וול סטריט עליות מסחר בורסה אור ירוק רמזור
צילום: Istock

שוק ההנפקות הישירות בוול סטריט יוצא לדרך

מה שפעם היה שמור לחברות גדולות, יאפשר עכשיו לכל חברה לחסוך מיליוני דולרים על שירותי בנקי ההשקעות. ב-SEC שרוצים לעודד הנפקות נוספות, דחו את הטענות לפיהן המהלך עלול לפגוע באיכות ואמינות הדיווחים
ארז ליבנה | (1)

רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה כי תאפשר לחברות להירשם ישירות לרצפת המסחר, ללא צורך בליווי היקר של גולדמן זאקס ושכמותיו. הרבה חברות עדיין ישתמשו בשירותיהן של החברות הללו, אבל אף אחד כבר לא יהיה תלוי בהן להנפקה. 

 

בואו נתחיל מזה שדמי הרישום האלה היוו ועודם מהווים חסם משמעותי של חברות רבות מכניסה לשווקים הפיננסיים. זה "קנס" שהולך וגדל ביחס ישר לגודל החברה ומדובר במיליונים על גבי מיליונים על גבי מיליונים. הבנקים הגדולים פועלים כחתמים וגם כסוג של מאעכרים, כשהם מקשרים בין המשקיעים לחברות והם אלה שקובעים את המחיר הראשוני למניה.

 

הם גוזרים קופונים שמנים על ליווי של הנפקות ראשוניות והנפקות בכלל. זה הלחם והחמאה שלהם. הרי הם בנקי השקעות ככלות הכול. יש לבנקים הללו השפעה ישירה על שוויין של החברות, שכולן רוצות שבנק מהטייר הגבוה ביותר ילווה אותם בהנפקה. וככל שהטייר גבוה יותר, כך גם התשלום שהוא דורש עבור השירותים גבוהים יותר.

 

עכשיו, מה שהיה שמור רק לחברות גדולות שרצו למשוך משקיעים שמנים בסיבוב ראשון של גיוסים, יהיה פתוח לכל. ביום שלישי הודיעו ב-SEC על כוונתם לאפשר את תוכניתה של הבורסה לניירות ערך בניו יורק ולהתיר לחברות לבצע "הרשמה ראשונית ישירה", כך שבמקום הליווי הצמוד של בנקי ההשקעות שמפנים את המניות למוסדיים האמריקאיים, עכשיו החברה תוכל למכור ישירות על "רצפת הבורסה" ולתת לשוק לקבוע את המחיר. לאחרונה, חברת פלנטיר (PLTR) נרשמה ישירות לבורסה בניו יורק. אבל היא בקטגוריה של היוצאות מן הכלל.

 

ב-CII ניסו למשוך זמן, זה לא עבד

בבלומברג מדווחים כי ההחלטה הייתה אמורה לעבור כבר לפני כמה חודשים, אבל נדחתה לבקשת מועצת המשקיעים המוסדיים (CII), שמייצגת את מרבית קרנות הפנסיה הגדולות בארה"ב. ב-CII טענו כי המהלך מוריד הגנות למשקיעים ויקשה על תביעה עתידית במקרים של דיווחי לא מהימנים ב-IPO.

 

הנהלת הבורסה בניו יורק דחתה את הטענות הללו ואמרו כי המהלך לא יעלה את הסיכון למשקיעים. כנראה שב-CII ניסו למשוך זמן, בשל העובדה שראש ה-SEC אמור להתחלף עם כניסת הממשל החדש, שלא בטוח שהיה מאשר את המהלך. הרי הם והחתמים הולכים יד ביד ושולטים בשוק ההנפקות. עכשיו, השטיח נמשך מתחת לרגליים שלהם.

 

"מדובר במהלך משנה משחק (Game Changer) לשווקים הפיננסיים שלנו", מסר סטייסי קנינגהם, יו"ר הבורסה בניו יורק, בהודעה שפרסם לעיתונות. "יישרנו את מגרש המשחקים למשקיעים רגילים, אבל גם לחברות שרוצות להנפיק, שמקבלות את המוצר החדשני הזה", הוסיף.

קיראו עוד ב"גלובל"

המהלך כבר קורץ לעמק הסיליקון

הרעיון הוא למשוך חברות צעירות יותר, בעיקר מתחום הטכנולוגיה, להירשם לבורסה ולהגדיל את מספר החברות הציבוריות הנסחרות בוול סטריט. נראה שהמהלך בהחלט תפס את עיניהם של מנהלי קרנות הון הסיכון בעמק הסיליקון, אלה שמניעים את תעשיית ההייטק האמריקאית.

לעיתים רבות החברות וקרנות הון הסיכון לא ששות להירשם בשל השווי המנופח, שמקפיץ את המניה ביום הראשון למסחר ואז לנפילה חדה. בוול סטריט קוראים לזה "פופ", על שם הרעש שבו אתה שומע את הכסף נעלם לך מהכיסים.

 

הדוגמה האחרונה היא מניית אייר בי.אנ.בי. שפתחה במחיר של 146 דולר למניה, תמחור גבוה בהרבה מהמחיר הרישום שעמד על 68 דולר למניה. לפי הדיווחים זה עלה לחברה ולמי שהעניק להן גב כלכלי 4 מיליארד דולר כדי להשיג את השווי הזה – כשמרבית הרווחים הלכו למשקיעים הכשירים שהשקיעו במניה בהנפקה.

 

כמו בתל אביב, רק הפוך...

גם הבורסה בתל אביב השיקה מוקדם יותר השנה רישום ישיר, אבל של מניות לא סחירות לציבור הרחב, אלא רק למשקיעים מוסדיים וכשירים – למי שיש תיק השקעות של למעלה מ-16 מיליון שקל. לאחר שקרנות הסיכון התקפדו בעקבות משבר הקורונה, התחלנו לראות טפטוף של חברות הייטק שנרשמו למסחר, לאחר תהליך סינון קפדני שעברו על ידי הצוותים של אחוזת בית. בניו יורק פירקו את המוסדיים, בתל אביב עוד לא.

 

אבל שוק ההייטק בישראל הרבה יותר מכוון לשוק האמריקאי ואין שני לחשיבותו של הנאסד"ק לחברות ההייטק הישראליות. כבר דיווחנו שלפחות 20 חברות הייטק ישראליות הולכות לגייס בשנה הבאה לפי שווי כולל של למעלה מ-100 מיליארד דולר. עכשיו זה כנראה רק יגביר את הטרנד.

 

כשנחשפו למידע הזה, גורמים שליוו בשנים האחרונות לא מעט חברות להנפקה בנאסד"ק, אמרו ש"נראה שהולך להיות קרחנה והישראלים לא ישארו אדישים". אפשר רק לקוות. יותר חשיפה של יותר חברות ישראליות לשווקים הגדולים של ארה"ב, בסוף תחלחל גם לפה, כשההייטק ימשיך למנף את הכלכלה הישראלית כולה בשנים הקרובות.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תכלס-איך עושים מזה כסף? (ל"ת)
    יהודי 23/12/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


TSMC
צילום: אתר החברה

האטה בקצב המכירות של TSMC: האם הצמיחה מתמתנת?

TSMC ממשיכה לצמוח באופן דרמטי אבל פחות - האם זו בעיה בביקושים או בעיה ביכולת אספקת הביקושים? וגם - ממה חוששים חלק מהאנליסטים בוול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה TSMC שבבים

ענקית השבבים הטייוואנית TSMC דיווחה על עלייה של 16.9% בהכנסות אוקטובר ביחס לאוקטובר אשתקד. מדובר בקצב הצמיחה הנמוך ביותר מתחילת 2024, אם כי עדיין מדובר בצמיחה מרשימה. הנתון, שעדיין מייצג עלייה דו-ספרתית, הספיק כדי לזרוע פאניקה בשווקים האסיאתיים וגרר ירידות חדות במניות הטכנולוגיה. בחודשים הקודמים הצמיחה בהכנסות היתה בין 30% ל-40%. 

ההאטה מצטרפת לאזהרות של מנהלי השקעות בכירים בוול סטריט, כולל פוזיציות שורט של קרן סקיון של מייקל ברי נגד אנבידיה. השאלה המרכזית: האם מדובר בתחילת תיקון משמעותי או שהעסקים כרגיל? 

מנכ"ל TSMC, סי.סי וויי, טוען שהחברה מתמודדת עם ביקוש עודף וקיבולת "מתוחה מאוד", ושהאתגר המרכזי הוא לספק את ההזמנות ולא לייצר אותן. החברה עדיין צופה צמיחה שנתית של כ-16% ברבעון הרביעי, ומניותיה עלו ב-37% מתחילת השנה. אלא שקיים פער בולט בין האופטימיות של ההנהלה לבין התגובה העצבנית של השוק. המשקיעים חוששים שהביקוש העודף שעליו מדבר וויי הוא למעשה תוצאה של הצטיידות יתר מצד חברות הטכנולוגיה, שבנו מלאים עצומים מחשש למחסור עתידי. אם התרחיש הזה נכון, אנו עשויים לראות בחודשים הקרובים ירידה חדה בהזמנות החדשות.

ענקיות הטכנולוגיה עד כה הגדילו הימור על ה-AI.  גוגל, מטא, אמזון ומיקרוסופט הודיעו על הגדלת ההשקעות ב-AI ביותר מ-20% ב-2025, לסכום מצטבר של מעל 400 מיליארד דולר. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, חיזק את המסר בביקורו האחרון בטייוואן ודרש מ-TSMC להאיץ את אספקת השבבים.

TSMC משרתת את כל השחקנים הגדולים - אנבידיה, AMD, קוואלקום ואפל, כולם תלויים בקיבולת הייצור המוגבלת שלה. המפעלים בחינצ'ו שבטייוואן עובדים בתפוקה מלאה, והחברה מתקשה לעמוד בביקוש הגואה. כלומר, לא מדובר בירידה בביקושים אלא בקשיים באספקת כל הביקושים. בעיות בהיצע בשוק ולא בעיות בביקוש. ולכן, על פניו מדובר בהמשך צמיחה מרשים.