קרן הסל של העדר? ה-ETF שמקבץ מניות שמלהיבות את המשקיעים הפרטיים

חברת ניהול ההשקעות VanEck תשיק קרן שמורכבת ממניות בעלות שווי של 10 מיליארד ד' ומעלה שהסנטימנט כלפיהן ברשתות החברתיות הוא החיובי ביותר, זאת בהתבסס על ניטור שיח ברשת. לצד טסלה - גם אקסון בפנים. החשש: "הריצה להרצה" - כר פורה למניפולציות שוק
איתי פת-יה | (2)
נושאים בכתבה גיימסטופ קרן סל

ביחד נקום, ביחד ניפול: אחרי שהמשקיעים הפרטיים גילו יותר ויותר את שוק ההון בשנה החולפת ומתחילת 2021 גם עלו על כוחם כקבוצה לדחוף מניות למלעלה, קרן סל חדשה תאפשר חשיפה מרוכזת למניות ״הצעקה האחרונה״ ברשתות החברתיות. לשגר פקודות רכישה נפרדות למניות גיימסטופ, טילריי או פלנטיר? לא עוד, אומרים מקימי הקרן - סידרנו לכם במקום זאת מנה גדושה של הייפ. הקאץ׳ כמובן הוא שכעת חשיפה גבוהה מדי בהרכב הקרן למניה אחת שנגמר לה הדלק עשויה למחוק עבור משקיעי הקרן את התשואה בחברתה שממשיכה לשאוף אוויר פסגות.

הסימול של הקרן אינדיקטיבי למדי למהותה: BUZZ, ושמה המלא הוא VanEck Vectors Social Sentiment ETF של חברת ניהול ההשקעות VanEck. ״אנחנו חווים רגע מונומנטלי בהיסטוריה של משקיעי הריטייל״, אמר אד לופז, מנהל תחום קרנות הסל בחברה, ״טוויטר, רדיט, סטוק-וויטס ופלטפורמות רבות אחרות ביססו קהילות שהן משקיעים יכולים לדון במניות. כתוצאה מהמעורבות הגבוהה של משתמשים אלה, נוצר כאן מאגר מידע חלופי עבור משקיעים״.

עוד הוא הוסיף כי ״קרן הסל החדשה מעצימה את המשקיעים הפרטיים ומסייעת להם להרוויח מהתובנות הנאספות ברשת ביחס למניות, שבסופו של דבר מייצרות מעין ׳בנצ׳מרק׳ של הסנטימנט ברשתות החברתיות״.

הקרן מבוססת על אינדקס שהורכב עוד ב-2015 המתעדכן מדי חודש ובו 75 מניות בעלות שווי שוק של למעלה מ-10 מיליארד דולר, להן הסנטימנט החיובי ביותר והצפי השורי ביותר - זאת על פי תוכן הנאסף גם מרשתות חברתיות וגם מאתרי חדשות. לפי החברה, מיליוני פוסטים מנותחים על ידי המערכת במטרה להבין מה חושבים המשקיעים על מניה שהזכירו - האם הסנטימנט חיובי, שלילי או ניטרלי. כל מניה באינדקס מקבלת ציון בהתבסס על הניתוח, ובהתאם לכך ניתן להן משקלן בקרן.

VanEck עצמה קיימת עוד מ-1955 ובסוף ינואר סך הנכסים המנוהלים על ידה הסתכם ב-69.6 מיליארד דולר. בין מי שעוזר לחברה לפמפם את פרסום הקרן החדשה הוא אושיית הרשת ומייסד בלוג הספורט Barstool Sports, דייויד פורטנוי, דמות בולטת בקרב המשקיעים הפרטיים בארה״ב. בסרטון שהעלה לטוויטר ציין כי בשנה שעברה מניות אינדקס הבאזז של החברה הניבו יחדיו תשואה הגבוהה ב-40% מזו של ה-S&P 500. פורטנוי עצמו מחזיק במניות של החברה שיצרה בזמנו את האלגוריתם עליו מבוסס אינדקס הבאזז.

כיוון שבמניות שבולטות בשיח ברשת עסקינן, קל לחשוב על גיימסטופ, AMC ועוד, אבל לקרן חשיפה גם לחברות צמיחה כמו טוויטר, פייסבוק ואמזון. בצדן תמצאו גם את טסלה, דראפטקינגס (DKNG) ופן גיימינג (PENN). מן העבר השני, גם אקסון מוביל ובלאקרוק כלולות בקרן. טוד רוזנבלאט, ראש אגף מחקר קרנות נאמנות בפירמה CFRA אמר למשל שקרן הסל החדשה תיצור סביבה עניין ושעבור כל מי שהתחמם על הקווים בזמן הזינוק של גיימסטופ מדובר באפשרות השקעה בטוחה יותר עקב הפיזור שבקרן והעובדה שזו תכלול גם חברות עם פעילות עסקית יציבה. ואולם רוזנבלאט גם מעלה את השאלה האם עדכון פעם בחודש של הקרן יצליחו ללכוד בזמן אמת את הסנטימנט בשווקים? מצד אחד מדבור בתדירות גבוה יותר מהמקובל בקרנות סל, אלא שייתכן שהלך הרוח של המשקיעים מהיר אף יותר.

כאמור, הרעיון הוא לצוד את המניות הללו דרך ניטור של השיח ברשת. וכאן הסיפור מסתבך: איזה משקל ניתן לפלטפורמות השונות ולמשתמשים השונים? דין יוטיוב כדין רדיט? האם חבר רדיט בן יומו עם 2 תגובות שווה לוותיקי הפורום שמייצרים מעורבות גבוהה יותר? כמה משתמשים מזויפים אצטרך לייצר וכמה ווריאציות שונות של הפראפראזה ״to the moon״ אצטרך לפרסם כדי להביא להגדלת המשקל של מניה מסויימת בקרן? ״הריצה להרצה״ יש שיגידו, ונזכיר כי כבר כעת ישנו חשש למעורבות של בוטים ברשתות החברתיות בכדי להשפיע על מחירי מניות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 06/03/2021 09:30
    הגב לתגובה זו
    אני אהב כשלעצמי את VANECK ואפילו הייתי מושקע ב ETF אפריקה שלהם,אך לעת הזאת הסיכון גבוה מאוד,ראו ה"תיקון" בקרנות ARK לאחרונה
  • 1.
    תרימו את הכפפה 06/03/2021 07:04
    הגב לתגובה זו
    המס הורג את הבורסה בתוספת האופציות השבועיות המטופשות ואף פוליטיקאי לא אומר מילה כי מה יש להם לדאוג לכספי הצבור כשהכסף שלהם מובטח בזקנה .והם יודעים באיזה מניה כדאי להשקיע לא הגז לא כיל ההזויה ולא טבע כמובן. העיקר בנט רוצה לעשות פה סינגפור כשהוא אפילו לא יודע מה הולך שם .כשכולם יברחו מפה מישהו יתעורר . ממחר פותחים הכל וכל הכסף השחור שהעלה מס מניות השנה חוזר מתחת לבלטות
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.