שלהם מראש וגם את רמת הסיכון. ברגע שהם מגדירים זאת  ומדובר בהשקעה לזמן ארוך, עדיף שלא ינסו לתזמן את השוק. זה לרוב נגמר בתזמון שיותר להם הפסדים.   

עד השבוע האחרון של אוגוסט המצב היה גרוע יותר, כשהקופות היו באזור מינוס 0.5%, אבל התאוששות שוקי המניות ופיחות חזק של השקל הצילו את הקופות מתשואה חלשה. 

בחודש אוגוסט נרשמו ירידות שערים בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, והן האחראיות לתשואה השלילית של הקופות. שוקי המניות בעולם הציגו ירידות שערים -  בארה"ב: מדד הדאו ירד ב-2.4%, מדד ה-S&P ירד ב-1.8% ומדד הנאסד"ק ירד ב-2.2%. באירופה נרשמה מגמה שלילית חזקה: ה-DAX הגרמני ירד ב-3.0%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-2.4% וה-Eurostoxx 50 ירד ב-3.7%.

מדד הניקיי ביפן ירד בשיעור של 1.7%, זאת לאחר עלייה חדה במיוחד בחודשים האחרונים. המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-5.6%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות. 

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית במרבית המדדים: מדד ת"א 35 ירד ב-1.3%, מדד ת"א 125 ירד ב-0.8% מדד ת"א 90 ירד ב-0.3%. לעומת זאת, מדד יתר 60 עלה  ב-1.3%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית זעירה. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.2%, 0.3% ו-0.3% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור של 0.1%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.4%. מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-0.1%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-0.6% ואיגרות החוב השקליות עלו ב-0.2%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תמים 03/09/2023 22:25
    הגב לתגובה זו
    המלחמה באוקראינה פוגעת במניות בעולם. כשהמלחמה תסתיים יהיה עליה במדד המניות .
  • 1.
    ג 01/09/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    מה שקורה בסין מנבא קטסטרופה בדרך, יש לפדות כל קופה וקופה ולקנות אונקיות כסף וזהב ובטקוין. השקעה ארוכת טווח זה מיתוס, מי אמר שהכסף לא יילך לאיבוד והעולם לא יפשוט רגל?
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)