Stoxx 600
צילום: גיא טל
הכר את המדד

מדד Stoxx 600 - האופי השונה של המניות האירופאיות

להבדיל מהמדדים המובילים בארצות הברית, במדד הזה תמצאו חברות מסורתיות יותר, בעיקר חברות תרופות או אנרגיה ופחות חברות טכנולוגיה; המדד עם ביצועים פחות טובים מהמקבילים אך פחות תנודתיים; אילו עוד שינויים בולטים ישנם בין המדד האירופאי לאלו האמריקאים?
גיא טל | (2)

לאחר שראינו את המדדים המרכזיים בארצות הברית וכן חלק (קטן מאד) מהמדדים העולמיים של MSCI נעבור למדדים המובילים ביבשת הישנה ובראשם ה-Stoxx 600 המדד המוביל שמשקף את החברות הגדולות בארצות המפותחות באירופה.

 

חברת STOXX

חברת STOXX היא חברת מדדים נוספת (כמו MSCI או הדאו ג'ונס, S&P ועוד) שמתפעלת יותר מ-16 אלף מדדים שונים, אבל המפורסמים שבהם הם ה-STOXX 600 וה-STOXX 50. החברה הוקמה בשנת 1998, והייתה הראשונה להציג את הקריטריון של "מניות חופשיות" לקביעת משקל המניות במדדים (ולא שווי השוק הכולל), שיטה בה משתמשות כיום חברות רבות. החברה נרכשה בשנת 2009 על ידי הבורסה הגרמנית וחברת הפיננסים השוויצרית SIX Group, אז יצאה חברת דאו ג'ונס מהשקעתה בStoxx. אז גם השתנו שמות המדדים שקודם לכן הכילו את האותיות DJ או המילים דאו ג'ונס. כיום הבורסה הגרמנית היא בעלת המניות היחידה בחברה.

Stoxx 600 - הרכב ומניות בולטות

מדד ה-Stoxx 600 הושק בשנת 1998 והוא מכיל 600 מניות בשווי שוק גבוה, בינוני ונמוך הנסחרות בבורסות של 17 ארצות אירופאיות. המדד מכסה כ-90% מהמניות הצפות בשוק המניות האירופאי. 17 הארצות כוללות ארצות שאינן בשוק האירו, כולל המדינה הגדולה במדד, בריטניה.

ברשימת עשרת המניות הבולטות במדד נוכחות בולטת לחברת תרופות. החל מנובו נורדיסק (דנמרק. אחת החברות הגדולות בעולם כיום עם שווי של יותר מחצי טריליון דולר, עקב הצלחת התרופה נגד השמנה), דרך חברת נוברטיס (שוויץ) ועד אסטרזנקה (בריטניה) ורושה (שוויץ), כולן ענקיות תרופות מאירופה.

חברות אחרות בין העשר הגדולות הן חברת השבבים ASML (שניה, הולנד), חברת המזון נסטלה (שוב שוויץ), חברת מוצרי היוקרה LVMH (הופעה ראשונה לצרפת) שייצרה את האיש העשיר בעולם (או שהוא ייצר אותה) וחברות האנרגיה של (בריטניה) וטוטל אנרג'י (צרפת).

ניתן לראות, שבשונה מהמדדים בארצות הברית, משקל חברות הטכנולוגיה הגדולות נמוך יחסית ברשימת המובילות. מלבד ASML רק חברת התוכנה SAP (הופעה ראשונה לגרמניה) נמצאת בין העשר הגדולות – במקום התשיעי.

עוד הבדל בולט מהמדדים בארצות הברית הוא העובדה שאף מניה לא תופסת משקל גדול מדי וההמדד נהנה מפיזור טוב יחסית. המניות הגדולות ביותר במדד תופסות פחות מ-3%.

ניתן לראות ביחס לחברות הגדולות במדד, שלמרות שמדובר במניות אירופאיות מדובר בחברות עם פעילות מאד גלובלית שחלק גדול מהכנסותיהן מגיע לאו דווקא מאירופה אלא מארצות הברית, אסיה פאסיפיק ואזורים נוספים, כך החשיפה המתקבלת מהמניות הגדולות היא לא בהכרח למצב הכלכלה האירופאית אלא אלטרנטיבה למדדים הגלולבליים עם דגשים אחרים של המניות המובילות שמעניקות חשיפה מעט שונה מהמקבילות האמריקאית. יחד עם זאת, הפיזור של המדד הכולל מניות רבות, והעובדה שהמניות הגדולות אינן בעלי משקל כולל גבוה כל כך במדד גורמת לכך שהוא בכל זאת מהווה חשיפה משמעותית למדי למצב הכלכלה באירופה דרך המניות הקטנות והבינוניות יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

מבחינת סקטורים המוביל הוא כמובן סקטור הבריאות (15.1%). תעשיית מוצרים ושירותים (13.3), בנקים (8.7%) ורק אחר כך טכנולוגיה (7.6%). מבחינת מדינות בריטניה מובילה (23.4%), ולאחריה צרפת (18%), שוויץ (14.5%) וגרמניה (12.6%).

סך הכל 17 מדינות שולחות נציגות למדד. מלבד אלו שכבר צוינו לעיל נמצא גם את פינלנד, שבדיה, איטליה, ספרד, פינלנד, בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, נורבגיה, אוסטריה, פורטוגל ופולין.

אלטרנטיבות

ישנם כמובן מדדים אחרים שעוקבים אחר המניות באירופה. אחיו הלא פחות מפורסם של ה-Stoxx 600 הוא ה-Stoxx 50. למעשה ישנם שני מדדים עם שם כמעט זהה, אחד מהם מתרכז רק באזור האירו, והשני בכל אירופה המפותחת. ה-Stoxx Europe 50 הוא כמעט זהה ל-600. הוא מכיל מניות מ-18 מדינות מאירופה כולל כאלו שלא פועלות באירו כמו בריטניה או שבדיה, ומכסה כ-80% משוק המניות האירופאי. הביצועים שלו כמעט זהים לחלוטין ל-Stoxx 600. ההבדל המרכזי שהמניות הכלולות בו הן מניות בלו צ'יפ, כלומר מניות גדולות בלבד. המדד בעל השם הכמעט זהה Euro Stoxx 50 מכיל רק מניות מגוש האירו, ולכן רק מ-8 מדינות, ולכן הוא שונה למדי. 

 

גם ל-S&P יש מדדים אירופאיים, הבולט שבהם הוא S&P 350 שעוקב אחר 362 מניות מאירופה. רשימת 10 הגדולות במדד זהה כמעט לחלוטין לזו של Stoxx כך שהביצועים שלהם דומים למדי.

לחברת סטוקס עצמה יש מדדים רבים שהם ווריאציות או התמקדות בסגמנטים ספציפיים מתוך מדד ה-Stoxx 600 כגון בנייה, מזון, פיננסים, פארמה או כאלו הלוקחים בחשבון שיקולי ESG ועוד.

תשואות

המדד, כאמור, מאופיין במניות כבדות ומסורתיות יותר מאשר המקבילים האמריקאים, לכן, התשואות פחות מרשימות בשנים האחרונות בהן מניות צמיחה וטכנולוגיה הובילו את השוק. כמו כן ההאטה הכלכלית המאפיינת את אירופה בעשורים האחרונים באה לידי ביטוי בתשואות המדד. הנה טבלה המסכמת את תשואות המדדים האירופיים המרכזיים בשנים האחרונות.

 

כפי שניתן לראות ברוב השנים ה-SP500 משיג תוצאות טובות יותר. ניתן לראות זאת גם בתשואות השנתיות הממוצעות. בשלוש השנים האחרונות תשואת המדד השנתית הממוצעת הייתה 6.4%, וב-5 השנים האחרונות 7.3%. בטווח של 20 שנה התשואות מתכנסות לכיוון ה-5%.

תשואת הדיבידנד של המדד היא 3.1% ומכפיל הרווח נמוך בהרבה מאשר במדדים האחרים – כ-13.9, ומכפיל הרווח העתידי הוא 12.9.

 

מכשירי השקעה

אין בכלל (או לפחות לא מצאתי...) ETF אמריקאיות שעוקבות אחר המדד, אך באירופה ובישראל ישנן לא מעט תעודות סל כאלה. נראה שהאמריקאים מעדיפים חברות שהם מכירים יותר כמו SP או MSCI כדי להיחשף לשווקים בנלאומיים. הנה כמה תעודות סל אירופאיות שעוקבות אחר המדד:

iShares STOXX Europe 600 UCITS ETF היא תעודת סל אירופאית הנסחרת באירו וגובה 0.2%, ו-Amundi STOXX Europe 600 UCITS ETF גם נסחרת ביורו וגובה רק 0.18%.

 

ישנן כמובן גם תעודות סל שעוקבות אחר המדדים האחרים שציינו לעיל. ביניהן iShares Europe ETF עוקב אחר המדד של S&P. התעודה גובה 0.67% דמי ניהול, ו-SPDR EURO STOXX 50 ETF שעוקבת אחר המדד של גוש האירו (לא של כל אירופה) וגובה 0.29% דמי ניהול.

 

בארץ ישנן לא מעט תעודות מחקות שעוקבות אחר המדד, חלקן לא מנטרלות השפעת מט"ח, ביניהן: STOXX Europe 600 PTF שגובה 0.15% דמי ניהול ומנהלת 214 מיליון שקל, קרן הנאמנות: קסם KTF STOXX Europe 600 שגובה 0.25% ומנהלת רק 64.4 מיליון שקל.

ישנן גם כאלה שמנטרלות השפעת מט"ח. הנה כמה: תכלית STOXX Europe 600 TTF מנוטרלת אירו שלא גובה דמי ניהול ישירים, ו- הראל מחקה STOXX Europe 600 מנוטרלת אירו. ישנו מבחר נוסף של תעודות דומות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחלה סדרה, כל הכבוד ותודה! (ל"ת)
    איתן 09/02/2024 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניתוח מאד מקצועי (ל"ת)
    המוסדי 09/02/2024 11:06
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

ביל אקמן
צילום: טוויטר

ביל אקמן בונה ברקשייר האת’וויי משלו: הווארד יוז רוכשת חברת ביטוח

רכישת חברת הביטוח Vantage ב־2.1 מיליארד דולר היא צעד מרכזי במהלך להפיכת הווארד יוז מחברת נדל״ן מסורתית לחברת החזקות מגוונת, הנשענת על הון ביטוחי כמנוע השקעות ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביל אקמן

ביל אקמן ממשיך לקדם את החזון שלו להפיכת חברת הווארד יוז לחברת החזקות מגוונת, והפעם באמצעות כניסה עמוקה לעולם הביטוח. החברה הודיעה על עסקה לרכישת חברת הביטוח Vantage Risk, הפועלת מברמודה, תמורת כ־2.1 מיליארד דולר.

הרכישה מסמנת צעד משמעותי באסטרטגיה שמוביל אקמן בשנים האחרונות, במסגרתה הוא מבקש להסב את הווארד יוז מחברת נדל"ן אמריקאית מסורתית לפלטפורמת השקעות רחבה, בדומה למודל שפיתח וורן באפט בברקשייר האת'וויי Berkshire Hathaway Inc -0.36%  . המימון לעסקה יתבצע בשילוב של מזומן שבידי הווארד יוז והשקעה של קרן הגידור Pershing Square, שבשליטת אקמן, במניות בכורה לא סחירות של החברה בהיקף של עד מיליארד דולר.


ביצועי חסר

Pershing Square היא בעלת המניות הגדולה ביותר בהווארד יוז זה שנים, והחברה סובלת מביצועי חסר בשוק הציבורי מאז הונפקה. אקמן רואה ברכישה הנוכחית נקודת מפנה שתאפשר לחברה להתרחב מעבר לפעילותה הנדל"נית. Vantage היא חברת ביטוח כללית המתמחה בביטוחי רכוש וחבויות, לרבות כיסויים לסיכונים ייחודיים כגון תביעות משפטיות מורכבות, אלימות פוליטית וסיכוני סייבר. פעילות זו שונה מהותית מעולמות ביטוח החיים שבהם מתמקדות קבוצות השקעה רבות אחרות.


לפי מבנה העסקה, Pershing Square תנהל את תיק הנכסים של Vantage, בהיקף של כ־2.8 מיליארד דולר, ללא דמי ניהול. בכוונת הקרן לשנות בהדרגה את תמהיל ההשקעות ולהגדיל את החשיפה למניות. נכון לסוף ספטמבר, כ־90% מנכסי Vantage הושקעו במכשירים סולידיים, בעיקר באג"ח. אקמן ציין כי תיק ההשקעות צפוי להתקרב לאורך זמן לאסטרטגיית ההשקעה הנהוגה ב-Pershing Square.

Vantage הוקמה בשנת 2020 עם הון עצמי של כמיליארד דולר, שסופק על ידי קרנות ההשקעה Carlyle ו-Hellman & Friedman. בהמשך התחייבו השתיים להזרים עד 200 מיליון דולר נוספים במסגרת סבבי מימון נוספים. החברה מנוהלת בידי מנהלים ותיקים בענף הביטוח, ובראשם המנכ"ל גרג הנדריק. במהלך 12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, רשמה Vantage פרמיות כתובות נטו בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר. כ־60% מהפרמיות נבעו מפעילות ביטוח ייעודית, והיתרה מפעילות ביטוח משנה. נתונים אלה ממקמים את החברה כשחקנית בינונית אך מתמחה בשווקים בעלי סיכון גבוה יחסית.