אנחנו נמצאים בעיצומו של גל נוסף של תחלואה הולכת ועולה של נגיף הקורונה. זה לא רק בישראל; ברחבי העולם יש התפרצויות ממשיות של הנגיף בשילוב עם  זן הדלתא המדבק מאוד. ממשלות העולם, מנסות ללמוד משגיאות העבר, ולהתכנס למתווה של "שגרת קורונה" שתאפשר (במידה זו או אחרת) חיים נורמאליים בצל הקורונה. אבל, באופן קצת מפתיע, דווקא הניסיון והרצון הטוב של מקבלי ההחלטות, שלא לפגוע בכלכלה יתר על המידה, עלול להוביל לתוצאה ההפוכה.

כולנו מבינים, שהעולם הכלכלי בכלל, ושוק ההון בפרט מחפש להקטין חוסר וודאות עד כמה שניתן. מה שאולי מפתיע הוא שהכלכלה והבורסה מעדיפים וודאות של חדשות רעות, על פני חוסר וודאות.

הפחד עצמו

נשיא ארצות הברית פרנקלין ד. רוזוולט קבע בשנת 1933 את המטבע הלשוני המוכר: אין ממה לפחד, אלא מהפחד עצמו! (There is nothing to fear, but fear itself). נראה שהמשפט החכם שלו, רלוונטי היום יותר מתמיד.

הוודאות שב-"קניית זמן" (Buying time)

בגלים הראשונים של המגפה העולמית, היה ברור לכולם מה מתווה ההתמודדות העולמית עם המשבר; ממשלות העולם קיבלו החלטה מושכלת להקריב את הכלכלה במטרה להקטין תחלואה ולהציל חיים. הכניסה לסגרים (עם כל הרעות החולות הכלולות בהם), היה מהלך די מוחלט עם רמת וודאות גבוהה, שפגעה בכלכלה; ברוב ענפי המסחר והשירותים. שם המשחק היה: למשוך זמן עד לפיתוח חיסון או תרופה. היו אלו ימים של חדשות רעות לרוב המגזר העסקי, אבל הם היו ימים עם רמת וודאות יחסית גבוהה. מבחינת שוק ההון, הייתה הבנה שאנו "קונים זמן". הסגרים הופעלו בשילוב עם תמיכה ממשלתית מאסיבית, הדפסת כסף, ומדיניות מרחיבה של הבנקים המרכזיים. משקיעים רבים ניתחו את המצב וזיהו הזדמנויות בענפים ותחומים שצפויים להרוויח מהמצב הייחודי שנוצר.

• מהו “אופק ההשקעה” ולמה הוא קריטי
• הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל גם ברמה הכללית יותר, מחירי רוב המדדים החלו לעלות, מכיוון שהייתה ציפייה מוצדקת ליום שאחרי הקורונה. ובאמת, ניתוח הנתונים בישראל (כמו בעולם), מראה כי בתהליך היציאה מהמשבר (לאחר ההתחסנות) נוצרו ביקושים אדירים, שהניעו את הכלכלה קדימה, והצדיקו במידה זו או אחרת את העליות הנאות בשוקי ההון. כולנו שמחנו שהנה יצאנו מהמשבר, ואנו חוזרים לשגרה המבורכת של העידן שלפני הקורונה.

בחושך, הדרך נראית מפחידה יותר

אבל אז הגיע הגל הנוכחי, התחלואה עולה, בתי החולים מתמלאים, והציבור חוזר (ובצדק רב) לגלות רמת זהירות רבה. החיסונים עדיין נותנים מידה טובה של הגנה, אך הם כבר לא מועילים באותה מידה. על מנת למנוע חוסר הבנה, חשוב מאוד להבהיר: לפי כל המידע המדעי העדכני, חשוב ואפילו קריטי להתחסן! אבל האפקטיביות המאוד מוצלחת של החיסונים כנגד הקורונה, קצת פחות יעילה כנגד זן הדלתא. כאמור, ממשלות העולם לא ממהרות להפעיל אמצעים דרקוניים, ומחפשות את דרך המלך - שתאפשר לכלכלה להמשיך ולהתנהל במקביל למגפה.

כאמור, בני אדם מעדיפים וודאות על פני חוסר וודאות! והמצב החדש של העולם הגלובלי שלנו, מוביל להרבה חוסר וודאות. כל תוכניות העתיד נתונות בספק רב. הדבר מתחיל בדברים פשוטים כמו רכישת ספה חדשה לסלון, וממשיך בתוכניות לחופשה בחו"ל במהלך הסתיו או האביב. אבל הפגיעה הגדולה היא בעיקר בתוכניות הפיתוח העסקיות של החברות והתאגידים. פירמות רבות משהות כל השקעה ממשית בפיתוח עתידי. כולם עומדים על הקווים, וממתינים לראות מה יקרה. הערכות העתיד נעות בין התגברות מהירה על זן הדלתא לבין אפוקליפסה אנושית... האמון העולמי בכך שנוכל לפתח תרופה חדשה או חיסון מוצלח יותר הולך ונעלם. והפחד מהלא-נודע רק הולך ומתגבר.

• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

הרגש חזק יותר מהעובדות

ראוי לציין, כי העובדות לא ממש משנות. מדובר על הרגשה כללית; פחד מכרסם – שפוגע בכולנו. מחקר שבוצע לאחרונה בארצות הברית מראה על עלייה מאוד מדאיגה ברמת הפחד והעדר אופק כלכלי בקרב חלקים ניכרים באוכלוסייה. מה שמפתיע הוא שהרגש השלילי שזור בכל חלקי הציבור; עשירים כעניים. הפסיכולוגיה של חוסר תכנון עתידי, העדר רצון להיכנס להשקעות פיתוח, והאווירה הכללית של חוסר וודאות - יוצרת הרס כלכלי ממשי. אנשים רוכשים פחות, וחוזרים להתכנס אל תוך ארבע אמותיהם. כל זה מתמקד בכלכלה, ומדחיק את הדיון החשוב אודות הנזקים הנפשיים שחוסר הוודאות יוצרת ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית.

הפחד קיים גם בשוק ההון

את חוסר הוודאות רואים כבר כמה חודשים, בניתוח הנתונים והמגמות של שוקי ההון בארץ ובעולם. ניכרת עייפות מסוימת בקרב המשקיעים, שמחפשים מזור להמשכיות המצב, ולחוסר היכולת להציג מתווה ברור  ונהיר ליציאה מהמשבר.

ייתכן מאוד, שדווקא היציאה המהירה של ישראל מהמשבר (בזכות מנות החיסונים הראשונים), היתה לנו לרועץ. הנה כולנו היינו בטוחים שיצאנו מהמשבר, הכל טוב, והכל חוזר לקדמותו. אלא שאז גילינו שאנו בחזרה עמוק בעין הסערה המגפתית, והפעם אין לנו אמון מלא שנצליח לצאת בצורה טובה ובריאה.

שוק ההון עוסק גם ואולי בעיקר בתמחור סיכון. והמצב כיום, הוא התגברות ממשית בסיכונים ובאתגרים העומדים בפני העולם. כאמור, חוסר הוודאות שאנו שרויים בו כרגע הינו ממשי ורב הנסתר על הגלוי. הנזקים הכלכליים נערמים, והמשקיעים אינם רואים מתווה ברור וממשי ליציאה מהמשבר.

המצב דווקא טוב יותר ממה שחושבים

חשוב להדגיש כי המציאות איננה באמת כל כך אפרורית ומדכאת; ככל הנראה, תוך מספר חודשים הממסד המדעי וחברות התרופות יצליחו לפתח חיסון או תרופה יעילה יותר כנגד זן הדלתא, ובמקביל אזרחי העולם יתכנסו לשגרה החדשה בצל מגפות וזנים חדשים. זה בוודאי יקרה במוקדם או במאוחר. אבל עד אז, חוסר הוודאות תכה בנו ללא רחם, והמחיר הכלכלי הצפוי בעיקר בשוק ההון יכול להיות משמעותי.

להשקיע מהראש ולא מהבטן

טוב יעשו מקבלי ההחלטות, אם יתאמצו ליצור קצת יותר וודאות עולמית בהתמודדות עם משבר הקורונה. טוב יעשו המשקיעים, אם ינסו לנתק את הרגשות הסוערים שלהם מהחלטות השקעה. לא לקבל החלטות מהבטן! לא למהר למכור רק כי מפחדים או בגלל שאחרים מוכרים. לחפש השקעות עם ערך לטווח האסטרטגי. לא לחשוש מירידות שערים, ומהפסדים ממשיים בשוקי ההון. הם וודאי יקרו (השאלה היא רק מתי), ולאחריהם נראה ככל הנראה עליות שערים נאות ומפצות.

משקיעים שהתרגלו במהלך המשבר לעיון מתמיד בתיק ההשקעות שלהם, טוב יעשו אם יורידו קצת את המינון. אין צורך לבחון מדי יום מה קורה עם תיק ההשקעות שלנו. זה סתם מלחיץ, מעורר דאגות, יוצר פחדים, ומוביל לרגשות עזים ולא רציונאליים. אגב, באופן מפתיע – הרגש השלילי מופיע ללא קשר לשאלה האם התיק עולה או יורד. ראוי לסגל נוהג של בחינה מדודה יותר של תיק ההשקעות, אחת לתקופה, ועם ייחוס התוצאות; לא רק בכמה עלה, אלא - מדוע עלה? ומהי העלייה היחסית למדדי הייחוס?

אנו חיים כיום בעידן מאוד מורכב. היציאה המהירה (מדי?) ממשבר הקורונה והחזרה הלא פחות מהירה למגיפה העולמית בעיקר בגלל זן הדלתא, מובילות לחוסר וודאות רבה. בעת הזאת, טוב לקחת צעד אחד אחורה, ולא להיחפז בהחלטות השקעה מהותיות. לנסות ולהתמקד באופק של הטווח הארוך, ולהבין כי האנושות התמודדה בעבר עם אתגרים ותמורות יותר גדולים, והצליחו לעלות מעלה מעלה, למרות הכל. אין באמת ממה לפחד - אלא מהפחד עצמו.