סוחר שורט מהגדולים בוול סטריט שסגר את הקרן ב-2009: "השוק נראה פגיע"

אחרי ראלי של שנתיים, סוחרי השורט בוול סטריט מתחילים לצוץ ולהשחיז סכינים. מה עושה כעת השורטיסט ביל פלקנשטיין?
אמיר נהרי | (5)

האם שנת 2014 תהייה השנה של סוחרי השורט? את שנת 2013 סוחרי השורט בוודאי ישמחו לשכוח - מדד ה-S&P 500 רשם תשואה של 30% והנאסדק נסק 38%, כמו גם מדדים מובילים רבים מסביב לעולם. על-פי האינדקס של קרדיט סוויס, קרנות המתמחות בסחר בשורט רשמו בשנה החולפת תשואה שלילית של 25%. אולם כבר כעת מסתמן כי שנת 2014 הולכת להיות שונה בתכלית.

המניות המובילות לא עלו בתחילת 2014 באופן משמעותי כפי שעשו בתחילת שנת 2013, וכמה מהחברות שרשמו את התשואות הגבוהות ביותר נבחנות כיום מחדש. בנוסף, מדיניות צמצום הרכישה של הפד' נותנת אף היא רוח גבית לסוחרי השורט כאשר משקיעים חוששים מתוצאות המהלך.

יש מי שמתרכז במה שנראה כמו הבועה הבאה

רק ביום חמישי דיווחה ענקית קמעונות מוצרי החשמל 'בסט ביי' על תוצאות מכירות מאכזבות במיוחד. כתוצאה, המניה חוותה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה מזה 11 שנים ונפלה 30%. ביום שישי המשיכה המניה את המגמה השלילית. נזכיר כי במהלך 2013 מניית 'בסט ביי' שילשה את עצמה.

מלבד המניות המרכזיות, יש מי שמתרכז במה שנראה כמו הבועה הבאה. ג'ון המפטון, מנהל ההשקעות של ברונט קפיטל האוסטרלית, אמר לביזנס אינסיידר כי "חברות רבות בביומד הן בעלות מאפיינים ברורים של בועה. חברות שאינן מציגות רווח, או אינן מוכרות כמויות גדולות, מוערכות בשווי אסטרונומי".

רבים מסוחרי השורט הגדולים חוזרים בימים אלו לגייס לקראת כניסה לפוזיציה. כך, ביל פלקנשטיין, נשיא 'פלקנשטיין קפיטל' וסוחר שורט ידוע, הודיע כי סימן מניות "מובחרות" וכעת הוא מתחיל לחפש משקיעים בקרן החדשה. לדבריו "עדיין מסוכן להחזיק בפוזיציית שורט, אך אנחנו בונים את עצמנו לקראת הרגע הנכון".

"יש עניין גובר במסחר בשורט"

קרנות שהתמחו בגידור של 'לונג/שורט' היוו כ-40% מכלל קרנות הגידור עד שנת 2008. לאחר מכן החלו המשקיעים לחפש אפיקים סולידיים יותר כגון גידור בסחורות או השקעה באג"ח. בתחילת 2013 רשמו קרנות גידור מסוג 'שורט/לונג' שפל של 25% מסך קרנות הגידור, אך במשך השנה הצליחו קרנות אלו לגייס 20.5 מיליארד דולר, זאת לעומת 5.7 מיליארד דולר בלבד בשנת 2012.

בשבוע החולף דווקא החברות שנגעו בשיאים - 'בסט ביי', 'בורג וורנר' ואחרים, ראו את גיוסי השורט הגדולים ביותר. בריאן ג'ייקובסון, אסטרטג ראשי בוולס פרגו מסביר לביזנס אינסיידר כי "יש עניין גובר במסחר בשורט, בעיקר סביב חברות שהציגו ביצועים טובים בשנה החולפת.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המקום הנכון להיות בו 25/01/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
    כולנו יודעים כמה הידיים הללו חלשות.חבל שאין שורט 75 ממונף
  • 3.
    מח1 20/01/2014 18:17
    הגב לתגובה זו
    פחד! הכלכלה מתאוששת באופן עקבי, ייתכן והוא מגייס לקראת שנת 2028 והכסף בנתיים ישכב וימתין.
  • 2.
    מי שקונה סל שורט כמו קסם שורט פי2 או פי3 עושה טוב (ל"ת)
    מאיר 20/01/2014 17:49
    הגב לתגובה זו
  • yregev100 20/01/2014 23:16
    הגב לתגובה זו
    כשהשוק עולה אתה מקבל את כל הירידה פי 3, כשהשוק יורד אתה בקושי נהנה מירידה ביחס של 1:1, נכוותי פעמיים, לא מתקרב יותר לנייר הזה.
  • 1.
    לך תבדוק כמה מהם נמחקו ב-2013 למה להרחיק עד 2009 (ל"ת)
    רייזר 20/01/2014 16:32
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.