האיום הגדול באמת על גוגל ופייסבוק והאם הממשלות ברחבי העולם ערוכות למלחמה בענקיות הטכנולוגיה?
ענקיות הטכנולוגיה הפכו מעצמות על. עד כדי כך הן חזקות וגדולות שממשלות פשוט לא רוצות להתעסק איתן. מי ירצה להתעסק עם גופים שיכולים מחר בבוקר לקבוע את עתידך הפוליטי, מי רוצה להתעסק עם גופים ששולטים בתודעה? ככל שהנושא החשוב הזה נדחה, כך הלכו והתחזקו הגורילות האלו וכך הסיכוי להילחם בהן הלך וירד. אבל, האמת היא שהממשלות חייבות להגביל את כוחן של גוגל ופייסבוק. השליטה על התקשורת, על צריכת המידע, על השיח הציבורי, על "האמת" לא יכולה להיות בידי שתי חברות. זה מסוכן כלכלית וזה מסוכן לאנושות.
זווית נוספת של הדורסנות והכוחניות של הענקיות האלו היא מול אתרי החדשות. גוגל ופייסבוק לוקחות תכנים מכל אתרי החדשות ומציגות אותו בגוגל ניוז וזאת ללא תשלום וזאת בשעה שהן במקביל מושכות מפרסמים להשתמש במשאבים שלהם (פרסום בגוגל אדסנס ובפייסבוק). בעשור האחרון האתרים נאלצו להפחית את מחיר הפרסום וחוו ירידה דרמטית בהיקף הפרסום. בארץ למשל - הרוב הגדול של הפרסום הדיגיטלי הוא דרך גוגל ופייסבוק. מדובר על נזק של מאות מיליונים לעיתונות.
אז בכל העולם יש נפגעים ובמקרים רבים מנסים להילחם במונופולים האלו, אבל כאמור זה לא פשוט. הפוליטיקאים די חוששים מהתעסקות עם הגופים האלו. עם זאת, משהו זז בעולם. זה התחיל בהבנה שאי אפשר להקל על המיסוי של הגופים האלו. לא מספיק שהם גוזלים את ההכנסות של גופים ואתרים מקומיים, הם גם יזכו להטבות מס? אז זה מתחיל לאט לאט להשתנות בעולם, ובמקביל גופי התקשורת מתאגדים למאבק מול גוגל ופייסבוק. באוסטרליה זה הצליח.
המשמעות היא שבקרוב תראו את זה במדינות נוספות בעולם. זה יילך וייגבר ולפוליטקאים לא תהיה ברירה אלא להילחם בענקיות הטכנולוגיה. זה לא יהיה מהיר, אבל אוסטרליה סימנה את הדרך - ענקיות הטכנולוגיה הולכות להיחלש. העולם לא יכול לסבול את הכוח הרב והמוגזם שלהן. האמת שזה האיום הגדול על הפעילות שלהן - החזרת משאבים שנלקחו מהציבור (כמו תכנים בחינם) ותשלום על משאבים אלו, יקטינו את הרווח והרווחיות של הענקיות. לא תהיה להם ברירה, כדי לחיות לצד המדינות ולצד גופי התקשורת, הם צרייכם לתת נתח מהרווחים. ועדיין - מדובר על גופים רווחים וצומחים. גופים שגם אם ייפגעו, זו לא יהיה מכה חזקה מדי. אתם תמשיכו לראות את החברות האלו צומחות ומרוויחות. אולי קצב הצמיחה יירד. אבל המגמה ברורה - העולם שלנו הופך ליותר ויותר דיגיטלי.
- ירידות באסיה: סין סוגרת יום שני באדום, אוסטרליה צומחת בתמ"ג - מה קורה בוול סטריט?
- המלחמה ברשתות החברתיות: אוסטרליה תאסור על צעירים עד גיל 16 להשתמש בפלטפורמות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרלמנט האוסטרלי העביר את חוק "גוגל (GOOG) ופייסבוק (FB)" שמחייב את ענקיות האינטרנט להגיע להסכמי תשלומים מול מוציאים לאור של חדשות בעבור שימוש בתוכן שלהן. החוק, שהעלה את חמתן וחששן של ענקיות הטק, ריכז את עיני הרגולטורים בעולם ותעשיית החדשות העולמית, בעיקר כדי לראות מה יעשו גוגל ופייסבוק.
החוק קובע כי אם ענקיות הטק והמוציאים לאור לא יגיעו להסכם ביניהם בעבור התוכן המשולם, מגשר מוסמך מטעם הממשלה האוסטרלית יקבע את הסכום. "החוק החדש יבטיח שמוציאים לאור יזכו להחזר הוגן עבור התוכן שלהן ויסייע לאינטרס הציבורי לשמר עיתונות חופשית באוסטרליה", מסרו שר התקשורת האוסטרלי, פול פלטשר ושר האוצר ג'וש פרידנברג בהודעה משותפת.
"אנחנו מרוצים לראות התקדמות גם על ידי גוגל ולאחרונה גם על ידי פייסבוק בהגעה להסכמים מסחריים עם הוצאות לאור עיתונאיות אוסטרליות", הוסיפו.
פייסבוק היא המפסידה הגדולה מכל הפרשה
כזכור, החוק החדש פגע בגוגל ופייסבוק במקום מאוד כואב. גוגל בהתחלה הודיעה כי היא שוקלת לסגור את הגישה לשירותיה באוסטרליה, כשהפלטפורמה שולטת על 95% מתעבורת הרשת במדינה בעלת ה-25 מיליון תושבים. אבל גוגל חזרה בה מהר מאוד מהאיום והגיעה להסכמים עם 2 מוציאים לאור גדולים, בהם ניוזקורפ של רופרט מרדוק.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מי שיצאה המפסידה הגדולה מכל הפרשה היא פייסבוק. בשבוע שעבר, כצעד המודיע כי "כלו כל הקיצין" הרשת החברתית הגדולה בעולם חסמה גישה לכל אתרי החדשות, כולל גישה לדפים של שירותים ממשלתיים ופוליטיקאים. הצעד זכה לקיטונות של ביקורת ברחבי העולם, שהוביל את פייסבוק לחזור בה מהר מאוד מהמהלך – שפגע בשמה הטוב של החברה; כמו לא מעט פרשות אחרות שבהן היא מעורבת לאחרונה.
בין היתר, מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג נלחם במלחמה מאוד מתוקשרת מול אפל של טים קוק, לאחר שהאחרונה שינתה את אפשרויות המעקב שהיא מעניקה לפייסבוק והעבירה את הכוח למשתמשים. פייסבוק, שהמודל העסקי שלה בנוי על מיקרו-טרגוט – כלומר מעקב מסיבי ושיטתי אחר המשתמשים – כדי להתאים להם פרסומות מתאימות, ראתה בזה, בצדק, כמכה מתחת לחגורה. משם מגיע הכסף הגדול של FB ומשתמשי אפל הם חלק לא מבוטל ממשתמשים אלה והם, פשוטו כמשמעו, יכולים לחסום את הגישה של FB למידע שלהם.
- 6.שחף 26/02/2021 22:19הגב לתגובה זוהחברות האלה כבר בולעות ארצות, הם מדינה קטנה גלובלית ללא שטח, שמפוזר בכל העולם, והשליטה שלהם רק מתעצמת, תמיד כדאי לעצור חברות שהן עוד קטנות יחסית ונשלטות. עוד 10 שני הם יבלעו את ארה"ב ואירופה, סין תהיה כפופה לחברות אחרות. מסוכן ביותר
- 5.סמי 26/02/2021 17:17הגב לתגובה זואתר זה ודומים לו הם שופר של בעלי ההון שמשלמים המון כסף על פרסומות
- שחף 26/02/2021 22:17הגב לתגובה זולביזפורטל יש מתחרות, יש שוק אלטרנטיבי, לפייסבוק עם היקף התעבורה והמנויים, אין מתחרים, הם בלעדיים.
- 4.מי יתן 26/02/2021 07:36הגב לתגובה זוותיעלם מהעולם
- 3.רק מזומן 26/02/2021 00:29הגב לתגובה זוגונבים מידע מפרסמים מידע ללא רשות חומסים כל פרטיות.הציבור המטומטם ממשיך ןתת להם מידע ותמונות חינם
- 2.זו הסדרה חוקית ולא יקרה שלהן כמונופולים שמביאים טר 25/02/2021 13:00הגב לתגובה זוזו הסדרה חוקית ולא יקרה שלהן כמונופולים שמביאים טראפיק לאתרים( בלעדיהם לאתרי חדשות אין טראפיק)
- 1.אין שום סיבה לקיום החברות במתכונת נוכחית. (ל"ת)GOOGL 25/02/2021 12:56הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
