אודי מוקדי, יו"ר ומנכ"ל סייברארק
צילום: יח"צ

בנק אוף אמריקה: אפסייד של 21.6% לסייברארק

שנת 2024 מסמנת את השנה הראשונה של המעבר למודל מבוסס מנויים עבור סייברארק, כאשר כ-95% מהכנסות החברה הן הכנסות חוזרות. הבנק צופה כי רוחות הנגד המקשות על צמיחת החברה יירגעו עד הרבעון השני
אדיר בן עמי |

בנק אוף אמריקה מאשרר את המלצת הקנייה שלו על סייברארק סייבר ארק ומציין כי מדובר ב"מובילה ברורה בשוק אטרקטיבי". הבנק העלה גם את מחיר היעד שלו ל-315 דולר מ-300 דולר ומציין 4 סיבות לכך.

ראשית הבנק מציין כי פלח ה-PAM בתחום הסייבר, המתמקד בניהול, שליטה וניתור של המידע הקריטי בארגונים וההרשאות למשתמשים, נשאר שוק קריטי מאוד כאשר 80% מהתקיפות על ארגונים נובעות מניהול ואבטחה של משתמשים. שנית, הבנק מציין כי המעבר של החברה למודל מבוסס מנויים הושלם, בנוסף לכך שהחברה הרחיבה את הפלטפורמה שלה מעבר לשוק הליבה, שני דברים שצפויים לתמוך בצמיחה.

שלישית מציין הבנק כי התחזית והיעדים שהציבה סייברארק להמשך הם שמרניים וכי סביר להניח שהחברה תשדרג תחזיות בהמשך מה שיעזור לדחוף את המניה. לבסוף, בנק אוף אמריקה מציין כי החברה מוערכת בחסר לעומת המתחרות, דבר שבנוסף לגורמים כאמור יעזרו למניית החברה להשיג ביצועי יתר. 

שנת 2024 מסמנת את השנה הראשונה של המעבר למודל מבוסס מנויים עבור סייברארק, כאשר כ-95% מהכנסות החברה הן הכנסות חוזרות. הבנק צופה כי רוחות הנגד המקשות על צמיחת החברה יירגעו עד הרבעון השני. 

מניות הסייבר מונעות על ידי שני גורמים: מומנטום צמיחה וגדילת ה-TAM (גודל שוק היעד), שני הגורמים הללו צפויים להועיל לסייברארק במהלך הרבעונים הקרובים. המהלך של החברה להתרחבות מעבר לפלח ה-PAM, במיוחד לעסקי אבטחת הרשאות בענן, צפוי לעזור למומנטום הן בקרב הלקוחות הקיימים והן אצל לקוחות חדשים ולעזור לחברה להגדיל את שוק היעד שלה (TAM) ל-50 מיליארד מ-20 מיליארד דולר. בנוסף, סייברארק נחשבת לאחת החברות הבודדות שצפויות להנות מהאצה בצמיחה ב-2025.

 

הדוחות לרבעון הרביעי ולשנה כולה

סייברארק של אודי מוקדי דיווחה בדוחותיה האחרונים כי ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) הסתכמו ב-774 מיליון דולר, גידול של 36 אחוזים מ-570 מיליון דולר ב-2022 ומעל לתחזית החברה שעמדה על בין 758-768 מיליון דולר. הרווח למניה ב-2023 הסתכם ב-81 סנט, זאת לעומת צפי האנליסטים שהיה לרווח למניה של 78 סנט.

חלק המנויים ב-ARR הסתכם ב-582 מיליון דולר, המהווים 75 אחוזים מה-ARR הכולל ב-2023. סכום זה מייצג גידול של 60 אחוזים מ-364 מיליון דולר, המהווים 64 אחוזים מה-ARR הכולל ב-2022. סך ההכנסות הסתכם ב-751.9 מיליון דולר בשנת 2023, מ-591.7 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 27%.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשנת 2023, ההכנסות החוזרות הסתכמו ב-679.6 מיליון דולר, גידול של 36%. 90% מתוך סך ההכנסות היו הכנסות חוזרות. הרווח התפעולי במונחי Non-GAAP הסתכם ב-33.5 מיליון דולר בשנת 2023, המהווים מרווח תפעולי של כ-4 אחוזים. לחברה מזומנים נטו הנובעים מפעילות שוטפת בסך של 56.2 מיליון דולר לשנת 2023. 

בשנת 2024 החברה צופה הכנסות בטווח של 920-930 מיליון דולר, סכומים המשקפים צמיחה של 22%-24% בהשוואה ל-2023 ומעל לצפי האנליסטים שעומד על 915 מיליון דולר. החברה צופה שה-ARR יסתכם בין 968-983 מיליון דולר, סכומים המשקפים צמיחה של 25%-27%.

"שנת 2023 הייתה שנה משמעותית עבור סייברארק, ובעזרת ביצועינו המצוינים ביססנו את מעמדנו כחברה המובילה בתחום אבטחת הזהויות", אמר מאט כהן, מנכ"ל סייברארק. "לאורך כל השנה הצגנו באופן עקבי תוצאות חזקות, כולל ברבעון הרביעי שבו הצמיחה בשורת ההכנסות הואצה, הרווח התפעולי ותזרים המזומנים גדלו, ושוב השגנו תוצאות העולות על הציפיות בכל המדדים. ביקוש שיא לפתרונות ה-SaaS שלנו העלה את שיעור המנויים מסך העסקאות ל-95 אחוזים בשנת 2023 וההכנסות החוזרות הגיעו ל-90 אחוזים מסך ההכנסות – כעת אנחנו, באופן מלא, חברה המבוססת על הכנסות חוזרות".

סייברארק נסחרת כיום לפי שווי של 10.95 מיליארד דולר, כאשר בנק אוף אמריקה רואה מכפיל רווח עתידי ל-2024 של 135. מניית החברה עלתה ב-18% מתחילת השנה וב-85% בשנה האחרונה כולה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.