מדוע שווקי המניות ממשיכים להתעלם מעליית הסיכוי למיתון?
שיעור האבטלה בארה"ב הפתיע ביום שישי בירידה עמוקה מהצפי, מ-3.8% ל-3.6%, ודחף עוד את הציפיות להעלאות ריבית צפויות ל-10. עליית התשואות הקצרות הביאה להתהפכות עקום התשואות גם בטווח הקריטי של 2-10 שנים. התהפכויות דומות הקדימו בעבר מיתונים בטווח זמן ממוצע של שנה-שנתיים ובהתאם הבנקים בוול-סטריט העלו את הסיכוי למיתון, כשהמודל המשולב של גולדמן למשל מצביע כעת על סבירות של 38% למיתון ב-2023, בעוד לשנה הנוכחית אגב הסיכוי שלו למיתון הוא אפס.
"זה יהיה מיתון מתון" - התהפכות עקום תשואות מזניקה כאמור את הסיכוי למיתון, אבל שוק המניות ממשיך להפגין איתנות, ובמיוחד בהתחשב בכך שההתהפכות כבר היתה גלומה בשוק מזה מספר חודשים (כשבטווחים הארוכים יותר שיפוע העקום כבר היה הפוך), ובמיוחד כשברקע לא חסרות סיבות לירידה ובראשן המלחמה באוקראינה והמתיחות עם סין.
האם משקיעי המניות עיוורים למה שמשקיעי האג"ח רואים? אחד ההסברים הנפוצים לאיתנות של שוק המניות היא האינפלציה הגבוהה, שמגדילה את האטרקטיביות של נכסים ריאליים, אבל טיעון אחר הוא שהמיתון הבא יהיה מיתון טכני, סוג של האנג אובר מכל התמריצים והתפרצות הביקוש של אחרי הקורונה ולאו דווקא איזה פיצוץ. כלכלני גולדמן למשל טוענים שלא יהיה מדובר במיתון מסוג של חוסר איזון פיננסי שהופר אלא של התפוגגות תמריצים. לטענתם שוק המניות יוכל לצלוח מיתון טכני כזה, בעוד קובעי המדיניות המוניטרית כן ימהרו להוריד ריבית.
שוק המניות תמיד המשיך לעלות אחרי התהפכות עקום התשואות - המשך עליות בשוק המניות לא בהכרח מהוות תמיכה לטיעונים שהמיתון הבא יהיה קל, שכן גם בעבר המניות המשיכו לעלות לאחר התהפכויות של עקום התשואות, ולפעמים אף המשיכו בעליות עוד מספר שנים. למעשה לפי הפחתות הריבית שגלומות מ-2024 גם שנת 2023 יכולה עדיין להסתכם כשנת עליות.
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הפעם זה אכן יהיה מיתון שונה? - כאמור גולדמן טוענים שהמיתון הבא (לכשיגיע) יהיה קל, כשהם לא מזהים חוסר איזון פיננסי משמעותי בכלכלה. אבל טענות מסוג "הפעם זה יהיה שונה" נחשבות מסוכנות. חשוב לזכור שהיפוך עקום התשואות הוא לא המיתון בכבודו ובעצמו אלא אינדיקציה ולא לגורם לגורם המיתון, אלא לתנאים הכלכליים ההדוקים שמגדילים את הרגישות של הכלכלות להיכנס למיתון. למשל התהפכות עקום התשואות ב 2006 לא חזתה את משבר הנדל"ן שבא כעבור שנתיים והתהפכות העקום ב 2019 לא חזתה את מגיפת הקורונה, אלה הן בעיקר תיארו תנאים שאיפשרו לזעזועים הללו לדחוף את הכלכלות למיתון. אני מניח למשל שאילו היינו ב-2021 בעקום תשואות הפוך אז המלחמה עם אוקראינה היתה אולי מסוגלת גם היא להכניס את הכלכלה העולמית למיתון. כלומר, לגולדמן ומקביליו אין הרבה סיכוי לחזות את הסיבה למיתון. אבל בהחלט יתכן שהעליות עד אז בשוק המניות יעלו על הנזק שיתרחש לכשיתרחש ובמיוחד אם הקטליזטור למיתון יהיה מדוד יחסית. נקודה נוספת לטובת המניות היא האינפלציה הגבוהה כיום שהופכת כל נכס ריאלי לאטרקטיבי בהשוואה לאיבוד הערך המובטח במזומן.
- 9.יובל 03/04/2022 18:12הגב לתגובה זוממתי יהיה מיתון אם כל המדינות מדפיסות כסף וזורקות לשוק לכו תילמדו כלכלה ואחר כך תיכתבו
- 8.הגאון מגוש דן 03/04/2022 13:19הגב לתגובה זוחאפלה !!!!!
- 7.דר' דום 03/04/2022 12:27הגב לתגובה זווגם ריבית לא תעזור כיוון שרב האינפלציה מגיעה מהגידול במאזן מ4 ל-9 טריליון מאז פרוץ הקורונה. לכן רק צמצום המאזן בחצי לפחות יצליח למתן את האינפלציה, וכשיחס החוב תוצר העולמי מעל ל300 אחוז - העלאת ריבית וצמצום המאזן פרושו אירוע מאז'ורי שלא נראה מאז פיצוץ בועת הצבעונים בהולנד.
- 6.משבר לא מתרחש בין לילה, בעוד שנה נרגיש את גלי הדף. (ל"ת)מוטי 03/04/2022 11:55הגב לתגובה זו
- לדעתי הרבה יותר מהר מזה (ל"ת)יוסי 03/04/2022 16:25הגב לתגובה זו
- 5.הריבית הראלית עדיין שלילית - לכן משקיעים במניות (ל"ת)לילי 03/04/2022 10:54הגב לתגובה זו
- 4.סניר 03/04/2022 10:36הגב לתגובה זוכל היולם ואחותו הקטנה ממנופים
- 3.י 03/04/2022 10:19הגב לתגובה זולמה כל הזמן מחפשים כותרות שליליות? כשבארה"ב יש עליות והחוזים אדומים, הצפי אצלכם הוא ירידות בגלל החוזים.כשבארה"ב היו ירידות והחוזים ירוקים, הצפי אצלכם הוא ירידות בגלל בלי קשר לחוזים. אפילו כעת, כשהמסחר בארה"ב הסתיים בעליות והארביטראז חיובי, הכותרת כאן היא "צפי לםתיחה מעורבת". השאלה היא מה האינטרס שלכם...
- כי הבורסה בארץ זה עבודה בעיניים. שום דבר לא אמיתי פה (ל"ת)יוסי 03/04/2022 16:24הגב לתגובה זו
- 2.אלישע 03/04/2022 10:13הגב לתגובה זותודה
- 1.למה ת"א יציבה בעוד הבורסות בעולם לא מפסיקות לעלות? (ל"ת)דוד 03/04/2022 09:57הגב לתגובה זו

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.