טביעה
צילום: Ian Espinosa/ Unsplash

קרנות הפנסיה בארה"ב הולכות "ALL IN" על שוקי המניות

גירעונות ענק וסביבת ריבית אפסית-שלילית לצד מחויבות הולכת וגדלה למחזיקים בקרנות הפנסיה גורמים לקרנות להגדיל חשיפה למניות; "גדול מכדי ליפול" בגרסה הגדולה באמת
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב פנסיה

למרות שהכלכלה העולמית חווה בחודשים האחרונים את המיתון הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-30, השווקים הפיננסיים ובפרטוול סטריט רשמו ראלי חד במיוחד. כפי שהסברנו בשבוע שעבר, בכוחן של פעולות הפד' לשנות "את חוקי הטבע" במערכת הבנקאית (לכתבה המלאה). כעת, נשאלה השאלה מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים הפיננסיים? והאם הוא לא יודע שמתנפחת בועה פיננסית בקנה מידה היסטורי?

הפד' מבין שהוא יוצר בועה פיננסית. הוא אמנם לא יודה בכך בזמן אמת, אך הפרוטוקולים של השנים האחרונות חושפים את האמת. כבר ב-2013 טען יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, כי המדינות של הפד' בזמנו מנפחת בועה (לכתבה המלאה). 

אז בכל זאת מדוע הפד' דואג לשמור על השווקים?

התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים: החלק הראשון הוא שהתאוששות בכלכלה הריאלית מתחילה קודם כל בהתאוששות בשוק ההון. בדיוק לפני שנה (לכתבה המלאה) פרסם הפד' מחקר שהמסקנה בו הייתה ברורה: יש קשר חיובי חזק בין מרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני לבין קצב הצמיחה בכלכלה האמריקנית. אם תבחנו את צעדי הפד' האחרונים, תגלו שכל הצעדים שלו נועדו לכווץ את מרווחי האשראי.

יש לא מעט הגיון בטיעונים אלו של הפד' - כאשר החברות יכולות לגייס הון בקלות, הן יכולות לגדול ולהתפתח. עם זאת, כפי ששמנו לב בשנים האחרונות, גיוס הכספים עשוי ללכת לכיוונים פחות פרודוקטיביים – כמו לדוגמה ביצוע רכישות חוזרות (BUYBACK). לפיכך, לא מפתיע כי תשואת מדד ה-S&P500 מקיימת קשר חזק בעשורים האחרונים עם מרווחי האשראי של החברות בדירוג BBB.

אבל זה לא הכל, אפילו לא מעט. הסיפור הגדול באמת הוא סוגיית הפנסיה בארה"ב והתהליכים הדמוגרפים המתרחשים במעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. האלטרנטיבה של ניפוח השווקים הפיננסיים בארה"ב היא התמוטטות כל מערכת הפנסיה הציבורית. האמת היא, שהמערכת הפנסיונית בארה"ב כבר מזמן פשטה את הרגל ורק בגלל תרגילים חשבונאיים, פשיטת רגל לא הוכרזה בפועל. ירידה משמעותית וממושכת בשווקים הפיננסיים תהווה "מכת מוות" למערכת הפנסיונית בארה"ב – המשמעות היא כאוס חברתי.

למערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב יש לא מעט אתגרים לשנים הקרובות. הדמוגרפיה בארה"ב משחקת לרעתה, כאשר 2030 צפויה להיות נק' מפנה, בה כל ילדי ה"בייבי בום" יעברו את גיל 65. המשמעות הפרקטית של נתון זה היא ש-1 מכל 4 אזרחים אמריקניים יגיע לגיל הפרישה!

בעיה נוספת היא העובדה שכל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב עדיין מוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB). בקרנות פנסיה מסוג זה, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להן בגיל פרישתו ולא ניתן לגעת בהן (הנושא הגיע למספר בתי משפט בשנים האחרונות, אבל בכולם הממשלות/העיריות נחלו כישלון). נכון להיום, הרוב המוחלט של קרנות הפנסיה בארה"ב מתחייבות לתשואה של 7%-8% לשנה. כמובן שתשואה כזו אינה ריאלית בסביבה שבה הריביות הן אפסיות ובטח שבזמני משבר. התוצאה היא גירעונות ענק, שמשפיעים גם על התפקוד היומיומי של הרשויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

זה לא נגמר: לאחר בחינה בשנה האחרונה של הסוגייה, מתברר כי כל ההנחות האקטואריות, שמהן ניתן להבין את המצב הפיננסי של הקרנות, הן הנחות לא ריאליות. כך לדוגמה, למרות שאנחנו חיים בעולם שבו הריביות הן אפסיות ואפילו שליליות, קרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בריבית היוון של 7% בשביל לשערך את ההתחייבויות העתידיות שלהן.

ניקח לדוגמה את קרן קרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה (CalPERS) שהיא קרן הפנסיה הממשלתית הגדולה ביותר בארה"ב, המכסה כ-1.9 מיליון מובטחים. נכון לשנה שעברה, היחס בין ההתחייבויות העתידיות הלא ממומנות לבין נכסי הקרן (unfunded pension liabilities) עמד על 71%, כאשר בחישוב זה לקחה הקרן ריבית היוון של 7%. שימוש בריבית נמוכה יותר כמו 6%, יקפיץ את סעיף ההתחייבויות הלא ממומנות לרמה של 250 מיליארד דולר. שימוש בריביות נמוכות יותר (ומציאותיות) יוביל בהכרח לקריסה של הקרן (וקריסה פיננסית של המדינה בעקבות זאת).

איך מטשטשים את הבעיה? 

בשביל להימנע מהגדלה נוספת של הגירעון, הקרן העלתה משמעותית את החשיפה שלה לנכסים מסוכנים - לשוק המניות, כי פשוט אין ברירה. כ-48.8% מתיק ההשקעות מושקע בשוק המניות. כ-22.5% מהתיק מושקע בשוקי האג"ח. כ-10.8% מושקעים בנכסי נדל"ן, כ-7.7% מושקע בקרנות הון פרטיות. כ-5.9% מושקעים בנכסים המגנים מפני אינפלציה, וכ-3.3% מהתיק הם נכסים נזילים.

תיק ההשקעות של קרן CalPERS: חשיפה גדולה מאוד לשוקי המניות

כמובן, שהאירועים בחודשים האחרונים החריפו עוד יותר את הבעיה של הקרן. אבל יש פיתרון – לקחת עוד סיכונים. בשבוע שעבר הודיע מנהל ההשקעות של הקרן כי היא מתכננת להגדיל את יחס ההשקעה בנכסים מסוכנים כמו חברות פרטיות וחוב פרטי (בעוד קרוב ל-80 מיליארד דולר). בנוסף, הקרן צפויה להתמנף עוד יותר בשוק המניות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משהו משהו 22/06/2020 22:22
    הגב לתגובה זו
    לפד לא אכפת בכלל מהבורסה. אכפת לו אם חברות יקרסו, אכפת לו אם יהיו פיטורי עובדים נרחבים (ולכן הוא קונה חוב כדי לוודא שחברות לא יגייסו חוב בריבית גבוהה ובמקביל יקצצו בעובדים ובהוצאות) ואכפת לו מהרבה "מרג'ין קול" שיקרו בעת ובעונה אחת ועלולים לגרום לפשיטות רגל של הרבה חברות במין אפקט דומינו. דבר אחרון שמעניין אותו זה "שוק ההון".
  • אני 25/06/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
    לך תראה את ההכנסות ממסים בשוק ההון ועל זה שהפד לא מפסיק לדבר בפגישות שלו על החשיבות של "אפקט העושר".
  • ירון 23/06/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    כל מה שעניין את טראמפ זה הבורסה, גם לפני הקורונה הציוצים של טראמפ בבירור באו להשפיע על הבורסה, ואם לטראמפ איכפת אז גם לפד איכפת.
  • 5.
    מה הבעיה שידפיסו עוד שטרות (ל"ת)
    נדב 22/06/2020 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בלדה לניפוח 22/06/2020 17:09
    הגב לתגובה זו
    גם בהנחה של אינפלציה נמוכה .אבטלה התחרות על טכנולוגיה עם סין הודו יפעלו הבורסות.הסינים מעדיפים גרעינים ובשר אמיתי במקום דולרים במזווה.
  • 3.
    אנונימי 22/06/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל קרנות הפנסיה עברו לשיטה דל ממוצעים עם סבסוד הדדי כך שגרעון בשנה כלשהי מתורגם לחיתוך בזכויות. מעבר לכך נקודת האיזון עומדת על כ 4.5%..
  • 2.
    לכן השוק ימשיך לעלות (ל"ת)
    ירמי 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 22/06/2020 15:50
    הגב לתגובה זו
    לפי התזה הזאת עוד שנייה קרנות הפנסיה יתחילו לסחור באופציות (בינאריות). אתה מתאר קזינו לא קרן פנסיה.
  • עזורי 22/06/2020 21:35
    הגב לתגובה זו
    בארץ ההרכב הוא סביבות שליש מנייתי עד לגיל 55 בערך. זה תלוי בחירה של החוסך.
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיות

תוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה

19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה

רן קידר |
נושאים בכתבה שיאומי טסלה

שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.

כוחו של הרגל 

הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.

האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני

שיאומי אימצה גישה שונה לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.

ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות

כמעט בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.

לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.

וורנר ברוסוורנר ברוס

מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות

פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס הגישו הצעות לרכישת וורנר ברוס דיסקברי - כל אחת עם גישה שונה, וגם - 10 עובדות על וורנר ברוס שכנראה לא ידעתם

עמית בר |

חברת וורנר ברוס דיסקברי, הבעלים של אולפני הסרטים והטלוויזיה האגדיים וורנר ברוס ושל שירות הסטרימינג HBO Max, הפכה באחרונה ליעד אסטרטגי מבוקש עבור שלושה שחקנים מרכזיים בענף המדיה: פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס.

לפי דיווחים, שלוש החברות הגישו הצעות רכישה לא מחייבות, כאשר וורנר דיסקברי מקווה להשלים את תהליך הבחינה עד לסוף השנה. עם זאת, המורכבות הרגולטורית והמבנה העסקי של וורנר, הכולל גם ערוצי כבלים כמו CNN, TNT ו-Food Network, הופכים את העסקה לאתגר לא קטן.

מבין המציעות, רק פרמאונט מתעניינת ברכישת כלל נכסי החברה, כולל האולפנים, שירותי הסטרימינג וערוצי הכבלים. לעומתה, נטפליקס וקומקאסט מבקשות לרכוש רק את חטיבת האולפנים והשירותים הדיגיטליים – ללא ערוצי הכבלים.

העניין הגובר ברכישת וורנר מגיע על רקע יוזמה פנימית של החברה לפצל את נכסיה לשתי חברות, אחת שתתמקד באולפנים ובסטרימינג, והשנייה שתאגד את ערוצי הכבלים. המהלך נועד לפשט את המבנה ולאפשר מיזוגים או רכישות גמישות יותר.

פרמאונט כבר הגישה שלוש הצעות קודמות כאשר האחרונה עמדה על כ-23.50 דולר למניה, והייתה אמורה להתבצע בעיקר במזומן. במקביל, קומקאסט ונטפליקס בוחנות רכישה ממוקדת ללא התחייבות מלאה לכלל הפעילויות.