גנסן הואנג אנבידיה
צילום: טוויטר

אנבידיה הפכה לחברה היקרה בעולם - תצליח לשמור על הכתר?

יצרנית השבבים ממשיכה לשבור שיאים, ובוול סטריט אף הציבו שיא חדש למחיר היעד למניית אנבידיה, שהגיע ל-200 דולר. האנליסטים סבורים כי בהמשך ההכנסות יגדלו דווקא הודות למגזר התוכנה
אדיר בן עמי | (2)

ענקית השבבים NVIDIA CORP עקפה את אפל APPLE ומיקרוסופט MICROSOFT והפכה רשמית לחברה היקרה בעולם לפי שווי שוק. היום (רביעי) השווקים בארצות הברית סגורים לרגל יום השחרור מעבדות, מה שאומר שאנבידיה יכולה קצת להנות בנחת מהמעמד החדש. יצרנית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 3.335 טריליון דולר, בעוד אפל ומיקרוסופט נסחרות כל אחת לפי 3.286 ו-3.317 טריליון דולר בהתאמה.

בוול-סטריט סבורים כי יתכן ואנבידיה תחזיק בתואר החדש לזמן ארוך יותר. ב-Rosenblatt העלו את מחיר היעד למניית אנבידיה ל-200 דולר מ-140 דולר והציבו שיא חדש למחיר היעד של אנבידיה תוך שהם שומרים על המלצת הקנייה. מחיר היעד החדש מבוסס על מכפיל רווח עתידי ל-2026 של 40.

מדובר בתחזית אופטימית יותר ממה שמחזיקים רוב האנליסטים. התחזית הממוצעת לרווח למניה ב-2026 היא 4.10 דולר ומחיר היעד המוצע עומד על 126.24 דולר בלבד. האופטימיות הזו נובעת מהרווחים שהאנליסטים ב-Rosenblatt צופים שיגיעו דווקא מכיוון מגזר התוכנה של אנבידיה, כאשר הם סבורים כי תוכנה שמשלימה את החומרה תגדיל משמעותית את המכירות בעשור הקרוב ונראה שאנבידיה כבר פועלת בכיוון.

ענקית השבבים הסכימה לאחרונה לרכוש את Shoreline.io, סטרטאפ למפתחי תוכנה, בעסקה המוערכת בכ-100 מיליון דולר.

 

אנבידיה ממשיכה לשבור שיאים - מה עשוי לעצור אותה?

מניית אנבידיה זינקה כבר ב-174% מתחילת השנה וב-217% ב-12 החודשים האחרונים.

המגמה החיובית במניית יצרנית השבבים רק התחזקה לאחרונה לאחר הפיצול של המניה של 1 ל-10 ולאחר שהמנכ"ל ג'נסן הואנג הכריז על תוכניות עבור שבב ה-Blackwell Ultra בשנת 2025 ופלטפורמת הדור הבא Rubin שתושק ב-2026.

בוול-סטריט תוהים האם העלייה במנייה אולי מבוססת יותר מדי על יצירת שבבים ופלטפורמות להפעלת יישומי בינה מלאכותית וחלק מהאנליסטים חוששים כי בועת ה-AI תתפוצץ במידה וחברות הרוכשות את מוצריה של אנבידיה לא יראו מספיק רווחים מההשקעות שלהן, מה שיקריס את המניה. לעומת יצרנית השבבים, אפל ומיקרוסופט מחזיקות בעסקים רחבים בהרבה, שיכולים לעזור להן בטווח הארוך. 

למרות ההצלחה המרשימה של החברה, לא ניתן להתעלם מהאתגרים הפוטנציאליים העומדים בפני אנבידיה. אחת מהסכנות היא כאמור התלות הרבה בבינה מלאכותית. אם השוק יתברר כלא רווחי כפי שמצפים, או אם תחול ירידה בביקוש ליישומי AI, אנבידיה עלולה למצוא את עצמה במצב קשה. כמו כן, התחרות בשוק השבבים היא עזה, וחברות אחרות כמו AMD ואינטל פועלות בלי הפסקה לשיפור המוצרים שלהן ולגזילת נתח שוק מאנבידיה.

 

התחרות תגדל

השוק של אנבידיה תחרותי מאוד, תחום שבבי ה-AI תחרותי. AMD עם מוצר וגם אינטל השיקה לפני מספר חודשים. נכון להיום הן עדיין רחוקות מאנבידיה בהיקף המכירות. אנבידיה תמכור במעל 100 מיליארד השנה, AMD ב-4-5 מיליארד דולר ואינטל בחצי מיליארד.השאלה מה יקרב בשנה הבאה, בעוד שנתיים, והאמת שהשאלה היותר חשובה היא מתי וול סטריט תעריך שהתחרות תהפוך למשהו משמעותי.

קיראו עוד ב"גלובל"

אנבידיה מרוויחה בשיעורים האלו לתקופה מוגבלת, כשוול סטריט תתחיל לחזות ירידה בשיעורי הרווח בשל תחרות, זה יכול להיות אכזרי למניה. 

האחרונה שהצטרפה לתחרות היא החברה הטייוואנית Kneron, סטארט-אפ שבבי בינה מלאכותית בתמיכת קוואלקום, שהשיקה ביום רביעי את מוצר ה-KNEO 330 שלה. המוצר החדש עובד באופן שונה ממודלי AI מבוססי ענן, המופעלים לרוב על ידי שבביה של אנבידיה עתירי האנרגיה. ה-KNEO 330 עוצב בצורה כזו שהוא צורך פחות חשמל בהרצת מודלים של בינה מלאכותית.

עוד לפני החברה הטייוואנית, לאחרונה דווח גם כי סופטבנק היפנית נמצאת במגעים לרכישת מפתחת שבבי הבינה המלאכותית הבריטית Graphcore. חברת Graphcore מכרה בעיקר חומרה לסטארט-אפים של בינה מלאכותית המעוניינים לאמן מודלים בעלות נמוכה יותר. החברה הוערכה בעבר ב-2.8 מיליארד דולר, אך עסקה עם מיקרוסופט נפלה וגרמה לחברה להתמודד עם הפסדים הולכים וגדלים. רכישת מפתחת השבבים הבריטית עשויה להיות הצעד הראשון בתוכנית גדולה יותר. מייסד סופטבנק שקל לייצר מיזם שבבים של 100 מיליארד דולר שיתחבר עם מעצבת השבבים שבבעלות החברה - Arm.

 

הדוחות לרבעון הראשון

בדוחותיה האחרונים רשמה אנבידיה רווח למניה של 6.12 דולר על הכנסות של 26 מיליארד דולר. הצפי בוול-סטריט היה לרווח למניה של 5.59 על הכנסות של 24.51 מיליארד דולר. לרבעון השני החברה צפתה הכנסות של 28 מיליארד דולר, עם סטייה של 2% למעלה או למטה. טוב מצפי האנליסטים ל-26.62 מיליארד דולר.

ההכנסות ממרכזי הנתונים הסתכמו ל-22.6 מיליארד דולר, עלייה של 23% מהרבעון הרביעי של 2023 ו-427% משנה קודם לכן. תזרים המזומנים החופשי עומד על 14.94 מיליארד דולר, עלייה של 466% משנה לשנה. 

הביקוש לשבבים של אנבידיה נשאר ללא תחרות, כאשר ענקיות הטכנולוגיה המשיכו להוציא מיליארדים על מנת לרכוש שבבים מתקדמים ליישומים השונים של בינה מלאכותית. אלפבית, מיקרוסופט, אמזון וחברות נוספות מתמודדות על היצע מצומצם של השבבים המתקדמים של אנבידיה במטרה לתפוס את ההובלה ב-AI.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    nvidia -הדרך ל-40/65 $ פתוחה . תבנית חוד ופערי מחירים (ל"ת)
    קשקש 20/06/2024 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זאת רק ההתחלה (ל"ת)
    אנבידיה 19/06/2024 22:15
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת

טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים";  "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";  

רן קידר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.

"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".

היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט

צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום  העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .

תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.

העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.

תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים

עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.

הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.