מדד Stoxx 600 - האופי השונה של המניות האירופאיות
לאחר שראינו את המדדים המרכזיים בארצות הברית וכן חלק (קטן מאד) מהמדדים העולמיים של MSCI נעבור למדדים המובילים ביבשת הישנה ובראשם ה-Stoxx 600 המדד המוביל שמשקף את החברות הגדולות בארצות המפותחות באירופה.
חברת STOXX
חברת STOXX היא חברת מדדים נוספת (כמו MSCI או הדאו ג'ונס, S&P ועוד) שמתפעלת יותר מ-16 אלף מדדים שונים, אבל המפורסמים שבהם הם ה-STOXX 600 וה-STOXX 50. החברה הוקמה בשנת 1998, והייתה הראשונה להציג את הקריטריון של "מניות חופשיות" לקביעת משקל המניות במדדים (ולא שווי השוק הכולל), שיטה בה משתמשות כיום חברות רבות. החברה נרכשה בשנת 2009 על ידי הבורסה הגרמנית וחברת הפיננסים השוויצרית SIX Group, אז יצאה חברת דאו ג'ונס מהשקעתה בStoxx. אז גם השתנו שמות המדדים שקודם לכן הכילו את האותיות DJ או המילים דאו ג'ונס. כיום הבורסה הגרמנית היא בעלת המניות היחידה בחברה.Stoxx 600 - הרכב ומניות בולטות
מדד ה-Stoxx 600 הושק בשנת 1998 והוא מכיל 600 מניות בשווי שוק גבוה, בינוני ונמוך הנסחרות בבורסות של 17 ארצות אירופאיות. המדד מכסה כ-90% מהמניות הצפות בשוק המניות האירופאי. 17 הארצות כוללות ארצות שאינן בשוק האירו, כולל המדינה הגדולה במדד, בריטניה.
ברשימת עשרת המניות הבולטות במדד נוכחות בולטת לחברת תרופות. החל מנובו נורדיסק (דנמרק. אחת החברות הגדולות בעולם כיום עם שווי של יותר מחצי טריליון דולר, עקב הצלחת התרופה נגד השמנה), דרך חברת נוברטיס (שוויץ) ועד אסטרזנקה (בריטניה) ורושה (שוויץ), כולן ענקיות תרופות מאירופה.
חברות אחרות בין העשר הגדולות הן חברת השבבים ASML (שניה, הולנד), חברת המזון נסטלה (שוב שוויץ), חברת מוצרי היוקרה LVMH (הופעה ראשונה לצרפת) שייצרה את האיש העשיר בעולם (או שהוא ייצר אותה) וחברות האנרגיה של (בריטניה) וטוטל אנרג'י (צרפת).
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניתן לראות, שבשונה מהמדדים בארצות הברית, משקל חברות הטכנולוגיה הגדולות נמוך יחסית ברשימת המובילות. מלבד ASML רק חברת התוכנה SAP (הופעה ראשונה לגרמניה) נמצאת בין העשר הגדולות – במקום התשיעי.
עוד הבדל בולט מהמדדים בארצות הברית הוא העובדה שאף מניה לא תופסת משקל גדול מדי וההמדד נהנה מפיזור טוב יחסית. המניות הגדולות ביותר במדד תופסות פחות מ-3%.
ניתן לראות ביחס לחברות הגדולות במדד, שלמרות שמדובר במניות אירופאיות מדובר בחברות עם פעילות מאד גלובלית שחלק גדול מהכנסותיהן מגיע לאו דווקא מאירופה אלא מארצות הברית, אסיה פאסיפיק ואזורים נוספים, כך החשיפה המתקבלת מהמניות הגדולות היא לא בהכרח למצב הכלכלה האירופאית אלא אלטרנטיבה למדדים הגלולבליים עם דגשים אחרים של המניות המובילות שמעניקות חשיפה מעט שונה מהמקבילות האמריקאית. יחד עם זאת, הפיזור של המדד הכולל מניות רבות, והעובדה שהמניות הגדולות אינן בעלי משקל כולל גבוה כל כך במדד גורמת לכך שהוא בכל זאת מהווה חשיפה משמעותית למדי למצב הכלכלה באירופה דרך המניות הקטנות והבינוניות יותר.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מבחינת סקטורים המוביל הוא כמובן סקטור הבריאות (15.1%). תעשיית מוצרים ושירותים (13.3), בנקים (8.7%) ורק אחר כך טכנולוגיה (7.6%). מבחינת מדינות בריטניה מובילה (23.4%), ולאחריה צרפת (18%), שוויץ (14.5%) וגרמניה (12.6%).
סך הכל 17 מדינות שולחות נציגות למדד. מלבד אלו שכבר צוינו לעיל נמצא גם את פינלנד, שבדיה, איטליה, ספרד, פינלנד, בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, אוסטריה, פורטוגל ופולין.
אלטרנטיבות
ישנם כמובן מדדים אחרים שעוקבים אחר המניות באירופה. אחיו הלא פחות מפורסם של ה-Stoxx 600 הוא ה-Stoxx 50. למעשה ישנם שני מדדים עם שם כמעט זהה, אחד מהם מתרכז רק באזור האירו, והשני בכל אירופה המפותחת. ה-Stoxx Europe 50 הוא כמעט זהה ל-600. הוא מכיל מניות מ-18 מדינות מאירופה כולל כאלו שלא פועלות באירו כמו בריטניה או שבדיה, ומכסה כ-80% משוק המניות האירופאי. הביצועים שלו כמעט זהים לחלוטין ל-Stoxx 600. ההבדל המרכזי שהמניות הכלולות בו הן מניות בלו צ'יפ, כלומר מניות גדולות בלבד. המדד בעל השם הכמעט זהה Euro Stoxx 50 מכיל רק מניות מגוש האירו, ולכן רק מ-8 מדינות, ולכן הוא שונה למדי.
גם ל-S&P יש מדדים אירופאיים, הבולט שבהם הוא S&P 350 שעוקב אחר 362 מניות מאירופה. רשימת 10 הגדולות במדד זהה כמעט לחלוטין לזו של Stoxx כך שהביצועים שלהם דומים למדי.
לחברת סטוקס עצמה יש מדדים רבים שהם ווריאציות או התמקדות בסגמנטים ספציפיים מתוך מדד ה-Stoxx 600 כגון בנייה, מזון, פיננסים, פארמה או כאלו הלוקחים בחשבון שיקולי ESG ועוד.
תשואות
המדד, כאמור, מאופיין במניות כבדות ומסורתיות יותר מאשר המקבילים האמריקאים, לכן, התשואות פחות מרשימות בשנים האחרונות בהן מניות צמיחה וטכנולוגיה הובילו את השוק. כמו כן ההאטה הכלכלית המאפיינת את אירופה בעשורים האחרונים באה לידי ביטוי בתשואות המדד. הנה טבלה המסכמת את תשואות המדדים האירופיים המרכזיים בשנים האחרונות.
כפי שניתן לראות ברוב השנים ה-SP500 משיג תוצאות טובות יותר. ניתן לראות זאת גם בתשואות השנתיות הממוצעות. בשלוש השנים האחרונות תשואת המדד השנתית הממוצעת הייתה 6.4%, וב-5 השנים האחרונות 7.3%. בטווח של 20 שנה התשואות מתכנסות לכיוון ה-5%.
תשואת הדיבידנד של המדד היא 3.1% ומכפיל הרווח נמוך בהרבה מאשר במדדים האחרים – כ-13.9, ומכפיל הרווח העתידי הוא 12.9.
מכשירי השקעה
אין בכלל (או לפחות לא מצאתי...) ETF אמריקאיות שעוקבות אחר המדד, אך באירופה ובישראל ישנן לא מעט תעודות סל כאלה. נראה שהאמריקאים מעדיפים חברות שהם מכירים יותר כמו SP או MSCI כדי להיחשף לשווקים בנלאומיים. הנה כמה תעודות סל אירופאיות שעוקבות אחר המדד:iShares STOXX Europe 600 UCITS ETF היא תעודת סל אירופאית הנסחרת באירו וגובה 0.2%, ו-Amundi STOXX Europe 600 UCITS ETF גם נסחרת ביורו וגובה רק 0.18%.
ישנן כמובן גם תעודות סל שעוקבות אחר המדדים האחרים שציינו לעיל. ביניהן iShares Europe ETF עוקב אחר המדד של S&P. התעודה גובה 0.67% דמי ניהול, ו-SPDR EURO STOXX 50 ETF שעוקבת אחר המדד של גוש האירו (לא של כל אירופה) וגובה 0.29% דמי ניהול.
בארץ ישנן לא מעט תעודות מחקות שעוקבות אחר המדד, חלקן לא מנטרלות השפעת מט"ח, ביניהן: STOXX Europe 600 PTF שגובה 0.15% דמי ניהול ומנהלת 214 מיליון שקל, קרן הנאמנות: קסם KTF STOXX Europe 600 שגובה 0.25% ומנהלת רק 64.4 מיליון שקל.
ישנן גם כאלה שמנטרלות השפעת מט"ח. הנה כמה: תכלית STOXX Europe 600 TTF מנוטרלת אירו שלא גובה דמי ניהול ישירים, ו- הראל מחקה STOXX Europe 600 מנוטרלת אירו. ישנו מבחר נוסף של תעודות דומות.
- 2.אחלה סדרה, כל הכבוד ותודה! (ל"ת)איתן 09/02/2024 11:54הגב לתגובה זו
- 1.ניתוח מאד מקצועי (ל"ת)המוסדי 09/02/2024 11:06הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
