האיום הגדול באמת על גוגל ופייסבוק והאם הממשלות ברחבי העולם ערוכות למלחמה בענקיות הטכנולוגיה?
ענקיות הטכנולוגיה הפכו מעצמות על. עד כדי כך הן חזקות וגדולות שממשלות פשוט לא רוצות להתעסק איתן. מי ירצה להתעסק עם גופים שיכולים מחר בבוקר לקבוע את עתידך הפוליטי, מי רוצה להתעסק עם גופים ששולטים בתודעה? ככל שהנושא החשוב הזה נדחה, כך הלכו והתחזקו הגורילות האלו וכך הסיכוי להילחם בהן הלך וירד. אבל, האמת היא שהממשלות חייבות להגביל את כוחן של גוגל ופייסבוק. השליטה על התקשורת, על צריכת המידע, על השיח הציבורי, על "האמת" לא יכולה להיות בידי שתי חברות. זה מסוכן כלכלית וזה מסוכן לאנושות.
זווית נוספת של הדורסנות והכוחניות של הענקיות האלו היא מול אתרי החדשות. גוגל ופייסבוק לוקחות תכנים מכל אתרי החדשות ומציגות אותו בגוגל ניוז וזאת ללא תשלום וזאת בשעה שהן במקביל מושכות מפרסמים להשתמש במשאבים שלהם (פרסום בגוגל אדסנס ובפייסבוק). בעשור האחרון האתרים נאלצו להפחית את מחיר הפרסום וחוו ירידה דרמטית בהיקף הפרסום. בארץ למשל - הרוב הגדול של הפרסום הדיגיטלי הוא דרך גוגל ופייסבוק. מדובר על נזק של מאות מיליונים לעיתונות.
אז בכל העולם יש נפגעים ובמקרים רבים מנסים להילחם במונופולים האלו, אבל כאמור זה לא פשוט. הפוליטיקאים די חוששים מהתעסקות עם הגופים האלו. עם זאת, משהו זז בעולם. זה התחיל בהבנה שאי אפשר להקל על המיסוי של הגופים האלו. לא מספיק שהם גוזלים את ההכנסות של גופים ואתרים מקומיים, הם גם יזכו להטבות מס? אז זה מתחיל לאט לאט להשתנות בעולם, ובמקביל גופי התקשורת מתאגדים למאבק מול גוגל ופייסבוק. באוסטרליה זה הצליח.
המשמעות היא שבקרוב תראו את זה במדינות נוספות בעולם. זה יילך וייגבר ולפוליטקאים לא תהיה ברירה אלא להילחם בענקיות הטכנולוגיה. זה לא יהיה מהיר, אבל אוסטרליה סימנה את הדרך - ענקיות הטכנולוגיה הולכות להיחלש. העולם לא יכול לסבול את הכוח הרב והמוגזם שלהן. האמת שזה האיום הגדול על הפעילות שלהן - החזרת משאבים שנלקחו מהציבור (כמו תכנים בחינם) ותשלום על משאבים אלו, יקטינו את הרווח והרווחיות של הענקיות. לא תהיה להם ברירה, כדי לחיות לצד המדינות ולצד גופי התקשורת, הם צרייכם לתת נתח מהרווחים. ועדיין - מדובר על גופים רווחים וצומחים. גופים שגם אם ייפגעו, זו לא יהיה מכה חזקה מדי. אתם תמשיכו לראות את החברות האלו צומחות ומרוויחות. אולי קצב הצמיחה יירד. אבל המגמה ברורה - העולם שלנו הופך ליותר ויותר דיגיטלי.
- ירידות באסיה: סין סוגרת יום שני באדום, אוסטרליה צומחת בתמ"ג - מה קורה בוול סטריט?
- המלחמה ברשתות החברתיות: אוסטרליה תאסור על צעירים עד גיל 16 להשתמש בפלטפורמות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרלמנט האוסטרלי העביר את חוק "גוגל (GOOG) ופייסבוק (FB)" שמחייב את ענקיות האינטרנט להגיע להסכמי תשלומים מול מוציאים לאור של חדשות בעבור שימוש בתוכן שלהן. החוק, שהעלה את חמתן וחששן של ענקיות הטק, ריכז את עיני הרגולטורים בעולם ותעשיית החדשות העולמית, בעיקר כדי לראות מה יעשו גוגל ופייסבוק.
החוק קובע כי אם ענקיות הטק והמוציאים לאור לא יגיעו להסכם ביניהם בעבור התוכן המשולם, מגשר מוסמך מטעם הממשלה האוסטרלית יקבע את הסכום. "החוק החדש יבטיח שמוציאים לאור יזכו להחזר הוגן עבור התוכן שלהן ויסייע לאינטרס הציבורי לשמר עיתונות חופשית באוסטרליה", מסרו שר התקשורת האוסטרלי, פול פלטשר ושר האוצר ג'וש פרידנברג בהודעה משותפת.
"אנחנו מרוצים לראות התקדמות גם על ידי גוגל ולאחרונה גם על ידי פייסבוק בהגעה להסכמים מסחריים עם הוצאות לאור עיתונאיות אוסטרליות", הוסיפו.
פייסבוק היא המפסידה הגדולה מכל הפרשה
כזכור, החוק החדש פגע בגוגל ופייסבוק במקום מאוד כואב. גוגל בהתחלה הודיעה כי היא שוקלת לסגור את הגישה לשירותיה באוסטרליה, כשהפלטפורמה שולטת על 95% מתעבורת הרשת במדינה בעלת ה-25 מיליון תושבים. אבל גוגל חזרה בה מהר מאוד מהאיום והגיעה להסכמים עם 2 מוציאים לאור גדולים, בהם ניוזקורפ של רופרט מרדוק.
- האם גוגל הפכה להיות "שחקן רע"?
- האסטרטג השווייצרי לביזפורטל: "ארה"ב יקרה, תשקיעו באירופה"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
מי שיצאה המפסידה הגדולה מכל הפרשה היא פייסבוק. בשבוע שעבר, כצעד המודיע כי "כלו כל הקיצין" הרשת החברתית הגדולה בעולם חסמה גישה לכל אתרי החדשות, כולל גישה לדפים של שירותים ממשלתיים ופוליטיקאים. הצעד זכה לקיטונות של ביקורת ברחבי העולם, שהוביל את פייסבוק לחזור בה מהר מאוד מהמהלך – שפגע בשמה הטוב של החברה; כמו לא מעט פרשות אחרות שבהן היא מעורבת לאחרונה.
בין היתר, מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג נלחם במלחמה מאוד מתוקשרת מול אפל של טים קוק, לאחר שהאחרונה שינתה את אפשרויות המעקב שהיא מעניקה לפייסבוק והעבירה את הכוח למשתמשים. פייסבוק, שהמודל העסקי שלה בנוי על מיקרו-טרגוט – כלומר מעקב מסיבי ושיטתי אחר המשתמשים – כדי להתאים להם פרסומות מתאימות, ראתה בזה, בצדק, כמכה מתחת לחגורה. משם מגיע הכסף הגדול של FB ומשתמשי אפל הם חלק לא מבוטל ממשתמשים אלה והם, פשוטו כמשמעו, יכולים לחסום את הגישה של FB למידע שלהם.
- 6.שחף 26/02/2021 22:19הגב לתגובה זוהחברות האלה כבר בולעות ארצות, הם מדינה קטנה גלובלית ללא שטח, שמפוזר בכל העולם, והשליטה שלהם רק מתעצמת, תמיד כדאי לעצור חברות שהן עוד קטנות יחסית ונשלטות. עוד 10 שני הם יבלעו את ארה"ב ואירופה, סין תהיה כפופה לחברות אחרות. מסוכן ביותר
- 5.סמי 26/02/2021 17:17הגב לתגובה זואתר זה ודומים לו הם שופר של בעלי ההון שמשלמים המון כסף על פרסומות
- שחף 26/02/2021 22:17הגב לתגובה זולביזפורטל יש מתחרות, יש שוק אלטרנטיבי, לפייסבוק עם היקף התעבורה והמנויים, אין מתחרים, הם בלעדיים.
- 4.מי יתן 26/02/2021 07:36הגב לתגובה זוותיעלם מהעולם
- 3.רק מזומן 26/02/2021 00:29הגב לתגובה זוגונבים מידע מפרסמים מידע ללא רשות חומסים כל פרטיות.הציבור המטומטם ממשיך ןתת להם מידע ותמונות חינם
- 2.זו הסדרה חוקית ולא יקרה שלהן כמונופולים שמביאים טר 25/02/2021 13:00הגב לתגובה זוזו הסדרה חוקית ולא יקרה שלהן כמונופולים שמביאים טראפיק לאתרים( בלעדיהם לאתרי חדשות אין טראפיק)
- 1.אין שום סיבה לקיום החברות במתכונת נוכחית. (ל"ת)GOOGL 25/02/2021 12:56הגב לתגובה זו
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
שבוע אחרי ש נובה 0.82% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 4.92% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.

המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?
למרות שמומחים ומשקיעים רבים סבורים כי טסלה בדרך למטה, מניית החברה עלתה בששת החודשים האחרונים יותר מהמדדים המובילים. אז מי מחזיק אותה? משקיעים אחרים שכבר מזמן אינם רואים בה רק חברת רכב חשמלי, מאמינים ביכולות הניהול הפנומנליות של מאסק, וקולטים את הפוטנציאל העצום שטמון בשש החברות הנוספות שבבעלותו
אני עוקב אחרי אילון מאסק מאז פרץ לתודעת המשקיעים בוול סטריט ב-2002, כאשר נמכרה חברת הטכנולוגיה הפיננסית PayPal שהוא היה ממקימיה לענקית המסחר הדיגיטלי EBAY. אבל לא בגלל PayPal התחלתי לעקוב אחרי מאסק, אלא בגלל קבוצת המשקיעים שהקימו את החברה בראשות פיטר ת'יל, שלמעשה שינו את עולם ההשקעות.
קבוצת האנשים שהקימה את PayPal וסדרה ארוכה של חברות טכנולוגיה שונות אחרות, שכנעו משקיעים שפלטפורמות ההערכה של המאה ה-20 אינן מתאימות יותר למאה ה-21, במיוחד כשמדובר בחברות טכנולוגיה שפועלות בנישות חדשות/משבשות.
מה אפשר ללמוד מהמקרה של פלאנטיר?
הדוגמה הכי טובה לכך היא החברה שהקים ת'יל, פלאנטיר (סימול:PLNT), שרבים טוענים שמדובר למעשה בניסיון מעבדתי ראשון מסוגו. ת'יל מכר מניות של פלאנטיר לציבור הרבה לפני שהחברה "הונפקה" רשמית בסוף ספטמבר 2020. משמעות הדבר הייתה שהחברה לא ביצעה הנפקה רגילה, באמצעות חתם או שהנפיקה מניות חדשות באותו אופן שבו הנפקה רגילה מתרחשת. במקום זאת, המניות הקיימות שלה, שנמכרו במהלך השנים למשקיעים פרטיים בעיקר, פשוט התחילו להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק. למה שיעשו דבר שכזה במקום להנפיק בערכים הגבוהים שהכול ציפו להם?

- 3 המצטרפות החדשות ל-S&P בולטות בעליות לקראת הפתיחה בוול סטריט; ברודקום ואנבידיה בעליות קלות
- למרות המגמה באירופה: למה נורבגיה ממשיכה להעדיף את טסלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דעתי היא שבמסגרת ה"ניסיון המעבדתי" עם פלאנטיר, החליטו ת'יל וחבריו שציבור המשקיעים הוא שיחליט מה הערכת החברה הנכונה. רואה החשבון טום יאנג, יועץ השקעות רשום, בעל מוניטין בוול סטריט, שמנסה מזה שנים להביא פשטות לעולם ההשקעות, פרסם בספטמבר 2020 כתבה עבור האתר Investors place, תחת הכותרת "המדריך המקיף למשקיע, מניות Palantir Technologies". בכתבה שפורסמה ערב רישום מניות PLTR באותם ימים, כתב יאנג שהחברה נבנתה על ידי ת'יל וחבריו כניסוי למשיכת כישרונות שיעזרו בפיתוח תוכנות לטיפול בדאטה,