AMC שרפה 600 מ'; מנסה להשאיר את הראש מעל המים
חברת AMC דיווחה על הכנסות של 148 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021, ירידה של 84% בהשוואה להכנסות של 941 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעט מתחת להערכות האנליסטים שהעריכו הכנסות של 156.3 מיליון דולר. ההפסד של החברה ברבעון הסתכם בכ-580 מיליון דולר, זאת אל מול הפסד של בערך 100 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד בנטרול הוצאות והכנסות חד פעמיות.
אז ההכנסות ירדו וההפסד העמיק – זה היה ידוע וצפוי וככל שהעולם יצא מהמגיפה הפעילות של החברה, שעוסקת בהפעלת בתי קולנוע; תתאושש. אך הבעיה העיקרית החברה כיום נמצאת בנזילות ולא בהכנסות ובהפסדים.
כזכור, החברה הייתה מהנפגעות הגדולות של הקורונה כאשר היא הציגה הפסדי עתק בעקבות סגירת בתי הקולנוע שלה והייתה קרובה להכרזה על פשיטת רגל. אלא שאז, קבוצה של סוחרי רדיט החלה להריץ למעלה את המניות של החברה עקב יתרות שורט גדולות שהיו במניה, דבר שגרם "לשריפת" השורטריסטים ולאפקט של כדור שלג במחיר של המניה. כך זינקה המניה ממחיר של 2 דולר בשפל שהייתה בו בתחילת 2020 אל מחיר של 20 דולר בשיא, הנהלת החברה ניצלה את הזינוק במניה והנפיקה מניות בהיקף של קרוב למיליארד דולר, כסף שעזר לה לצלוח את המשך השנה.
אך למרות הגיוס, החברה שורפת כסף, והרבה והיא מתקשה להחזיק את הראש מעל המים. לחברה יש גירעון של קרוב ל-600 מיליון דולר בהון החוזר, זאת אף על פי שבינואר החברה גייסה 600 מיליון דולר במניות דרך הנפקת ATM במסגרתה החברה מוכרת מניות בשוק ולא דרך הזמנות בהנפקה כמקובל במרבית ההנפקות. החברה אומרת כי מרבית בתי הקולנוע שלה בצפון אמריקה כבר נפתחו ואירופה "בהתאוששות", אבל השאלה היא לא האם זה יקרה, אלא מתי. כי ייתכן שבשביל AMC זה כבר יהיה מאוחר מדי.
- שובן של מניות המם: קריספי רוקט וגופרו מזנקות
- המניה שזינקה יותר מ-400% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, לחברה יש בעיה אחרת גדולה מאוד והיא החוב. בנוסף להנפקות של המניות שהיא ביצעה היא גם גייסה חוב בהיקף כולל של 1.4 מיליארד דולר בריבית נשך של בין 11 ל-17%. סך ההלוואות שהחברה נטלה, כולל הלוואות שהיא נושאת עמה מלפני הקורונה מסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר; כלומר גם אם היא תצליח לייצב את הפעילות שלה – היא תצטרך לשלם מאות מיליונים בשנה רק בשביל לעמוד בתשלומי הריבית.
החברה כעת מנסה להתמודד עם המצב הפיננסי שלה בשלושה מישורים: בקשת הטבות הן של הנחה והן של דחיית תשלום מהשוכרים שמשכירים לה את בתי הקולנוע שלה, ניסיון לצמצום ההפסד בפעילות העסקית שלה וגיוס נוסף של מניות. בשבוע שעבר החליט דירקטוריון החברה להוריד מסדר היום של אסיפת בעלי המניות של החברה את ההצעה לגיוס כסף באמצעות הקצאת מניות נוספות. הדירקטוריון נתן אישור למהלך גם ללא אסיפת בעלי מניות; ככל הנראה מתוך חשש שההצעה לא תעבור, דבר שעלול למוטט את החברה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
