מדוע שווקי המניות ממשיכים להתעלם מעליית הסיכוי למיתון?
שיעור האבטלה בארה"ב הפתיע ביום שישי בירידה עמוקה מהצפי, מ-3.8% ל-3.6%, ודחף עוד את הציפיות להעלאות ריבית צפויות ל-10. עליית התשואות הקצרות הביאה להתהפכות עקום התשואות גם בטווח הקריטי של 2-10 שנים. התהפכויות דומות הקדימו בעבר מיתונים בטווח זמן ממוצע של שנה-שנתיים ובהתאם הבנקים בוול-סטריט העלו את הסיכוי למיתון, כשהמודל המשולב של גולדמן למשל מצביע כעת על סבירות של 38% למיתון ב-2023, בעוד לשנה הנוכחית אגב הסיכוי שלו למיתון הוא אפס.
"זה יהיה מיתון מתון" - התהפכות עקום תשואות מזניקה כאמור את הסיכוי למיתון, אבל שוק המניות ממשיך להפגין איתנות, ובמיוחד בהתחשב בכך שההתהפכות כבר היתה גלומה בשוק מזה מספר חודשים (כשבטווחים הארוכים יותר שיפוע העקום כבר היה הפוך), ובמיוחד כשברקע לא חסרות סיבות לירידה ובראשן המלחמה באוקראינה והמתיחות עם סין.
האם משקיעי המניות עיוורים למה שמשקיעי האג"ח רואים? אחד ההסברים הנפוצים לאיתנות של שוק המניות היא האינפלציה הגבוהה, שמגדילה את האטרקטיביות של נכסים ריאליים, אבל טיעון אחר הוא שהמיתון הבא יהיה מיתון טכני, סוג של האנג אובר מכל התמריצים והתפרצות הביקוש של אחרי הקורונה ולאו דווקא איזה פיצוץ. כלכלני גולדמן למשל טוענים שלא יהיה מדובר במיתון מסוג של חוסר איזון פיננסי שהופר אלא של התפוגגות תמריצים. לטענתם שוק המניות יוכל לצלוח מיתון טכני כזה, בעוד קובעי המדיניות המוניטרית כן ימהרו להוריד ריבית.
שוק המניות תמיד המשיך לעלות אחרי התהפכות עקום התשואות - המשך עליות בשוק המניות לא בהכרח מהוות תמיכה לטיעונים שהמיתון הבא יהיה קל, שכן גם בעבר המניות המשיכו לעלות לאחר התהפכויות של עקום התשואות, ולפעמים אף המשיכו בעליות עוד מספר שנים. למעשה לפי הפחתות הריבית שגלומות מ-2024 גם שנת 2023 יכולה עדיין להסתכם כשנת עליות.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הפעם זה אכן יהיה מיתון שונה? - כאמור גולדמן טוענים שהמיתון הבא (לכשיגיע) יהיה קל, כשהם לא מזהים חוסר איזון פיננסי משמעותי בכלכלה. אבל טענות מסוג "הפעם זה יהיה שונה" נחשבות מסוכנות. חשוב לזכור שהיפוך עקום התשואות הוא לא המיתון בכבודו ובעצמו אלא אינדיקציה ולא לגורם לגורם המיתון, אלא לתנאים הכלכליים ההדוקים שמגדילים את הרגישות של הכלכלות להיכנס למיתון. למשל התהפכות עקום התשואות ב 2006 לא חזתה את משבר הנדל"ן שבא כעבור שנתיים והתהפכות העקום ב 2019 לא חזתה את מגיפת הקורונה, אלה הן בעיקר תיארו תנאים שאיפשרו לזעזועים הללו לדחוף את הכלכלות למיתון. אני מניח למשל שאילו היינו ב-2021 בעקום תשואות הפוך אז המלחמה עם אוקראינה היתה אולי מסוגלת גם היא להכניס את הכלכלה העולמית למיתון. כלומר, לגולדמן ומקביליו אין הרבה סיכוי לחזות את הסיבה למיתון. אבל בהחלט יתכן שהעליות עד אז בשוק המניות יעלו על הנזק שיתרחש לכשיתרחש ובמיוחד אם הקטליזטור למיתון יהיה מדוד יחסית. נקודה נוספת לטובת המניות היא האינפלציה הגבוהה כיום שהופכת כל נכס ריאלי לאטרקטיבי בהשוואה לאיבוד הערך המובטח במזומן.
- 9.יובל 03/04/2022 18:12הגב לתגובה זוממתי יהיה מיתון אם כל המדינות מדפיסות כסף וזורקות לשוק לכו תילמדו כלכלה ואחר כך תיכתבו
- 8.הגאון מגוש דן 03/04/2022 13:19הגב לתגובה זוחאפלה !!!!!
- 7.דר' דום 03/04/2022 12:27הגב לתגובה זווגם ריבית לא תעזור כיוון שרב האינפלציה מגיעה מהגידול במאזן מ4 ל-9 טריליון מאז פרוץ הקורונה. לכן רק צמצום המאזן בחצי לפחות יצליח למתן את האינפלציה, וכשיחס החוב תוצר העולמי מעל ל300 אחוז - העלאת ריבית וצמצום המאזן פרושו אירוע מאז'ורי שלא נראה מאז פיצוץ בועת הצבעונים בהולנד.
- 6.משבר לא מתרחש בין לילה, בעוד שנה נרגיש את גלי הדף. (ל"ת)מוטי 03/04/2022 11:55הגב לתגובה זו
- לדעתי הרבה יותר מהר מזה (ל"ת)יוסי 03/04/2022 16:25הגב לתגובה זו
- 5.הריבית הראלית עדיין שלילית - לכן משקיעים במניות (ל"ת)לילי 03/04/2022 10:54הגב לתגובה זו
- 4.סניר 03/04/2022 10:36הגב לתגובה זוכל היולם ואחותו הקטנה ממנופים
- 3.י 03/04/2022 10:19הגב לתגובה זולמה כל הזמן מחפשים כותרות שליליות? כשבארה"ב יש עליות והחוזים אדומים, הצפי אצלכם הוא ירידות בגלל החוזים.כשבארה"ב היו ירידות והחוזים ירוקים, הצפי אצלכם הוא ירידות בגלל בלי קשר לחוזים. אפילו כעת, כשהמסחר בארה"ב הסתיים בעליות והארביטראז חיובי, הכותרת כאן היא "צפי לםתיחה מעורבת". השאלה היא מה האינטרס שלכם...
- כי הבורסה בארץ זה עבודה בעיניים. שום דבר לא אמיתי פה (ל"ת)יוסי 03/04/2022 16:24הגב לתגובה זו
- 2.אלישע 03/04/2022 10:13הגב לתגובה זותודה
- 1.למה ת"א יציבה בעוד הבורסות בעולם לא מפסיקות לעלות? (ל"ת)דוד 03/04/2022 09:57הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
amdAMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7% הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.
ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.
החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.
AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.
- הכנסות אודיוקודס עלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר; הרווח למניה עקף את הצפי
- אורמת מדווחת על גידול בהכנסות אך שחיקה במרווחים; מעלה תחזיות להמשך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.
