סין
צילום: Christian Joudrey on Unsplash

משבר בנקאות? 5 הבנקים הגדולים בסין התבקשו לבצע "שירות לאומי"

כל החמישה דיווחו על לפחות 10% נפילה ברווחים וכמות הכסף המופרשת לחובות אבודים הולכת וגדלה. הבנקים נקראו לדגל וסופגים הפסדים, השאלה כמה זמן הם יסכימו לעשות זאת?
ארז ליבנה | (5)

חמשת הבנקים הגדולים בסין מדווחים על הירידה החדה ביותר בהכנסות מזה כעשור, כתוצאה מהפרשות לחובות אבודים. מדובר בחמשת המלווים הגדולים בסין, בהם בנק המסחר והתעשיה הסיני (סימול: IDCBY), בנק הבנייה הסיני (סימול: CICHY), הבנק לחקלאות של סין (סימול: ACGBY), הבנק של סין - Bank of China (סימול: BACHY) ובנק התקשורת (סימול: 601328.SS).

 

כל החמישה דיווחו על לפחות 10% ירידה ברווחים במחצית הראשונה של 2020, כשהם מפרישים יותר ויותר כספים שהולכים לחובות אבודים – לאחר שנתבקשו מהממשל הסיני לספוג חלק מההפסדים שגרמה המגפה. "הבנקים נתבקשו לבצע שירות לאומי ולתמוך בכלכלה על חשבון החוסן הפיננסי שלהם", אמר ג'ייסון טאן, אנליסט של קרדיטסייטס, בראיון ל-CNBC.

 

הבנקים הסינים הם גדולים גם בסטנדרטים בינ"ל ונחשבים לבין מנהלי הנכסים הגדולים בעולם. לפי הדיווחים מסין, הרשויות ביקשו מהבנקים לספוג הפסדים של 1.5 טרליון יואן, או 220 מיליארד דולר, בהורדת הריבית על הלוואות ודחיית תשלומים על הלוואות.

 

הכלכלה הסינית, השנייה בגודלה בעולם, סך הכול מתמודדת יפה עם השפעות המגפה. בעוד יתר העולם מכוון להתכווצות משמעותית בפעילות הכלכלית ולסגור את המחצית השנייה על הצטמצמות, בסין מכוונים לצמיחה של 2%. בקרן המטבע הבינ"ל, אומרים כי הצמיחה תעמוד על 1%. היסטורית זה נתון הצמיחה הנמוך שסין מציגה ב-40 שנה האחרונות. בעידן הנוכחי זה קרוב לנס כלכלי.

 

זה נכון שהכלכלה הסינית, שנפגעה ראשונה על ידי נגיף שהתבשל ופרץ בעיר ווהאן, מראה סימני התאוששות. אבל טאן טוען כי המשבר עוד לא התממש לחלוטין בסקטור הבנקאי. "הלחצים על הנכסים עוד לא התגשמו, בשל הדחייה הקיימת על החזר הלוואות כמו גם החזרי הריבית", אומר טאן. "הלחצים צפויים להתממש לקראת סוף השנה או בחצי השני של 2021, כאשר תסתיים הקפאת התשלומים במארס 2021", הוסיף.

 

בסקירת שוק שערכו בבנק מורגן סטנלי (סימול: MS), הם קבעו כי הבנקים הבינוניים בסין הציגו ביצועים טובים יותר מהבנקים הגדולים, במושגים של הפרשות לחובות אבודים. במכתב למשקיעים, בבנק מציינים כי הבנקים הבינוניים צמחו בשיעורים שנעים בין 8% ל-27% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. 7 הבנקים הגדולים בסין הציגו נתונים מעורבים שנעים בין הצטמקות של 2% לצמיחה של 6%.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יהודה אריה 02/09/2020 07:16
    הגב לתגובה זו
    סמכו על הסינים שיצאו מהמשבר.אך בהשתלטות הכלכלית על מדינות אחרות, צפויה להם תחרות מהאפשרויות...
  • 3.
    מקדש יפני שנמצא בהוואי (בתמונה) קשור מאוד לכתבה (ל"ת)
    צי 01/09/2020 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קצר ולעניין 31/08/2020 21:36
    הגב לתגובה זו
    שימו לב לקרן מגדל 5128459 43% מתחילת השנה. הם יודעים בדיוק איך להזיז את הכלכלה....
  • 1.
    יון 31/08/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    סין זאת כלכלה סגורה, הבנקים שייכים למדינה, נמאס לי לקרוא את השטויות שלכם. סין זה לא אמריקה
  • מה מצחיק? מחר ביבי השליט יעשה אותו דבר כאן! (ל"ת)
    חיים 31/08/2020 21:29
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.