טביעה
צילום: Ian Espinosa/ Unsplash

קרנות הפנסיה בארה"ב הולכות "ALL IN" על שוקי המניות

גירעונות ענק וסביבת ריבית אפסית-שלילית לצד מחויבות הולכת וגדלה למחזיקים בקרנות הפנסיה גורמים לקרנות להגדיל חשיפה למניות; "גדול מכדי ליפול" בגרסה הגדולה באמת
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב פנסיה

למרות שהכלכלה העולמית חווה בחודשים האחרונים את המיתון הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-30, השווקים הפיננסיים ובפרטוול סטריט רשמו ראלי חד במיוחד. כפי שהסברנו בשבוע שעבר, בכוחן של פעולות הפד' לשנות "את חוקי הטבע" במערכת הבנקאית (לכתבה המלאה). כעת, נשאלה השאלה מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים הפיננסיים? והאם הוא לא יודע שמתנפחת בועה פיננסית בקנה מידה היסטורי?

הפד' מבין שהוא יוצר בועה פיננסית. הוא אמנם לא יודה בכך בזמן אמת, אך הפרוטוקולים של השנים האחרונות חושפים את האמת. כבר ב-2013 טען יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, כי המדינות של הפד' בזמנו מנפחת בועה (לכתבה המלאה). 

אז בכל זאת מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים?

התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים: החלק הראשון הוא שהתאוששות בכלכלה הריאלית מתחילה קודם כל בהתאוששות בשוק ההון. בדיוק לפני שנה (לכתבה המלאה) פרסם הפד' מחקר שהמסקנה בו הייתה ברורה: יש קשר חיובי חזק בין מרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני לבין קצב הצמיחה בכלכלה האמריקנית. אם תבחנו את צעדי הפד' האחרונים, תגלו שכל הצעדים שלו נועדו לכווץ את מרווחי האשראי.

יש לא מעט הגיון בטיעונים אלו של הפד' - כאשר החברות יכולות לגייס הון בקלות, הן יכולות לגדול ולהתפתח. עם זאת, כפי ששמנו לב בשנים האחרונות, גיוס הכספים עשוי ללכת לכיוונים פחות פרודוקטיביים – כמו לדוגמה ביצוע רכישות חוזרות (BUYBACK). לפיכך, לא מפתיע כי תשואת מדד ה-S&P500 מקיימת קשר חזק בעשורים האחרונים עם מרווחי האשראי של החברות בדירוג BBB.

אבל זה לא הכל, אפילו לא מעט. הסיפור הגדול באמת הוא סוגיית הפנסיה בארה"ב והתהליכים הדמוגרפים המתרחשים במעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. האלטרנטיבה של ניפוח השווקים הפיננסיים בארה"ב היא התמוטטות כל מערכת הפנסיה הציבורית. האמת היא, שהמערכת הפנסיונית בארה"ב כבר מזמן פשטה את הרגל ורק בגלל תרגילים חשבונאיים, פשיטת רגל לא הוכרזה בפועל. ירידה משמעותית וממושכת בשווקים הפיננסיים תהווה "מכת מוות" למערכת הפנסיונית בארה"ב – המשמעות היא כאוס חברתי.

למערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב יש לא מעט אתגרים לשנים הקרובות. הדמוגרפיה בארה"ב משחקת לרעתה, כאשר 2030 צפויה להיות נק' מפנה, בה כל ילדי ה"בייבי בום" יעברו את גיל 65. המשמעות הפרקטית של נתון זה היא ש-1 מכל 4 אזרחים אמריקניים יגיע לגיל הפרישה!

בעיה נוספת היא העובדה שכל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב עדיין מוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB). בקרנות פנסיה מסוג זה, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להן בגיל פרישתו ולא ניתן לגעת בהן (הנושא הגיע למספר בתי משפט בשנים האחרונות, אבל בכולם הממשלות/העיריות נחלו כישלון). נכון להיום, הרוב המוחלט של קרנות הפנסיה בארה"ב מתחייבות לתשואה של 7%-8% לשנה. כמובן שתשואה כזו אינה ריאלית בסביבה שבה הריביות הן אפסיות ובטח שבזמני משבר. התוצאה היא גירעונות ענק, שמשפיעים גם על התפקוד היומיומי של הרשויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

זה לא נגמר: לאחר בחינה בשנה האחרונה של הסוגייה, מתברר כי כל ההנחות האקטואריות, שמהן ניתן להבין את המצב הפיננסי של הקרנות, הן הנחות לא ריאליות. כך לדוגמה, למרות שאנחנו חיים בעולם שבו הריביות הן אפסיות ואפילו שליליות, קרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בריבית היוון של 7% בשביל לשערך את ההתחייבויות העתידיות שלהן.

ניקח לדוגמה את קרן קרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה (CalPERS) שהיא קרן הפנסיה הממשלתית הגדולה ביותר בארה"ב, המכסה כ-1.9 מיליון מובטחים. נכון לשנה שעברה, היחס בין ההתחייבויות העתידיות הלא ממומנות לבין נכסי הקרן (unfunded pension liabilities) עמד על 71%, כאשר בחישוב זה לקחה הקרן ריבית היוון של 7%. שימוש בריבית נמוכה יותר כמו 6%, יקפיץ את סעיף ההתחייבויות הלא ממומנות לרמה של 250 מיליארד דולר. שימוש בריביות נמוכות יותר (ומציאותיות) יוביל בהכרח לקריסה של הקרן (וקריסה פיננסית של המדינה בעקבות זאת).

איך מטשטשים את הבעיה? 

בשביל להימנע מהגדלה נוספת של הגירעון, הקרן העלתה משמעותית את החשיפה שלה לנכסים מסוכנים - לשוק המניות, כי פשוט אין ברירה. כ-48.8% מתיק ההשקעות מושקע בשוק המניות. כ-22.5% מהתיק מושקע בשוקי האג"ח. כ-10.8% מושקעים בנכסי נדל"ן, כ-7.7% מושקע בקרנות הון פרטיות. כ-5.9% מושקעים בנכסים המגנים מפני אינפלציה, וכ-3.3% מהתיק הם נכסים נזילים.

תיק ההשקעות של קרן CalPERS: חשיפה גדולה מאוד לשוקי המניות

כמובן, שהאירועים בחודשים האחרונים החריפו עוד יותר את הבעיה של הקרן. אבל יש פיתרון – לקחת עוד סיכונים. בשבוע שעבר הודיע מנהל ההשקעות של הקרן כי היא מתכננת להגדיל את יחס ההשקעה בנכסים מסוכנים כמו חברות פרטיות וחוב פרטי (בעוד קרוב ל-80 מיליארד דולר). בנוסף, הקרן צפויה להתמנף עוד יותר בשוק המניות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משהו משהו 22/06/2020 22:22
    הגב לתגובה זו
    לפד לא אכפת בכלל מהבורסה. אכפת לו אם חברות יקרסו, אכפת לו אם יהיו פיטורי עובדים נרחבים (ולכן הוא קונה חוב כדי לוודא שחברות לא יגייסו חוב בריבית גבוהה ובמקביל יקצצו בעובדים ובהוצאות) ואכפת לו מהרבה "מרג'ין קול" שיקרו בעת ובעונה אחת ועלולים לגרום לפשיטות רגל של הרבה חברות במין אפקט דומינו. דבר אחרון שמעניין אותו זה "שוק ההון".
  • אני 25/06/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
    לך תראה את ההכנסות ממסים בשוק ההון ועל זה שהפד לא מפסיק לדבר בפגישות שלו על החשיבות של "אפקט העושר".
  • ירון 23/06/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    כל מה שעניין את טראמפ זה הבורסה, גם לפני הקורונה הציוצים של טראמפ בבירור באו להשפיע על הבורסה, ואם לטראמפ איכפת אז גם לפד איכפת.
  • 5.
    מה הבעיה שידפיסו עוד שטרות (ל"ת)
    נדב 22/06/2020 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בלדה לניפוח 22/06/2020 17:09
    הגב לתגובה זו
    גם בהנחה של אינפלציה נמוכה .אבטלה התחרות על טכנולוגיה עם סין הודו יפעלו הבורסות.הסינים מעדיפים גרעינים ובשר אמיתי במקום דולרים במזווה.
  • 3.
    אנונימי 22/06/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל קרנות הפנסיה עברו לשיטה דל ממוצעים עם סבסוד הדדי כך שגרעון בשנה כלשהי מתורגם לחיתוך בזכויות. מעבר לכך נקודת האיזון עומדת על כ 4.5%..
  • 2.
    לכן השוק ימשיך לעלות (ל"ת)
    ירמי 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    לפי התזה הזאת עוד שנייה קרנות הפנסיה יתחילו לסחור באופציות (בינאריות). אתה מתאר קזינו לא קרן פנסיה.
  • עזורי 22/06/2020 21:35
    הגב לתגובה זו
    בארץ ההרכב הוא סביבות שליש מנייתי עד לגיל 55 בערך. זה תלוי בחירה של החוסך.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.