עליבאבא
צילום: Istock

לקראת דוחות עליבאבא; ג'ק מא יצא מהמחתרת, מה הערכות האנליסטים?

וגם, למה סביר להניח שוורן באפט לא ילך בעקבותיו של צ'רלי מנגר וישקיע גם הוא בחברה?
גלעד מנדל |

ביום חמישי השבוע, לפני תחילת המסחר צפויה הענקית הסינית עליבאבא לפרסם את דוחותיה לרבעון הראשון של שנת 2021. ציפיות האנליסטים הן להכנסות של 27.7 מיליארד דולר, דבר המשקף גידול שנתי בהכנסות של 70%. ההערכות של האנליסטים לרווח למניה עומדות על רווח למניה של 1.79 דולר, דבר שבחישוב שנתי נותן לה מכפיל של 30.5 על הרווח. מכפיל שאומנם בחברות ערך "משעממות" נחשב לגבוהה, אך בחברות טכנולוגיה, שצומחות בקצב של עליבאבא נחשב דווקא יחסית נמוך.   הסיבה למכפיל הנמוך הזה היא השלטון שבסין. מייסד החברה ג'ק מא הסתבך עם השלטונות וזה..ממש לא בריא למניה. לכו תשקיעו בחברה שבסופו של דבר השלטון הסיני קובע מי יעמוד בראשה, איך היא תתנהל ולאן ילכו רווחיה. השלטונות הסינים לא ראו בעין יפה את ההשקה בסין של שירות התשלומים הדיגיטלי Alipay שנוצר על ידי חברת Ant בה ג'ק מא מחזיק 50% ועליבאבא מחזיקה 33%. היחסים עם הממשל העכירו, לאחר שכחלק מפליטת פה לא מתוכננת ביקר ג'ק מא בכנס שנערך בשנגחאי את המדיניות של הממשל בכל הקשור לשירותי התשלומים. חוץ מזה, יש הסוברים כי כבר תקופה הממשל הסיני מסתכל על פועלו של ג'ק בשמונה עיניים שכן עליבאבא, הנסחרת בשווי של 600 מיליארד דולרים – מחזיקה באמצעות השירותים שהיא מעניקה במידע אינסופי על אזרחים רבים בעם הסיני; והממשל הסיני רוצה בלעדיות בכל הקשור לאחזקה של פרטים אישיים של אנשים ללא ידיעתם.   כתוצאה מההסתבכות כבר בתחילת שנת 2021 ירד ג'ק מא למחתרת עד אשר יעבור זעם והוא לא נראה בציבור, זה הוביל עד לכדי חשש שהוא נרצח בידי השלטונות הסיניים – אך חשש זה התבדה. השוק האמריקאי, שמלכתחילה לאחרונה לא חובב חברות סיניות מכל סוג לא ראה בעין יפה את הסאגה הזו וגרם לירידה של 19% במניה משער של 270 דולר אל שער של 210 דולר כיום.   על פי הדיווחים במקורות זרים, לפני שעות אחדות נראה ג'ק מא בביקור חריג למדי במטה הראשי של החברה בעיר האנגג'ואו, הביקור נערך כחלק מאירוע ה-Aliday, אותו החברה עורכת אחת לשנה ובמסגרתו נערכת חגיגה גדולה במשרדי הנהלת החברה.   לאחרונה, קרתה בחברה התפתחות שאף אחד לא יכול היה לצפות והיא רכישה של מניות בהיקף של 37.5 מיליון דולר בידי המיליארד צ'רלי מנגר, שותפו משכבר הימים ויד ימינו של וורן באפט, מנגר מכהן כסגן יושב ראש הדירקטוריון של הקונצרן ברקשייר התאווי. מדובר על רכישה חריגה בשביל מנגר, שהוא ובאפט ידועים "כשוריים" בעיקר על הכלכלה האמריקאית וכתוצאה מכך מעדיפים להתמקד באופן כללי בהשקעות באמריקה, מלבד "חריגות" בכמה עשרות השנים האחרונות כמו רכישת ישקר הישראלית, השקעה בפטרוצ'יינה הסינית ובעוד מספר חברות יפניות.   בעקבות הרכישה, זינקה המניה ב-17%, אך לאחר שבועיים היא ירדה בחזרה. חלק ניכר מהזינוק, נובע מציפיות השוק שבעקבות מנגר, גם באפט ישקיע באליבאבא. אך למרות התקוות, יש להדגיש שסביר להניח שהדבר לא יקרה, לפחות לא בתקופה הקרובה שכן באפט מתנגד מטיעוני יושרה מוצדקים לחלוטין לביצוע רכישות באמצעות ברקשייר בחברות בהן השקיעו נושאי משרה בברקשייר.   באפט דובק עד כדי כך בעקרון הזה עד שב-2011 הוא פיטר את דיויד סוקול, שהיה נחשב ליורש של באפט; זאת לאחר שסוקול רכש מניות בחברה Lubrizol ולאחר מכן הציג אותה לוורן באפט שהחליט לקנות אותה. אף על פי שהרכישה לא התבררה ככישלון, דיויד סוקול הועזב מהחברה – על פי הדיווחים בגלל הסיבה הזו. אז נכון, דיויד סוקול הסתיר את העובדה שהוא מחזיק מניות ולכן זה לא אותו הסיפור – אבל בכל זאת, ברקשייר לא פועלת בצורה הזו וגם ניתן להניח שכפי שמנגר ובאפט נוהגים לעשות בעשרות שנות השותפות שלהם – קודם מנגר הציע לברקשייר ורק לאחר שקיבל ככל הנראה תשובה שלילית, הוא קנה בעצמו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליסה סו (AMD)ליסה סו (AMD)
ניתוח

למה AMD צונחת ב-6% ומה זה אומר על מניית אנבידיה?

על התחזית של AMD, השוואה בין AMD לאנבידיה, מה מכפילי הרווח של שתי החברות, ומה צפוי בשוק השבבים ל-AI בחודשים הקרובים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ליסה סו AMD

AMD Advanced Micro Devices -6.76%  מרשימה בדוחות הרבעון השני, אז למה המניה נופלת ב-6%? התשובה הקצרה היא - כגודל הציפיות גודל האכזבות. המניה זינקה בחודשים האחרונים, כשהאנליסטים והמשקיעים מצפים על רקע העלייה הזו לתוצאות ותחזיות טובות עוד יותר ממה שהיה בעבר, ונדגים - כשהמניה נסחרה ב-110-130דולר היא היתה "במחיר הוגן", ביחס לציפיות שלה. ואז הושק מעבד חדש, ואז יצאו הצהרות לגבי העוצמה של השבבים של AMD גם ביחס למובילת השוק אנביידה, והגיעו ראיונות עם ליסה סו, המנכ"לית של AMD, ונראה היה שהנה - מגיעה תחרות לאנבידיה.

לכולם ברור שאנבידיה NVIDIA Corp. 0.04%  לא יכולה לשלוט לעד ב-90% מהשוק של שבבי ה-AI. תחרות ולקיחת נתח שוק תגיע, ו-AMD השנייה בשוק היא המועמדת. כך נבנו ציפיות ש-AMD הולכת לעשות את זה בזכות השבבים החדשים, אבל זה לא יכול להיות כל כך מהר - השוק מקדים את זמנו, לפעמים הוא גם מפספס.

ואז הגיעו התוצאות והחזירו את AMD למציאות. גם אם מוצרים טובים, קשה לקחת נתח שוק מגורילה. חוץ מזה, תחרות זה אומר שלא רק שהמוצרים צריכים להיות טובים ותחליפיים (ועדיין לא בטוח שהם מכל הבחינות שווים לאנבידיה שטוענת שהיתרון הוא עדיין שלה), הם צריכים להיות תחרותיים מאוד במחיר. כדי שחברת ענק "תהמר" על AMD ולא תלך עם הזרם ותרכוש אנבידיה היא צריכה להיות בטוחה שהמוצרים טובים וגם לחסוך באופן משמעותי. אחרת הסיכון עצום - יש תחרות ענקית על הבכורה בתחום ה-AI, כולם רוצים להגיע למקום הראשון וההשקעה היא לא הסיפור הגדול, כי הפירות יהיו גדולים. אז איזה קניין, טכנולוג, מנכ"ל, יחליט שהוא בניגוד לכל הענקיות הגדולות, לא קונה שבבים של אנבידיה אלא שבבי AMD. אם הוא ייכשל יצלבו אותו.

וכך התברר אתמול של-AMD יש כמובן מקום גדול לצמוח, אבל הדרך ארוכה מאוד. הנפילה במניה מגיעה כי המניה עתה מהר מדי על ציפיות אולי מוגזמות. צמיחה מואצת - תהיה. כיבוש שוק או לקיחת נתח שוק מאוד משמעותי - לאט ובהדרגה. רואים את זה בתחזיות - אנבידיה תצמח על פי תחזיות האנליסטים ב-27% בשנה הבאה. AMD ב-30% - ככה לא מגדילים נתח כשאתה מחזיק ב-4% והמובילה במעל 90%. לקחת נתח שוק זה לצמוח הרבה יותר כשאתה קטן. זה לא בתחזיות עדיין.

כשהשוק עיכל את זה הגיעה נפילה במניית AMD. מנגד, מניית אנבידיה כמעט ללא שינוי. השוק מבין שתהיה השפעה עליה, אבל לא מידית. עם זאת, צריך לזכור שיש סיכוי טוב שזה יגיע, זוה יכול להגיע בפתאומיות. הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, מלחמת המחירים תואץ, המתחרות יכולות לספק פתרונות טובים-חזקים והם יצמצמו את הפער. בהדרגה מעגל הרכישות יעלה והלקוחות יגוונו במוצרים נוספים - לא רק של אנבידיה. זה יקרה, אבל בינתיים לא רואים את זה בתחזיות.


דוחות ותחזית טובים ל-AMD; המניה מתקנת למטה


טים קוק דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרטים קוק דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

אפל מזנקת ב-4.5% - מגדילה את ההשקעות בארה"ב, טראמפ מרוצה

הלחץ של טראמפ עבד; אפל מעלה את תוכנית ההשקעות הכוללת ל-600 מיליארד דולר בארבע שנים; ההכרזה הרשמית תתקיים היום בבית הלבן בנוכחות הנשיא ומנכ"ל אפל טים קוק  

מנדי הניג |


מניית אפל (AAPL ) עולה בכ-4.5%, על רקע הודעת הבית הלבן על השקעה נוספת של 100 מיליארד דולר מצד ענקית הטכנולוגיה. מדובר בהרחבה משמעותית של תוכנית ההשקעות הקיימת של אפל, שבמסגרתה התחייבה להשקיע 500 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות. כעת, הסכום הכולל עולה ל-600 מיליארד דולר, גם בזכות הלחץ שפעיל טראמפ על החברה - טראמפ נגד טים קוק: "אתה מגיע עם 500 מיליארד דולר ובונה הכול בהודו?"


ההשקעה החדשה, שתוכרז רשמית היום באירוע חגיגי בבית הלבן, כוללת מגוון רחב של פרויקטים אסטרטגיים. בין היתר, אפל מתכננת להקים מפעלים חדשים בתחומי הייצור המתקדם, ייצור שבבים מתוחכמים ובינה מלאכותית (AI). לפי הערכות ראשוניות, הפרויקטים הללו יובילו לגיוס של אלפי עובדים חדשים, שייפרסו על פני מספר מדינות מרכזיות בארה"ב, כולל קליפורניה, טקסס ואריזונה, אזורים שכבר משמשים כמרכזי טכנולוגיה מובילים.

המהלך הזה אינו מקרי. בשנים האחרונות, אפל ניצבת בפני לחצים רגולטוריים גוברים מצד ממשלת ארה"ב. המדיניות הכלכלית של הבית הלבן, שמתמקדת בחיזוק הייצור המקומי והפחתת התלות בסין, דוחפת חברות כמו אפל להעביר חלק גדול יותר מהייצור שלהן חזרה לארה"ב. זכור את חוק CHIPS and Science Act מ-2022, שמעודד השקעות בייצור שבבים בארה"ב באמצעות תמריצים פיננסיים נדיבים. אפל, שתלויה בשרשרת אספקה גלובלית (כולל ספקים כמו TSMC הטייוואנית), רואה בהשקעה זו דרך להפחית סיכונים גיאופוליטיים, כמו מתיחויות בין ארה"ב לסין.


בנוסף, ההשקעה משקפת את האסטרטגיה העסקית של אפל בעידן הפוסט-קורונה. החברה, מחפשת דרכים חדשות לצמיחה. תחומי הבינה המלאכותית והשבבים הם מנועי הצמיחה העתידיים: אפל כבר משקיעה בפיתוח שבבי M-series משלה, וההרחבה תאפשר לה לייצר אותם בכמויות גדולות יותר בארה"ב. לפי דיווחים קודמים, אפל כבר השקיעה מעל 430 מיליארד דולר בארה"ב בחמש השנים האחרונות, מה שיצר כ-2.4 מיליון משרות. ההרחבה הנוכחית תבנה על בסיס זה ותרחיב את ההשפעה.


בבית הלבן רואים בהשקעה זו ניצחון כפול: כלכלי וביטחוני. "זהו צעד שמחזק את הייצור המקומי, מקטין את התלות ביבוא מסין ומשפר את שרשרת האספקה של רכיבים חיוניים", נמסר מהבית הלבן. אכן, בעידן של מחסור בשבבים, השקעות כאלה יכולות למנוע משברים עתידיים. מבחינה כלכלית, הפרויקטים צפויים להזרים מיליארדים למשק האמריקאי, ליצור משרות איכותיות בתחומי ההייטק ולעודד השקעות נוספות מחברות אחרות כמו אינטל או גוגל.