צילום: Christina Victoria Craft

ג'ונסון אנד ג'ונסון עקפה את השורה התחתונה: המניה מטפסת

החברה דיווחה על רווח רבעוני של 2.13 דולר למניה, ועקפה את אומדן קונצנזוס האנליסטים שעמד על 2.12 דולר למניה; החברה פרסמה כי היא צופה לרשום רווח של 10.40-10.60 דולר למניה ב-2022, על הכנסות של 98.9 עד 100.4 מיליארד דולר

סתיו קורן | 25/01/2022 18:05

נושאים בכתבה ג'ונסון אנד ג'ונסון דוחות כספיים תרופות

חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון JOHNSON & JOHNSON דיווחה על רווח רבעוני של 2.13 דולר למניה, ועקפה את אומדן קונצנזוס האנליסטים שעמד על 2.12 דולר למניה. זאת בהשוואה לרווח של 1.86 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד.

בכל ארבעת הרבעונים האחרונים החברה עקפה את ציפיות השוק. הכנסות החברה עמדו על 24.8 מיליארד דולר, תוך החמצה של אומדן הקונצנזוס של זקס ב-1.77%. אך עדיין מדובר בתוצאה טובה בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד, שעמדו על 22.48 מיליארד דולר לפני שנה. מניית החברה איבדה כ-4.7% מתחילת השנה לעומת ירידה של 7.5% של מדד S&P 500.

עוד נמסר מהחברה כי היא צופה לרשום רווח של 10.40-10.60 דולר למניה ב-2022, על הכנסות של 98.9 עד 100.4 מיליארד דולר.

סמנכ"ל הכספים ג'וזף וולק אמר ל-CNBC כי התחזקות הדולר השפיעה לרעה על המכירות ב-150 עד 200 מיליון דולר. בנוסף, מחסור בכוח אדם בבתי חולים שנגרם על ידי זן האומיקרון יצר אי ודאות בעסקי המכשור הרפואי של החברה, במיוחד עם הליכים אלקטיביים, אמר וולק. חטיבת בריאות הצרכנים נפגעה ממגבלות אספקה בחומרי גלם, מחסור בעבודה בקרב יצרני צד שלישי ועלויות הובלה גבוהות יותר, הוא הוסיף.

המנכ"ל חואקין דואטו, שלקח את המושכות רשמית מאלכס גורסקי מוקדם יותר החודש, אמר החברה וחנת הזדמנויות רכישה, במיוחד של חברות קטנות יותר שניתן לקלוט במלואן, אך תשקול גם רכישה של חברות בנוניות.

"אנחנו מסתכלים כל הזמן על מיזוגים ורכישות כמקור מפתח לצמיחה של העסק שלנו. העמדה שלנו במזומן היום גורמת לנו להיות יותר אגרסיביים בתחום הזה", אמר דואטו במהלך שיחת המשקיעים.

החברה תפצל את עסקי מוצרי הצריכה שלה מפעילות התרופות והמכשור הרפואי שלה כדי ליצור שתי חברות ציבוריות. החברה צפויה להשלים את העסקה עד 2023 החברה תכריז על שמה של חברת בריאות הצרכנים, באמצע 2022.

תוצאות הרבעון הרביעי מסמנות את סופה של שנה קשה עבור החברה. הציבור לא האמין בתרופות שהחברה פיתחה נגד נגיף הקורונה, כיוון שה-FDA אישר את החיסונים של פייזר PFIZER ומודרנה MODERNA ולא את החיסון לה. בנוסף, ה-CDC מצא שעשרות אנשים, בעיקר נשים צעירות, פיתחו מצב נדיר של קריש דם לאחר שקיבלו את החיסון שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי | 09/11/2025 20:59

נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.

הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.

נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.

כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.

מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי | 09/11/2025 23:38

נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.

מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.

האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.

להמשך הכתבה לחץ כאן