גרמניה
צילום: Maheshkumar Painam on Unsplash

הבורסה הגרמנית: מנוע צמיחה או מכונה שעלולה להתקלקל?

הבורסה בגרמניה מהווה כיום מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה האירופית. מאז שווקי הסחר הראשונים הוקמו בערים החופשיות הגרמניות, התפתחה הבורסה והפכה למרכז פיננסי בעל השפעה עולמית

גיא אבטליון |
נושאים בכתבה גרמניה דקס

הבורסה הגרמנית נחשבת לאחת מהבורסות הוותיקות והחשובות באירופה, וההיסטוריה שלה מתחילה במאה ה-16, כאשר שווקי סחר הוקמו בערים שונות ברחבי גרמניה. בשנת 1870 הוקמה הבורסה בברלין, שהייתה מרכז המסחר הראשי במדינה. במהלך המאה ה-20, הבורסה חוותה מספר משברים כלכליים משמעותיים, כולל את המשבר הכלכלי של שנות ה-30 ומלחמת העולם השנייה. למרות האתגרים הללו, הצליחה הבורסה להתאושש ולהתפתח. לאחר האיחוד הגרמני ב-1990, הפכה הבורסה הגרמנית למרכז פיננסי חשוב, והוקם המדד DAX, אשר משקף את הביצועים של 30 החברות הגדולות במדינה.

 

מבנה הבורסה והמדדים המרכזיים

מבנה הבורסה הגרמנית מנוהל על ידי קבוצת Deutsche Börse, ומבנה זה כולל מספר מדדים חשובים, ביניהם ה-DAX, המדד המוביל המייצג את 30 החברות הגדולות והמשפיעות בשוק. מדד MDAX כולל חברות בינוניות המובילות בתחומן, בעוד שה-SDAX מייצג חברות קטנות יותר. סוגי המניות הנחשבות בבורסה כוללים מניות בכחול צ'יפ, מניות חברות בינוניות וקטנות, וכן מניות בנות קיימא, המייצגות חברות המובילות במגמות של פיתוח בר קיימא.

מלבד מדדים אלו, קיימים מדדים נוספים בבורסה הגרמנית המשקפים מגזרים ספציפיים, כגון מדד ה-TecDAX המתמקד בחברות טכנולוגיה, ומדד ה-HDAX המתמקד בחברות בתחום הבריאות. מגוון המדדים מאפשר למשקיעים לבחור בהשקעות המתאימות ביותר לפרופיל הסיכון שלהם ולמטרות ההשקעה שלהם.

הבורסה הגרמנית מושפעת ישירות מאירועים עולמיים, כאשר משברים כלכליים, מלחמות ומגפות משפיעים על המצב הכלכלי במדינה. לדוגמה, מלחמת רוסיה-אוקראינה הובילה למחסור באנרגיה והשפיעה על סחר עם מדינות אחרות, במיוחד עם סין, שנחשבת לאחת השותפות המסחריות המרכזיות של גרמניה. כאשר משווים את הבורסה הגרמנית לבורסות אחרות, כמו ניו יורק ולונדון, ניתן לראות כי ה-DAX הצליח לגדול ב-17% השנה, לעומת השוק האמריקאי, שהראה עלייה של 23%. הבורסה הגרמנית מציעה מחיר מניות אטרקטיבי יותר, כשחברות רבות נסחרות במחיר נמוך יחסית לעומת חברות אמריקאיות.

במעבר לכלכלה הגרמנית, היא נחשבת למנוע המרכזי של אירופה, אך כיום נתונה לשחיקה. לאחר שנתיים של צמיחה חלשה, ההערכות לגבי 2024 מצביעות על ירידה נוספת של 0.2% בתמ"ג. עם זאת, ישנם צפי לחזרה לצמיחה בשנת 2025. הכלכלה הגרמנית מושפעת מגורמים רבים, בהם מדיניות הממשלה, היחסים עם האיחוד האירופי, מגזר הייצור וצריכה פרטית. צעדים לשיפור המצב הכלכלי כוללים השקעה בתשתיות ופיתוח טכנולוגי, אשר עשויים להניע את הצמיחה. תחזיות לעתיד מצביעות על כך שעם שיפור המצב הגלובלי, גרמניה עשויה לראות חזרה לצמיחה, אך הכלכלה עדיין חשופה לתנודות בשוק הסיני, אשר ישפיעו על התעשייה המקומית.

 

להשקיע במדדי גרמניה כאסטרטגיה?

התוצר המקומי הגולמי (GDP) של גרמניה בשנת 2024 צפוי להציג צמיחה מוגבלת, כאשר ה-OECD צופה התכווצות קלה של 0.2% לשנה בשל לחצים כלכליים גלובליים ואתגרים פנימיים, לרבות עלויות אנרגיה גבוהות יותר והפרעות בשרשרת האספקה. האינפלציה נותרת מוגברת, עומדת על כ-4.5%, ומורכבת בעיקר מעלייה במחירי האנרגיה והפרעות באספקה. אתגר נוסף הוא עלייה צנועה באבטלה, שהגיעה ל-5.7%, ומצביעה על האטה בפעילות הכלכלית ובמגזר התעשייתי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מגמות מאקרו-כלכליות אלו מצביעות על הצורך בכוונונים פיסקליים ומדיניותיים, עם השלכות פוטנציאליות על שוק המניות הגרמני. אינפלציה מתמשכת וצמיחה חלשה יותר בתוצר המקומי הגולמי עלולים להחליש את מצב הרוח של המשקיעים, בעוד סימנים חיוביים, כגון ירידה באבטלה או שיפור בפלט הכלכלי, עשויים להגביר את הביצועים בשוק. בהתחשב במדדים המאקרו-כלכליים הנוכחיים, גרמניה ניצבת בפני פעולה מאוזנת בין שמירת הצמיחה לבין ניהול לחצי האינפלציה.

גרמניה נחשבת למנוע הכלכלה של אירופה ומובילה במספר מגזרים תעשייתיים, דבר שמציע למשקיעים שפע של הזדמנויות השקעה. מסורתית, משקיעים מתמקדים בתעשיות כמו רכב, כימיקלים ותעשייה כבדה, אך בשנים האחרונות יש התעניינות הולכת וגוברת במגזרים מתקדמים כמו טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת ובריאות.

בתעשיית הרכב, מותגים גרמניים מובילים כגון וולקסוואגן ו-BMW ממשיכים להוות השקעות עיקריות, כאשר המעבר לכלי רכב חשמליים תופס תאוצה והופך לטרנד מרכזי בתעשייה. השינוי הזה יוצר מהפכה בשוק הרכב ומדגיש את הצורך בהשקעות בטכנולוגיות ירוקות וחדשניות. בתעשיית הבריאות, חברות כמו Bayer, המתמחות בפיתוח תרופות וביוטכנולוגיה, זוכות לעניין רב, בעיקר על רקע הזדקנות האוכלוסייה שמגבירה את הביקוש לפתרונות רפואיים מתקדמים.

גם בתחום הטכנולוגיה, גרמניה מציגה עוצמה. חברת סאפ, לדוגמה, מובילה בתחום פתרונות ענן ותוכנה לעסקים, ורשמה עלייה של יותר מ-50% בשווי המניה בשנה האחרונה. יתר על כן, גרמניה הופכת למוקד בינלאומי בתחום ההייטק, במיוחד בסטארט-אפים בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ואינטרנט של הדברים. המעבר לאנרגיה מתחדשת בגרמניה גם הוא מהווה גורם מפתח לצמיחה, כאשר חברות בתחום האנרגיה הסולארית והרוח תופסות תאוצה.

מגזרי התעשייה המסורתיים כגון כימיקלים ותעשייה כבדה ממשיכים להיות חשובים לכלכלה הגרמנית. חברות כמו BASF ו-Bayer מפתחות חומרים וטכנולוגיות חדשות לשימושים מגוונים, והביקוש הגלובלי לכימיקלים איכותיים מבטיח את חשיבותן בשווקים בינלאומיים.

תחזיות אנליסטים לשוק הגרמני

אנליסטים בשוק מצביעים על כך שישנם סקטורים מסוימים בגרמניה שצפויים לצמוח גם על רקע המשבר הכלכלי. לדוגמה, סקטור הטכנולוגיה מראה עמידות נוכח האתגרים הגלובליים, בעוד שהתעשייה המסורתית מתמודדת עם אתגרים עקב השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות.

תחום האנרגיה, לעומת זאת, נחשב ל"קלף פרא" עם פוטנציאל עצום לשינוי. גרמניה מנסה להתרחק מדלקים פוסיליים ולעבור לאנרגיות מתחדשות, מה שיוצר הזדמנויות השקעה בתחומי האנרגיה הסולארית והגרעינית.

כשבוחנים את הבורסה הגרמנית בהשוואה לבורסות אחרות בעולם, ניתן לראות שהמניות הגרמניות מציעות לעיתים מכפילי רווח (P/E) נמוכים יותר מאשר בארה"ב. לדוגמה, בעוד שחברת טסלה נסחרת במכפיל 61, לעומת חברת סימנס לדוגמה שמציעה מכפיל אטרטקטיבי יותר של 18, מה שעלול להוביל להשקעה סולידית יותר עבור מי שמחפש סיכון נמוך יותר ביחס למחיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


הפדרל ריזרב
צילום: Federalreserve

הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק

לאחר שלוש הפחתות ריבית ב־2025, הפד ניצב מול אינפלציה שטרם נבלמה, סימני חולשה בתעסוקה, מחסור בנתונים אמינים ולחץ פוליטי גובר - רגע לפני חילופי הנהגה שעשויים לעצב מחדש את מדיניות הריבית ב־2026

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי האמריקאי יתחיל את 2026 בחוסר וודאות כפול: מחד, אינפלציה שעדיין עומדת מעל היעד של 2%, ומאידך סימנים להתקררות בשוק התעסוקה. במקביל, החלפת יו"ר הפד ג'רום פאוול במאי עשויה לשנות את האיזון העדין שמנהל הבנק המרכזי ב-8 השנים האחרונות.

במהלך 2025 ביצע הפד שלוש הפחתות ריבית, כל אחת ברבע נקודת אחוז, לאחר שהריבית לא השתנתה במשך רוב השנה. ההחלטות שיקפו חשש גובר ממצב שוק העבודה, אך לא כל חברי הוועדה להחלטות מדיניות הסכימו עם הכיוון. בהחלטה האחרונה מדצמבר, שלושה חברים הצביעו נגד ההפחתה, אם כי מכיוונים מנוגדים. אוסטין גולסבי, נשיא הפד בשיקגו, וג'ף שמיד מקנזס סיטי העדיפו להותיר את הריבית ללא שינוי בגלל חששות אינפלציה. לעומתם, סטיבן מיראן, שמונה לתפקיד מושל הפד בקיץ תוך שהוא ממשיך לכהן בבית הלבן, דרש הפחתה של חצי נקודת אחוז. שישה חברים נוספים ללא זכות הצבעה אמרו בדיעבד שהיו מעדיפים לא להפחית בכלל.


משבר נתונים והשפעת המכסים

מדיניות הממשל בראשות דונלד טראמפ השפיעה על יכולת הפד לקבל החלטות מושכלות. הטלת מכסים נרחבים באפריל, המקיפים ביותר במאה שנה, יצרה בהתחלה הערכה שמדובר בעלייה חד-פעמית במחירים. אולם ככל שהשנה התקדמה, גברו החששות שהמכסים יובילו לאינפלציה ממושכת יותר. במקביל, ההשבתה הממשלתית הארוכה בהיסטוריה, השאירה את הפד ללא נתונים רשמיים חיוניים. הבנק המרכזי נאלץ להסתמך על מידע מהמגזר הפרטי, שקיים בשפע לגבי שוק העבודה אך לא לגבי אינפלציה ומחירים. גם כשהנתונים הרשמיים החלו לזרום מחדש, התמונה נותרה מטושטשת בגלל עיוותים שנגרמו מההשבתה.

ג'ון וויליאמס, נשיא הפד בניו יורק, אמר שלדעתו דוח האינפלציה האחרון מנובמבר, שהראה ירידה ניכרת, רחוק מהמציאות בעשירית אחוז. בת' האמאק מקליבלנד מעריכה שהפער יכול להגיע לשתיים או שלוש עשיריות. נתון האבטלה, לעומת זאת, עלה ל-4.6%. פאוול עצמו העלה חשש שהנתונים הממשלתיים מגזימים בהערכת קצב יצירת המשרות. לפי הערכתו, הממשל עשוי להפריז ביצירת 60 אלף משרות בחודש. כיוון שהנתונים שפורסמו עד כה מראים יצירה של כ-40 אלף משרות בחודש מאז אפריל, ייתכן שבפועל נרשמה ירידה של 20 אלף משרות בחודש.


הפיצול בפד׳ והחלטות מורכבות

החלוקה בתוך הפד אינה חדשה, אך בשנה האחרונה היא הגיעה לשיא שלא נראה מזה שנים. ביולי, כשהפד החליט להותיר את הריבית ללא שינוי, שני מושלים - כריס וולר ומישל באומן - הביעו התנגדות כיוון שרצו בהפחתה מונעת כדי לתמוך בשוק העבודה. עד דצמבר, התמונה התהפכה, וחלק מהחברים דווקא חששו שהאינפלציה תישאר גבוהה זמן רב.