הפחד מהלא נודע: המגפה מתחדשת, איך זה אמור להשפיע על תיק ההשקעות שלכם?
אנחנו נמצאים בעיצומו של גל נוסף של תחלואה הולכת ועולה של נגיף הקורונה. זה לא רק בישראל; ברחבי העולם יש התפרצויות ממשיות של הנגיף בשילוב עם זן הדלתא המדבק מאוד. ממשלות העולם, מנסות ללמוד משגיאות העבר, ולהתכנס למתווה של "שגרת קורונה" שתאפשר (במידה זו או אחרת) חיים נורמאליים בצל הקורונה. אבל, באופן קצת מפתיע, דווקא הניסיון והרצון הטוב של מקבלי ההחלטות, שלא לפגוע בכלכלה יתר על המידה, עלול להוביל לתוצאה ההפוכה.
כולנו מבינים, שהעולם הכלכלי בכלל, ושוק ההון בפרט מחפש להקטין חוסר וודאות עד כמה שניתן. מה שאולי מפתיע הוא שהכלכלה והבורסה מעדיפים וודאות של חדשות רעות, על פני חוסר וודאות.
הפחד עצמו
נשיא ארצות הברית פרנקלין ד. רוזוולט קבע בשנת 1933 את המטבע הלשוני המוכר: אין ממה לפחד, אלא מהפחד עצמו! (There is nothing to fear, but fear itself). נראה שהמשפט החכם שלו, רלוונטי היום יותר מתמיד.
הוודאות שב-"קניית זמן" (Buying time)
בגלים הראשונים של המגפה העולמית, היה ברור לכולם מה מתווה ההתמודדות העולמית עם המשבר; ממשלות העולם קיבלו החלטה מושכלת להקריב את הכלכלה במטרה להקטין תחלואה ולהציל חיים. הכניסה לסגרים (עם כל הרעות החולות הכלולות בהם), היה מהלך די מוחלט עם רמת וודאות גבוהה, שפגעה בכלכלה; ברוב ענפי המסחר והשירותים. שם המשחק היה: למשוך זמן עד לפיתוח חיסון או תרופה. היו אלו ימים של חדשות רעות לרוב המגזר העסקי, אבל הם היו ימים עם רמת וודאות יחסית גבוהה. מבחינת שוק ההון, הייתה הבנה שאנו "קונים זמן". הסגרים הופעלו בשילוב עם תמיכה ממשלתית מאסיבית, הדפסת כסף, ומדיניות מרחיבה של הבנקים המרכזיים. משקיעים רבים ניתחו את המצב וזיהו הזדמנויות בענפים ותחומים שצפויים להרוויח מהמצב הייחודי שנוצר.
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
- צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם ברמה הכללית יותר, מחירי רוב המדדים החלו לעלות, מכיוון שהייתה ציפייה מוצדקת ליום שאחרי הקורונה. ובאמת, ניתוח הנתונים בישראל (כמו בעולם), מראה כי בתהליך היציאה מהמשבר (לאחר ההתחסנות) נוצרו ביקושים אדירים, שהניעו את הכלכלה קדימה, והצדיקו במידה זו או אחרת את העליות הנאות בשוקי ההון. כולנו שמחנו שהנה יצאנו מהמשבר, ואנו חוזרים לשגרה המבורכת של העידן שלפני הקורונה.
בחושך, הדרך נראית מפחידה יותר
אבל אז הגיע הגל הנוכחי, התחלואה עולה, בתי החולים מתמלאים, והציבור חוזר (ובצדק רב) לגלות רמת זהירות רבה. החיסונים עדיין נותנים מידה טובה של הגנה, אך הם כבר לא מועילים באותה מידה. על מנת למנוע חוסר הבנה, חשוב מאוד להבהיר: לפי כל המידע המדעי העדכני, חשוב ואפילו קריטי להתחסן! אבל האפקטיביות המאוד מוצלחת של החיסונים כנגד הקורונה, קצת פחות יעילה כנגד זן הדלתא. כאמור, ממשלות העולם לא ממהרות להפעיל אמצעים דרקוניים, ומחפשות את דרך המלך - שתאפשר לכלכלה להמשיך ולהתנהל במקביל למגפה.
כאמור, בני אדם מעדיפים וודאות על פני חוסר וודאות! והמצב החדש של העולם הגלובלי שלנו, מוביל להרבה חוסר וודאות. כל תוכניות העתיד נתונות בספק רב. הדבר מתחיל בדברים פשוטים כמו רכישת ספה חדשה לסלון, וממשיך בתוכניות לחופשה בחו"ל במהלך הסתיו או האביב. אבל הפגיעה הגדולה היא בעיקר בתוכניות הפיתוח העסקיות של החברות והתאגידים. פירמות רבות משהות כל השקעה ממשית בפיתוח עתידי. כולם עומדים על הקווים, וממתינים לראות מה יקרה. הערכות העתיד נעות בין התגברות מהירה על זן הדלתא לבין אפוקליפסה אנושית... האמון העולמי בכך שנוכל לפתח תרופה חדשה או חיסון מוצלח יותר הולך ונעלם. והפחד מהלא-נודע רק הולך ומתגבר.
- מגמה מעורבת באסיה, יציבות בחוזים על וול סטריט
- קרל אייקן - הכריש התוקפני
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
הרגש חזק יותר מהעובדות
ראוי לציין, כי העובדות לא ממש משנות. מדובר על הרגשה כללית; פחד מכרסם – שפוגע בכולנו. מחקר שבוצע לאחרונה בארצות הברית מראה על עלייה מאוד מדאיגה ברמת הפחד והעדר אופק כלכלי בקרב חלקים ניכרים באוכלוסייה. מה שמפתיע הוא שהרגש השלילי שזור בכל חלקי הציבור; עשירים כעניים. הפסיכולוגיה של חוסר תכנון עתידי, העדר רצון להיכנס להשקעות פיתוח, והאווירה הכללית של חוסר וודאות - יוצרת הרס כלכלי ממשי. אנשים רוכשים פחות, וחוזרים להתכנס אל תוך ארבע אמותיהם. כל זה מתמקד בכלכלה, ומדחיק את הדיון החשוב אודות הנזקים הנפשיים שחוסר הוודאות יוצרת ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית.
הפחד קיים גם בשוק ההון
את חוסר הוודאות רואים כבר כמה חודשים, בניתוח הנתונים והמגמות של שוקי ההון בארץ ובעולם. ניכרת עייפות מסוימת בקרב המשקיעים, שמחפשים מזור להמשכיות המצב, ולחוסר היכולת להציג מתווה ברור ונהיר ליציאה מהמשבר.
ייתכן מאוד, שדווקא היציאה המהירה של ישראל מהמשבר (בזכות מנות החיסונים הראשונים), היתה לנו לרועץ. הנה כולנו היינו בטוחים שיצאנו מהמשבר, הכל טוב, והכל חוזר לקדמותו. אלא שאז גילינו שאנו בחזרה עמוק בעין הסערה המגפתית, והפעם אין לנו אמון מלא שנצליח לצאת בצורה טובה ובריאה.
שוק ההון עוסק גם ואולי בעיקר בתמחור סיכון. והמצב כיום, הוא התגברות ממשית בסיכונים ובאתגרים העומדים בפני העולם. כאמור, חוסר הוודאות שאנו שרויים בו כרגע הינו ממשי ורב הנסתר על הגלוי. הנזקים הכלכליים נערמים, והמשקיעים אינם רואים מתווה ברור וממשי ליציאה מהמשבר.
המצב דווקא טוב יותר ממה שחושבים
חשוב להדגיש כי המציאות איננה באמת כל כך אפרורית ומדכאת; ככל הנראה, תוך מספר חודשים הממסד המדעי וחברות התרופות יצליחו לפתח חיסון או תרופה יעילה יותר כנגד זן הדלתא, ובמקביל אזרחי העולם יתכנסו לשגרה החדשה בצל מגפות וזנים חדשים. זה בוודאי יקרה במוקדם או במאוחר. אבל עד אז, חוסר הוודאות תכה בנו ללא רחם, והמחיר הכלכלי הצפוי בעיקר בשוק ההון יכול להיות משמעותי.
להשקיע מהראש ולא מהבטן
טוב יעשו מקבלי ההחלטות, אם יתאמצו ליצור קצת יותר וודאות עולמית בהתמודדות עם משבר הקורונה. טוב יעשו המשקיעים, אם ינסו לנתק את הרגשות הסוערים שלהם מהחלטות השקעה. לא לקבל החלטות מהבטן! לא למהר למכור רק כי מפחדים או בגלל שאחרים מוכרים. לחפש השקעות עם ערך לטווח האסטרטגי. לא לחשוש מירידות שערים, ומהפסדים ממשיים בשוקי ההון. הם וודאי יקרו (השאלה היא רק מתי), ולאחריהם נראה ככל הנראה עליות שערים נאות ומפצות.
משקיעים שהתרגלו במהלך המשבר לעיון מתמיד בתיק ההשקעות שלהם, טוב יעשו אם יורידו קצת את המינון. אין צורך לבחון מדי יום מה קורה עם תיק ההשקעות שלנו. זה סתם מלחיץ, מעורר דאגות, יוצר פחדים, ומוביל לרגשות עזים ולא רציונאליים. אגב, באופן מפתיע – הרגש השלילי מופיע ללא קשר לשאלה האם התיק עולה או יורד. ראוי לסגל נוהג של בחינה מדודה יותר של תיק ההשקעות, אחת לתקופה, ועם ייחוס התוצאות; לא רק בכמה עלה, אלא - מדוע עלה? ומהי העלייה היחסית למדדי הייחוס?
אנו חיים כיום בעידן מאוד מורכב. היציאה המהירה (מדי?) ממשבר הקורונה והחזרה הלא פחות מהירה למגיפה העולמית בעיקר בגלל זן הדלתא, מובילות לחוסר וודאות רבה. בעת הזאת, טוב לקחת צעד אחד אחורה, ולא להיחפז בהחלטות השקעה מהותיות. לנסות ולהתמקד באופק של הטווח הארוך, ולהבין כי האנושות התמודדה בעבר עם אתגרים ותמורות יותר גדולים, והצליחו לעלות מעלה מעלה, למרות הכל. אין באמת ממה לפחד - אלא מהפחד עצמו.
- 11.המכפילים חסרי היגיון 29/08/2021 15:27הגב לתגובה זוהשאלה רק מתי תבוא הנפילה - והרי הזאבים מרווחים עיקר בנפילות, כאשר ההמון מור בבהלה
- 10.תמי 26/08/2021 15:16הגב לתגובה זואם עכשיו יתחיל פתאום פחד מנגיף הוואנה ברור שמניות החיסונים ימשיכו לעלות.כל יתר המניות יתנהגו לפי כיוון השוק הכללי.
- 9.אתה טועה וממטעה 26/08/2021 12:35הגב לתגובה זו"מדוע שוקי ההון מדשדשים? מדוע הביקושים הכלכליים הולכים ויורדים?" לפי המדדים ארה"ב SP ונאסדק הרבה מעל תחילת הקורנוה- כמה מעל ? SP כבר 20 אחוז מהשיא של לפני הקורונה בפברואר 2020 , הנאסדק מעל 50 אחוז מפברואר 2020 - למעשה התשואה בארה"ב ב2020-2021 היא הרה מעבר לדשדוש , יותר נכון עלייה חדה מאוד. אפילו בארץ מדד תא 35 חזר ועלה מעבר לשיא של פברואר 2020. אז השאלה האמיתי היא האם בעצם המצב של השווקים היום בתהחשב ב 18 חודשים של מגיפה עולמית שלמרות חיסונים לא נעלמת ומעלימה תעשיות שלמות של תיירות , תעופה, וארועים גדולים - תראו מה קרה לאולימפיאדה בטוקיו... מה יקרה בשנה הקרובה? לדעתי השיגעון צריך להסתיים ותהיה נחיתה כואבת למציאות הגיונית יותר
- 8.לדעתי דיי ברור בשהבועה עומדת להתפוצץ. חבל לאבד את הכסף (ל"ת)ירון 26/08/2021 12:29הגב לתגובה זו
- 7.גיל 26/08/2021 12:24הגב לתגובה זוכך זה נראה בשטח.
- 6.יובל 26/08/2021 12:24הגב לתגובה זועשיתי מעל 2 מיליון ש"ח נקי בשנה האחרונה, השוק שובר שיאים כל יום
- 5.למדן 26/08/2021 12:17הגב לתגובה זוהרבה הרבה מילים ותוכן שיטחי מאד וזה מה שמטריד כל יום מופיע נביא ונותן תחזיות אז עד כאן
- 4.חמיד 26/08/2021 12:15הגב לתגובה זווהכל תקין שם
- 3.אפתאיסט 26/08/2021 12:07הגב לתגובה זוכשיש אי וודאות, הוודאות היחידה זה התערבות הפד, וכהשפד מתערב אז השווקים חוגגים. הכל הפוך על הפוך.
- 2.אפתאיסט 26/08/2021 12:02הגב לתגובה זוהשוקקים מדשדשים ?! השווקים שוברים שיאים חדשים יום יום. פחד? מדד הפחד בשפל של כמעט שנתיים
- 1.נ.ש. 26/08/2021 11:46הגב לתגובה זוהמעוף עלה השבוע ב70 נקודות. כל השווקים בשיא כל הזמנים על איזה דשדוש אתה מדבר?

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

ג׳ון קפלן: "אנחנו בתחילתו של עשור מעניין מאוד לפיוניר"
כשפנו אליו לנהל את פיוניר ״לקח לי 90 שניות לענות כן״ - מנכ״ל פיוניר לציון 20 שנה לחברת הפינטק - מדבר על התעשייה, על סטרייפ, Wise ומה שיש רק לפיוניר שלאחרים אין, מה הם עושים מול הורדת ריבית ואיך הוא מתכנן להוביל את פיוניר לעשור הבא שלה
בשביל שוק הפינטק גיל 20 זה כמו 200 לחברת תרופות. פיוניר חוגגת השנה 20, שני עשורים אותן היא לא רק צלחה או שרדה, אלא גם ממש הובילה ובלטה בתעשיית הפינטק. החברה שהוקמה ב-2005 בישראל על ידי יובל טל ובן יניב צ'צ'יק עברה לא מעט ציוני דרך כשהיא מתאימה את עצמה לצרכים הדינמיים בשוק.
למי שלא מכיר, פיוניר מאפשרת לעסקים קטנים עד בינוניים להתנהל מול לקוחות, עובדים וספקים מכל העולם. הדגש כאן הוא על פריצת-גבולות כי עם פיוניר תוכלו להעסיק מפתח בפקיסטן ולשלוח לו כסף, או לשלם משכורת למעצב ממלזיה. הבנתם את הקונספט - אין הגבלות של מערכת בנקאית מיושנת, הכל זורם והכסף זמין בצד השני של העולם בתוך שניות.
אבל פיוניר היא הרבה יותר מזה. היא נותנת לעסקים סל שלם של כלים החל מחשבונות שמקבלים את כל סוגי המט״ח, שירותי המרה ותשלומים לנותני שירות ועובדים ברחבי העולם, וגם פתרונות מימוניים שעוזרים לעסקים קטנים לגשר על המלאי עד שהלקוח ישלם (שוטף + 90 זו לא רק תרבות ישראלית, מסתבר). למי שיש חנות באמזון או מי שהוא פרילנסר בפייבר, פיוניר היא כמו חשבון בנק אבל גלובלי, בלי חסמים בירוקרטיים, וכזה שבאמת תומך בהתרחבות ובהתנהלות מעבר לים.
מעניין לציין שבמקור פיוניר התחילה כפתרון תשלום בשביל צעירים שהשתתפו בתכנית "תגלית" כדי שיוכלו לקבל כספים בצורה קלה יותר מחו״ל אבל מאז אותה תקופה היא צמחה והפכה לענקית פינטק בינלאומית שמספקת שירותים ליותר משני מיליון לקוחות בלמעלה מ-190 מדינות וטריטוריות. למרות שהיא פרשה כנפיים, מרכז הפיתוח שלה שהוא הגדול מבין המרכזים האחרים, נמצא בפתח תקווה הגדול ובו מפתחים את המיקוד העסקי הבא של החברה כמו - טכנולוגיות שמתבססות על בלוקצ’יין (קריפטו), כלים של בינה מלאכותית, אוטומציות תשלומים ועוד.
- פיוניר: הכנסות של 261 מיליון דולר ברבעון השני - גידול של 9%
- התפקיד החדש של ברק עילם אחרי נייס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל לצד ההצלחות, האתגרים לא קטנים. פיוניר פועלת בשוק רווי מתחרים, שבו שמות כמו Wise, Airwallex, Adyen, Stripe ו-dLocal מציעים מוצרים דומים ולפעמים גם יותר בזול, טכנולוגיות וממשקים שלא מפסיקים להתפתח. פיוניר צריכה כל הזמן להמשיך ולשכנע את העסקים הקטנים והבינוניים שהיא נותנת את ההצעת ערך הכי טובה.