טביעה
צילום: Ian Espinosa/ Unsplash

קרנות הפנסיה בארה"ב הולכות "ALL IN" על שוקי המניות

גירעונות ענק וסביבת ריבית אפסית-שלילית לצד מחויבות הולכת וגדלה למחזיקים בקרנות הפנסיה גורמים לקרנות להגדיל חשיפה למניות; "גדול מכדי ליפול" בגרסה הגדולה באמת
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב פנסיה

למרות שהכלכלה העולמית חווה בחודשים האחרונים את המיתון הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-30, השווקים הפיננסיים ובפרטוול סטריט רשמו ראלי חד במיוחד. כפי שהסברנו בשבוע שעבר, בכוחן של פעולות הפד' לשנות "את חוקי הטבע" במערכת הבנקאית (לכתבה המלאה). כעת, נשאלה השאלה מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים הפיננסיים? והאם הוא לא יודע שמתנפחת בועה פיננסית בקנה מידה היסטורי?

הפד' מבין שהוא יוצר בועה פיננסית. הוא אמנם לא יודה בכך בזמן אמת, אך הפרוטוקולים של השנים האחרונות חושפים את האמת. כבר ב-2013 טען יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, כי המדינות של הפד' בזמנו מנפחת בועה (לכתבה המלאה). 

אז בכל זאת מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים?

התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים: החלק הראשון הוא שהתאוששות בכלכלה הריאלית מתחילה קודם כל בהתאוששות בשוק ההון. בדיוק לפני שנה (לכתבה המלאה) פרסם הפד' מחקר שהמסקנה בו הייתה ברורה: יש קשר חיובי חזק בין מרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני לבין קצב הצמיחה בכלכלה האמריקנית. אם תבחנו את צעדי הפד' האחרונים, תגלו שכל הצעדים שלו נועדו לכווץ את מרווחי האשראי.

יש לא מעט הגיון בטיעונים אלו של הפד' - כאשר החברות יכולות לגייס הון בקלות, הן יכולות לגדול ולהתפתח. עם זאת, כפי ששמנו לב בשנים האחרונות, גיוס הכספים עשוי ללכת לכיוונים פחות פרודוקטיביים – כמו לדוגמה ביצוע רכישות חוזרות (BUYBACK). לפיכך, לא מפתיע כי תשואת מדד ה-S&P500 מקיימת קשר חזק בעשורים האחרונים עם מרווחי האשראי של החברות בדירוג BBB.

אבל זה לא הכל, אפילו לא מעט. הסיפור הגדול באמת הוא סוגיית הפנסיה בארה"ב והתהליכים הדמוגרפים המתרחשים במעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. האלטרנטיבה של ניפוח השווקים הפיננסיים בארה"ב היא התמוטטות כל מערכת הפנסיה הציבורית. האמת היא, שהמערכת הפנסיונית בארה"ב כבר מזמן פשטה את הרגל ורק בגלל תרגילים חשבונאיים, פשיטת רגל לא הוכרזה בפועל. ירידה משמעותית וממושכת בשווקים הפיננסיים תהווה "מכת מוות" למערכת הפנסיונית בארה"ב – המשמעות היא כאוס חברתי.

למערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב יש לא מעט אתגרים לשנים הקרובות. הדמוגרפיה בארה"ב משחקת לרעתה, כאשר 2030 צפויה להיות נק' מפנה, בה כל ילדי ה"בייבי בום" יעברו את גיל 65. המשמעות הפרקטית של נתון זה היא ש-1 מכל 4 אזרחים אמריקניים יגיע לגיל הפרישה!

בעיה נוספת היא העובדה שכל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב עדיין מוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB). בקרנות פנסיה מסוג זה, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להן בגיל פרישתו ולא ניתן לגעת בהן (הנושא הגיע למספר בתי משפט בשנים האחרונות, אבל בכולם הממשלות/העיריות נחלו כישלון). נכון להיום, הרוב המוחלט של קרנות הפנסיה בארה"ב מתחייבות לתשואה של 7%-8% לשנה. כמובן שתשואה כזו אינה ריאלית בסביבה שבה הריביות הן אפסיות ובטח שבזמני משבר. התוצאה היא גירעונות ענק, שמשפיעים גם על התפקוד היומיומי של הרשויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

זה לא נגמר: לאחר בחינה בשנה האחרונה של הסוגייה, מתברר כי כל ההנחות האקטואריות, שמהן ניתן להבין את המצב הפיננסי של הקרנות, הן הנחות לא ריאליות. כך לדוגמה, למרות שאנחנו חיים בעולם שבו הריביות הן אפסיות ואפילו שליליות, קרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בריבית היוון של 7% בשביל לשערך את ההתחייבויות העתידיות שלהן.

ניקח לדוגמה את קרן קרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה (CalPERS) שהיא קרן הפנסיה הממשלתית הגדולה ביותר בארה"ב, המכסה כ-1.9 מיליון מובטחים. נכון לשנה שעברה, היחס בין ההתחייבויות העתידיות הלא ממומנות לבין נכסי הקרן (unfunded pension liabilities) עמד על 71%, כאשר בחישוב זה לקחה הקרן ריבית היוון של 7%. שימוש בריבית נמוכה יותר כמו 6%, יקפיץ את סעיף ההתחייבויות הלא ממומנות לרמה של 250 מיליארד דולר. שימוש בריביות נמוכות יותר (ומציאותיות) יוביל בהכרח לקריסה של הקרן (וקריסה פיננסית של המדינה בעקבות זאת).

איך מטשטשים את הבעיה? 

בשביל להימנע מהגדלה נוספת של הגירעון, הקרן העלתה משמעותית את החשיפה שלה לנכסים מסוכנים - לשוק המניות, כי פשוט אין ברירה. כ-48.8% מתיק ההשקעות מושקע בשוק המניות. כ-22.5% מהתיק מושקע בשוקי האג"ח. כ-10.8% מושקעים בנכסי נדל"ן, כ-7.7% מושקע בקרנות הון פרטיות. כ-5.9% מושקעים בנכסים המגנים מפני אינפלציה, וכ-3.3% מהתיק הם נכסים נזילים.

תיק ההשקעות של קרן CalPERS: חשיפה גדולה מאוד לשוקי המניות

כמובן, שהאירועים בחודשים האחרונים החריפו עוד יותר את הבעיה של הקרן. אבל יש פיתרון – לקחת עוד סיכונים. בשבוע שעבר הודיע מנהל ההשקעות של הקרן כי היא מתכננת להגדיל את יחס ההשקעה בנכסים מסוכנים כמו חברות פרטיות וחוב פרטי (בעוד קרוב ל-80 מיליארד דולר). בנוסף, הקרן צפויה להתמנף עוד יותר בשוק המניות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משהו משהו 22/06/2020 22:22
    הגב לתגובה זו
    לפד לא אכפת בכלל מהבורסה. אכפת לו אם חברות יקרסו, אכפת לו אם יהיו פיטורי עובדים נרחבים (ולכן הוא קונה חוב כדי לוודא שחברות לא יגייסו חוב בריבית גבוהה ובמקביל יקצצו בעובדים ובהוצאות) ואכפת לו מהרבה "מרג'ין קול" שיקרו בעת ובעונה אחת ועלולים לגרום לפשיטות רגל של הרבה חברות במין אפקט דומינו. דבר אחרון שמעניין אותו זה "שוק ההון".
  • אני 25/06/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
    לך תראה את ההכנסות ממסים בשוק ההון ועל זה שהפד לא מפסיק לדבר בפגישות שלו על החשיבות של "אפקט העושר".
  • ירון 23/06/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    כל מה שעניין את טראמפ זה הבורסה, גם לפני הקורונה הציוצים של טראמפ בבירור באו להשפיע על הבורסה, ואם לטראמפ איכפת אז גם לפד איכפת.
  • 5.
    מה הבעיה שידפיסו עוד שטרות (ל"ת)
    נדב 22/06/2020 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בלדה לניפוח 22/06/2020 17:09
    הגב לתגובה זו
    גם בהנחה של אינפלציה נמוכה .אבטלה התחרות על טכנולוגיה עם סין הודו יפעלו הבורסות.הסינים מעדיפים גרעינים ובשר אמיתי במקום דולרים במזווה.
  • 3.
    אנונימי 22/06/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל קרנות הפנסיה עברו לשיטה דל ממוצעים עם סבסוד הדדי כך שגרעון בשנה כלשהי מתורגם לחיתוך בזכויות. מעבר לכך נקודת האיזון עומדת על כ 4.5%..
  • 2.
    לכן השוק ימשיך לעלות (ל"ת)
    ירמי 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    לפי התזה הזאת עוד שנייה קרנות הפנסיה יתחילו לסחור באופציות (בינאריות). אתה מתאר קזינו לא קרן פנסיה.
  • עזורי 22/06/2020 21:35
    הגב לתגובה זו
    בארץ ההרכב הוא סביבות שליש מנייתי עד לגיל 55 בערך. זה תלוי בחירה של החוסך.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

דיוויד קוסטמן מנכל אאוטבריין
צילום: נועם גלאי
דוחות

הרווח נעלם: טידס מתקשה להתייצב אחרי המיזוג עם אאוטבריין

הכנסות החברה המאוחדת קפצו ב-42% ל-318.8 מיליון דולר, אך נרשם הפסד נקי של 19.7 מיליון דולר. ההנהלה מבטיחה צעדים לשיפור הרווחיות, בזמן שתחום הטלוויזיה המחוברת ממשיך לצמוח



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אאוטבריין

חברת הפרסום הדיגיטלי טידס הולדינג Teads Holding -45.93%  פרסמה דוח רבעוני מעורב. ההכנסות זינקו ב-42% והגיעו ל-318.8 מיליון דולר, אך במקביל נרשם הפסד נקי של 19.7 מיליון דולר, לעומת רווח של 6.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.הנתונים משקפים את המורכבות של המיזוג שהחברה עדיין מנסה לעכל והמניה צונחת ב-48%. אמש דיווחה גם טאבולה, שלעומת זאת זינקה ב-8% בתגובה לדוחות.


המיזוג יצא לפועל בפברואר השנה, כשאאוטבריין הישראלית רכשה את טידס הצרפתית בעסקה של כמיליארד דולר. מדובר היה במהלך שנועד לשלב בין תחומי ההתמחות של שתי החברות: אאוטבריין, המתמקדת בהמלצות תוכן, וטידס, שפועלת בתחום הפרסום בווידאו ובטלוויזיה. במסגרת העסקה שילמה אאוטבריין 725 מיליון דולר במזומן, 25 מיליון בתשלום נדחה, וחלק נוסף במניות ובמניות המירות. עבור אאוטבריין, העסקה הייתה הזדמנות אסטרטגית. אלטיס, החברה האם של הוט והבעלים של טידס, נאלצה למכור נכסים בשל חובות של כ-60 מיליארד דולר. טידס, שתכננה הנפקה ב-2021 לפי שווי של 3 מיליארד דולר אך נסוגה ממנה, נמכרה לבסוף בשווי נמוך בהרבה. נזכיר כי אלטיס רכשה את טידס ב-2017 תמורת 307 מיליון דולר בלבד.


אף שהמיזוג אמור היה ליצור חברה חזקה ומגוונת יותר, המציאות מורכבת. מנכ"ל החברה המאוחדת, דיוויד קוסטמן, הודה כי הרבעון הנוכחי לא עמד בציפיות. לדבריו, החברה נוקטת צעדים ממוקדים לשיפור הרווחיות ולהאצת הצמיחה, תוך דגש על יצירת תזרים מזומנים חיובי. בנוסף, מונה מנהל חדש למחלקת המכירות בעקבות שינוי מבני שבוצע לאחר המיזוג.


המספרים

הרווח הגולמי עלה ב-116% ל-105.7 מיליון דולר, ושיעור הרווח הגולמי גדל מ-21.8% ל-33.2% - בעיקר בזכות הפעילות של טידס, המאופיינת במרווחים גבוהים יותר. עם זאת, ההפסד הנקי כולל 3.7 מיליון דולר הקשורים לעלויות רכישה ואינטגרציה, ועוד 0.7 מיליון דולר כתוצאה מארגון מחדש. המדד המרכזי מבחינת החברה הוא הרווח הגולמי בניכוי עלויות רכישת תנועה (Ex-TAC gross profit). כאן נרשם שיפור משמעותי: 130.5 מיליון דולר לעומת 59.7 מיליון דולר בשנה שעברה - עלייה של בדרך 119%.


ה-EBITDA המתואם עמד על 19.2 מיליון דולר לעומת 11.5 מיליון ברבעון המקביל, עלייה של 66%. עם זאת, תזרים המזומנים ממשיך להוות אתגר: החברה השתמשה ב-23.7 מיליון דולר בפעילות התפעולית שלה, לעומת תזרים חיובי של 13.7 מיליון דולר אשתקד. גם תזרים המזומנים החופשי המתואם נותר שלילי, בגובה 24 מיליון דולר.