גרום פאוול
צילום: טוויטר

הערכות: הפד' יעלה את הריבית ב-0.25%

הכלכלנים מעריכים כי הנתונים שהתפרסמו השבוע יצריכו גישה זהירה של הפד': "התרחיש הסביר ביותר הוא להעלאת ריבית של רבע אחוז". כל הסיבות בפנים
איציק יצחקי | (2)
שוקי ההון של ארה"ב ושאר העולם יתנהלו בכוננות לקראת החלטת הריבית של הפד' ביום רביעי. על פי ההערכות, הריבית תעלה ברבע אחוז ותעמוד על 5.25%-5%.  הנתונים בסוף השבוע מקשים עוד יותר על ההחלטה. מדד הסנטימנט הצרכני של אוניברסיטת מישיגן, המבטא ציפיות האינפלציה של הציבור ל-12 החודשים הבאים, עלה מ-3.6% בחודש מרץ ל-4.6% בחודש אפריל. מדובר בקריאה הגבוהה ביותר זה 5 חודשים. המדד עצמו עלה, קלות, אך נותר נמוך בהשוואה לרמתו בחודשיים הראשונים של השנה. בעוד ציפיות האינפלציה עולות, רשם מדד המחירים של הוצאות משקי הבית, המשמש לבחינת קצב האינפלציה, האטה של ממש. קצב עלייתו בחישוב 12 חודשים ירד מ-5.1% בחודש פברואר ל-4.2% בחודש אפריל. רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות, מעריך כי "מכלול הנתונים יצריך גישה זהירה של הפד'. ראשית, משום שהאטת המדד טכנית ברובה ונובעת מכך שבחודש מרץ אשתקד רשם המדד עלייה חריגה של 1%, בין השאר לנוכח זינוק של מחירי הסחורות בכלל והאנרגיה בפרט, בצל פלישת רוסיה לאוקראינה". מנחם מסביר כי "בחודשים אחר כך נחלשה השפעה זו והדבר עשוי למתן ואף להפוך את כיוון ירידת האינפלציה שאפיינה את הרבע הראשון של השנה. שנית, משום שה-Fed  מתמקד במדד המחירים של הוצאות משקי הבית ללא מוצרי מזון ואנרגיה (PCE, excluding food and energy), המשקף טוב יותר את הביקוש בתוך ארצות הברית וכפועל יוצא את לחצי המחירים בתוך המשק". מדד זה עלה 0.3%, כמו בחודש בקודם ופי 3 מעליית המדד הכללי. יתרה מזאת, קובע מנחם, ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד זה 4.6%, דומה מאוד לקצב עלייתו בארבעת החודשים הקודמים, כך שבכל הקשור לליבת המחירים – לא מסתמנת כל האטה. "בנוסף, קצב עלייתה גבוה פי 2.5 מיעד האינפלציה של 2% שהפד' מכוון אליו וכן מהתחזית האחרונה של הפד' עצמו ל-2023 - 3.6%. מנחם מסביר כי "בשורה התחתונה, הנתונים האחרונים אמנם לא מצביעים על כיוון אחד, אך רובם מצריכים זהירות מבחינת הפד'. בפרט, רואה הפד' כי הציבור מעריך שהאינפלציה תעלה, במבט לשנה הקרובה, וכי ליבת האינפלציה אינה יורדת. שילוב זה מבטיח, לדעתי, שהריבית תעלה, בהתאם לרוב ההערכות, אך חשוב מכל, נראה כי בדברי ההסבר להודעה ינקוט ה-Fed  קו ניצי, יחסית, שיותיר לו מקום והצדקה להעלות את הריבית לפחות פעם אחת נוספת, בהמשך השנה; זאת, אם ציפיות האינפלציה של הציבור ונתוניה בפועל (בדגש על מדד הליבה) לא ישקפו ירידת מדרגה של ממש. קו זה עשוי להינקט למרות ההאטה הנרשמת בהוצאות משקי הבית בפועל מתחילת השנה. אם וככל שההודעה אכן תהייה ניצית יותר, סביר כי תגובות השוק כלפיה – כלפי מטה - תהיינה חזקות יותר". ב-Global X טוענים כי הפד צפוי להעלות את הריבית ב-0.25%. האינפלציה עדיין מחייבת את הפד להקשיח מדיניות, הדוחות החיוביים של חברות הטכנולוגיה מקזזים את הנתונים הכלכליים הפושרים.  "התרחיש הסביר ביותר הוא להעלאת ריבית של 0.25%", מסבירים שם. "ואמנם, בשוק מתמחרים סבירות של 87% להעלאה כזו. לצד זאת, יהיה חשוב לשים לב לרטוריקה של הפד ולאיתותים לגבי העלאות ריבית עתידיות ומתי הבנק צפוי לעצור. עד כה הפד הטיל את יהבו על הורדת האינפלציה בכל מחיר עד ליעד של 2%, וכל שינוי בנימה הזו יהיה בעל משמעות רבה.

עוד פרסום משמעותי השבוע הוא דו"ח התעסוקה, שלפי ההערכות יצביע על תוספת של 181 אלף משרות באפריל, ירידה משמעותית לעומת 236 אלף משרות שנוספו במרץ ו-472 אלף משרות בינואר. "במהלך החודש האחרון מספר דורשי העבודה השבועיים היו גבוהים מהמוצע. ניכרים סדקים בשוק התעסוקה, וסביר להניח שדוח התעסוקה השבוע ישקף אותם גם כן. עם זאת, מספר המשרות החדשות עדיין ולה על מספר האנשים המעוניינים לעבוד", קובעים בחברה.

"בשבוע שעבר, נתוני התמ"ג הצביעו על צמיחה של 1.1% ברבעון הראשון, בהשוואה ל-2.4% ברבעון הרביעי, בעיקר על רקע ירידה בהשקעה בנדל"ן ובמגזר העסקי. דווקא הצרכן ממשיך לגלות חוסן. גם מדד ה-PCE הצביע על עליית מחירים של 4.2% ברבעון הראשון, מעל התחזיות ל-3.7%. ככלל, שני הנתונים הצביעו על חוזקה של הכלכלה האמריקאית וחיזקו את הסבירות להעלאת ריבית".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחחחחח 30/04/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הריבית בישראל? תעלה? ומה עם הנדל"ן? יירד? כעת כבר יש הפרש ריביות. מעניין... הזמן רץ מהר... תיק תק תיק תק... עד שיום אחד אומרים לו לאדם - "יאללה עולים למעלה", והאם יש שעונה "רגע... מה עם הוילות שלי? מה עם המרצדסים שלי? מה עם הרולקס שלי? מה עם בג"ץ?" עונים לו "עלה עלה"... "עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". (אבות פ"ג מ"א)
  • בלה בלה 30/04/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    תגובתך מאוד יפה. כל מה שכתוב בספרי הקודש היום לא יודעים לפרש כמו גם התחזיות כלכליות. אז מה לעשות - מהיום הראשון של החיים צריך לחשוב על המוות ומה שאחרי ?? האם זה המשמעות של החיים ??
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.