סימילארווב עם גירעון בהון רוצה לגייס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

הנתונים הכספיים של חברת אספקת המידע נחשפים וגם הסיבות האפשריות לכך שהחברה רוצה להנפיק
גלעד מנדל | (3)

חברת סימילארווב הישראלית פרסמה תשקיף להנפקה שהיא מתכננת לבצע בוול סטריט. חברת סימילארווב עוסקת באיסוף מידע ואספקתו ללקוחותיה על אתרים ברחבי האינטרנט (מספר כניסות, מקור הכניסות וזמן כל כניסה), שוק ההון (בעיקר אינדיקטורים טכניים למיניהם) ושיווק בדיגיטל (דרכים למקסום התוצאות המתקבלות עבור עלות הפרסום).

 

המטה הראשי של החברה אומנם ממוקם בלונדון, אבל שני המייסדים שלה ישראליים וכמו חברות רבות יש לה מטה מחקר ופיתוח בישראל. מתשקיף החברה ניתן לגלות את נתוני החברה שעד כה לא היו גלויים לציבור הרחב שכן היא חברה פרטית. לפי התשקיף הכנסות החברה בשנת 2020 הסתכמו לסך של 93.5 מיליון דולר, גידול של 32% בהשוואה להכנסות של 70.6 מיליון דולר בשנת 2019.

 

החברה גם כן כותבת ש-99% מההכנסות שלה נובעות מתשלום חודשי של מנויים עבור השירותים שהיא מספקת להם ועל כן, כראוי לחברת Saas (Software as a service  - תוכנה כשירות) שיעור הרווחיות הגולמית של החברה גבוה; בשנת 2020 שיעור הרווחיות הגולמית של החברה היה 77% (רווח גולמי של 72 מ' דולר) ובשנת 2019 שיעור הרווחיות הגולמית של החברה עמד על 71% (רווח גולמי של 50 מ' דולר).

 

אך כפי שכתבתנו בכתבה על שופיפיי, שיעור הרווח הגולמי של חברות ה-Saas מטעה לעיתים קרובות שכן החברות נאלצות להוציא סכום מסוים באופן קבוע בשביל לשמור על ההכנסות באותה הרמה משנה לשנה שכן יש לקוחות שעוזבים וצריך להביא לקוחות חדשים במקומם. העניין הזה נכון גם לסימילאר ווב שבשנת 2020 היא הוציאה 53.7 מיליון דולר על הוצאות שיווק ומכירה; לא צריך להוריד מהרווח הגולמי את מלוא הסכום של הוצאות השיווק והמכירה שכן חלק ממנו הוא שהוביל לזינוק של ה-32% בהכנסות החברה, אבל בהחלט צריך לקחת בחשבון שחלק ממנו צריך להוריד מהרווח הגולמי.

 

בשנת 2020 החברה הציגה הפסד תפעולי של 19.7 מיליון דולר, גידול של 22% בהשוואה להפסד תפעולי של 16.1 מיליון דולר בשנת 2019. למרות גידול של 22 מיליון דולר ברווח הגולמי, ההפסד התפעולי עדיין התרחב בגלל שהחברה רשמה זינוק של 15 מיליון דולר בהוצאות השיווק והמכירה, זאת לצד גידול בהוצאות ההנהלה והוצאות המחקר והפיתוח.

 

 

בשנת 2020 סימילארווב רשמה 2.8 מיליון דולר כהוצאות בגין תגמול מבוסס מניות לעובדים אך לא מדובר בתגמול שיש לנטרל אותו מההפסד שכן מדובר בהוצאה שאינה חד פעמית ושאם החברה תפסיק אותה היא ככל הנראה תצטרך להעלות לעובדים את השכר בהתאמה.

 

לחברה על פי הדוחות יש גירעון בהון העצמי בהיקף של 140 מיליון דולר, אם מנטרלים נכסים בלתי מוחשיים ורכוש קבוע שאת השווי שלו קשה להעריך מקבלים שלחברה יש גרעון מייצג בהון העצמי של 148 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

השווי שהחברה צפויה להנפיק לפיו, ככל והכל יתקדם כשורה עדיין לא ברור והוא תלוי במשא ומתן של החברה עם המשקיעים, אך נודע שמדובר על בין 1.5 מיליארד ל-2 מיליארד דולר, פי 3 מהשווי שלפיו גייסה החברה רק לפני כשנה.

החברה יוצאת להנפקה ככל הנראה בגלל הטרנד שיש היום בשווקים שגורם לחברות רבות מהסוג שלה להגיע לשווים מנותקים מהדוחות הכספיים, מההכנסות או מכל נתון עסקי אחר. כמו כן, לחברה יש גרעון של 21 מיליון דולר בהון החוזר שמהווה "תמריץ" מצד החברה לביצוע ההנפקה. חשוב להדגיש שהגירעון בהון החוזר נובע מכך שהחברה קיבלה תשלום מראש בסך כולל של 53 מיליון דולר מלקוחות שלה, לפני שהיא העניקה את השירות (כמו לדוגמא מנויים שנתיים שמשלמים מראש וכו') ולכן זה נרשם במאזן כהתחייבות – למרות שזו לא באמת "התחייבות קלאסית". מה שכן, החברה צריכה כעת כסף בשביל להתרחב ובשביל למצב את האיתנות הפיננסית שלה שכעת אינה מאוד חזקה.

 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שלומיד 17/04/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי שם שקל בתמחור כזה
  • 2.
    רק מזומן 16/04/2021 22:33
    הגב לתגובה זו
    הדייסה תחכה בסוף
  • 1.
    שלי 16/04/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
    איך חברה כזאת יוצאת להנפקה אני מקויה שתמחק
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".