רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה כי תאפשר לחברות להירשם ישירות לרצפת המסחר, ללא צורך בליווי היקר של גולדמן זאקס ושכמותיו. הרבה חברות עדיין ישתמשו בשירותיהן של החברות הללו, אבל אף אחד כבר לא יהיה תלוי בהן להנפקה. 

בואו נתחיל מזה שדמי הרישום האלה היוו ועודם מהווים חסם משמעותי של חברות רבות מכניסה לשווקים הפיננסיים. זה "קנס" שהולך וגדל ביחס ישר לגודל החברה ומדובר במיליונים על גבי מיליונים על גבי מיליונים. הבנקים הגדולים פועלים כחתמים וגם כסוג של מאעכרים, כשהם מקשרים בין המשקיעים לחברות והם אלה שקובעים את המחיר הראשוני למניה.

הם גוזרים קופונים שמנים על ליווי של הנפקות ראשוניות והנפקות בכלל. זה הלחם והחמאה שלהם. הרי הם בנקי השקעות ככלות הכול. יש לבנקים הללו השפעה ישירה על שוויין של החברות, שכולן רוצות שבנק מהטייר הגבוה ביותר ילווה אותם בהנפקה. וככל שהטייר גבוה יותר, כך גם התשלום שהוא דורש עבור השירותים גבוהים יותר.

עכשיו, מה שהיה שמור רק לחברות גדולות שרצו למשוך משקיעים שמנים בסיבוב ראשון של גיוסים, יהיה פתוח לכל. ביום שלישי הודיעו ב-SEC על כוונתם לאפשר את תוכניתה של הבורסה לניירות ערך בניו יורק ולהתיר לחברות לבצע "הרשמה ראשונית ישירה", כך שבמקום הליווי הצמוד של בנקי ההשקעות שמפנים את המניות למוסדיים האמריקאיים, עכשיו החברה תוכל למכור ישירות על "רצפת הבורסה" ולתת לשוק לקבוע את המחיר. לאחרונה, חברת פלנטיר (PLTR) נרשמה ישירות לבורסה בניו יורק. אבל היא בקטגוריה של היוצאות מן הכלל.

• פטריות מרינה בדרך לבורסה: ההנפקה מתוכננת לתחילת 2026 לפי שווי של 700-800 מיליון שקל
• הנפקת הרכב הגדולה בעולם: צ'רי הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר - וזינקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב-CII ניסו למשוך זמן, זה לא עבד

בבלומברג מדווחים כי ההחלטה הייתה אמורה לעבור כבר לפני כמה חודשים, אבל נדחתה לבקשת מועצת המשקיעים המוסדיים (CII), שמייצגת את מרבית קרנות הפנסיה הגדולות בארה"ב. ב-CII טענו כי המהלך מוריד הגנות למשקיעים ויקשה על תביעה עתידית במקרים של דיווחי לא מהימנים ב-IPO.

הנהלת הבורסה בניו יורק דחתה את הטענות הללו ואמרו כי המהלך לא יעלה את הסיכון למשקיעים. כנראה שב-CII ניסו למשוך זמן, בשל העובדה שראש ה-SEC אמור להתחלף עם כניסת הממשל החדש, שלא בטוח שהיה מאשר את המהלך. הרי הם והחתמים הולכים יד ביד ושולטים בשוק ההנפקות. עכשיו, השטיח נמשך מתחת לרגליים שלהם.

"מדובר במהלך משנה משחק (Game Changer) לשווקים הפיננסיים שלנו", מסר סטייסי קנינגהם, יו"ר הבורסה בניו יורק, בהודעה שפרסם לעיתונות. "יישרנו את מגרש המשחקים למשקיעים רגילים, אבל גם לחברות שרוצות להנפיק, שמקבלות את המוצר החדשני הזה", הוסיף.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

המהלך כבר קורץ לעמק הסיליקון

הרעיון הוא למשוך חברות צעירות יותר, בעיקר מתחום הטכנולוגיה, להירשם לבורסה ולהגדיל את מספר החברות הציבוריות הנסחרות בוול סטריט. נראה שהמהלך בהחלט תפס את עיניהם של מנהלי קרנות הון הסיכון בעמק הסיליקון, אלה שמניעים את תעשיית ההייטק האמריקאית.

לעיתים רבות החברות וקרנות הון הסיכון לא ששות להירשם בשל השווי המנופח, שמקפיץ את המניה ביום הראשון למסחר ואז לנפילה חדה. בוול סטריט קוראים לזה "פופ", על שם הרעש שבו אתה שומע את הכסף נעלם לך מהכיסים.

הדוגמה האחרונה היא מניית אייר בי.אנ.בי. שפתחה במחיר של 146 דולר למניה, תמחור גבוה בהרבה מהמחיר הרישום שעמד על 68 דולר למניה. לפי הדיווחים זה עלה לחברה ולמי שהעניק להן גב כלכלי 4 מיליארד דולר כדי להשיג את השווי הזה – כשמרבית הרווחים הלכו למשקיעים הכשירים שהשקיעו במניה בהנפקה.

כמו בתל אביב, רק הפוך...

גם הבורסה בתל אביב השיקה מוקדם יותר השנה רישום ישיר, אבל של מניות לא סחירות לציבור הרחב, אלא רק למשקיעים מוסדיים וכשירים – למי שיש תיק השקעות של למעלה מ-16 מיליון שקל. לאחר שקרנות הסיכון התקפדו בעקבות משבר הקורונה, התחלנו לראות טפטוף של חברות הייטק שנרשמו למסחר, לאחר תהליך סינון קפדני שעברו על ידי הצוותים של אחוזת בית. בניו יורק פירקו את המוסדיים, בתל אביב עוד לא.

אבל שוק ההייטק בישראל הרבה יותר מכוון לשוק האמריקאי ואין שני לחשיבותו של הנאסד"ק לחברות ההייטק הישראליות. כבר דיווחנו שלפחות 20 חברות הייטק ישראליות הולכות לגייס בשנה הבאה לפי שווי כולל של למעלה מ-100 מיליארד דולר. עכשיו זה כנראה רק יגביר את הטרנד.

כשנחשפו למידע הזה, גורמים שליוו בשנים האחרונות לא מעט חברות להנפקה בנאסד"ק, אמרו ש"נראה שהולך להיות קרחנה והישראלים לא ישארו אדישים". אפשר רק לקוות. יותר חשיפה של יותר חברות ישראליות לשווקים הגדולים של ארה"ב, בסוף תחלחל גם לפה, כשההייטק ימשיך למנף את הכלכלה הישראלית כולה בשנים הקרובות.