ג'נט יילן
צילום: AFP

ג'נט יילן דיברה על עלייה בריבית והורידה את השווקים; מה ניתן ללמוד מהאמירה שלה?

למה לממשל האמריקאי אין אינטרס להעלות את הריבית, איך הממשל יממן את הגירעון - בגיוס חוב או בהעלאת מסים והאם יילן צודקת והריבית תעלה?
דר' אביחי שניר | (8)
נושאים בכתבה ג'נט יילן

השבוע ג'נט יילן, שרת האוצר האמריקאית, אמרה שלדעתה ייתכן שיהיה צורך בעליית ריבית מתונה כדי למנוע התחממות יתר בכלכלה. בעקבות ההודעה הזאת, המדדים נפלו, ופרופסור יילן מיהרה להסביר שהאמירה שלה לא הייתה בגדר המלצה וגם לא תחזית.

אז למרות שפרופסור יילן התנערה מהאמירה שלה, אני חושב שיש משהו מעניין שבכל זאת אפשר ללמוד מהאמירה הזאת. חלק גדול מהביקורת כלפי פרופסור יילן התמקדה בכך שהיא נכנסה, לכאורה, לתחום של הבנק המרכזי. ההיסטוריה מלמדת שכשממשלות מנסות להתערב בניהול המדיניות המוניטרית, זה מסתיים לעתים קרובות באינפלציה.

האמריקאים למדו את השיעור הזה בשנות ה-1970, כשהנשיא ניקסון מינה את ארתור ברנס לנגיד, ובאותה הזדמנות הודיע שלמרות שהוא וברנס ידידים, הם יצטרכו להפסיק לדבר ישירות. מעכשיו, ברנס לא יתקשר אליו, אלא לאחד העוזרים שלו. זה נגמר עם אינפלציה של למעלה מ-10%.

מהסיבה הזאת, מאז ניקסון הנשיאים האמריקאים די נזהרו עם התערבות במדיניות של הבנק המרכזי. הנשיא טרמפ חרג מהמסורת הזאת באופן בוטה, כשהתבטא בכל הזדמנות בעד הורדת ריבית. ההצלחה שלו הייתה די מוגבלת, הרבה בגלל שהיכולת של נשיא להשפיע על מדיניות הפד היא קטנה, ובכירי הפד שייכים לעידן שלא חושב שציוצים בטוויטר זאת מדיניות.

פרופסור יילן, לעומת זאת, נמצאת בעמדה הרבה יותר טובה להשפיע על המדיניות של הבנק המרכזי. היא פרופסור לכלכלה, היא הייתה הנגידה האמריקאית עד לפני מספר שנים, והיא מכירה את האנשים שעובדים בבנק המרכזי מצוין. אם היא תרצה להשפיע עליהם, היא מכירה את מספרי הטלפון שלהם.

לכן, אפשר להבין למה קיים חשש שפרופסור יילן תנסה להשפיע על המדיניות של הבנק המרכזי. אבל אני לא חושב שהאמירה שלה לגבי עלייה בריבית היא ניסיון להשפיע על קובעי המדיניות שם. לממשל האמריקאי אין שום סיבה לרצות עלייה בריבית – להיפך. החוב של הממשל הוא כמעט 130 אחוזי תוצר, ועלייה בריבית משמעה גידול משמעותי בעלויות המימון של החוב הזה, מה שמאוד יגביל את היכולת של הממשל להוציא כסף.

אני חושד לכן שפרופסור יילן בסך הכל אמרה את מה שיודע כל מי שלמד פעם כלכלה. אם המשק חוזר לרמה די גבוהה של תעסוקה והממשל מוציא עוד טריליונים על תוכניות השקעה, הממשל יהיה חייב לדחוק החוצה פרויקטים של השוק הפרטי. מישהו יצטרך לייצר את תשתיות התחבורה והטכנולוגיה שהממשל מתכוון להקים, וזה אומר שיצטרכו לייצר באמריקה פחות דברים אחרים. תהליך של דחיקה, בדרך כלל מלווה בעלייה בריבית.

קיראו עוד ב"גלובל"

לכן, מה שיילן אמרה, זאת לא הנחייה לבנק המרכזי. זאת פשוט מסקנה מקורס מקרו-כלכלה של שנה ב' בתואר ראשון. אבל, יש כאן סוג של מסר חבוי. זאת עשויה כן להיות מעין הנחייה לשוק. כי מהדברים של יילן אפשר להבין שהממשל לוקח בחשבון עלייה בריבית, ולא חושש שהעלייה בריבית תפריע לו לממש את תוכנית ההשקעות שהוא מתכנן.

זה אומר שהממשל לא מתכוון להגדיל את החוב בשביל לממן את התוכניות שלו. אז המסקנה שלי מהאמירה של יילן זה לא שהממשל מתכוון להתערב במדיניות המוניטרית. המסקנה שלי היא שהממשל רציני מאוד בתוכניות שלו להעלות את המיסים. אחרי הכל, צריך כסף והכסף יכול להגיע מחוב או ממסים. אם הגדלת החוב ירדה מהפרק, אז נשאר - הגדלת מסים. הממשל כבר עובד על זה ויצא בתוכנית שרבים ביקרו את האפקטיביות שלה. יכול להיות שהם צודקים, אבל לא יהיה מנוס - המס האפקטיבי בארה"ב יעלה. 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 06/05/2021 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מפריחה בלון ניסוי 06/05/2021 17:09
    הגב לתגובה זו
    תשובת השוק: כל העלאת ריבית הגדלת מיסוי או פעולה אחרת יביאו לצניחה של עשרות אחוזים במדדים .לא מאמינה ? תהיי גבר ונסי אותנו !
  • כצפוי ... 06/05/2021 20:02
    הגב לתגובה זו
    ומזרימה כסף כמו ילדה טובה.
  • 5.
    לילי 06/05/2021 16:17
    הגב לתגובה זו
    מדפיסים דולרים וכל יתר המטבעות כולל ויטואלים . לכן ברור שתהייה אינפלציה . בנוסף גידול האוכלוסיה לא נעצר
  • 4.
    היום עליות חדות שלא נראו אפילו ב-19.8.1987 (ל"ת)
    צרנוחה 06/05/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ילן לידיעתך היא לא הנגידה אתה שכחת ואולי גם היא 06/05/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    ילן לידיעתך היא לא הנגידה אתה שכחת ואולי גם היא
  • 2.
    בני 06/05/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד יעלו ריבית יפילו בורסה יאבדו פנסיות של כל מי שמצביע להם והופס הם יסיימו 4 שנים עם קלון ולא יחזרו. מצד שני לא יעלו ריבית, אינפלציה תשתולל והספקולציות ימשיכו והחוב יגדל אבל בעצם זה כי יהיה שפל כלכלי ולא אינפלציה. אוי איזה שח מט עצוב לMMT. כולנו נסבול.
  • 1.
    ואף מילה על אינפלציה??... (ל"ת)
    שי 06/05/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות: