לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

מה הבעיה הכי גדולה בהתערבות של הבנקים המרכזיים בשווקים?

"יכול להיות שככל שיהיה יותר רע, יהיה יותר טוב", כך שמעתי השבוע מנהל השקעות מתבטא. מה עלול לקרות לו - ויותר גרוע מכך - לציבור המשקיעים, כשהבנקים יפסיקו להחזיק את השווקים למעלה? האם יתכן שהכלכלה הקפיטליסטית מתה?

השבוע הבנתי מה הבעיה הכי גדולה בכך שבנקים מרכזיים מתערבים בשווקים בהיקף כל-כך גדול. הייתי נוכח בדיון של חברת השקעות מסוימת. אחד הדוברים דיבר על היתרונות שיש בהתפרצות המחודשת של הקורונה, בארץ ובעולם. הטיעון שלו היה שאם מספר החולים ימשיך לטפס, הפעילות הכלכלית תצטרך להאט, ואז לבנקים המרכזיים לא תהיה ברירה, והם יצטרכו להמשיך עם ההקלות הכמותיות. עם המחלה תגרום לנזק מספיק קשה, ייתכן שהבנקים המרכזיים יאלצו אפילו להגביר את הקצב של ההקלות הכמותיות. הוא סיים באמירה, "יכול להיות שככל שיהיה יותר רע, יהיה יותר טוב."

 

אני לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו אם הוא קומוניסט. בחיי שנראה לי שהוא נעשה פתאום יותר לבן מהקיר, אבל יכול להיות שזה היה רק עניין של תאורה (זום, אתם יודעים). "למה, מה פתאום אתה חושב שאני קומוניסט?" הוא שאל בתדהמה. עניתי לו "שכלל שיהיה יותר רע, יהיה יותר טוב," זה משפט קומוניסטי ידוע, אז אם הוא מצטט אותו, כנראה שיש לו עבר קומוניסטי שהוא מחביא מתחת למיטה. הוא מיהר להכחיש, החברים האחרים בדיון התפוצצו מצחוק, והדיון המשיך הלאה.

 

מה קרה לדור החדש של מנהלי ההשקעות?

צחוק, צחוק, אבל יש פה עניין רציני. לתומי, אני תמיד חשבתי על מנהלי השקעות כעל אלו שמייצגים את כלכלת השוק החופשי. אלו שמאמינים שכסף עושה מי שיש לו את הידע ואת ההעזה לקחת את הסיכונים הנכונים. מי שמאמין שהדרך קדימה היא כלכלה שבה יזמים פותחים ומנהלים עסקים, ואנשי הפיננסים נותנים להם אשראי בתקווה לזכות בחלק מהרווחים.

 

אבל ההתערבות של הבנקים המרכזיים בשווקים יצרה דור של מנהלי השקעות שמאמינים שכסף עושה מי שיודע לנחש הכי טוב מה יעשה הבנק המרכזי. הכי טוב, לדעתם, זה אם לא צריך לנחש כלום. כי לדעתם, המצב הטוב ביותר זה כשהבנק המרכזי ממשיך להדפיס כסף, וכל מה שמנהלי תיקים צריכים לעשות בשביל להראות ללקוחות שלהם רווחים יפים, זה לשים כסף על אחד המדדים המובילים, ולראות איך הכסף שהבנק המרכזי זורק דוחף את המדד כלפי מעלה.

 

המצב הכי גרוע לדעתם, כמובן, זה שהבנק המרכזי ייצא מהשוק, כי אז השוק יחזור לגודל האמיתי שלו, וסוחרים יצטרכו להרוויח כסף בעזרת ניהול חכם של השקעות. זה, כידוע, הרבה יותר קשה מאשר לשים את הכסף על ה-S&P500 ולחכות בסבלנות.

 

מה יקרה לאנשים הקטנים כשהבנקים יפסיקו לתמוך בשווקים?

האמת היא שמנהלי ההשקעות הם עוד חצי צרה. אם לא תהיה להם ברירה, יש להם את הכלים ובדרך כלל גם את הידע לסחור בשוק שמושפע בעיקר מההצלחה של חברות ולא מהכסף שזורק בנק מרכזי. אבל מה יעשו כל האנשים הקטנים שראו איך השווקים עולים ופתחו חשבונות בחברות מהסוג של רובינהוד? בשוק בלי התערבות ממשלתית שמבטיחה עלייה של במחיר של מרבית המניות, האנשים האלו יספגו הפסדים גדולים בתוך זמן לא-ארוך.

 

כמובן שזה יאלץ את הבנק המרכזי להתערב, כי אי אפשר לאפשר לכל-כך הרבה אנשים לאבד כל-כך הרבה כסף. אז כנראה שהסוחר ההוא צדק, ואני טעיתי. מסחר זה כבר לא "ככל שהשווקים הריאליים יהיו במצב יותר טוב, יהיה יותר טוב גם למשקיעים בשוק ההון." מסחר זה "ככל שיותר רע (בשווקים הריאליים), יותר טוב (למשקיעים בשוק ההון)."

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אדם סמית 02/09/2021 19:07
    הגב לתגובה זו
    סוף כל סוף נמצאה היד הנעלמה, או בשמו העכשווי הפד ושאר הבנקים המרכזיים הולכים שבי אחריו.
  • 12.
    מיכאל 02/09/2021 18:53
    הגב לתגובה זו
    ככל שהאינפלציה בארה"ב תעלה הנגיד לא יוכל להדפיס באותה קלות כסף והבועה תתפוצץ
  • 11.
    לא כלכלן 02/09/2021 18:42
    הגב לתגובה זו
    מדוע כל כך חשוב שלמור על שוק ההון שתמיד יעלה? מדוע הבנק המרכזי צריך להתערב במידה והמון אנשים יפזידן את הכסף שלהם? זה שוק חופשי ומותר גם להפסיד. למה הממשלות אחראיות על כל דבר רע שקורה לנו וקל להאשים אותם
  • טמבל מקומי 03/09/2021 01:49
    הגב לתגובה זו
    כשכולם מפסידים זה בעיה של המדינה. זה הכל. מאז החמדנות במשבר של 2008 לא ניתן פתרון לשוק כי אף אחד לא שילם את המחיר.וכשזה קרה היה ברור שאין גבול לתאוות הבצע, אין הרי אפשרות להיכשל, מקסימום תסגור את החברה ותפתח אחרת.
  • 10.
    gnux 02/09/2021 17:10
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לקרוא את הכתבות
  • 9.
    כל נפילה קטנה כעת תמחק הון בכמות היסטרית (ל"ת)
    מייק 02/09/2021 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    משקיע 02/09/2021 15:57
    הגב לתגובה זו
    מרכזיים. אין בעולם היום שום קפיטליזם. ברגע שהבנקים יפסיקו להחזיק את השווקים תיהיה התרסקות קולוסאלית. השווקים חיים על זמן שאול
  • 7.
    משקיע 02/09/2021 15:56
    הגב לתגובה זו
    מרכזיים. אין בעולם היום שום קפיטליזם. ברגע שהבנקים יפסיקו להחזיק את השווקים תיהיה התרסקות קולוסאלית. השווקים חיים על זמן שאול
  • 6.
    רק אינפלציה משתוללת תוכל לעצור את טירוף הנגידים. (ל"ת)
    א. 02/09/2021 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שלומי 02/09/2021 15:46
    הגב לתגובה זו
    אהבתי מאוד את הכתבה. עם כל הכאב שבדבר, מנהל ההשקעות צודק. (כמעט) בכל מקום שצד אחד "נפגע" בצד השני יש אחר שמרוויח.
  • 4.
    מי שיהיה בשורט בהתפוצצות הבועה יהיה מליארדר (ל"ת)
    צחי 02/09/2021 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כבר כמה שנים שכולם אומרים ש bad news is good news (ל"ת)
    ררררררררר 02/09/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 02/09/2021 14:30
    הגב לתגובה זו
    כבר דנו בהם 307 פעמים לפחות בכל תקשורת רצינית לפני שנזכרת בקומוניסט..
  • 1.
    מנש 02/09/2021 14:29
    הגב לתגובה זו
    על כל שקל שגב כהן עושה בשוק, בעלי ההון עושים אלף והבנקים המרכזיים מנפחים למענם
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

אילון מאסק טסלהאילון מאסק טסלה

ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה

פסק דין תקדימי בדלאוור מבטל החלטה קודמת ומחזיר לתוקף את חבילת התגמול של אילון מאסק מ-2018, במהלך שמחזק את כוחו בטסלה ומסמן גבול חדש להתערבות משפטית בהחלטות בעלי מניות

רן קידר |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

בית המשפט העליון של מדינת דלאוור קיבל בסוף השבוע את ערעורו של אילון מאסק והחזיר לתוקף את חבילת השכר שאושרה לו בטסלה Tesla -0.45%   בשנת 2018, לאחר שערכת בית משפט נמוכה יותר ביטל אותה לפני כשנתיים. אותה החלטה קודמת, שניתנה לאחר משפט מתוקשר, קבעה כי הליך האישור של החבילה היה פגום, כי דירקטוריון טסלה פעל תחת השפעתו של מאסק, וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע הדרוש. השופטת אף הגדירה אז את היקף התגמול ככזה כחריג, שהיקפו בלתי נתפס.

כעת קבע בית המשפט העליון כי עצם ביטול החבילה היה מהלך בלתי הוגן כלפי מאסק, שכן הוא הותיר אותו ללא כל תגמול עבור שש שנות עבודה שבהן הוביל את טסלה לצמיחה דרמטית. בפסק הדין נכתב כי הסעד שנבחר בערכאה הקודמת, ביטול מוחלט של ההסכם, חרג מהאיזון הראוי בין פיקוח שיפוטי לבין רצון בעלי המניות.

המשמעות האופרטיבית של החבילה

חבילת התגמול מ־2018 נבנתה כתוכנית חריגה בהיקפה, שהתבססה כולה על יעדים שאפתניים במיוחד. היא כללה 12 "מנות" של אופציות, שהיו אמורות להבשיל רק אם טסלה תעמוד ביעדי שווי שוק ותפעול שנראו אז דמיוניים בעיני רבים. בפועל, החברה עמדה ביעדים הללו, אך מאסק לא מימש את האופציות בשל ההליך המשפטי שהתנהל במקביל. מאז, מניית טסלה זינקה משמעותית, וכיום מוערך שווי החבילה בכ-139 מיליארד דולר.

עם זאת, עבור מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, הכסף אינו בהכרח בראש מעייניו בהקשר הזה. הסיפור מבחינתו הוא שליטה. מימוש האופציות צפוי להעלות את חלקו בטסלה מכ-12.4% לכ-18.1% מבסיס מניות מורחב, ובכך לחזק את כוח ההצבעה שלו ואת יכולתו להשפיע על עתיד החברה. מאסק חזר והבהיר בשנים האחרונות כי שליטה היא תנאי מרכזי עבורו להמשך מחויבות עמוקה לטסלה, במיוחד על רקע מעורבותו במיזמים נוספים כמו SpaceX, חברת הבינה המלאכותית xAI ופלטפורמת X.

ההשלכות על טסלה ועל שוק ההון

הפסיקה מהווה סיום אפשרי לאחד המאבקים התאגידיים הבולטים של השנים האחרונות, אך גם פותחת דיון רחב יותר על גבולות השכר והכוח של מנכ"לים בחברות ציבוריות. מצד אחד, עורכי הדין שהובילו את התביעה נגד מאסק טענו כי מדובר בניצחון עקרוני שכבר הושג בערכאה הראשונה, כאשר הדירקטוריון ובעל השליטה הועמדו לביקורת על הפרת חובות אמון. מצד שני, העליון שידר מסר ברור שלפיו בתי המשפט צריכים להיזהר מלהתערב בהחלטות שאושרו ברוב גדול על ידי בעלי המניות עצמם.