הלחץ באיטליה מחריף - תשואת האג"ח ל-10 שנים טסה בפראות

התשואות על האג"ח האיטלקיות מזנקות, מדד הפחד מזנק 17%; אנליסט: "החשש מהתפצלות איטליה מגוש האירו לא יעלם גם אחרי הקמת ההמשלה ואולי אף יגבר"
גיא בן סימון | (2)
חוסר יציבות גוש האירו ממשיך לעלות לכותרות גם היום בעוד התשואות על האג"ח האיטלקי לטווח של שנתיים קופצות לשיא שלא נראה מאז ספטמבר 2013; התשואה על האג"ח ל-10 שנים טסה בפראות בעוד 16% ונסחרת בתשואה לפדיון של מעל 3%, הבורסות במילאנו ובמדריד מאבדות כ-2.8%; בגרמניה מדד הדאקס מאבד 1.2%; האירו מאבד 0.7% מול הדולר במהלך חד ונסחר בשפל של 10 חודשים; החוזים העתידיים בוול סטריט מאבדים עד 0.7%; ומדד הפחד מזנק 17%. "השווקים נמצאים במצב של קודם כל למכור ואחר כך לשאול שאלות", אמר ריצ'רד קלי מבנק אוף לונדון. ואכן, בזמן שהשווקים מגיבים מהר, נראה כי ייקח זמן עד שתתבהר התמונה הפוליטית. אתמול מונה בכיר לשעבר בקרן המטבע לראש ממשלת המעבר עד הבחירות ונראה כי רק בספטמבר התמונה תתבהר. עם זאת, לצד חוסר היציבות הפוליטית, כעת עולה החשש לגידול משמעותי בגירעון שיוביל להורדת הדירוג של המדינה, מה שעשוי לשנות את כללי המשחק. נזכיר כי איטליה כבר קיבלה אזהרת דירוג מסוכנות הדירוג מודי'ס העולמית. אם הדירוג, שעומד כעת על BBB, ירד שתי דרגות, ה-ECB לא יוכל לקנות את האג"ח האיטלקיות. נזכיר כי הסיוע למדינות בגוש האירו נשענן על קיצוצים בתקציב שיכתיב גוש האירו. במידה והממשלה לא תשתף פעולה, היא לא תקבל סיוע, ובאיטליה לא ברור כעת מי יהיה זה שאמור לשתף פעולה. (הבועה הגדולה בהיסטוריה בדרך להיחשף בהמשך השנה - לכתבה המלאה) בתוך כך, נגיד הבנק המרכזי של איטליה, איגנזיו ויסקו, הזהיר היום כי כל מהלך שיחליש את מצבה הפיננסי של המדינה עלול לפגוע באמון הציבור ובתוצאות הרפורמות שבוצעו עד כה.  עפר קליין, הראל: "תשואות האג"ח של ממשלת איטליה נסקו (וגם פרמיית ה‑CDS), והפער ביניהם לבין שאר המדיניות (במיוחד גרמניה) התרחב במהירות לרמתו הגבוהה ביותר מזה כשנה וחצי. הדיווחים ביממה האחרונה על אפשרות לבחירות חוזרות אינם תומכים בירידה בסיכון על רקע התחזקות אפשרית של המפלגות הפופוליסטיות האנטי-אירופאיות". "החולשה (היחסית) באינדיקאטורים מגוש האירו, בשילוב המשך העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות של איטליה, וההשפעה השלילית על תשואות שאר המדינות מקטינים את האפשרות שתוכנית הרכישות של הבנק המרכזי תסתיים בסוף הרבעון השלישי השנה. להערכתנו, גברו הסיכויים שהבנק יבחר להאריכה עד לסוף השנה, אך בסכום נמוך יותר (לעומת 30 מיליארד אירו בחודש כרגע) ודוחים עוד יותר את העלאת הריבית. הנתונים תומכים בהמשך היחלשות האירו". פער התשואות איטליה Vs גרמניה:    בתוך כך, מניות שני הבנקים האיטלקיים אוניקרדיט ואינטסה סאנפאולו משלימים נפילה של 20%  תוך שבועיים. לדברי רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ני"ע זרים, לאומי שוקי הון: "הלחץ על הבנקים האיטלקיים עולה בגלל כמה גורמים שחוברים יחד. הבנקים מחזיקים 345 מיליארד אירו של אג"ח ממשלת איטליה, לצורך העניין ההון העצמי של שני הבנקים הגדולים באיטליה הוא 112 מיליארד אירו. ממשלה פופוליסטית צפויה להגדיל את הגירעון ולחרוג מהמגבלות שמציב האיחוד האירופאי, במקרה כזה תיתכן הפחתת דירוג למדינה וגם לבנקים. החרפת הפגיעה הכלכלית תפחית את מחירי ההלוואות הרעות ותאלץ את הבנקים להגדיל את המחיקות. קשה לראות כרגע טריגר שיחזיר את השקט לאיטליה, גם כאשר תקום ממשלה וימונה ראש ממשלה הבעיות ייותרו על כנן בגלל המדיניות הצפויה של הגדלת הגירעון. החשש מהתפצלות איטליה מגוש האירו לא יעלם גם אחרי הקמת ההמשלה ואולי אף יגבר. אנחנו לא רואים בירידות האחרונות באיטליה הזדמנות קנייה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיקי 29/05/2018 13:33
    הגב לתגובה זו
    תתעסקו בבוץ הכלכלי שלכם ותפסיקו עם חרם על ישראל. אתם שונאים אותנו ולא נשכח ךכם מה שעשיתם לנו בשואה. מה שעם איטליה זה פתיח אז תקנו בזול אהטיח כי לא יישאר לכם כסף לאכול במסעדה. דהדהדה וחהחהחה...
  • עורבני 30/05/2018 13:01
    הגב לתגובה זו
    קל לנו לדבר מכיוון שאנחנו חזקים כלכלית וצבאית מכל מי שנמצא סביבנו במרחב שלנו. אך משברים באירופה יכולים לגרום לתגובות שרשרת שישפיעו עלינו כלכלית... בנוסף, עדיף שאיטליה תשאר במצב כלכלי סביר. איטליה לא יציבה כלכלית תדע להפוך לאיטליה לאומנית. אולי זה טוב ואולי זה לא. חוץ מזה. נחמד ללכת לטייל פעם בכמה שנים ברומא. רצוי שזה יישאר ככה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.