גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

הבורסה הגרמנית: מנוע צמיחה או מכונה שעלולה להתקלקל?

הבורסה בגרמניה מהווה כיום מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה האירופית. מאז שווקי הסחר הראשונים הוקמו בערים החופשיות הגרמניות, התפתחה הבורסה והפכה למרכז פיננסי בעל השפעה עולמית

גיא אבטליון |
נושאים בכתבה גרמניה דקס

הבורסה הגרמנית נחשבת לאחת מהבורסות הוותיקות והחשובות באירופה, וההיסטוריה שלה מתחילה במאה ה-16, כאשר שווקי סחר הוקמו בערים שונות ברחבי גרמניה. בשנת 1870 הוקמה הבורסה בברלין, שהייתה מרכז המסחר הראשי במדינה. במהלך המאה ה-20, הבורסה חוותה מספר משברים כלכליים משמעותיים, כולל את המשבר הכלכלי של שנות ה-30 ומלחמת העולם השנייה. למרות האתגרים הללו, הצליחה הבורסה להתאושש ולהתפתח. לאחר האיחוד הגרמני ב-1990, הפכה הבורסה הגרמנית למרכז פיננסי חשוב, והוקם המדד DAX, אשר משקף את הביצועים של 30 החברות הגדולות במדינה.

 

מבנה הבורסה והמדדים המרכזיים

מבנה הבורסה הגרמנית מנוהל על ידי קבוצת Deutsche Börse, ומבנה זה כולל מספר מדדים חשובים, ביניהם ה-DAX, המדד המוביל המייצג את 30 החברות הגדולות והמשפיעות בשוק. מדד MDAX כולל חברות בינוניות המובילות בתחומן, בעוד שה-SDAX מייצג חברות קטנות יותר. סוגי המניות הנחשבות בבורסה כוללים מניות בכחול צ'יפ, מניות חברות בינוניות וקטנות, וכן מניות בנות קיימא, המייצגות חברות המובילות במגמות של פיתוח בר קיימא.

מלבד מדדים אלו, קיימים מדדים נוספים בבורסה הגרמנית המשקפים מגזרים ספציפיים, כגון מדד ה-TecDAX המתמקד בחברות טכנולוגיה, ומדד ה-HDAX המתמקד בחברות בתחום הבריאות. מגוון המדדים מאפשר למשקיעים לבחור בהשקעות המתאימות ביותר לפרופיל הסיכון שלהם ולמטרות ההשקעה שלהם.

הבורסה הגרמנית מושפעת ישירות מאירועים עולמיים, כאשר משברים כלכליים, מלחמות ומגפות משפיעים על המצב הכלכלי במדינה. לדוגמה, מלחמת רוסיה-אוקראינה הובילה למחסור באנרגיה והשפיעה על סחר עם מדינות אחרות, במיוחד עם סין, שנחשבת לאחת השותפות המסחריות המרכזיות של גרמניה. כאשר משווים את הבורסה הגרמנית לבורסות אחרות, כמו ניו יורק ולונדון, ניתן לראות כי ה-DAX הצליח לגדול ב-17% השנה, לעומת השוק האמריקאי, שהראה עלייה של 23%. הבורסה הגרמנית מציעה מחיר מניות אטרקטיבי יותר, כשחברות רבות נסחרות במחיר נמוך יחסית לעומת חברות אמריקאיות.

במעבר לכלכלה הגרמנית, היא נחשבת למנוע המרכזי של אירופה, אך כיום נתונה לשחיקה. לאחר שנתיים של צמיחה חלשה, ההערכות לגבי 2024 מצביעות על ירידה נוספת של 0.2% בתמ"ג. עם זאת, ישנם צפי לחזרה לצמיחה בשנת 2025. הכלכלה הגרמנית מושפעת מגורמים רבים, בהם מדיניות הממשלה, היחסים עם האיחוד האירופי, מגזר הייצור וצריכה פרטית. צעדים לשיפור המצב הכלכלי כוללים השקעה בתשתיות ופיתוח טכנולוגי, אשר עשויים להניע את הצמיחה. תחזיות לעתיד מצביעות על כך שעם שיפור המצב הגלובלי, גרמניה עשויה לראות חזרה לצמיחה, אך הכלכלה עדיין חשופה לתנודות בשוק הסיני, אשר ישפיעו על התעשייה המקומית.

 

להשקיע במדדי גרמניה כאסטרטגיה?

התוצר המקומי הגולמי (GDP) של גרמניה בשנת 2024 צפוי להציג צמיחה מוגבלת, כאשר ה-OECD צופה התכווצות קלה של 0.2% לשנה בשל לחצים כלכליים גלובליים ואתגרים פנימיים, לרבות עלויות אנרגיה גבוהות יותר והפרעות בשרשרת האספקה. האינפלציה נותרת מוגברת, עומדת על כ-4.5%, ומורכבת בעיקר מעלייה במחירי האנרגיה והפרעות באספקה. אתגר נוסף הוא עלייה צנועה באבטלה, שהגיעה ל-5.7%, ומצביעה על האטה בפעילות הכלכלית ובמגזר התעשייתי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מגמות מאקרו-כלכליות אלו מצביעות על הצורך בכוונונים פיסקליים ומדיניותיים, עם השלכות פוטנציאליות על שוק המניות הגרמני. אינפלציה מתמשכת וצמיחה חלשה יותר בתוצר המקומי הגולמי עלולים להחליש את מצב הרוח של המשקיעים, בעוד סימנים חיוביים, כגון ירידה באבטלה או שיפור בפלט הכלכלי, עשויים להגביר את הביצועים בשוק. בהתחשב במדדים המאקרו-כלכליים הנוכחיים, גרמניה ניצבת בפני פעולה מאוזנת בין שמירת הצמיחה לבין ניהול לחצי האינפלציה.

גרמניה נחשבת למנוע הכלכלה של אירופה ומובילה במספר מגזרים תעשייתיים, דבר שמציע למשקיעים שפע של הזדמנויות השקעה. מסורתית, משקיעים מתמקדים בתעשיות כמו רכב, כימיקלים ותעשייה כבדה, אך בשנים האחרונות יש התעניינות הולכת וגוברת במגזרים מתקדמים כמו טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת ובריאות.

בתעשיית הרכב, מותגים גרמניים מובילים כגון וולקסוואגן ו-BMW ממשיכים להוות השקעות עיקריות, כאשר המעבר לכלי רכב חשמליים תופס תאוצה והופך לטרנד מרכזי בתעשייה. השינוי הזה יוצר מהפכה בשוק הרכב ומדגיש את הצורך בהשקעות בטכנולוגיות ירוקות וחדשניות. בתעשיית הבריאות, חברות כמו Bayer, המתמחות בפיתוח תרופות וביוטכנולוגיה, זוכות לעניין רב, בעיקר על רקע הזדקנות האוכלוסייה שמגבירה את הביקוש לפתרונות רפואיים מתקדמים.

גם בתחום הטכנולוגיה, גרמניה מציגה עוצמה. חברת סאפ, לדוגמה, מובילה בתחום פתרונות ענן ותוכנה לעסקים, ורשמה עלייה של יותר מ-50% בשווי המניה בשנה האחרונה. יתר על כן, גרמניה הופכת למוקד בינלאומי בתחום ההייטק, במיוחד בסטארט-אפים בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים. המעבר לאנרגיה מתחדשת בגרמניה גם הוא מהווה גורם מפתח לצמיחה, כאשר חברות בתחום האנרגיה הסולארית והרוח תופסות תאוצה.

מגזרי התעשייה המסורתיים כגון כימיקלים ותעשייה כבדה ממשיכים להיות חשובים לכלכלה הגרמנית. חברות כמו BASF ו-Bayer מפתחות חומרים וטכנולוגיות חדשות לשימושים מגוונים, והביקוש הגלובלי לכימיקלים איכותיים מבטיח את חשיבותן בשווקים בינלאומיים.

תחזיות אנליסטים לשוק הגרמני

אנליסטים בשוק מצביעים על כך שישנם סקטורים מסוימים בגרמניה שצפויים לצמוח גם על רקע המשבר הכלכלי. לדוגמה, סקטור הטכנולוגיה מראה עמידות נוכח האתגרים הגלובליים, בעוד שהתעשייה המסורתית מתמודדת עם אתגרים עקב השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות.

תחום האנרגיה, לעומת זאת, נחשב ל"קלף פרא" עם פוטנציאל עצום לשינוי. גרמניה מנסה להתרחק מדלקים פוסיליים ולעבור לאנרגיות מתחדשות, מה שיוצר הזדמנויות השקעה בתחומי האנרגיה הסולארית והגרעינית.

כשבוחנים את הבורסה הגרמנית בהשוואה לבורסות אחרות בעולם, ניתן לראות שהמניות הגרמניות מציעות לעיתים מכפילי רווח (P/E) נמוכים יותר מאשר בארה"ב. לדוגמה, בעוד שחברת טסלה נסחרת במכפיל 61, לעומת חברת סימנס לדוגמה שמציעה מכפיל אטרטקטיבי יותר של 18, מה שעלול להוביל להשקעה סולידית יותר עבור מי שמחפש סיכון נמוך יותר ביחס למחיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.