״למכור בראש השנה - לקנות לאחר יום כיפור״
זה משעשע להקשיב לאסטרטגיות שבנויות על משפטים מסורתיים. שמדובר בחגי ישראל, זה מעניין עוד יותר לבדוק האם ליהודים באמת יש השפעה על וול סטריט. יש אסטרטגיית שוק שנוהגת לעלות לכותרות לקראת חגי ישראל - "מכור בראש השנה, קנה ביום כיפור".
ראש השנה, תחילתה של השנה העברית, חל ביום ראשון האחרון, ויסתיים ביום שלישי. יום כיפור, מתחיל 10 ימים מאוחר יותר ביום שלישי, ה-4 באוקטובר. "התזה היא שאנשים מוכרים פוזיציות בראש השנה בכדי להיפטר מהתחייבויות כספיות ואז חוזרים לשוק אחרי יום כיפור", כתב ג'ף הירש האנליסט. "זה לא מקרי שזה עולה בקנה אחד עם החולשה העונתית של חודשי ספטמבר/אוקטובר". אותם חודשים, ידועים כחודשים חלשים בשוק המניות.
על פי האסטרטגיה, במהלך 10 הימים שבין שני החגים הגדולים, אנו היהודים מתמקדים במעשינו בשנה החולפת, ומנסים לכפר על חטאינו תוך קביעת סדר יום חדש לשנה הקרובה. עם השלמת תהליך ״הניקוי״, אנו ״חופשיים״ לחזור לשווקים ולחפש השקעות חדשות לשנה החדשה. האם היהודים משפיעים כלכך על וול סטריט? האסטרטגיה מבוססת על כך שסוחרים ומשקיעים רבים עסוקים במנהגים דתיים ובמשפחה, ולכן סוגרים פוזיציות ומחזורי המסחר מתדלדלים.
מדד הדאו ג'ונס ירד ב-30 מתוך 52 תקופת חג ראש השנה עם ירידה ממוצעת של 0.7%.
בנוסף לאסטרטגיית ההשקעה של ״מכירה בראש השנה, וקנייה לאחר כיפור״, אסטרטגיה מבוססת יותר היא קנייה של מניות בתקופה שבין יום כיפור לפסח, או, משבוע הבא, ועד לאפריל 2023. מאז 1971 עלה מדד הדאו ג'ונס בממוצע בתקופה הזו ב-7.2%, רשם עלייה ב-33 מתוך 42 השנים האחרונות. הפעם האחרונה שבה השקעה במדד מניות, ביום כיפור ומכירה בפסח לא הניבה תשואה חיובית היתה בשנת 2008.
- אורקל עולה 5%, נייק צונחת 10%, מה קורה בחוזים לקראת פקיעה מרובעת?
- וול-סטריט ננעלה באדום: הנאסד״ק נפל ב-1.8%, אנבידיה איבדה 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה המדדים רשמו ירידות חדות, הדאו ג'ונס נפל ב-20%, אמש נכנס לשוק דובי, ה-S&P500 נחתך ב-23% והנאסד״ק, מדד הטכנולוגיה צנח ב-30%.
- 3.מתכון בטוח להפסד ובעיקר סוף שנה קושי בקיזוז הפסדים (ל"ת)אלי 28/09/2022 09:15הגב לתגובה זו
- 2.בלבולי מוח 27/09/2022 21:25הגב לתגובה זוהשנה הכל רק יורד אז להיפך תהיה עליה ותיקון היות והשוק מגיב בהיסטריה רבתי להעלאת הריבית. תיקון 10-15 אחוז אפ קללל
- 1.מתעניין 27/09/2022 16:26הגב לתגובה זויש הטוענים שכדאי לצאת מהבורסה לפני י"ז בתמוז ולחזור אחרי ט' באב. אפשר בבקשה לבדוק ולפרסם האם זה נכון ?? גם לגבי הבורסה בארץ וגם לגבי וול סטריט שם משפיעים כמובן היהודים.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
