מרוץ חימוש 2.0: תעשיית השבבים נמצאת בלב המאבק הגיאו-פוליטי

הקמת המפעל החדש בגרמניה עליו הכריזה אינטל הוא חלק מניסיון מערבי להחזיר את השליטה על שרשרת אספקה והייצור של השבבים לאור השנתיים האחרונות; בינתיים, גורמים שונים בתחום מותחים ביקורת על המהלך ומטילים ספק ביכולת של האיחוד האירופי וארה"ב לשתף פעולה
איתן גרסטנפלד | (1)

העיר מגדבורג (Magdeburg) בגרמניה מפורסמת בעיקר הודות לקתדרלה הגותית שבה. אך כעת היא עומד לשחק תפקיד מפתח במאמצים של ארה"ב ואירופה להטות את מאזן הכוחות העולמי. זאת, לאחר שלפני יומיים, ענקית השבבים אינטל חשפה תוכניות לבניית מפעל ענק בהשקעה של 17 מיליארד יורו (18.7 מיליארד דולר) לייצור מוליכים למחצה מתקדמים בעיר, תוספת למפעלים חדשים באריזונה ובאוהיו שעליהם הכריזה החברה בששת החודשים האחרונים.

הידיעות בארץ על הקמת המפעל, עסקו בעיקר בהיבט הישראלי, ובשאלה כיצד המהלך ישפיע על הפעילות הענפה של החברה בארץ. אך כפי שקורה פעמים רבות בארץ, הזווית הישראלית הינה שולית, ולמעשה מדובר בסיפור גדול בהרבה. בניית המפעל הינה חלק מתוכנית נרחבת יותר של המנכ"ל פט גלסינגר למשוך את השליטה בייצור מאסיה ולהתמודד עם המחסור העולמי בשבבים, שהוחמר במהלך מגפת הקורונה, ונחשף שוב בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. "המצב מחזק את הסיבה שאנחנו עושים את הפרויקט הזה, ואת הצורך בשרשרת אספקה ​​גלובלית עמידה ומאוזנת", אמר גלסינגר לאחר שחשף את התוכנית.

השאיפה שלו נשענת על הבטחה שארה"ב והאיחוד האירופי יתמכו במהלך באמצעות סובסידיות בהיקף של 100 מיליארד דולר, להפחתת ההסתמכות על יבוא בדיוק כפי שסין מתכננת להפוך את עצמה למעצמת שבבים. עם זאת, חלק מהגורמים בתעשייה מתחילים להיות מודאגים מכך שהדחיפה להפוך את המערב לתחרותי יותר עלולה דווקא לפגוע בתחום. הדאגה שלהם היא לא רק שמדובר בקצת מדי מאוחר מדי, אלא שהמחסומים הפוליטיים הקשורים לסיוע עלולים לסבך עוד יותר את שרשראות האספקה ​​העולמיות. זאת מכיוון שחלקים שונים בכדור הארץ יתחרו על האספקה ​​תוך קידום המפעלים ביתיים, על אף שאלו עדיין לא יכולים למלא את החלל.

אחד מאותם גורמים הוא רודי דה וינטר, מנכ"ל יצרנית השבבים הגרמנית X-Fab Silicon Foundries, שסבור שביטול הבחירה שלו עשוי לשאת סיכונים גדולים יותר. תעשיית המוליכים למחצה "היא עסק גלובלי מאוד, והצליח לה להיות עסק גלובלי. כל המגמה הזו של ניסיון להפוך כל אזור לבעל שרשרת אספקה ​​משלו מונעת על ידי פוליטיקה ולא על ידי תעשיית המוליכים למחצה".

לטענת המתנגדים, רוסיה, עליה הושטו סנקציות מצד ארה"ב ואירופה, היא דוגמה בולטת לאופן שבו מוליכים למחצה הפכו לכלים פוליטיים חשובים יותר ויותר. אלו, היו מהסחורות הראשונות שאליהם כיוונו בוושינגטון ובריסל כדי לנתק את רוסיה מהכלכלה העולמית. מהצד השני, רוסיה ואוקראינה מייצאות פלדיום וניאון המשמשים לייצור מוליכים למחצה, אם כי יצרניות השבבים הפחיתו את ההשפעה הפוטנציאלית.

מלחמה על הבית

עבור האמריקאים והאירופאים מדבר בניסיון להשיב עטרה ליושנה בכל הקשור לחלקן בשוק השבבים. אם בשנות ה-90 ארה"ב היוותה כמעט 40% מייצור פרוסות הסיליקון בעולם, האיחוד האירופי היווה יותר מ-20%, הרי שכיום ארה"ב נמצאת כעת מתחת ל-15% ואילו האיחוד האירופי מחזיק בנתח שוק של כ-10%.

במאמץ להרחיק את הייצור מאסיה, הנשיא ג'ו ביידן מתכנן להשקיע 52 מיליארד דולר במחקר, פיתוח וייצור מוליכים למחצה מקומיים כחלק מהצעת החוק, שעדיין ממתינה לאישור. בינתיים, 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, בודקות רק עכשיו את ההצעה האחרונה של הנציבות האירופית בשווי 48 מיליארד דולר להרחבת קיבולת השבבים של הגוש.

קיראו עוד ב"גלובל"

כעת, החשש המרכזי של המערב נעוץ בחברת TAIWAN SEMICOND MNFCG CO TSMC הטאיוונית שאחראית ליותר מ-50% משוק היציקה העולמי. ההסתמכות העצומה על TSMC מעלה את החשש שפלישה של סין לאי תשאיר את השבבים המתקדמים בעולם בידי בייג'ינג. לאור זאת, בעוד כשנתיים אמורה TSMC לפעול בארה"ב באריזונה, והיא בוחנת כעת בניית מפעל בגרמניה לאחר שיצרניות רכב אירופיות הביעו שוב ושוב דאגות מההשפעה של המחסור בשבבים. אבל מקורבים בתעשייה הטיוואנית נותרים סקפטיים לגבי התוכניות להעביר את הייצור בחזרה למערב.

"לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה", אמר מייסד TSMC, מוריס צ'אנג באוקטובר. "אם אתה רוצה להקים מחדש שרשרת אספקה ​​שלמה של מוליכים למחצה בארצות הברית, לא תמצא שזו משימה אפשרית, גם לאחר שתוציא מאות מיליארדי דולרים".

הכסף הפדרלי על השולחן הוא רק חלק ממה שהתעשייה האמריקאית צריכה. וכמה מנהלים כבר נזהרים מהאופן שבו ממשלות מתייצבות על ידי הטלת מיזוגים, הגבלת יצוא או איסור עבודה עם שותפים בתעשייה. הדוגמה האחרונה לכך, הייתה ביטול ההשתלטות של החברה הטייוואנית GlobalWafer על היריבה הגרמנית Siltronic מוקדם יותר השנה. 

כבר ב-2018 החל ממשל טראמפ ללחוץ על ממשלת הולנד לא לאשר את מכירת מכונות ה-EUV של ASML לסין. הלחץ הזה הסלים תחת ביידן, כאשר גורמים רשמיים שוקלים לדחוף את ממשלת הולנד להעלות על הכתב את איסור הייצוא דה-פקטו. מה שיצר תרעומת בקרב ההולנדים, "כל הצעה של מדינה כלשהי להגביל את המשלוח של ציוד הייצור לטכנולוגיה בוגרת לאזורים בעולם שבהם הטכנולוגיה הזו מיוצרת היא לא רעיון טוב", אמר מנכ"ל ASML, פיטר וונינק. "אסור לנו לעשות את זה."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טאואר 18/03/2022 06:31
    הגב לתגובה זו
    המניה היחידה שהיה שווה להשקיע בה נמחקת
ביל אקמן
צילום: טוויטר

1.27 מיליארד דולר באמזון - אקמן משנה כיוון: יותר טכנולוגיה פחות תשתיות

אקמן מהמר על אמזון עם השקעה חדשה בהיקף של כ-1.27 מיליארד דולר כ-9.3% מהתיק; גוגל מקבלת תוספת של כ-945 מיליון דולר ועולה לכ-20%; מנגד - חברת הרכבות הקנדית נמחקת מהפורטפוליו של פרשינג סקוור כשאקמן מעדיף יותר טכנולוגיה מתשתיות מסורתיות

מנדי הניג |

ביל אקמן שוב משנה את התיק. הדו"ח הרבעוני של קרן פרשינג סקוור חושף שינויים ששמים את אקמן בצד של הטכנולוגיה והצריכה, תוך שהוא מתרחב מענפי התשתיות המסורתיים. מי שמוכר כאחד המשקיעים הבולטים בוול סטריט, ממשיך לפעול כמו שהוא אוהב: בבת אחת, ובגדול.

פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן המרכזית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ־12.8 מיליארד דולר, בעוד ששווי השוק שלה נע סביב כ־9 מיליארד דולר, דיסקאונט משמעותי שמגלם גם את המבנה הסגור של הקרן וגם את האופי הייחודי של אקמן כמנהל השקעות. בניגוד לאחרים, אקמן לא מחזיק את המניות ויושב בשקט. כשהוא נכנס לפוזיציה הוא עושה את זה בצורה אקטיבית ומתערב בניהול. כך היה, למשל, בהשקעה בהרץ, כשחזרה לשוק אחרי פשיטת הרגל ב־2020 והוא היה מעורב בתהליך ההתייעלות וההנפקה מחדש, או ברסטורנט ברנדס, שבה סייע במיקוד העסקי והניהול אחרי רכישת בורגר קינג. עכשיו מגיע הדו"ח הרבעוני - טופס 13F - וחושף, שוב, שינוי מהותי במפת ההשקעות של אקמן.

התיק החדש של פרשינג סקוור

אמזון היא הסיפור המרכזי כאן. אקמן נכנס בפעם הראשונה לענקית הריטייל Amazon.Com INC 0.6%   ורכש מניות בשווי של כ-1.27 מיליארד דולר, כמעט עשירית מכל התיק שלו. זה לא מהלך של "ננסה ונראה", אלא הצבעה ברורה על איך אקמן רואה את הצמיחה בשנים הקרובות: ענן, מסחר אלקטרוני, ובכלל כל מה שמניע את הכלכלה הדיגיטלית של היום.

אלפבית Alphabet 3.17%   - גוגל, שכבר הייתה חלק מהתיק, מקבלת חיזוק משמעותי. פרשינג סקוור הוסיפה כ־945 מיליון דולר להחזקה, שמגיעה כעת לכמעט חמישית מהפורטפוליו. כשמשקיע כמו אקמן שם כמעט 20% מהתיק בחברה אחת, זו לא רק אמונה בפוטנציאל שלה אלא בחירה אסטרטגית: אקמן רואה בגוגל עוגן טכנולוגי ומאמין שהיא יכולה להמשיך ולייצר תשואה עודפת על השוק.

ההשקעה מגיעה דווקא בתקופה שבה גוגל עומדת במוקד מול החששות מנגיסה ברווחים על ידי ה-AI. עליית כלי הבינה המלאכותית מעלה חששות שמנוע החיפוש שלה יכול לאבד מהדומיננטיות שלו ואפילו לא להיות רלוונטי ושמודל הפרסום שעומד מאחוריו - אחד מערוצי הרווח הגדולים של גוגל - ייפגע. אקמן כנראה רואה כאן הזדמנות ולא איום: גוגל משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח AI, מטמיעה את Gemini במנוע החיפוש ובמוצרי ענן, ואקמן מאמין שגוגל תוכל להסתגל לשינויים ולהישאר בחזית גם בעידן שאחרי מנוע החיפוש כמו שאנחנו מכירים אותו.