מאקרו כלכלה

שיעור המתפטרים מיוזמתם בארה"ב מזנק - זה לא סימן לאינפלציה אלא למיתון

בינתיים לא מדובר באינפלציה דביקה (לא זמנית) בארה"ב אלא קצרת טווח; הערב יתפרסם מדד המחירים לצרכן והציפייה היא להמשך עליית האינפלציה בשיעור של 0.5% החודש - אבל מה שחשוב הוא השינוי בסעיפים
אמיר כהנוביץ | (3)
נושאים בכתבה מאקרו

הצריכה פרטית בשמיים והשמיים, לפי הציפיות, הם כן בלי גבול - היום יפורסמו בארה"ב נתוני המכירות הקמעונאיות כשלפי התחזיות בבלומברג יתארו חודש שני ברציפות של עצירת ההתרחבות. לפי הערכות התפוגגות המענקים הממשלתיים יובילו בשלב הבא, החל מהרבעון השלישי, להיפוך ולירידה במכירות.

בישראל פורסמו שלשום נתוני יבוא, מהם עלה כי היבוא הצרכני זינק מתחילת השנה בכמעט 30% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019 (במונחי דולר), אך כבר חודשיים שהם בירידה (אפריל-מאי). האם ההתקררות בצריכה הפרטית היא הסיבה העיקרית לעצירת העליות בתשואות האג"ח ובציפיות האינפלציה? 

תומכי תיאוריית האינפלציה הדביקה (הלא זמנית) מאמינים כי קיבלו קלף חזק לטענתם, עם פרסום הנתון על זינוק במספר העובדים המתפטרים מיוזמתם בארה"ב. לתפיסתם זוהי אינדיקציה כי ההידוק בשוק העבודה חמור ויתמוך בהעלאות שכר גם לכשמענקי האבטלה המורחבים יתפוגגו. עם זאת, הסתכלות היסטורית על הנתון מראה ששיעור גבוה מאד של מתפטרים לא שיקף אינפלציה קרובה, להיפך.. הוא שיקף חולשה של מעסיקים עד כדי כך שהיווה אינדיקציה מקדימה למיתונים. כלומר, הקושי כיום של עסקים להתרחב היא שוב אינדיקציה לאינפלציה קצרת טווח, ולהתקררות בהמשך.

סימני שאלה נוספים לגבי היכולת של עסקים להתרחב קיבלנו גם בנתוני היבוא לישראל - בעוד יבוא מוצרי צריכה בשמיים, יבוא נכסי ההשקעה עלו במתינות יחסית בתהליך ההתאוששות, רק עד לסביבת הרמות שלהם טרום המשבר. התת סעיף יבוא 'מכונות וציוד' בלט בחולשתו כשירד בחודשים מרץ-מאי בשיעור שנתי של 9.5%. נשאלת השאלה למה החברות לא מיישרות קו עם הזינוק בצריכה ומזמינות יותר ציוד השקעה? האם זה בגלל שהן מתקשות למצוא כיום אספקה של ציוד (שזה גם בעייתי לצמיחה העתידית), או בגלל הערכות שלהן שהביקוש העודף למוצריהן כיום הוא זמני? שתי תשובות לא נוחות, שתומכות בתיאוריה של אינפלציה זמנית ובירידת תשואות.

זמניות האינפלציה להערכת בנק ישראל - בפרוטוקול בנק ישראל שפורסם אמש פורטו הסיבות לכך שהאינפלציה כיום זמנית, בניהן צויינו בעיות היצע, עיכובים בשרשראות האספקה וקשיים באיוש משרות, וסיבות לכך שהיא אולי "דביקה", אך שם הועדה לא מצאה סיבות, למעט האינדיקציה של השוק על עליה בציפיות האינפלציה. נשאלת השאלה עד כמה ציפיות השוק הן משהו להתבסס עליו? אם נבחן היסטורית אז הקשר בינן הוא מקרי והציפיות יודעות בעיקר לעשות אקסטרפולציה לאינפלציה בפועל: 

הערב (18:30) יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מאי - כשלפי הערכות עלה ב-0.5% ובשינוי שנתי של 1.6%. אך המספר עצמו פחות יעניין, אלא סעיפיו. המשקיעים יחפשו לראות עד כמה עליית מחירי הסחורות וההובלה מתגלגלים למחירי המוצרים הסחירים ועד כמה לחצי אינפלציה עוברים דיפוזיה אל מחירי השירותים (בריאות, חינוך ותרבות, דיור, תקשורת...). בנוסף ימשיכו למשוך תשומת לב "סעיפי נפגעי הקורונה" כמו נופש, אירועים, טיסות ומסעדות... ובאופן פרטני מחירי הרכבים. 

השקל ממשיך לקבל לחצים להתחזקות - בזמן שהיבוא לישראל מטפס (כאמור בעיקר על צריכה פרטית), היצוא מטפס מהר יותר, בהובלת יצוא ענפי השירותים, והרחיב עוד את העודף בחשבון השוטף ברבעון הראשון לשיא היסטורי, מה שתומך בשקל. בנק ישראל מקווה שחזרת התיירות היוצאת תצמצם מעט את העודף ותאפשר לשקל להיחלש גם בלי העזרה של תכנית רכישות המט"ח שלו, אך בינתיים הישראלים לא מתנפלים על נתב"ג. אי אפשר שלא לחשוב שאולי ההתאוששות האיטית בתיירות החוץ אינה נובעת רק בגלל המגבלות שעדיין קיימות, אלא אולי גם בגלל סיבות נוספות בניהן שאנשים כבר ביזבזו את הכסף של החופשה על שיפוץ לבית או על חוסר רצון לצאת לחופשות ארוכות עם הילדים לאחר שנה של שיבושים במערכת החינוך. עודף מתרחב בחשבון השוטף ועליה בתשואות בישראל ביחס למערב תומכים בחזרה להתחזקות של השקל: 

קיראו עוד ב"גלובל"

בנק ישראל לא מאשש את הערכות שהוא התחיל לקפל את תכנית רכישות האג"ח - בשבוע שעבר התשואות בישראל זינקו בצורה חריגה, זאת גם על רקע דו"ח של בנק ישראל שתאר ירידה נוספת בהיקף רכישות האג"ח שלו, מה שהצית  ספקולציות שהוא התחיל דה פאקטו לבצע Tapering. עם זאת, פרוטוקול ב"י אמש המשיך לכלול הערכות כי קיימים עדיין סיכונים לפעילות הכלכלית וכי נדרשת "פעילות מוניטרית מרחיבה מאד לאורך זמן, הכוללת שימוש במגוון הכלים, ככל שידרש, כשחבר אחד העריך עדיין שיש צורך בהפחתת ריבית לאפס. 

מחר הפד יקבל את החלטתו המוניטרית, השוק עשוי להיות במתח לקראת ההחלטה, בעיקר סביב אינדיקציות למוכנות שלו לדון באפשרות של צמצום רכישות האג"ח. נזכיר כי כרגע השוק מצפה שהחלטה בנושא תתקבל בסימפוזיון בג'קסון הול בסוף חודש אוגוסט, כל עיכוב משם עשוי לגרום ללחץ תשואות נוסף כלפי מטה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 15/06/2021 16:30
    הגב לתגובה זו
    הכל סגור. מה שפתוח עם הגבלות מחמירות
  • 2.
    עוז 15/06/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    התפטרות של עטבדים מעעדה על מצב טוב. במיתון אוחזים במשרה בגל הכח. גם ההיצמדות שלך לסעיף של 'מכונות וציוד' שהוא קצת אזוטרי ואולי עונתי, לא ברור. וכמובן, ההנחה שביזבזו את הכסף ולכן נתבג ריק?? בקיצור, אם הלוגיקה הזו מובילה למסקנה שהאינפלציה תרד, אז כנראה שההיפך הוא הנכון
  • 1.
    טלי טולדו 15/06/2021 15:09
    הגב לתגובה זו
    בדרך, ג'קסון הול
פלנטיר אלכס קארפפלנטיר אלכס קארפ

פלנטיר נופלת ב-9% - מה עשויה להיות הסיבה?

המניה צונחת חמישה ימים ברציפות ומובילה את הירידות במדד S&P 500 בעוד משקיעים מוכרים אחרי עלייה של 409% בשנה האחרונה

אדיר בן עמי |

מניית פלנטיר טכנולוגיות Palantir -1.1%  צונחת כבר חמישה ימי מסחר ברציפות, והיום (שלישי) היא מובילה את הירידות במדד S&P 500 עם נפילה של 8.8%. המניה, שעלתה 409% בשנה האחרונה, נסחרת כעת במכפיל של 214 פעמים הרווחים הצפויים, לעומת 22 פעמים בממוצע מדד S&P 500. זהו מכפיל שמתאים יותר לסטארט-אפ בשלבים ראשונים מאשר לחברה בוגרה עם הכנסות של מיליארדי דולרים.


אין גורם ברור לנפילה הנוכחית, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא לקיחת רווחים אחרי עלייה מטורפת. משקיעים שקנו את המניה לפני שנה ורואים עליית ערך של מעל 400% מתחילים לשאול את עצמם אם לא הגיע הזמן לממש. הערכת השווי של החברה מבוססת על ציפיות עתידיות שקשה לעמוד בהן. המניה נסחרת במכפיל של 90 פעמים המכירות, מה שהופך אותה לאחת החברות היקרות ביותר בשוק האמריקאי.


פלנטיר לעומת OpenAI

חברת המחקר Citron פרסמה דוח קשה נגד פלנטיר, שבו היא משווה אותה ל-OpenAI ומגיעה למסקנה שפלנטיר יקרה גם במחיר של 40 דולר למניה. לפי החישובים שלהם, גם אם פלנטיר תסחר במכפיל זהה ל-OpenAI, המניה צריכה להיות שווה 40 דולר ולא 160. ההשוואה ל-OpenAI חושפת את הבעיה המרכזית בפלנטיר. OpenAI מייצרת הכנסות של כמעט 30 מיליארד דולר ב-2026 לעומת 5.6 מיליארד דולר של פלנטיר. גם במכפיל זהה, פלנטיר שווה הרבה פחות.


אבל יש בעיה עמוקה יותר: פלנטיר לא צריכה להיסחר במכפיל זהה ל-OpenAI. השתיים הן חברות שונות לחלוטין עם מודלים עסקיים שונים. OpenAI פועלת במודל מנוי גלובלי עם מיליוני משתמשים, בעוד פלנטיר תלויה בחוזים ממשלתיים גדולים ואטיים.


שוק היעד של OpenAI נמדד בטריליוני דולרים - כל צרכן, עסק ומפתח בעולם יכול להשתמש בשירותיה. שוק היעד של פלנטיר מוגבל לחוזי ביטחון וארגונים גדולים שצומחים לאט ומתמודדים עם ענקיות כמו מיקרוסופט. OpenAI יוצרת מה שנקרא "גלגל תנופה" - כל משתמש חדש משפר את המודלים, מחזק את המוצר ומרחיב את התעלה התחרותית. זה בדיוק מה שגוגל עשתה בזמנו. פלנטיר לא יוצרת אפקט כזה - לקוח אחד לא משפר את הפלטפורמה עבור הבא.


שוק שבדרך לרוויה

שי ג'יפינג (Xinhua)שי ג'יפינג (Xinhua)

דיווחים: סין מאיצה את ההכנות לקראת כיבוש טייוואן

בסין בונים ארסנל גרעיני מתקדם לקראת אפשרות של פלישה לטייוואן  - באזורים נוספים במזרח אסיה עולות קריאות לחימוש גרעיני עצמאי 

רן קידר |

דו"ח חדש מהפנטגון מצביע על שינוי מדאיג במאזן הכוחות הגרעיני באזור אסיה - כך על פי מספר דיווחים בתקשורת העולמית. לפי הדיווח, סין מרחיבה בקצב מואץ את יכולותיה הגרעיניות, כשברקע ההנחיה של שי ג'ינפינג להכין את הצבא לפלישה אפשרית לטייוואן עד 2027. לפי הערכות אמריקניות, בייג'ין מחזיקה כיום בכ-600 ראשי נפץ גרעיניים, המספר הגבוה ביותר שידוע אי פעם לגבי סין.


שינוי בתפיסת ההרתעה


לצד התחמשות קונבנציונלית, סין פועלת גם בתחום הגרעיני מתוך הבנה אסטרטגית חדשה: לפי ראש הפיקוד האסטרטגי האמריקני, המטרה היא להכין יכולת פעולה גרעינית "מהקרקע, מהאוויר ומהים", כלומר, שליטה תלת-זרועית שמזכירה את מבנה הכוח הגרעיני של ארה"ב ורוסיה.

בפנטגון מטילים ספק בהצהרות סין שלפיהן לא תשתמש ראשונה בנשק גרעיני. לפי הדו"ח, קיימים מספר תרחישים שבהם סין עשויה להפעיל נשק כזה, כולל פגיעה ביכולת הגרעין שלה, תקיפה במערכות הפיקוד או חשש להתמוטטות שלטונית. במילים אחרות, לא מדובר רק באיום תיאורטי אלא באופציה שממשיכה להתגבש בתוך החשיבה האסטרטגית של בייג'ין.


תגובת שרשרת אזורית - יפן ודרום קוריאה בוחנות התחמשות


בעוד סין בונה את הארסנל שלה, גם אצל השכנות עולות מחשבות גרעיניות. ביפן, קבוצה של מחוקקים בכירים החלה לקדם דיון פומבי סביב האפשרות לפתח נשק גרעיני עצמאי. לדבריהם, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שבעבר איים לסגת מהתחייבויות ביטחוניות לאסיה, אינו מספק תחושת ביטחון יציבה. לגישתם, טראמפ לא צפוי וצריך תוכנית ב' - להיות עצמאיים, ולפתח גרעין.

גם בדרום קוריאה מתנהל דיון ציבורי ער, כשסקרים מצביעים על כך שכ-75% מהאזרחים תומכים בחימוש גרעיני. החשש הגובר מפני קוריאה הצפונית, לצד אי-הוודאות באשר למעורבות הצבאית האמריקנית, מובילים לעלייה בתמיכה באופציה הזו.