לא מהסס: אסטרטג המניות בסיטי צופה עליות בסבירות של 97%; "מהקיץ אל תוך הסתיו"
מדדי המניות בארה"ב זינקו בשיעור של כ-4% בחודש יוני אך את חודש יולי פתחו בצורה מאוד הססנית (שהתאפיינה במגמה מעורבת ביום המסחר הראשון). מי שלא מהסס הוא טוביאס לבקוביץ, האסטרטג הראשי לתחום האקוויטי בענקית הבנקאות סיטי, שנותן סיכוי של 97% לגל עליות בשוקי המניות.
לדברי לבקוביץ שנסמך על 'מודל הפאניקה-אופוריה', יש הרבה אינדיקטורים לטווח הזמן הקצר והבינוני אשר מראים כי השווקים "מוכנים לראלי בקיץ הזה ואל תוך הסתיו" וזאת למרות החששות בנוגע למצבה של אירופה, ההאטה בקצב הצמיחה הגלובלי, הבחירות ובארה"ב והתהום הפיסקאלית שבפניה עומדת ארה"ב. לבקוביץ מדבר על ראלי עליות לטווח של 6 עד 12 חודשים.
'מודל הפאניקה-אופוריה' שפותח בסטיגרופ הצליח לנבא סיכוי של 98% לראלי דו ספרתי בשוק המניות באוקטובר האחרון, והוא נמצא כעת במוד של פאניקה, מצב המעיד על הסתברות חזקה לרווח ב-6-12 החודשים הקרובים.
מעניין שהקורלאציה התוך מנייתית בין המניות של החברות הגדולות גם היא עלתה, מה שמראה שהמשקיעים החליטו שארועי המאקרו מזיזים את כל המניות ולאו דווקא בוחנים באופן ספציפי את המאזנים ודוחות הרווח והפסד של כל אחת ואחת. "כאשר התפתחויות כאלה נראו בעבר, זה היה סימן להזרמת הון ומדדי המניות התחילו לשנות כיוון" אומר לבקוביץ.
לסיום מציין האסטראטג של סיטי כי מדד ההפתעה הכלכלית הגלובלי של סיטי, אשר יש קורלציה גבוהה בינו לבין מדד ה-S&P500, נפל לרמות של "זריקת סחורה", לכן שינוי מגמה נראה מאוד סביר. לבקוביץ' ממליץ "לצעוד אל תוך החולשה הנוכחית ולקנות מניות, מאחר וההידבקות החיובית של השווקים הגלובליים (CESI) ניראת בלתי נמנעת".
ויחד עם זאת הוא מזהיר כי הסיכון הגדול, חוץ מאירופה, סין, והתהום הפיסקאלית בארה"ב היא שתחזיות הרווח למחצית השניה של השנה - היו גבוהות מדי".
מדד ה-S&P500 מתחילת 2012
- 7.נועם 04/07/2012 00:58הגב לתגובה זואם 1/3 מה"נביאים" ההזויים האלה יהמרו על עליות, 1/3 יהמרו שלא יהיה שינוי ו-1/3 יהמרו על ירידות - תמיד 1/3 יהיו צודקים... הבעיות העיקריות הן רק אלו: א. כללית, אין להם מושג (ובוודאי גם לא ידע) - ולכן אי אפשר אף פעם לסמוך עליהם ו-ב. ה-1/3 שבמקרה צדקו בטווח הקרוב - טועים בטווח הבינוני והרחוק... ג. תמיד יהיו טמבלים שיקשיבו להם ואפילו ישלמו להם... זה העולם.
- 6.אלון 03/07/2012 23:25הגב לתגובה זוחלומות מפלנטה אחרת...
- 5.ביזפורטל 03/07/2012 10:26הגב לתגובה זוהכתבה הזאת היתה אתמול בערב!!!! לקחו אותה ושינו את התאריך להיום!!!!!!!!!!! בושה וחרפה ממש כמו גנבים!!!!!!!!!
- 4.דובי 03/07/2012 10:17הגב לתגובה זוחי בסרט!! במצב הנורא ששורר היום בעולם מבחינה כלכלית אין סיכוי שיהיו עליות, אז שכל האסטרטגים למיניהם שיפסיקו לבלבל ת'מוח, נמאס לי מהם. המפולת בדרך.. שלא יעבדו עליכם!
- 3.דד 03/07/2012 10:17הגב לתגובה זובאיזו שפה זה עליות ב-97%? כנראה שהאתר לחובבנים לא למקצוענים כי הם עזבו אותו.
- 2.דב'לה 03/07/2012 10:14הגב לתגובה זופ א ת ט י
- 1.חי בסרט, 97 אחוז שתתעורר מתשהו מהחלום (ל"ת)שחר 03/07/2012 10:07הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
