מנכ"ל גולדמן זאקס מזהיר: שוק המניות צפוי לתיקון של 15-20% בתוך שנתיים

דייוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, צופה נסיגה בשוק הדומה לבועת הדוט-קום, אך מדגיש את הפוטנציאל הארוך טווח של AI. בעוד ההתלהבות מניעה עליות שיא, הסיכונים גוברים והמשקיעים הפרטיים חייבים, לגישתו, להכין את עצמם לשינויים דרמטיים.

שוק המניות העולמי בעליות מרשימות, אבל הוא עלול להערכת סולומון להיתקל במציאות קשה: ירידה של 15% עד 20% בתוך 12 עד 24 חודשים הקרובים. סולומון, אמר את הדברים בכנס Italian Tech Week בטורינו.

בכנס שהתמקד בחדשנות אירופית, סולומון הזהיר כי גל ההשקעות המטורף בבינה מלאכותית, שמגיע למאות מיליארדי דולרים, יוביל לתוצאות מעורבות: חלק מהחברות יפרחו ויניבו תשואות מרשימות, אך רבות אחרות יתקשו להצדיק את ההון שהוזרם, מה שייצור "drawdown", נסיגה טבעית ומכאיבה בשוק.

"זה לא יפתיע אותי אם נראה ירידות משמעותיות", אמר סולומון  תוך הדגשה כי תופעה זו חוזרת על עצמה בכל מחזור טכנולוגי גדול: התלהבות ראשונית, הזרמת הון מהירה, סינון קשה ותיקון שמאפס את הציפיות המופרזות.

• גולדמן זקס עוקפת את ציפיות האנליסטים לרבעון השלישי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האזהרה מגיעה על רקע שיאים בשווקים. סולומון, מסביר שהוא וגולדמן זאקס עצמה אופטימים לגבי צמיחת הכלכלה האמריקאית ב-2026 בזכות תשתיות AI ומדיניות ממריצה, אך מזהיר כי זה לא יהיה הומוגני וההתלהבות הזו עלולה להסתיר סדקים עמוקים. "אנשים רודפים אחרי עקומת התשואה כי הם מתרגשים, ומתעלמים ממה שעלול להשתבש", הסביר והציג את הסיכונים שיובילו להערכתו לעלייה במיזוגים ורכישות בשנה הקרובה.

הבום של AI: מה מניע את ההשקעות ומדוע הוא עלול להתפוצץ

הבום הנוכחי בבינה מלאכותית אינו טרנד, אלא  מהפכה שמשנה את פני הכלכלה. השקעות גלובליות ב-AI צפויות להגיע ל-375 מיליארד דולר ב-2025, עם גידול של 33% נוסף ב-2026, בעיקר בתשתיות כמו מרכזי נתונים, שבבים ואנרגיה.

ענקיות כמו מיקרוסופט ואמזון משקיעות מאות מיליארדים בבניית "עננים" AI, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-OpenAI מגייסים מיליארדים בשווי שוק אסטרונומי. OpenAI, למשל, הגיעה להכנסות שנתיות של 10 מיליארד דולר עד יוני 2025, אך שורפת כספים בקצב מסחרר של 2.7 מיליארד דולר בשנה,  כששוויה נקבע לאחרונה על 500 מיליארד דולר.

• וול-סטריט עברה לעליות שערים; אורקל קופצת ב-9%, מאנדיי צונחת ב-21%
• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

מאחורי המספרים מסתתרת בעיה: 95% מפרויקטי AI ניסיוניים נכשלים להניב תוצאות משמעותיות, לפי מחקר של MIT מ-2025, למרות השקעות של 40 מיליארד דולר ב-AI. חברות S&P 500 מוסיפות "AI" למצגות המשקיעים שלהן כמעט באופן אוטומטי, אך רובן מתקשות להראות כיצד הטכנולוגיה משנה את העסקים שלהן בפועל.

זה יוצר אווירה של FOMO, פחד להחמיץ, שמניע השקעות מוגזמות, אך גם סיכון גבוה לאכזבה. סולומון מדגיש כי ההון הזה, כ-1% מהתמ"ג האמריקאי, חייב להניב ROI ממשי, אחרת התיקון יהיה כואב.

ההשקעות המסיביות האלה נדרשות לבנות תשתיות ענק: מרכזי נתונים שצורכים חשמל כמו מדינות קטנות, רשתות תקשורת מתקדמות, ומערכות אבטחה סיברנטית מורכבות. העלויות האלה מצטברות למאות מיליארדי דולרים, וכל זה בהימור שהטכנולוגיה תניב תשואה.

השוואה לבועת הדוט-קום: דמיון מפחיד אך בסקלה גדולה יותר

ההקבלה המרכזית של סולומון היא לבועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90, שהתפוצצה ב-2000 והובילה לירידה של 78% בנאסד"ק. אז, כמו היום, התלהבות מהטכנולוגיה החדשה, האינטרנט, הובילה להשקעות מסיביות: מאות סטארטאפים הוקמו, עם שווי שוק מופרז. Pets.com, למשל, הגיעה לשווי של 300 מיליון דולר עם הכנסות של פחות מ-600 אלף דולר, ונעלמה תוך חודשים. רבות מהחברות התפוגגו, אך "ניצולים" כמו אמזון בנו אימפריה.

"זה לא שונה הפעם", טוען סולומון, התבנית חוזרת: התלהבות, השקעה, סינון ותיקון. עם זאת, ההבדלים משמעותיים ומחריפים את הסיכון. בבועת הדוט-קום, שווי עשר החברות הגדולות ב-S&P 500 היה 25% משווי השוק; היום, הוא 40%.

מכפילי הרווח (P/E) במגזר הטכנולוגיה עומדים על 29.5 – גבוהים אבסולוטית אך עדיין נמוכים מ-50 בשיא הדוט-קום. ההשקעות בתשתיות AI, טריליון דולר עד 2030, גדולות בהרבה מהכבלים והסיבים האופטיים של אז, אך גם הסיכון גדול יותר:

ההבדל המרכזי הוא בבסיס הכלכלי. בבועת הדוט-קום, לרבות מהחברות לא היו הכנסות כלל. היום, ענקיות הטכנולוגיה מניבות מיליארדי דולרים ברווחים, אך השאלה היא האם הם יכולים להמשיך לצמוח בקצב הנדרש כדי להצדיק את השווי הגבוה.

סימני אזהרה בשוק: עיוורון לסיכונים ועלייה בתנודתיות

סולומון מזהיר מפני "עיוורון" - משקיעים מתעלמים מסיכונים כמו ROI נמוך, עלויות אנרגיה מטורפות (מרכזי נתונים צורכים חשמל כמו מדינות קטנות) ותחרות עזה שתמוטט את החלשות.

אחד הסימנים המדאיגים הוא החזרה למסחר אלגוריתמי אגרסיבי. כשהשוק עולה, האלגוריתמים קונים יותר, ויוצרים מעגל חיובי. אך כשהמגמה תתהפך, אותם אלגוריתמים יעצימו את הירידות. התנודתיות עלתה ב-40% מאז תחילת השנה, סימן לכך שהשוק הופך פחות יציב.

זווית נוספת: ההשקעות באנרגיה. קרנות גידור כמו Selwood מתכוננות לתיקון על ידי השקעה באנרגיה מסורתית, שכן הביקוש לחשמל מ-AI יעלה מחירים, אך אם הבועה תתפוצץ, גם זה ייפגע.

דעות בשוק מתחלקות בין פסימיות קיצונית לאופטימיות זהירה. מצד הפסימיים, רבים רואים בבום AI "מלכודת הון", השקעות מוגזמות שיובילו לאובדן טריליונים, דומה לדוט-קום. כלכלנים כמו סטיבן הסו, פיזיקאי ומייסד חברות AI, טוענים כי למרות הכוח הגובר של המודלים, סבירות גבוהה להפסדים כבדים למשקיעים מוקדמים, כפי שקרה באינטרנט המוקדם.

דייוויד איינהורן, מנהל קרן גידור, מדגיש את הסכומים "הקיצוניים", מאות מיליארדים בשנה, שקשה להצדיק, וצופה הרס הון משמעותי גם אם הטכנולוגיה תשנה את העולם. ביל גרוס, "מלך האג"ח", מדבר על "השקעה רעה": לטענתו ענקיות הטק מתחרות על שליטה, אך חלקן ייכשלו, וצמיחתן תאט.

ריי דליו, מייסד Bridgewater, סבור כי AI כל כך משבש, שקשה להעריך אם הענקיות מכוונות נכון והשפעתו על רווחי חברות עלולה לא להספיק לכסות חובות.

מנגד, האופטימיים רואים פוטנציאל גדול מהפכה שנמצאת רק בתחילת הדרך. סם ג'ורנס, מנהל קרן ETF, טוען כי ההשוואה לדוט-קום שגויה: AI התחיל רק ב-2022, ומכפילי הרווח נמוכים יחסית לשיאים ההיסטוריים. הוא צופה ש-AI ישנה את העולם יותר מאשר שינתה הטכנולוגיה במאה האחרונה, ו"בועה אמיתית" תגיע רק אחרי זינוק של 85% בנאסד"ק, כמו ב-1999.

בעוד הדוט-קום היה מבוסס חוב, היום ענקיות הטק בונות תשתיות עצמאיות מהונם העצמי, מה שמפחית סיכונים.

כך או אחרת, למרות שאף אחד לא נביא, נזכיר שכל מהפכה גדולה התחילה בהתלהבות מטורפת ואחר כך רגיעה גדולה וחזרה לצמיחה הדרגתית. למה שהפעם זה יהיה שונה? טבע האדם לא משתנה.