אילון מאסק
צילום: יוטיוב

גופים מוסדיים: ספייס X תהיה שווה יותר מטסלה

כך לפי סקר מורגן סטנלי. 63% מ-32 הנשאלים אמרו שמכאן להמשך חברת החלל היא השקעה אטרקטיבית יותר ממותג הרכב החשמלי - הגם שהוא זה מבין השניים שכבר מוכר ומנפץ תחזיות. ספייס אקס בינתיים היא החברה בעלת השווי הגבוה ביותר בשוק הפרטי
איתי פת-יה |

חברת  TESLA INC (TSLA) של אילון מאסק כבר מוכרת רכבים חשמליים ועוקפת את תחזיות המסירות של השוק, בעוד שספייס אקס שלו לא מוכרת עדיין כרטיסי טיסות אזרחיות לחלל, פשוט כי היא עדיין בשלבי טיסות המבחן. רק בקיץ ראינו זאת לראשונה מול המצלמות. עדיין, בטווח הארוך, אם תשאלו את הגופים המוסדיים בארצות הברית היכן היו שמים את הדולר שלהם, הם ישיבו לכם "בספייס אקס". כך לפחות עולה מסקר שערך בנק ההשקעות מורגן סטנלי, גוף מוסדי בעצמו, בקרב הקולגות וכן מומחים בתעשיות הרלוונטיות לחברה.

"רוב הלקוחות שלנו, הן בסקר שביצענו והן בשיחות מולם מאמינים שבסופו של דבר ספייס X תגיד לשווי וחשיבות גבוה יותר אפילו משל טסלה, כתב אנליסט הבנק אדאם ג'ונאס בסקירה למשקיעים. טסלה שווה 858 מיליארד דולר בעוד ספייס X גייסה בסבב סקנדרי (מימוש מניות של משקיעים קיימים שרוצים להפגש עם הכסף) וזאת לפי שווי של 100 מיליארד דולר, כך דווח מוקדם יותר החודש.

במורגן סנטלי שאלו את משתתפי הסקר שתי שאלות: "איזו מבין שתי החברות היא השקעה אטרקטיביות יותר מעתה והלאה" ו"למי מהשתיים אתה חושב שיש פוטנציאל להיות שווה יותר בטווח הזמן הארוך".

מתוך 32 משיבים, 63% השיבו "ספייס X" על שתי השאלות. "משיחותינו עם המשקיעים, נראה שהסנטימנט סביב ספייס X עלה בצד עליות השווי של החברה בגיוסיה בשוק הפרטי", כתב ג'ונאס. עוד הוסיף כי "משקיעים מתחילים להעריך את הפוטנציאל לרב שימושיות בארכיטקטורת השיגור הניתנת לשימוש חוזר של ספייס אקס – הן בתקשורת, הן בתחבורה, הן בצילום כדור הארץ והן בתחומים נוספים הקשורים בחלל".

לדבריו, ספייס אקס "נראית בבירור" בתור "השחקן המוביל" בתעשיית החלל. הסנטימנט כלפיה בולט בהערכות השווי המאמירות שלה, שהפכו אותה לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם, כך לפי נתוני CB Insights. ספייס X גייסה מיליארדי דולר בשנים האחרונות כדי לממן שני פרויקטים גדולים: Starlink בתחום שיגור הלוויינים ו-Starship בטיסות החלל האזרחיות.

הראשונה מתוכן שואפת לבנות רשת אינטרנט חדשה מבוססת על אלפי לוויינים. בתעשיית החלל מכנים אותם כמו כוכבים – קונסטלציה. המטרה היא לספק חיבור מהיר לצרכנים בכל העולם – גם באזורים שכיום מנותקים מהאינטרט בשל מחסור בתשתיות. כבר 1,740 לוויינים של סטארלינק שוגרו עד היום, ולמיזם 100,000 לקוחות ב-14 מדינות – עדיין בשלב הבטא. בסטארלינק גובים מהם תשלום של 99 דולר בחודש.

סטארשיפ היא המוכרת לציבור הרחב, ובכוונתה לבצע טיסות אזרחיות, שלא למטרות מחקר, לירח וגם למאדים. במתקן הניסויים של החברה בטקסס בוצעו מספר טיסות ניסוי. השלב הבא בניסויים יהיה גם לבצע הקפה. בחברה ממתינים בינתיים לאישורים רגולטורים לטיסה הבאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.