אלון מאסק
צילום: הרצאת טד

התוכנית של מאסק לטוויטר – פיטורי עובדים והפחתת ההכנסות מפרסום

בעל הבית החדש מתכנן שינויים נרחבים, וביניהם הגדלת ההכנסות מתשלומים דיגיטליים וטוויטר בלו, פרסום הקוד הבסיסי, הרחבת "חופש הביטוי" ומחיקת בוטים; החברה צפויה לפטר כ-1,000 עובדים עם השלמת עסקת הרכישה
משה כסיף | (1)

הרכישה הצפויה של הרשת החברתית טוויטר TWITTER INC תמורת 44 מיליארד דולר, על ידי היזם ואיש העסקים אלון מאסק ממשיכה להכות גלים. בימים האחרונים נודע, כי בכוונת בעל הבית החדש לשנות את אופי הפעולה של טוויטר, כשהשינוי המשמעותי ביותר אותו מתכנן מאסק, נוגע למודל ההכנסות של החברה. אם עד עתה התבססו ההכנסות על מימון באמצעות פרסום, הרי שבעתיד ההכנסות של החברה צפויות להגיע ברובן, מדמי מנוי תקופתיים.

על פי הדיווחים, אחד הדברים עליהם יבקש מאסק לשים דגש הוא גידול במספר המשתמשים, נתון אשר הוא מעריך כי יצמח במהירות. נכון להיום, מספר המשתמשים של הרשת החברתית עומד על כ-217 מיליון, כשעד 2025, כך על פי הציפיות, יצמח מספר המנויים לכדי 600 מיליון משתמשים, ובשנת 2028 יגיע לכ-931 מיליון משתמשים.

פרמטר נוסף בו צפוי מאסק להתמקד הוא הגדלת ההכנסות. נכון לסוף שנת 2021 לחברה הכנסות של כ-5 מיליארד דולר, כשעל פי התוכניות של מאסק, ההכנסות אמורות להגיע לכדי 26.4 מיליארד דולר עד שנת 2028. במקביל, בכוונתו לפעול להגדלת תזרים המזומנים, ולהגדלת ההכנסות באמצעות תשלומים דיגיטליים, תחום אשר לא זכה לדומיננטיות במכלול ההכנסות של החברה בשנים האחרונות. ברקע, העובדה שמאסק נמנה עם מייסדי פלטפורמת התשלומים PayPal.

מקור הכנסה נוסף אשר יעמוד במרכז התוכנית של מאסק הוא הגדלת ההכנסות מ"טוויטר בלו", שירות מנויי הפרימיום של החברה, אשר הושק בשנה שעברה. הכוונה של מאסק היא להגדיל את מספר המשתמשים בשירות הזה לכדי 69 מיליון מנויים עד שנת 2025. המחיר למשתמש עומד כיום על 3 דולר בחודש, כך שהמשמעות היא הגדלת ההכנסות בכ-207 מיליון דולר בחודש. נכון להיום, השירות זמין בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד.

לכך מצטרפת סדרת ציוצים של בעל הבית החדש בה העלה מאסק את האפשרות כי ייגבה "תשלום קל" מחלק מהמשתמשים בפלטפורמה החברתית. על מי מדובר? מאסק אומר כי עסקים מסחריים וגופים ממשלתיים עשויים לשלם כדי להישאר בפלטפורמה הזו. לגבי משתמשים פרטיים, מאסק לא מתכנן שינויים בשימוש החינמי.

מנגד, הכוונות של בעל הבית החדש הן הפחתת פרסום המודעות בטוויטר לכדי מחצית מהנהוג כיום. בנוסף, הוא מתכוון להגדיל את חופש הביטוי בטוויטר, דבר אשר זכה לביקורות אמביוולנטיות ברשת. מאסק מאמין שיש קשר הדוק בין שני הדברים, כיוון שלחץ מצד המפרסמים עלול לפגוע בחופש הביטוי. באחד מאינס[ספור הציוצים של מאסק נכתב, כי "כוחם של תאגידים להכתיב מדיניות מתחזק מאד אם טוויטר תלויה בכספי הפרסום שלהם כדי לשרוד." אחת הכוונות של מאסק היא להעדיף חסימה זמנית של משתמשים שהפרו את הכללים, על פני חסימה קבועה, בדומה לזאת שבוצעה בחשבונו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ.

בנוסף, בכוונתו להפחית, ואף לחסל את הבוטים הפועלים בטוויטר, באמצעות אימות של כל אחד ואחד מהמשתמשים. מאסק הוא גם מתכוון להאריך את הציוצים, מה שיגדיל את האפשרות של המשתמשים להתבטא, כשנכון להיום, אורך הציוץ המרבי בטוויטר מגיע לכדי 280 תווים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מהפכה נוספת, היא הצפי כי תחת מאסק תפרסם טוויטר, את הקוד הבסיסי שלה, המדרג את הפרסומים של המשתמשים. זאת על מנת להעניק לכל אחד מהמשתמשים מושג ברור על הסיבות לעלייה או לירידה בדירוג שלו. יחד עם זאת, ספק אם הפרסום יועיל, והוא אף יכול להזיק. אם בעלי אינטרסים יגלו את אופן הפעולה של הקוד, הם עלולים להשתמש בו לטובתם בצורה שאיננה הוגנת.

לבסוף, מי שעלולים לספוג את הריקושטים של עסקת הרכישה הצפויה הם עובדי טוויטר עצמם. על פי ההערכות, מאסק יפטר כ-1,000 עובדים עם השלמת עסקת הרכישה. מנגד, עם הזמן צפוי בעל הבית החדש של טוויטר דווקא לגייס אלפי עובדים חדשים. על פי ההערכות, בסיכומו של עניין יגיע מספר העובדים בטוויטר לכדי 11,000 איש. זאת לעומת 7,500 עובדים המועסקים בה כיום. העובדים החדשים יגויסו על פי אמות מידה שונות מהנהוג כיום, בדגש על יכולות מקצועיות גבוהות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Good job! Make it happen (ל"ת)
    Leo 21/10/2022 16:30
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”