משבר בנקאות? 5 הבנקים הגדולים בסין התבקשו לבצע "שירות לאומי"
חמשת הבנקים הגדולים בסין מדווחים על הירידה החדה ביותר בהכנסות מזה כעשור, כתוצאה מהפרשות לחובות אבודים. מדובר בחמשת המלווים הגדולים בסין, בהם בנק המסחר והתעשיה הסיני (סימול: IDCBY), בנק הבנייה הסיני (סימול: CICHY), הבנק לחקלאות של סין (סימול: ACGBY), הבנק של סין - Bank of China (סימול: BACHY) ובנק התקשורת (סימול: 601328.SS).
כל החמישה דיווחו על לפחות 10% ירידה ברווחים במחצית הראשונה של 2020, כשהם מפרישים יותר ויותר כספים שהולכים לחובות אבודים – לאחר שנתבקשו מהממשל הסיני לספוג חלק מההפסדים שגרמה המגפה. "הבנקים נתבקשו לבצע שירות לאומי ולתמוך בכלכלה על חשבון החוסן הפיננסי שלהם", אמר ג'ייסון טאן, אנליסט של קרדיטסייטס, בראיון ל-CNBC.
הבנקים הסינים הם גדולים גם בסטנדרטים בינ"ל ונחשבים לבין מנהלי הנכסים הגדולים בעולם. לפי הדיווחים מסין, הרשויות ביקשו מהבנקים לספוג הפסדים של 1.5 טרליון יואן, או 220 מיליארד דולר, בהורדת הריבית על הלוואות ודחיית תשלומים על הלוואות.
הכלכלה הסינית, השנייה בגודלה בעולם, סך הכול מתמודדת יפה עם השפעות המגפה. בעוד יתר העולם מכוון להתכווצות משמעותית בפעילות הכלכלית ולסגור את המחצית השנייה על הצטמצמות, בסין מכוונים לצמיחה של 2%. בקרן המטבע הבינ"ל, אומרים כי הצמיחה תעמוד על 1%. היסטורית זה נתון הצמיחה הנמוך שסין מציגה ב-40 שנה האחרונות. בעידן הנוכחי זה קרוב לנס כלכלי.
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה נכון שהכלכלה הסינית, שנפגעה ראשונה על ידי נגיף שהתבשל ופרץ בעיר ווהאן, מראה סימני התאוששות. אבל טאן טוען כי המשבר עוד לא התממש לחלוטין בסקטור הבנקאי. "הלחצים על הנכסים עוד לא התגשמו, בשל הדחייה הקיימת על החזר הלוואות כמו גם החזרי הריבית", אומר טאן. "הלחצים צפויים להתממש לקראת סוף השנה או בחצי השני של 2021, כאשר תסתיים הקפאת התשלומים במארס 2021", הוסיף.
בסקירת שוק שערכו בבנק מורגן סטנלי (סימול: MS), הם קבעו כי הבנקים הבינוניים בסין הציגו ביצועים טובים יותר מהבנקים הגדולים, במושגים של הפרשות לחובות אבודים. במכתב למשקיעים, בבנק מציינים כי הבנקים הבינוניים צמחו בשיעורים שנעים בין 8% ל-27% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. 7 הבנקים הגדולים בסין הציגו נתונים מעורבים שנעים בין הצטמקות של 2% לצמיחה של 6%.
- 4.יהודה אריה 02/09/2020 07:16הגב לתגובה זוסמכו על הסינים שיצאו מהמשבר.אך בהשתלטות הכלכלית על מדינות אחרות, צפויה להם תחרות מהאפשרויות...
- 3.מקדש יפני שנמצא בהוואי (בתמונה) קשור מאוד לכתבה (ל"ת)צי 01/09/2020 10:15הגב לתגובה זו
- 2.קצר ולעניין 31/08/2020 21:36הגב לתגובה זושימו לב לקרן מגדל 5128459 43% מתחילת השנה. הם יודעים בדיוק איך להזיז את הכלכלה....
- 1.יון 31/08/2020 19:00הגב לתגובה זוסין זאת כלכלה סגורה, הבנקים שייכים למדינה, נמאס לי לקרוא את השטויות שלכם. סין זה לא אמריקה
- מה מצחיק? מחר ביבי השליט יעשה אותו דבר כאן! (ל"ת)חיים 31/08/2020 21:29הגב לתגובה זו
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
