השקעות
צילום: Freepik

מניות דיבידנד או מניות צמיחה: איפה טמון הפוטנציאל האמיתי להשקעה?

גיא אבטליון | (5)

מניות דיבידנד מציעות יתרונות משמעותיים למשקיעים המחפשים יציבות ותשואה לאורך זמן. אחד היתרונות המרכזיים הוא ההכנסה הקבועה שהן מספקות כל עוד החברה מרוויחה ומייצרת תשואה סבירה להון. מניות דיבידנד מעניקות למשקיעים הכנסה פסיבית באמצעות חלוקות דיבידנד קבועות, מה שמאפשר תזרים מזומנים יציב לאורך זמן. חברות כמו בזן בזן 0% ובנק לאומי לאומי 0% מהוות דוגמה לחברות שמחלקות דיבידנד באופן עקבי ומספקות למשקיעים שלהן הכנסה שוטפת.

 

היתרונות של מניות דיבידנדים

בנוסף להכנסה הקבועה, מניות דיבידנד שלרוב הן תחת הקטגוריה של מניות ערך, מאופיינות בתנודתיות נמוכה יחסית בהשוואה למניות צמיחה, כאשר חברות מבוססות שמחלקות דיבידנדים נוטות להיות פחות תנודתיות בשוק, מה שמעניק למשקיעים תחושת יציבות וביטחון. דוגמאות לכך חברות כמו קוקה-קולה COCA COLA ו-AT&T AT&T INC הידועות בחלוקת דיבידנדים סדירה וביציבותן הכלכלית; יתרון נוסף בהשקעה במניות דיבידנד הוא הפוטנציאל ליצירת תשואות מצטברות, שכן השקעה מחדש של דיבידנדים מאפשרת למשקיעים להגדיל את אחזקותיהם במניות החברה, מה שתורם לצמיחת התיק בטווח הארוך.

לבסוף, דיבידנדים עקביים מהווים אינדיקציה לבריאותה הכלכלית של החברה. חברות שמצליחות לשמור על חלוקות דיבידנדים יציבות מעידות על חוסן פיננסי ויכולת לייצר רווחים לאורך זמן. ג'ונסון & ג'ונסון היא דוגמה בולטת לחברות שמציגות יציבות פיננסית, ומחלקות דיבידנדים לאורך שנים רבות.

השילוב של הכנסה קבועה, תנודתיות נמוכה, תשואות מצטברות, ואינדיקציה לבריאות כלכלית הופכים את מניות הדיבידנד לאטרקטיביות במיוחד עבור משקיעים שמחפשים יציבות ותשואה פסיבית.

 

החסרונות של מניות דיבידנד: פוטנציאל צמיחה מוגבל, מיסוי גבוה וסיכון לקיצוץ

מניות דיבידנד, למרות יתרונותיהן, מגיעות עם מספר חסרונות שעל המשקיעים לקחת בחשבון. אחד החסרונות הבולטים הוא פוטנציאל הצמיחה המוגבל שלהן. כאשר חברה מחלקת חלק ניכר מרווחיה כדיבידנד, היא מפחיתה את היכולת שלה להשקיע מחדש בצמיחה ובהתרחבות עסקית. כתוצאה מכך, חברות המחלקות דיבידנדים, עשויות להציג קצב צמיחה איטי יותר בהשוואה לחברות שאינן מחלקות דיבידנדים ומשקיעות ברווחיהן לצורך צמיחה מהירה.

חיסרון נוסף שקשור למניות דיבידנד הוא ההשלכות המיסויות. בישראל, תשלומי דיבידנד חייבים במס בשיעור של 25%, דבר שעלול להפחית משמעותית את התשואה נטו של המשקיעים. כלומר, חלק מההכנסות מדיבידנד נגרע לטובת תשלומי מס, מה שמקטין את הרווח האמיתי למשקיעים, בעיקר כאשר מדובר בסכומים גבוהים.

בנוסף לכך, קיים גם סיכון שהחברה תיאלץ לקצץ את תשלומי הדיבידנד שלה בתקופות של משבר כלכלי או קושי פיננסי. דוגמה בולטת לכך היא חברת GE, אשר במהלך המשבר הפיננסי הגדול נאלצה להקטין את תשלומי הדיבידנדים שלה בצורה משמעותית, מה שהוביל לאכזבה בקרב המשקיעים שהסתמכו על הכנסה פסיבית קבועה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לכן, על אף היתרונות שבהשקעה במניות דיבידנד, חשוב לזכור גם את החסרונות, כמו צמיחה מוגבלת, מיסוי גבוה וסיכון לקיצוץ דיבידנדים בשעת משבר

 

הזדמנויות במניות צמיחה: פוטנציאל רווח גבוה, יתרונות מיסוי וחדשנות מתקדמת

מניות צמיחה מציעות יתרונות משמעותיים למשקיעים, במיוחד כשמדובר בפוטנציאל ההשקעה בטווח הארוך. יתרון מרכזי של מניות אלו הוא הפוטנציאל הגבוה לצמיחה. חברות כמו אדובי ונטפליקס, שאינן מחלקות דיבידנדים, משקיעות את רווחיהן מחדש להרחבת הפעילות, מה שמוביל לצמיחה מהירה ולהעלאת שווי המניה לאורך זמן.

בנוסף, השקעה במניות צמיחה מספקת יתרון מיסוי חשוב. המיסוי נדחה עד למכירת המניה, ולכן אין צורך לשלם מס על דיבידנדים במהלך תקופת ההשקעה. זה מאפשר למשקיעים לצבור הון בצורה יעילה יותר, שכן ההכנסות מהשקעותיהם אינן גורמות להוצאות נוספות על מסים עד שהשקעתם מניבה פירות.

עם זאת, מניות צמיחה נחשבות לתנודתיות ומסוכנות יותר ממניות דיבידנד. מחירי המניות שלהן עשויים להשתנות באופן משמעותי, ואין כל הבטחה שהן יגיעו לתשואות הגבוהות שהמשקיעים מקווים להן. לדוגמה, Snap Inc. חוותה צמיחה מהירה בתחילה, אך לאחר מכן עברה ירידות משמעותיות במחיר המניה.

אם תוכניות ההתרחבות של חברת צמיחה אינן מצליחות, בעלי המניות עשויים למצוא את עצמם ללא דיבידנדים וללא עליות משמעותיות במחיר המניה. מצב זה מסוכן, מכיוון שאם חברה לא עומדת ביעדי הצמיחה שלה, המשקיעים עלולים להפסיד כסף מבלי לקבל כל תמורה.

לבסוף, חברות רבות שאינן מחלקות דיבידנדים הן צעירות יותר ולעיתים קרובות אין להן היסטוריית הצלחות מוכחת. חוסר הניסיון הזה מגביר את הסיכון בהשקעה בחברות אלו, שכן הצמיחה העתידית שלהן אינה ודאית. לכן, לפני שמחליטים להשקיע במניות צמיחה, על המשקיעים להיות מודעים לסיכונים הפוטנציאליים ולבצע בדיקות מעמיקות על החברות בהן הם שוקלים להשקיע.

 

בחירת מניות דיבידנד או מניות צמיחה לפי צרכי ההשקעה אישיים

כאשר בוחנים את השאלה מתי כדאי לבחור במניות דיבידנד, יש להבין שהן אידיאליות עבור משקיעים המחפשים יציבות והכנסה עקבית. מניות אלו מועדפות במיוחד על ידי גמלאים, משקיעים שמרנים או כאלו עם אופק השקעה קצר יותר. בישראל, אף על פי שהכנסות מדיבידנדים חייבות במס, מניות דיבידנד עדיין מהוות אפשרות אטרקטיבית עבור משקיעים שמחפשים תזרים מזומנים קבוע. ההכנסות המתמשכות שמספקות מניות אלו עשויות להוות מקור הכנסה משמעותי, גם עם ההשלכות המיסויות.

מנגד, מניות צמיחה מתאימות יותר למשקיעים צעירים או למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך יותר, שמוכנים להתמודד עם סיכון גבוה בתמורה לפוטנציאל תשואות גבוה. משקיעים אלו יכולים ליהנות מהזדמנויות לצמיחה מהירה של ערך המניה, ולרוב מעדיפים להחזיק בחברות חדשניות, אשר לא מחלקות דיבידנדים, ובכך משקיעות את הרווחים שלהן בהתרחבות ובפיתוח.

לסיכום, הבחירה בין מניות דיבידנד למניות צמיחה תלויה במטרות האישיות של המשקיע ובסגנון ההשקעה שלו. משקיעים המעוניינים בהכנסה קבועה וביציבות ימצאו במניות דיבידנד את הפתרון המתאים, בעוד שמי שמחפש פוטנציאל תשואות גבוה יותר עשוי לבחור במניות צמיחה.

 

.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ארז 24/09/2024 15:14
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שתיק ההשקעות צריך להיות מורכב משני סוגי המניות. מניות צמיחה מגדילות את ערך התיק בקצב מהיר. מניות דיבידנד תורמות יותר ליציבות התיק תוך מתן תשואה נוספת בדמות דיבידנד. מבחינתי, אין צורך באגח.
  • 3.
    ירון אופק 24/09/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה כדאי לנהוג על פי "עיקרון הפיזור" - ועם בחרת כמה מניות דיווידנד- עם היסטוריה של חלוקה - אני כמעט בטוח שלא כולם יכנסו למשבר ויפסיקו לשלם דיווידנד
  • 2.
    משקיע 23/09/2024 21:20
    הגב לתגובה זו
    הסוג השלישי הוא מניות חלום - וברוב הגדול של המקרים מדובר בחלום בלהות של המשקיעים הבורסה הישראלית מלאה בחברות זבל כאלו והמשקיעים הפסידו מיליארדים רבים של במהלך השנים.
  • 1.
    ארז 23/09/2024 20:12
    הגב לתגובה זו
    .
  • גג 26/05/2025 17:03
    הגב לתגובה זו
    כי זה אחוזים מועטים
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.