וול סטריט
צילום: Istock
וול סטריט

צ'ק פוינט איבדה 7%, אנבידיה עלתה 4%, הביטקוין התקרב ל-28 אלף דולר

ביום רביעי - החלטת הריבית של הפד' שצפוי להעלותה ב-0.25% נוספים; המדדים יציבים
צ'ק פוינט צ'ק פוינט נפלה אחרי שפספסה בשורת ההכנסות (למרות שעקפה בשורה התחתונה) וגם הציגה תחזית מעורבת להמשך. הרוויחה 1.8 דולר מתואם למניה על הכנסות של 566 מיליון דולר, האנליסטים ציפו לרווח של 1.74 דולר למניה על הכנסות של 568.9 מיליון דולר. גיל שויד מנכ"ל החברה אמר בתשובה לשאלת ביזפורטל בשיחה עם עיתונאים אחרי הדוחות: "אנחנו מסתכלים על רכישת חברות. עדיין השווי של חברות טובות לא ירד מספיק" - "אנשים עברו לעבוד בסטארט-אפים בשכר לא הגיוני. השכר עלה פי 2-3. השוק מתחיל לחזור לרציונילציה". החולשה ברבעון הייתה צפויה אבל השאלה היא מה יהיה בהמשך השנה - גיל שויד מנכ"ל צ"ק פוינט: "ההאטה הכלכלית הביאה להארכת מחזורי מכירת המוצרים, אבל ההכנסות החוזרות הן כבר 80% מההכנסות". החלטת הריבית הבאה של הפד' האמריקאי תתקבל ביום רביעי הקרוב בשעה 21:00 (שעון ישראל), כאשר הצפי בשווקים הוא להעלאה של 0.25% טווח של 5% - 5.25%. בנוסף, ביום חמישי תתקבל גם החלטת הריבית של הבנק האירפי המרכזי (ה-ECB) שם הצפי הוא להעלאה ל-3.75%. כל הכלכלנים הבכירים והבנקים הגדולים מזהירים כי הכלכלה האמריקאית נמצא על סיפו של מיתון. הם אמנם חלוקים בדעתם בנוגע לחומרתו של המיתון אך קונצנזוס שכזה באשר לעצם בואו לא נראה כאן כבר הרבה הזמן. הפד' מנהל זה למעלה משנה מלחמת חורמה באינפלציה שהגיעה בשיאה ל-9.1% אך מאז התמתנה ל-5%. המגמה טובה וזה חשוב, אך זה לא מספיק על מנת להביא את הפד' למצב שבו הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את גובה הריבית. שוק התעסוקה עדיין חזק והסכנה מפני התפרצות מחודשת ואגרסיבית של האינפלציה עדיין ממשית. הפד' מפחד מאינפלציה גבוהה הרבה יותר ממה שהוא מפחד ממיתון. הוא רואה באינפלציה, ובצדק, כאיום הגדול ביותר על הכלכלה, כזה שעלול להביא לקריסתה ולנזקים בלתי הפיכים. לכן זו תקופה מאתגרת, מורכבת ומסקרנת בשוק האמריקאי ובשווקים בעולם כולו שמושפעים מהנעשה בוול סטריט במידה לא מבוטלת. קריפטו: הביטקוין ירד ב-3.5% למחיר של 28.2 אלף דולר עם שווי שוק של 545 מיליארד דולר. האיתריום ירד ב-2% למחיר של 1,835 דולר עם שווי שוק של 220 מיליארד דולר. סך שווי שוק הקריפטו עומד על 1.17 טריליון דולר.  

S&P 500 0.13% נאסד"ק -0.21% דאו ג'ונס 0.16% BITCOIN -0.24%
  • טרם החל המסחר הרציף
דוחות השבוע: הלילה לאחר נעילת המסחר - Avis. מחר (שלישי) - אובר, פייזר, bp, AMD, פורד, סטארבקס; ישראליות: אינמוד, טוקספייס. רביעי - CVS, קוואלקום, Etsy; ישראליות: סולאראדג', פריון, סאפיינס, אופקו, למונייד, JFrog. חמישי - אפל, שופיפיי, קוינבייס, מודרנה, פלוטון, ליפט, בלוק; ישראליות: פלייטיקה, נובוקיור. שישי - AMC; ישראליות: רדהיל.

מאקרו

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "החלק הזה של המשבר נגמר". הבנק רכש את רוב הפיקדונות והנכסים של פירסט רפובליק. כל 84 סניפי הבנק הקורס ייפתחו מחדש תחת הבעלות החדשה, כסניפים של ג'יי.פי מורגן  הערכות: הפד' יעלה את הריבית ב-0.25% - הכלכלנים מעריכים כי הנתונים שהתפרסמו השבוע יצריכו גישה זהירה של הפד': "התרחיש הסביר ביותר הוא להעלאת ריבית של רבע אחוז". כל הסיבות בפנים. מרוץ החימוש של הבינה המלאכותית: תמונת מצב - לאחר שבסוף שנת 2022 נורתה יריית הפתיחה במרוץ החימוש של הבינה המלאכותית עם השקת ChatGPT, ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לעבוד; תמונת מצב אחרי שיחות המשקיעים לרבעון הראשון של 2023. הנאסד״ק 100 חוזר להוביל. האם תתממש פריצה למעלה גם ב-S&P500 ובדאו? איך להתמודד עם תנודתיות השווקים? - לטור בלוגסטריט המלא של זיו סגל, המנתח הטכני של ביזפורטל. "לא גרוע כמו ב-2008, אבל...": יד ימינו של באפט חוזה משבר בנדל"ן המסחרי - סגן יו"ר ברקשייר האת'ווי, צ'רלי מאנגר: "הרבה מהנדל"ן כבר לא כל כך אטרקטיבי כבעבר. יש לנו הרבה בנייני משרדים והרבה מרכזי קניות 'בעייתיים'. הבנקים מקשיחים הלוואות, לא כמו לפני חצי שנה". "גורמים כלכליים מניעים ביקוש לזהב": מחיר היעד עלה ל-2,100 דולר - בבנק השוויצרי לומברד אודייר מעריכים: שיא הריבית והדולר האמריקאי מניעים את מחירי הזהב מעלה. על רקע האזהרות ממיתון בארה"ב - חברות ענק בוול סטריט מגדילות דיבידנד. וול סטריט בתנועת מטוטלת זה כמעט שנה, עונת הדוחות של הרבעון הראשון לשנה לא רעה עד כה אבל למרות האזהרות מפני הצופה לבוא, בוול סטריט ממחישים עד כמה הם אוהבים דיבידנדים. אירופה תשקע כמו שיפן שקעה - אירופה נכנסה למסלול דומה מאד למקרה היפני והצמיחה שלה תהיה נמוכה מאד. מירוץ החימוש שהתחיל להתפתח בעקבות הפחד מרוסיה, העלייה הדרמטית במחירי האנרגיה ועוד - יוסיפו עוד הוצאות כבדות לצרות של היבשת הישנה ויגרמו לה לשקוע מהר יותר מניות במרכז לקראת דוחות אפל - התאוששות במכירות האייפונים או שידור חוזר לרבעון הקודם? החברה הגדולה ביותר בארה"ב תפרסם את תוצאותיה על רקע המשך העלאות הריבית והאינפלציה הגבוהה, נקודת האור - הפתיחה המחודשת של סין טייסי אמריקן אירליינס AMERICAN AIRLINES הסכימו על שביתה, המנייה דווקא עולה ב-3%. בזמן שעובדי דלתא זכו להסכם העלאת שכר של עד 34%, הפעם האחרונה שהטייסים של אמריקן אירליינס ראו העלאת שכר הייתה ב-2019, מאז הגיעה האינפלציה ששחקה את שכרם בצורה משמעותית ג'נרל מוטורס GENERAL MOTORS מקבלת המלצת קנייה. אנליסט מורגן סטנלי אדם ג'ונס מעלה את ההמלצה שלו למניית החברה ל"קנייה" ומעלה את מחיר היעד שלו ל-38 דולר מ-35 דולר ג'יי פי מורגן יקבל לידיו את כל נכסי בנק First Republic שקרס - בין היתר התמודדו על הבנק גם בנק אוף אמריקה ו-PNC; האם חילוצו של FRC FIRST REPUBLIC BANK יביא לסיום המשבר של הבנקים האזוריים? מניית SoFi SOFI TECHNOLOGIES דיווחה על הפסד של 5 סנט למניה על הכנסות של 460.16 מיליון דולר, בזמן שבשוק ציפו להפסד של 7 סנט למניה על הכנסות של 441 מיליון דולר. מסירות המכוניות החשמליות לחודש אפריל - מניית Li-Auto LI AUTO INC עלתה. לעומתה, אקספנג ו-NIO פספסו את צפי המסירות; ולמרות ששלושת החברות עקפו ביחד את הצפי, המשקיעים ציפו למספרים גבוהים יותר. מניית חברת השייט נורוויג'ן קרוז ליין NORWEGIAN CRUISE עלתה לאחר שהחברה רשמה הפסד מתואם של 30 סנט למניה, נמוך מהצפי להפסד של 41 סנט למניה. היא רשמה הכנסות של 1.82 מיליארד דולר, יותר מהצפי ל-1.75 מיליארד דולר.

ישראליות בוול סטריט

ננוקס  ננוקס זינקה ב-60% בעקבות קבלת אישור FDA לשיווק המערכת שלה. מניית חברת המכשור הרפואי מזנקת אך עדיין רחוקה בכ-50% מההנפקה, האישור האמריקאי יהווה נקודת תפנית? מניית האב סקיוריטי האב סייבר  שוב איבדה גובה ונפלה היום. המניה נסחרת במחיר של 0.75 דולר למניה ושווי שוק של 92 מיליון דולר. האם המעבר לוול סטריט היה שווה? בחברה ימשיכו להגיד שהשוק המקומי לא יודע לתמחר את החברה, אבל בינתיים גם בוול סטריט היא נכשלת. כישלון ידוע מראש - סלינה כל הדרך מ-5 מיליארד ל-150 מיליון דולר. עוד ישראלית שנכנסה דרך ספאק לוול סטריט כשהדוחות מספרים סיפור עצוב - השווי הנוכחי הרבה יותר "הולם" וגם הוא עשוי להתברר כגבוה. צבי לנדו מסולאראדג' סולאראדג' מרוויח 8 מיליון דולר בשנה - שני לברק עילם מנייס; כמה שוות האופציות של עובדי סולאראדג', כמה מס היא משלמת בארץ ומה צפוי בדוחות הקרובים?  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    [email protected] 01/05/2023 16:21
    הגב לתגובה זו
    מזנקת מעל 50% במסחר המוקדם
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.