מדד Stoxx 600 - האופי השונה של המניות האירופאיות
לאחר שראינו את המדדים המרכזיים בארצות הברית וכן חלק (קטן מאד) מהמדדים העולמיים של MSCI נעבור למדדים המובילים ביבשת הישנה ובראשם ה-Stoxx 600 המדד המוביל שמשקף את החברות הגדולות בארצות המפותחות באירופה.
חברת STOXX
חברת STOXX היא חברת מדדים נוספת (כמו MSCI או הדאו ג'ונס, S&P ועוד) שמתפעלת יותר מ-16 אלף מדדים שונים, אבל המפורסמים שבהם הם ה-STOXX 600 וה-STOXX 50. החברה הוקמה בשנת 1998, והייתה הראשונה להציג את הקריטריון של "מניות חופשיות" לקביעת משקל המניות במדדים (ולא שווי השוק הכולל), שיטה בה משתמשות כיום חברות רבות. החברה נרכשה בשנת 2009 על ידי הבורסה הגרמנית וחברת הפיננסים השוויצרית SIX Group, אז יצאה חברת דאו ג'ונס מהשקעתה בStoxx. אז גם השתנו שמות המדדים שקודם לכן הכילו את האותיות DJ או המילים דאו ג'ונס. כיום הבורסה הגרמנית היא בעלת המניות היחידה בחברה.Stoxx 600 - הרכב ומניות בולטות
מדד ה-Stoxx 600 הושק בשנת 1998 והוא מכיל 600 מניות בשווי שוק גבוה, בינוני ונמוך הנסחרות בבורסות של 17 ארצות אירופאיות. המדד מכסה כ-90% מהמניות הצפות בשוק המניות האירופאי. 17 הארצות כוללות ארצות שאינן בשוק האירו, כולל המדינה הגדולה במדד, בריטניה.
ברשימת עשרת המניות הבולטות במדד נוכחות בולטת לחברת תרופות. החל מנובו נורדיסק (דנמרק. אחת החברות הגדולות בעולם כיום עם שווי של יותר מחצי טריליון דולר, עקב הצלחת התרופה נגד השמנה), דרך חברת נוברטיס (שוויץ) ועד אסטרזנקה (בריטניה) ורושה (שוויץ), כולן ענקיות תרופות מאירופה.
חברות אחרות בין העשר הגדולות הן חברת השבבים ASML (שניה, הולנד), חברת המזון נסטלה (שוב שוויץ), חברת מוצרי היוקרה LVMH (הופעה ראשונה לצרפת) שייצרה את האיש העשיר בעולם (או שהוא ייצר אותה) וחברות האנרגיה של (בריטניה) וטוטל אנרג'י (צרפת).
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניתן לראות, שבשונה מהמדדים בארצות הברית, משקל חברות הטכנולוגיה הגדולות נמוך יחסית ברשימת המובילות. מלבד ASML רק חברת התוכנה SAP (הופעה ראשונה לגרמניה) נמצאת בין העשר הגדולות – במקום התשיעי.
עוד הבדל בולט מהמדדים בארצות הברית הוא העובדה שאף מניה לא תופסת משקל גדול מדי וההמדד נהנה מפיזור טוב יחסית. המניות הגדולות ביותר במדד תופסות פחות מ-3%.
ניתן לראות ביחס לחברות הגדולות במדד, שלמרות שמדובר במניות אירופאיות מדובר בחברות עם פעילות מאד גלובלית שחלק גדול מהכנסותיהן מגיע לאו דווקא מאירופה אלא מארצות הברית, אסיה פאסיפיק ואזורים נוספים, כך החשיפה המתקבלת מהמניות הגדולות היא לא בהכרח למצב הכלכלה האירופאית אלא אלטרנטיבה למדדים הגלולבליים עם דגשים אחרים של המניות המובילות שמעניקות חשיפה מעט שונה מהמקבילות האמריקאית. יחד עם זאת, הפיזור של המדד הכולל מניות רבות, והעובדה שהמניות הגדולות אינן בעלי משקל כולל גבוה כל כך במדד גורמת לכך שהוא בכל זאת מהווה חשיפה משמעותית למדי למצב הכלכלה באירופה דרך המניות הקטנות והבינוניות יותר.
- שוק המניות האמריקאי לקראת 2026: האם רצף העליות ההיסטורי יימשך לשנה רביעית?
- המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
מבחינת סקטורים המוביל הוא כמובן סקטור הבריאות (15.1%). תעשיית מוצרים ושירותים (13.3), בנקים (8.7%) ורק אחר כך טכנולוגיה (7.6%). מבחינת מדינות בריטניה מובילה (23.4%), ולאחריה צרפת (18%), שוויץ (14.5%) וגרמניה (12.6%).
סך הכל 17 מדינות שולחות נציגות למדד. מלבד אלו שכבר צוינו לעיל נמצא גם את פינלנד, שבדיה, איטליה, ספרד, פינלנד, בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, אוסטריה, פורטוגל ופולין.
אלטרנטיבות
ישנם כמובן מדדים אחרים שעוקבים אחר המניות באירופה. אחיו הלא פחות מפורסם של ה-Stoxx 600 הוא ה-Stoxx 50. למעשה ישנם שני מדדים עם שם כמעט זהה, אחד מהם מתרכז רק באזור האירו, והשני בכל אירופה המפותחת. ה-Stoxx Europe 50 הוא כמעט זהה ל-600. הוא מכיל מניות מ-18 מדינות מאירופה כולל כאלו שלא פועלות באירו כמו בריטניה או שבדיה, ומכסה כ-80% משוק המניות האירופאי. הביצועים שלו כמעט זהים לחלוטין ל-Stoxx 600. ההבדל המרכזי שהמניות הכלולות בו הן מניות בלו צ'יפ, כלומר מניות גדולות בלבד. המדד בעל השם הכמעט זהה Euro Stoxx 50 מכיל רק מניות מגוש האירו, ולכן רק מ-8 מדינות, ולכן הוא שונה למדי.
גם ל-S&P יש מדדים אירופאיים, הבולט שבהם הוא S&P 350 שעוקב אחר 362 מניות מאירופה. רשימת 10 הגדולות במדד זהה כמעט לחלוטין לזו של Stoxx כך שהביצועים שלהם דומים למדי.
לחברת סטוקס עצמה יש מדדים רבים שהם ווריאציות או התמקדות בסגמנטים ספציפיים מתוך מדד ה-Stoxx 600 כגון בנייה, מזון, פיננסים, פארמה או כאלו הלוקחים בחשבון שיקולי ESG ועוד.
תשואות
המדד, כאמור, מאופיין במניות כבדות ומסורתיות יותר מאשר המקבילים האמריקאים, לכן, התשואות פחות מרשימות בשנים האחרונות בהן מניות צמיחה וטכנולוגיה הובילו את השוק. כמו כן ההאטה הכלכלית המאפיינת את אירופה בעשורים האחרונים באה לידי ביטוי בתשואות המדד. הנה טבלה המסכמת את תשואות המדדים האירופיים המרכזיים בשנים האחרונות.
כפי שניתן לראות ברוב השנים ה-SP500 משיג תוצאות טובות יותר. ניתן לראות זאת גם בתשואות השנתיות הממוצעות. בשלוש השנים האחרונות תשואת המדד השנתית הממוצעת הייתה 6.4%, וב-5 השנים האחרונות 7.3%. בטווח של 20 שנה התשואות מתכנסות לכיוון ה-5%.
תשואת הדיבידנד של המדד היא 3.1% ומכפיל הרווח נמוך בהרבה מאשר במדדים האחרים – כ-13.9, ומכפיל הרווח העתידי הוא 12.9.
מכשירי השקעה
אין בכלל (או לפחות לא מצאתי...) ETF אמריקאיות שעוקבות אחר המדד, אך באירופה ובישראל ישנן לא מעט תעודות סל כאלה. נראה שהאמריקאים מעדיפים חברות שהם מכירים יותר כמו SP או MSCI כדי להיחשף לשווקים בנלאומיים. הנה כמה תעודות סל אירופאיות שעוקבות אחר המדד:iShares STOXX Europe 600 UCITS ETF היא תעודת סל אירופאית הנסחרת באירו וגובה 0.2%, ו-Amundi STOXX Europe 600 UCITS ETF גם נסחרת ביורו וגובה רק 0.18%.
ישנן כמובן גם תעודות סל שעוקבות אחר המדדים האחרים שציינו לעיל. ביניהן iShares Europe ETF עוקב אחר המדד של S&P. התעודה גובה 0.67% דמי ניהול, ו-SPDR EURO STOXX 50 ETF שעוקבת אחר המדד של גוש האירו (לא של כל אירופה) וגובה 0.29% דמי ניהול.
בארץ ישנן לא מעט תעודות מחקות שעוקבות אחר המדד, חלקן לא מנטרלות השפעת מט"ח, ביניהן: STOXX Europe 600 PTF שגובה 0.15% דמי ניהול ומנהלת 214 מיליון שקל, קרן הנאמנות: קסם KTF STOXX Europe 600 שגובה 0.25% ומנהלת רק 64.4 מיליון שקל.
ישנן גם כאלה שמנטרלות השפעת מט"ח. הנה כמה: תכלית STOXX Europe 600 TTF מנוטרלת אירו שלא גובה דמי ניהול ישירים, ו- הראל מחקה STOXX Europe 600 מנוטרלת אירו. ישנו מבחר נוסף של תעודות דומות.
- 2.אחלה סדרה, כל הכבוד ותודה! (ל"ת)איתן 09/02/2024 11:54הגב לתגובה זו
- 1.ניתוח מאד מקצועי (ל"ת)המוסדי 09/02/2024 11:06הגב לתגובה זו
וול סטריט, Photo by Keenanוול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית.
מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.
מדיניות הפד במוקד
על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.
נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון
מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.
הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.
הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר
התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.
הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.
