מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

מדוע ירדה אנטרה 53% בתוך חודש ועל איזו חברה ישראלית זה משפיע?

אין כתבות או דיווחים שליליים וגם לא מימושים של בעלי עניין - התשובה מצויה בקפיטל פוינט, שמימשה מניות של אנטרה בהיקף 1.6 מיליון דולר. לקפיטל אופציית פוט על מניות אנטרה מול בעלי האחרונה, די.אן.איי. לאחר המכירה, מימוש האופצייה באוקטובר יעשה בהיקף נמוך יותר
גלעד מנדל |

חברת אנטרה ביו (סימול: ENTX) הישראלית שנסחרת בנאסד"ק ירדה היום ב-3% והשלימה ירידה של 53% תוך פחות מחודש – מ-6.9 דולר למניה למחיר של 3.2 דולר למניה כיום. החברה עוסקת בשינוי דרך מתן התרופה הקיימת למחלת דלדלת העצמות, כלומר אינה מפתחת תרופה חדשה אלא מנסה לשנות את המתן הנוכחי של תרופה קיימת, קרי שכלול במתן של מאות זריקות בשנה שמקשות על אורח החיים של המטופלים למתן באמצעות גלולות לבליעה.

 

הירידה באה לאחר זינוק במחיר המניה שהגיע עקב פרסום תוצאות חיוביות בניסוי שהחברה עשתה, הזינוק מוסבר - אבל הירידה אינה מוסברת. כשמנסים להבין מדוע הירידה קרתה – לא מוצאים לכאורה סיבה; אין כתבות שליליות באינטרנט, אין דיווחים שליליים שהחברה דיווחה וגם לא מדווח על שום בעלי עניין שמוכרים מניות או הנפקה כל שהיא. אבל בהסתכלות על הדיווחים של חברה ישראלית בשם די.אן.איי ביומד ניתן למצוא סיבה הגיונית ביותר לירידה.

 

נתחיל מרקע קצרצר – לחברת קפיטל פוינט 0% הישראלית ישנה אופציית PUT במסגרתה החברה יכולה להכריח את די.אן.איי לקנות ממנה יותר מחצי מיליון מניות של אנטרה ביו במחיר של 5.56 דולר למניה, האופציה תקפה עד אוקטובר 2021. עד לאחרונה היה מדובר ללא ספק בכאב ראש גדול עבור הנהלת די.אן.איי, קופת החברה הייתה ריקה ומניית אנטרה עמדה על בערך דולר וחצי.

כלומר, לא רק שלא היה לדי.אן.איי מקורות זמינים לרכישת המניות – גם אם היא הייתה מצליחה להשיג מימון גישור לרכישת המניות, היא הייתה רושמת הפסד אדיר אם הייתה מממשת את אותן המניות שקנתה (כך שאף אחד לא ייתן לה מלכתחילה מימון לגישור). החוסר במזומנים והדד ליין של האופציה שהיה נראה כי קרב ובא הביא את החברה לגייס 17 מיליון שקל בהנחה של יותר מ-60% על מחיר המניה דאז מברק רוזן ושותפו אסף טוכמאייר, מבעלי השליטה בחברת ישראל קנדה.

 

העלייה של המניה לרמה של 6.9 דולר למניה, הייתה האביר על הסוס הלבן בשביל החברה – במחיר הזה, לקפיטל פוינט כבר לא שווה למכור לה את המניות שהיא מחזיקה, אלא היא תעדיף לממש את מניותיה בשוק וכפועל יוצא מכך לבטל את ההתחייבות של די.אן.איי אליה לרכוש מניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.