גרום פאוול
צילום: טוויטר

הערכות: הפד' יעלה את הריבית ב-0.25%

הכלכלנים מעריכים כי הנתונים שהתפרסמו השבוע יצריכו גישה זהירה של הפד': "התרחיש הסביר ביותר הוא להעלאת ריבית של רבע אחוז". כל הסיבות בפנים
איציק יצחקי | (2)
שוקי ההון של ארה"ב ושאר העולם יתנהלו בכוננות לקראת החלטת הריבית של הפד' ביום רביעי. על פי ההערכות, הריבית תעלה ברבע אחוז ותעמוד על 5.25%-5%.  הנתונים בסוף השבוע מקשים עוד יותר על ההחלטה. מדד הסנטימנט הצרכני של אוניברסיטת מישיגן, המבטא ציפיות האינפלציה של הציבור ל-12 החודשים הבאים, עלה מ-3.6% בחודש מרץ ל-4.6% בחודש אפריל. מדובר בקריאה הגבוהה ביותר זה 5 חודשים. המדד עצמו עלה, קלות, אך נותר נמוך בהשוואה לרמתו בחודשיים הראשונים של השנה. בעוד ציפיות האינפלציה עולות, רשם מדד המחירים של הוצאות משקי הבית, המשמש לבחינת קצב האינפלציה, האטה של ממש. קצב עלייתו בחישוב 12 חודשים ירד מ-5.1% בחודש פברואר ל-4.2% בחודש אפריל. רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות, מעריך כי "מכלול הנתונים יצריך גישה זהירה של הפד'. ראשית, משום שהאטת המדד טכנית ברובה ונובעת מכך שבחודש מרץ אשתקד רשם המדד עלייה חריגה של 1%, בין השאר לנוכח זינוק של מחירי הסחורות בכלל והאנרגיה בפרט, בצל פלישת רוסיה לאוקראינה". מנחם מסביר כי "בחודשים אחר כך נחלשה השפעה זו והדבר עשוי למתן ואף להפוך את כיוון ירידת האינפלציה שאפיינה את הרבע הראשון של השנה. שנית, משום שה-Fed  מתמקד במדד המחירים של הוצאות משקי הבית ללא מוצרי מזון ואנרגיה (PCE, excluding food and energy), המשקף טוב יותר את הביקוש בתוך ארצות הברית וכפועל יוצא את לחצי המחירים בתוך המשק". מדד זה עלה 0.3%, כמו בחודש בקודם ופי 3 מעליית המדד הכללי. יתרה מזאת, קובע מנחם, ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד זה 4.6%, דומה מאוד לקצב עלייתו בארבעת החודשים הקודמים, כך שבכל הקשור לליבת המחירים – לא מסתמנת כל האטה. "בנוסף, קצב עלייתה גבוה פי 2.5 מיעד האינפלציה של 2% שהפד' מכוון אליו וכן מהתחזית האחרונה של הפד' עצמו ל-2023 - 3.6%. מנחם מסביר כי "בשורה התחתונה, הנתונים האחרונים אמנם לא מצביעים על כיוון אחד, אך רובם מצריכים זהירות מבחינת הפד'. בפרט, רואה הפד' כי הציבור מעריך שהאינפלציה תעלה, במבט לשנה הקרובה, וכי ליבת האינפלציה אינה יורדת. שילוב זה מבטיח, לדעתי, שהריבית תעלה, בהתאם לרוב ההערכות, אך חשוב מכל, נראה כי בדברי ההסבר להודעה ינקוט ה-Fed  קו ניצי, יחסית, שיותיר לו מקום והצדקה להעלות את הריבית לפחות פעם אחת נוספת, בהמשך השנה; זאת, אם ציפיות האינפלציה של הציבור ונתוניה בפועל (בדגש על מדד הליבה) לא ישקפו ירידת מדרגה של ממש. קו זה עשוי להינקט למרות ההאטה הנרשמת בהוצאות משקי הבית בפועל מתחילת השנה. אם וככל שההודעה אכן תהייה ניצית יותר, סביר כי תגובות השוק כלפיה – כלפי מטה - תהיינה חזקות יותר". ב-Global X טוענים כי הפד צפוי להעלות את הריבית ב-0.25%. האינפלציה עדיין מחייבת את הפד להקשיח מדיניות, הדוחות החיוביים של חברות הטכנולוגיה מקזזים את הנתונים הכלכליים הפושרים.  "התרחיש הסביר ביותר הוא להעלאת ריבית של 0.25%", מסבירים שם. "ואמנם, בשוק מתמחרים סבירות של 87% להעלאה כזו. לצד זאת, יהיה חשוב לשים לב לרטוריקה של הפד ולאיתותים לגבי העלאות ריבית עתידיות ומתי הבנק צפוי לעצור. עד כה הפד הטיל את יהבו על הורדת האינפלציה בכל מחיר עד ליעד של 2%, וכל שינוי בנימה הזו יהיה בעל משמעות רבה.

עוד פרסום משמעותי השבוע הוא דו"ח התעסוקה, שלפי ההערכות יצביע על תוספת של 181 אלף משרות באפריל, ירידה משמעותית לעומת 236 אלף משרות שנוספו במרץ ו-472 אלף משרות בינואר. "במהלך החודש האחרון מספר דורשי העבודה השבועיים היו גבוהים מהמוצע. ניכרים סדקים בשוק התעסוקה, וסביר להניח שדוח התעסוקה השבוע ישקף אותם גם כן. עם זאת, מספר המשרות החדשות עדיין ולה על מספר האנשים המעוניינים לעבוד", קובעים בחברה.

"בשבוע שעבר, נתוני התמ"ג הצביעו על צמיחה של 1.1% ברבעון הראשון, בהשוואה ל-2.4% ברבעון הרביעי, בעיקר על רקע ירידה בהשקעה בנדל"ן ובמגזר העסקי. דווקא הצרכן ממשיך לגלות חוסן. גם מדד ה-PCE הצביע על עליית מחירים של 4.2% ברבעון הראשון, מעל התחזיות ל-3.7%. ככלל, שני הנתונים הצביעו על חוזקה של הכלכלה האמריקאית וחיזקו את הסבירות להעלאת ריבית".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחחחחח 30/04/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הריבית בישראל? תעלה? ומה עם הנדל"ן? יירד? כעת כבר יש הפרש ריביות. מעניין... הזמן רץ מהר... תיק תק תיק תק... עד שיום אחד אומרים לו לאדם - "יאללה עולים למעלה", והאם יש שעונה "רגע... מה עם הוילות שלי? מה עם המרצדסים שלי? מה עם הרולקס שלי? מה עם בג"ץ?" עונים לו "עלה עלה"... "עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". (אבות פ"ג מ"א)
  • בלה בלה 30/04/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    תגובתך מאוד יפה. כל מה שכתוב בספרי הקודש היום לא יודעים לפרש כמו גם התחזיות כלכליות. אז מה לעשות - מהיום הראשון של החיים צריך לחשוב על המוות ומה שאחרי ?? האם זה המשמעות של החיים ??
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.