השקעה, השקעות, מניות
צילום: pixabay

"המוסדיים הגדולים בעולם נפגעו מהמגפה; יכול היה להיות גרוע יותר"

האם התכוננו למשבר מבעוד מועד, מה המסקנות ממשבר 2008 ובאילו נכסים כדאי להתמקד? במקינזי ראיינו למעלה מ-20 מנהלים בכירים בקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, הנה המסקנות
ארז ליבנה | (4)

המשבר הנוכחי, בהרבה מאוד מובנים הוא ייחודי. הוא יצר גלי הדף שאיש לא יכול היה לשער. האמת, נכון, מדובר במשבר חמור, שאת היקפו איננו יכולים לאמוד – אבל האמת שאפשר לומר את אותו הדבר גם על כל משבר כלכלי רציני שהיה לפני כן.

 

אחרי "התבשלות" המגפה עד תחילת פברואר והתפרצותה הגלובלית בחודשים שלאחר מכן, הרבה אנשים הפסידו כסף במארס השחור, אך הרבה אחרים הרוויחו. ואפילו יפה. אבל איך הגיעו למשבר חלק ניכר מגופי ההשקעות הגדולים בעולם? מסתבר שדי מוכנים.

 

במקינזי ראיינו 21 מנכ"לים, סמנכ"לי השקעות ובכירים נוספים בגופי ההשקעות המובילים בעולם, המנהלים יחד 3.7 טריליון דולר בנכסים. בראיונות נשאלו הבכירים איך המגפה השפיעה על האסטרטגיה שלהם ואיך השינוי ישפיע על האסטרטגיה לטווח הארוך.

 

"בפרספקטיבה מוקדמת על מוסדות ההשקעה הפיננסיים הגדולים, מרמזת כי אמנם ישנן השפעות הרסניות על הפורטפוליו בשל המגפה, אבל זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע", קבעו במקינזי.

 

"לאחר עשור של שוק שורי, משקיעים רבים התכוננו מראש לתיקון אפשרי ושמו את הפורטפוליו שלהם בפוזיציה הגנתית, זה הביא למצב שגופי ההשקעות במקום טוב יותר ממה שהיו במשבר של 2008", הוסיפו והדגישו כי "לכל רוחב התעשייה, אין תחושה של פאניקה, יש משמעת גדולה יותר בהשקעות ביחס ל-2008".

 

המדריך התלת-שלבי להתמודדות עם אסון בשווקים

המסקנה הראשונה היא שאין גוף השקעה בעולם שלא ייפגע מהשפעות הקורונה. זאת למרות שהתפרצות המגפה הגיעה לקראת סוף הסייקל האחרון, כשמרבית גופי ההשקעות כבר עברו לפוזיציה הגנתית ושמו דגש על נזילות בציפייה לתיקון. כמו כן, התברר שכחלק מלקחי משבר הסאב פריים, מרבית החברות השתמשו בגרסה מסוימת של אותו מדריך תלת שלבי, המציג את תרחישי מיתון.

 

באותו מדריך מדגישים שתחילה צריך לשמר את אמונם של בעלי העניין, כולל את חברי הדירקטוריון, מוטבים, עובדים וכל הגורמים הרלוונטיים. העדיפות הראשונה ניתנת לעובדים ולביטחונם, נזילות פיננסית, המשכיות עסקית וביצועי השקעה. במקרים מסוימים, הדברים נדונו כבר בדירקטוריון כניסיון להתכונן להתרחשויות ולהגדיר סדר פעולות מוכתב מראש.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

החלק השני הוא לנטרל סיכונים בפורטפוליו. מעבר למכה הראשונית בשווקים הריאליים, הרבה משקיעים ממשיכים להמתין ולהמתין שהנעל השנייה תיפול – ושהכלכלה הפיננסית תשקף את הפגיעה האמיתית בכלכלה הריאלית.

 

כמובן שהייתה התייחסות לסקטורים שנפגעו הכי הרבה מהמגפה, אבל בגופי ההשקעות נדלקו נורות אדומות גם לגבי חברות עם בעיות בנזילות, כאלה שהשווי שלהן לרוב גם מפגר אחרי השוק, כמו סקטור הנדל"ן העסקי. "כשהעבודה מהבית הופכת לנורמלי החדש, אני מאוד מאוד נזהר מפורטפוליו הנדל"ן העסקי שלי", אמר אחד ממנהלי ההשקעות שהתראיין. "יותר מזה, אני לא יודע איך ייראה הנורמלי החדש הבא".

 

החלק השלישי בספרון מתייחס לצורך להיות פתוח לאפשרויות חדשות. הרבה מנהלים אמרו בראיונות כי להערכתם השוק מתומחר גבוה בשיעורים הנעים בין 30% ל-50%. לא מעט. רבים מהמנהלים הביעו הסתייגויות והזהירו מפני ההתמודדות עם המשך השפעות המגפה.

 

כולם מבינים שבימים כאלה ניתן למצוא אפשרויות השקעה מעולות, עבור אלה שיש להם גם את הבטן וגם את הנזילות כדי לתחזק אותם. "רוב ההשקעות הטובות בחיי נבעו מהמילים 'מכירה תחת לחץ'", אמר אחד מהמרואיינים, שאחראי לבניית הפורטפוליו של קרן פנסיה גדולה.

"יש גופי השקעות שהגיעו לא טוב למשבר"

כמובן שכל חברה יישמה את המדריך בצורה המתאימה לה וכל אחת הציגה ביצועים שונים – חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות. כחלק מלקחי המשבר הקודם וגם הציפייה לתיקון, מרבית הקרנות ריפדו את עצמן עם מזומנים.

 

במקינזי מציינים ששינוי אסטרטגי כניסיון להגיב למחזורי השוק, לרוב פוגע בביצועים. לפני עשור הרבה משקיעים נכוו מספר פעמים בשווקים הפתוחים, כשפיזרו מזומנים בפסגה, יצאו אחרי הנפילות וחיכו בשוליים ופספסו את העליות.

 

מרבית המרואיינים אמרו גם שכחלק מהאסטרטגיה שלהם, בכוונתם להבדיל בין שינויים קטנים שמתרחשים בשווקים לבין שינויים מבניים בשוק, כמו גם על שימור והאצה של תהליכים אסטרטגיים. הרעיון הוא לא להיבהל מכל ירידה, אבל להבין מתי יש התרחשות טקטונית. לחלק ניכר מהם יש גם את היכולת וגם את הכיסים העמוקים כדי לממש את מה האסטרטגיה הזאת.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלון 21/06/2020 00:04
    הגב לתגובה זו
    תמיד הפוך מה שאומרים..
  • 3.
    מסקנה כל הכביכול מומחים הללו לא שווים יריקה (ל"ת)
    אפק 20/06/2020 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוגי 19/06/2020 23:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה רדודה ללא המלצות לעתיד,,
  • 1.
    בורסה \ לא כזינו לא יכוך ךהיות רק עליות (ל"ת)
    sus 19/06/2020 19:37
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.