טביעה
צילום: Ian Espinosa/ Unsplash

קרנות הפנסיה בארה"ב הולכות "ALL IN" על שוקי המניות

גירעונות ענק וסביבת ריבית אפסית-שלילית לצד מחויבות הולכת וגדלה למחזיקים בקרנות הפנסיה גורמים לקרנות להגדיל חשיפה למניות; "גדול מכדי ליפול" בגרסה הגדולה באמת
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב פנסיה

למרות שהכלכלה העולמית חווה בחודשים האחרונים את המיתון הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-30, השווקים הפיננסיים ובפרטוול סטריט רשמו ראלי חד במיוחד. כפי שהסברנו בשבוע שעבר, בכוחן של פעולות הפד' לשנות "את חוקי הטבע" במערכת הבנקאית (לכתבה המלאה). כעת, נשאלה השאלה מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים הפיננסיים? והאם הוא לא יודע שמתנפחת בועה פיננסית בקנה מידה היסטורי?

הפד' מבין שהוא יוצר בועה פיננסית. הוא אמנם לא יודה בכך בזמן אמת, אך הפרוטוקולים של השנים האחרונות חושפים את האמת. כבר ב-2013 טען יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, כי המדינות של הפד' בזמנו מנפחת בועה (לכתבה המלאה). 

אז בכל זאת מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים?

התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים: החלק הראשון הוא שהתאוששות בכלכלה הריאלית מתחילה קודם כל בהתאוששות בשוק ההון. בדיוק לפני שנה (לכתבה המלאה) פרסם הפד' מחקר שהמסקנה בו הייתה ברורה: יש קשר חיובי חזק בין מרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני לבין קצב הצמיחה בכלכלה האמריקנית. אם תבחנו את צעדי הפד' האחרונים, תגלו שכל הצעדים שלו נועדו לכווץ את מרווחי האשראי.

יש לא מעט הגיון בטיעונים אלו של הפד' - כאשר החברות יכולות לגייס הון בקלות, הן יכולות לגדול ולהתפתח. עם זאת, כפי ששמנו לב בשנים האחרונות, גיוס הכספים עשוי ללכת לכיוונים פחות פרודוקטיביים – כמו לדוגמה ביצוע רכישות חוזרות (BUYBACK). לפיכך, לא מפתיע כי תשואת מדד ה-S&P500 מקיימת קשר חזק בעשורים האחרונים עם מרווחי האשראי של החברות בדירוג BBB.

אבל זה לא הכל, אפילו לא מעט. הסיפור הגדול באמת הוא סוגיית הפנסיה בארה"ב והתהליכים הדמוגרפים המתרחשים במעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. האלטרנטיבה של ניפוח השווקים הפיננסיים בארה"ב היא התמוטטות כל מערכת הפנסיה הציבורית. האמת היא, שהמערכת הפנסיונית בארה"ב כבר מזמן פשטה את הרגל ורק בגלל תרגילים חשבונאיים, פשיטת רגל לא הוכרזה בפועל. ירידה משמעותית וממושכת בשווקים הפיננסיים תהווה "מכת מוות" למערכת הפנסיונית בארה"ב – המשמעות היא כאוס חברתי.

למערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב יש לא מעט אתגרים לשנים הקרובות. הדמוגרפיה בארה"ב משחקת לרעתה, כאשר 2030 צפויה להיות נק' מפנה, בה כל ילדי ה"בייבי בום" יעברו את גיל 65. המשמעות הפרקטית של נתון זה היא ש-1 מכל 4 אזרחים אמריקניים יגיע לגיל הפרישה!

בעיה נוספת היא העובדה שכל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב עדיין מוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB). בקרנות פנסיה מסוג זה, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להן בגיל פרישתו ולא ניתן לגעת בהן (הנושא הגיע למספר בתי משפט בשנים האחרונות, אבל בכולם הממשלות/העיריות נחלו כישלון). נכון להיום, הרוב המוחלט של קרנות הפנסיה בארה"ב מתחייבות לתשואה של 7%-8% לשנה. כמובן שתשואה כזו אינה ריאלית בסביבה שבה הריביות הן אפסיות ובטח שבזמני משבר. התוצאה היא גירעונות ענק, שמשפיעים גם על התפקוד היומיומי של הרשויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

זה לא נגמר: לאחר בחינה בשנה האחרונה של הסוגייה, מתברר כי כל ההנחות האקטואריות, שמהן ניתן להבין את המצב הפיננסי של הקרנות, הן הנחות לא ריאליות. כך לדוגמה, למרות שאנחנו חיים בעולם שבו הריביות הן אפסיות ואפילו שליליות, קרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בריבית היוון של 7% בשביל לשערך את ההתחייבויות העתידיות שלהן.

ניקח לדוגמה את קרן קרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה (CalPERS) שהיא קרן הפנסיה הממשלתית הגדולה ביותר בארה"ב, המכסה כ-1.9 מיליון מובטחים. נכון לשנה שעברה, היחס בין ההתחייבויות העתידיות הלא ממומנות לבין נכסי הקרן (unfunded pension liabilities) עמד על 71%, כאשר בחישוב זה לקחה הקרן ריבית היוון של 7%. שימוש בריבית נמוכה יותר כמו 6%, יקפיץ את סעיף ההתחייבויות הלא ממומנות לרמה של 250 מיליארד דולר. שימוש בריביות נמוכות יותר (ומציאותיות) יוביל בהכרח לקריסה של הקרן (וקריסה פיננסית של המדינה בעקבות זאת).

איך מטשטשים את הבעיה? 

בשביל להימנע מהגדלה נוספת של הגירעון, הקרן העלתה משמעותית את החשיפה שלה לנכסים מסוכנים - לשוק המניות, כי פשוט אין ברירה. כ-48.8% מתיק ההשקעות מושקע בשוק המניות. כ-22.5% מהתיק מושקע בשוקי האג"ח. כ-10.8% מושקעים בנכסי נדל"ן, כ-7.7% מושקע בקרנות הון פרטיות. כ-5.9% מושקעים בנכסים המגנים מפני אינפלציה, וכ-3.3% מהתיק הם נכסים נזילים.

תיק ההשקעות של קרן CalPERS: חשיפה גדולה מאוד לשוקי המניות

כמובן, שהאירועים בחודשים האחרונים החריפו עוד יותר את הבעיה של הקרן. אבל יש פיתרון – לקחת עוד סיכונים. בשבוע שעבר הודיע מנהל ההשקעות של הקרן כי היא מתכננת להגדיל את יחס ההשקעה בנכסים מסוכנים כמו חברות פרטיות וחוב פרטי (בעוד קרוב ל-80 מיליארד דולר). בנוסף, הקרן צפויה להתמנף עוד יותר בשוק המניות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משהו משהו 22/06/2020 22:22
    הגב לתגובה זו
    לפד לא אכפת בכלל מהבורסה. אכפת לו אם חברות יקרסו, אכפת לו אם יהיו פיטורי עובדים נרחבים (ולכן הוא קונה חוב כדי לוודא שחברות לא יגייסו חוב בריבית גבוהה ובמקביל יקצצו בעובדים ובהוצאות) ואכפת לו מהרבה "מרג'ין קול" שיקרו בעת ובעונה אחת ועלולים לגרום לפשיטות רגל של הרבה חברות במין אפקט דומינו. דבר אחרון שמעניין אותו זה "שוק ההון".
  • אני 25/06/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
    לך תראה את ההכנסות ממסים בשוק ההון ועל זה שהפד לא מפסיק לדבר בפגישות שלו על החשיבות של "אפקט העושר".
  • ירון 23/06/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    כל מה שעניין את טראמפ זה הבורסה, גם לפני הקורונה הציוצים של טראמפ בבירור באו להשפיע על הבורסה, ואם לטראמפ איכפת אז גם לפד איכפת.
  • 5.
    מה הבעיה שידפיסו עוד שטרות (ל"ת)
    נדב 22/06/2020 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בלדה לניפוח 22/06/2020 17:09
    הגב לתגובה זו
    גם בהנחה של אינפלציה נמוכה .אבטלה התחרות על טכנולוגיה עם סין הודו יפעלו הבורסות.הסינים מעדיפים גרעינים ובשר אמיתי במקום דולרים במזווה.
  • 3.
    אנונימי 22/06/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל קרנות הפנסיה עברו לשיטה דל ממוצעים עם סבסוד הדדי כך שגרעון בשנה כלשהי מתורגם לחיתוך בזכויות. מעבר לכך נקודת האיזון עומדת על כ 4.5%..
  • 2.
    לכן השוק ימשיך לעלות (ל"ת)
    ירמי 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    לפי התזה הזאת עוד שנייה קרנות הפנסיה יתחילו לסחור באופציות (בינאריות). אתה מתאר קזינו לא קרן פנסיה.
  • עזורי 22/06/2020 21:35
    הגב לתגובה זו
    בארץ ההרכב הוא סביבות שליש מנייתי עד לגיל 55 בערך. זה תלוי בחירה של החוסך.
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.