הרעיון של אפל: בחומרה אנחנו מנצחים? ננצל אותה להחדרת שירותי התכנה
כבר כמה שנים שהתחרות בענף הסלולר והתקשורת מקשה על החברות בו להרוויח. מחבילות סלולר לא עושים מספיק כסף, הדור החמישי אמור היה לשנות את התמונה – אבל לא מספיק לקוחות משלמים עליו, ואלה שכן לא משלמים עליו מספיק (כרגע הצעת הערך מתמצה פחות או יותר בלגלול יותר מהר באינסטגרם, אז למה להם?). בתחום תשתית האינטרנט, הגלישה הפחות מהירה באמצעות סיבי הנחושת וזו המהירה יותר דרך הסיב האופטי הם כן אפיק הכנסה נוסף, וגם שם התחרות גוברת.
עוד מגזר ששימש להרחיב את סל השירותים הוא הטלוויזיה, אך לפחות בחבילות הטלוויזיה המוזלות על גבי תשתית האינטרנט, סלקום 0.99% ו פרטנר -0.83% מקיזות דם ומתקשות להציג רווחים. למרות כל המאמצים לייצר סינרגיה ולהקיף את הלקוח הפרטי מכל הכיוונים, בסוף הבוננזה נמצאת בכלל במגזר העסקי או במגזר התשתית. לו רק לחברות הסלולר הישראליות היה טלפון משלהם, ובמקרה הוא גם היה מהפופולריים ביותר בעולם, יכול להיות שהתחרות הייתה קלה הרבה יותר – תשאלו את APPLE (AAPL).
לפי דיווח בבלומברג, האחרונה מתכוונת להשיק תכנית מנויים שתכלול בחבילה אחת תשלום חודשי על מכשיר אייפון, לצד שירותי הסטרימינג אפל מיוזיק ואפלTV+, וכן חבילת אחסון בענן של iCloud. ההיגיון: אם בחומרה אנחנו מנצחים – נשתמש בה כדי להביא את הלקוחות למוצרי התכנה.
חזקה ככל שתהיה במכירות האייפון, האיירפודס והאפל ווטץ' – אפל נמצאת מאחורי ספוטיפיי SPOTIFY TECHNOLOGY (SPOT) בשוק הסטרימינג למוזיקה ולבטח מאחורי NETFLIX (NFLX) בסטרימינג של תכני וידאו או GOOGLE (GOOG) בענן.
- אפל במבחן: תחשוף בספטמבר את האייפון 17 ועדכוני הבינה המלאכותית
- אפל מהמרת על הודו ופותחת חנות שלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר היום באפל מאפשרים בארצות הברית לשלם על אייפון בחלוקה ל-24 תשלומים מדי חודש, ללא ריבית. אם המנויים ירצו לשדרג את הטלפון שלהם, יוכלו לבצע טרייד אין לאחר 12 חודשים – כלומר יצטרכו להוסיף תשלום נוסף על הטלפון החדש.
וכאן מבחינתם הבעיה. הלקוחות לא בהכרח ירצו לשלם יותר כבר כעבור שנה על מכשיר חדש שהשדרוגים בו, לרוב, אינם משמעותיים. כמו כן, סוף פריסת התשלומים תוך שנתיים מהווה נקודת יציאה לאלו שיגידו "הלאה אייפון, שלום אנדרואיד". במודל החדש שתואר בפרסום של בלומברג, בכל השקה של דגם חדש המנויים יוכלו לקבלו ללא תשלום נוסף. כריכת ההצעה הזו במנוי לשירותי הסטרימינג והענן תשפר את האטרקטיביות של אלה עבור לקוחות הקצה.
כיום אייפון 13 במודל הבסיס נמכר ב-999 דולר, ולפי הדיווח הוא יוצע בחבילה בתשלום שנתי של 35 דולר בחודש, שהם 420 דולר בשנה; אייפון 13 פרו יכלל בחבילה של 45 דולר בחודש ו-540 דולר בשנה והאייפון 13 פרו מקס בכזו שתתומחר ב-50 דולר מדי חודש ו-600 דולר בשנה.
- טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
- וול סטריט מול קללת ספטמבר - האם המומנטום החיובי ינצח את הסטטיסטיקה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
למעשה, באפל מנסים "לנעול" אצלם את הלקוח מתוך הנחה שבטווח הארוך הדבר ישתלם להם. ייתכן כי הודות לאייפון יוכלו לעבוד פחות קשה בשיווק שאר השירותים. כך ה-LTV, קיצור של Lifetime Value - משך תקופת ההתקשרות מול הלקוח, הוא יעלה, בעוד שה-CAC, קיצור של Costumer Acquisition Cost, הכסף שהושקע בהבאתו, ירד - והיחס בין שני הפרמטרים ישתפר.
באפל לא אישרו את הפרסום ההוא, ובינתיים בדויטשה בנק האנליסט סידני הו כותב שהיוזמה הזו יכולה לספק תוספת לצמיחה של החברה, כם אם לא בטווח הזמן הקצר. בעוד שלפי בלומברג משתמשי אייפון משדרגים בממוצע את המכשיר שלהם אחת לשלוש שנים, הו מאמין שתכנית המנויים החדשה יכולה לקצר את התקופה, וכמו שהוא קורא לזה "לרסט" את התכנון של הלקוחות לגבי מתי משדרגים. עוד הוא אומר שכך בעלי אייפון יוכלו להתנסות בשירותים נוספים של אפל, שהאימוץ שלהם "ישתפר ברמה דרסטית".
על אף ש"Apple Enthusiasts", מעריצי החברה, הם מעין קטגוריה – הדבר נכון בעיקר לחומרה של החברה, ולא לשירותי התוכן שלה. יצוין כי אלה כבר היום מוצעים בבאנדל: אפלTV+, אפל מיוזיק, אפל ארקייד ואחסון ב-iCloud (50 ג'יגה) ב-14.95 דולר לחודש בארצות הברית (חסכון חודשי של 6 דולר לעומת מנוי נפרד לכל אלה); חבילה משפחתית עם אחסון 200 ג'יגה ב-19.95 דולר (חיסכון של 8 דולר בחודש); וחבילת "פרמייר" עם 2 טרהבייט אחסון ושימוש בשירותי אפל ניוז+ ואפל פיטנס+ ב-29.95 דולר לחודש (חיסכון של 25 דולר בחודש).
לדברי הו, אם המהלך יוכיח את עצמו הוא יכול להעלות את שווי החברה, שכבר נסחרת ב-2.8 טריליון דולר, שכן יותר מההכנסות שלה יהיו במודל חוזר – כמו שכבר קורה במגזרי השירותים שלה.
"מנוי לחבילה שכוללת גם חומרה (להבדיל מפריסה לתשלומים של אייפון, וכן בשונה מחבילות השירותים - א.פ) תביא לשימור של כל הלקוחות שנוהגים להחליף מכשיר מדי שנתיים", הו כותב בסקירה שפרסם. "כמו כן היא יכולה להביא לכך שגם מי שלא מנוי ישדרג את המכשיר שלו מוקדם יותר". הכוונה כאן היא למעין לחץ חברתי – כבעל אייפון, גם אם בחרת לשלם בתשלום בודד ולא להירשם לתכנית המנויים, ברגע שסביבך רבים אחרים מחליפים לאייפון החדש כל שנה, גם אתה לא תרצה להישאר זמן רב מאחור.
כיום בישראל חברות הסלולר מאפשרות לרכוש אייפונים בחלוקה ל-12 תשלומים ללא ריבית. בשונה מתכנית השדרוגים הקיימת של אפל, סכום המכשיר מוחזר תוך שנה. טרייד אין או לא – זה כבר סיפור אחר, בסך הכל מדובר אם כן בפריסה לתשלומים ולא על מודל מנוי.
- 2.יאיר 11/04/2022 14:25הגב לתגובה זוזו בדיוק הסיבה שאני חושב שאנבידיה היא אפל הבאה גם היא דרך החומרה של גיימינג וAI תנסה להשתלט על כל השוק כולל ענן ובסוף גם סמארטפונים
- 1.נביה אבו חרירה 11/04/2022 13:52הגב לתגובה זוהענן של אפל לא עובד טוב על מחשבי חלונות. זה של גוגל עובד בכל מקום. שירות התמונות שלהם פחות טוב. שיתוף מיקום פחות טוב. שירות המוזיקה פחות ידידותי. במקום לנעול לקוחות ולהיות רעים כמו שהם יודעים, שפחות יציעו שירותים טובים ופתוחים - כן, יש לי מחשבים שהם לא אפל, תדעו לתמוך במכשירים אחרים. ואז אם תהיו טובים, הלקוחות יגיעו אליכם לבד. אבל אתם נותנים שירותים גרועים וסגורים, והמכישירים שלכם יקרים, משתמשים בכבלים מיוחדים ויקרים, מערכת ההפעלה חסרה הרבה דברים שיש באנדאוריד, אתם באמת חושבים שכל העולם מטומטם?

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%
שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר).
הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.
CSI 300 שוברת שיאים
מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר.
בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.
ה-FOMO מלווה בחששות מבועה
בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק.
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- חברת השבבים הסינית מזהירה: "המניה שלנו יקרה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.

טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
האירוסין המתוקשרים של סוויפט לצד מכסים של 50% על יהלומים טבעיים יוצרים שילוב נדיר – חיזוק פסיכולוגי מצד הצרכנים והעמקת תחושת המחסור – שעשוי להחזיר את היוקרה ליהלומים האמיתיים
שני אירועים בלתי קשורים הניעו השבוע את מניות חברות התכשיטים בוול סטריט. האירוע הראשון היה האירוסין של טיילור סוויפט לטראוויס קלס, שהעלה את מניית Signet Jewelers Signet Jewelers -2.01% ב-3% ואת Brilliant Earth Brilliant Earth Group 8.55% ב-26%. האירוע השני היה הטלת מכסים של 50% על יהלומים מהודו - המדינה שמעבדת ומשייפת את רוב היהלומים בעולם.
המניות עלו שוב ביום המחרת: Signet ב-6.3% ו-Brilliant Earth ב-2.5%, כאשר המכסים הכבדים נכנסו לתוקף רשמית. השילוב הזה של "כלכלת סוויפט" עם מדיניות מסחרית אגרסיבית יוצר תרחיש מעניין לתעשייה שהתמודדה בשנים האחרונות עם תחרות קשה מיהלומים מלאכותיים.
חיפושי גוגל אחר "טבעת יהלום" זינקו לאחר הכרזת האירוסין, מה שמעיד על עוצמת ההשפעה של כוכבת הפופ על התנהגות הצרכנים. אבל מעבר לאפקט הפסיכולוגי, המכסים עשויים ליצור שינוי מבני בתעשייה שיכול לעזור ליהלומים הטבעיים לחזור לגדולה.
הבעיה המרכזית של התעשייה בשנים האחרונות הייתה פשוטה: הקמעונאים מעדיפים למכור יהלומים מלאכותיים בגלל שולי הרווח הגבוהים. השוליים ביהלומים מעבדה מגיעים ל-71%, לעומת רק 33% ביהלומים טבעיים. זה יצר תמריץ למכור יותר יהלומים סינתטיים ופחות טבעיים. אדהן גולן, אנליסט תעשיית היהלומים, מציין שהמגמה הזו פגעה בנתח השוק ובמעמד היוקרתי של היהלומים הטבעיים. הקמעונאים החלו להציג את היהלומים המלאכותיים כחלופה זהה ליהלומים טבעיים, כאשר הם מדגישים את היתרון של גודל גדול יותר במחיר נמוך יותר.
- 'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה
- לא חייבים לאבד את הארנק בהצעת האירוסין – איך למצוא תכשיט יוקרתי במחיר נגיש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפקט המחסור
כעת, המכסים החדשים עשויים להפוך את התמונה. אם יהלומים טבעיים מתייקרים בגלל מסי יבוא, הפער מול הסינתטיים הופך דווקא ליתרון שיווקי: הם יקרים – כי הם נדירים. ההיגיון הזה עשוי להחזיר לצרכנים את תחושת הייחוד שאבדה. אנליסטים בענף מעריכים שהשוק כבר מתחיל לספר לעצמו סיפור חדש: יהלום טבעי אינו מוצר בר־תחליף, אלא סמל של מחסור. במילים אחרות, לא מדובר רק בעלות אלא בערך נתפס. מי שקונה טבעי לא מחפש עסקה – הוא מחפש סטטוס.