ספוטיפיי
צילום: טוויטר
דוחות

למרות שהוסיפה 8 מיליון מנויים - למה ספוטיפיי צונחת ב-11%?

חברת הסטרימינג דיווחה על הפסד של 100 מיליון דולר במקום הרווח הצפוי בעוד המנכ"ל דניאל אק מתעקש על אסטרטגיית תמחור זהירה ומתונה מול לחצי האנליסטים והשוק להעלאות מחירים אגרסיביות כמו המתחרות

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה ספוטיפיי מוזיקה

ספוטיפיי Spotify -3.45%  הוסיפה 8 מיליון מנויי פרימיום ברבעון השני - חצי מיליון יותר מהצפוי. עם זאת, המניה צונחת ביותר מ-11% בעקבות פרסום הדוחות הרבעוניים. הסיבה טמונה בפער בין הציפיות לביצועים: החברה דיווחה על הפסד של 100 מיליון דולר במקום הרווח הצפוי באותו גודל.


המשקיעים הגיבו בחדות למה שנתפס כאכזבה ברווחיות, למרות הביצועים החזקים בצמיחה. התגובה השלילית משקפת את הציפיות הגבוהות מספוטיפיי, חברה שזכתה במעמד של מלכת הסטרימינג המוזיקלי עם 276 מיליון מנויי פרימיום ברחבי העולם. המניה, שעלתה השנה ב-57% עד יום שני, איבדה חלק משמעותי מהרווחים בעקבות הדוח.


ההפסד הרבעוני של 86 מיליון יורו אינו משקף חולשה מבנית בעסק, אלא נובע בעיקר מהוצאה חד-פעמית כבדה. החברה נדרשה לבלוע 116 מיליון יורו בגין חיובים סוציאליים הקשורים לתוכניות התגמול המבוססות מניות - עלות שמלווה חברות טכנולוגיה צומחות כאשר שווי המניות שלהן עולה בחדות. מדובר בסוג של "מס הצלחה" שמאפיין חברות בצמיחה מהירה.


דילמת התמחור

מעבר לפרטים החשבונאיים, ספוטיפיי מתמודדת עם דילמת תמחור מורכבת שמעמידה אותה מול בחירות אסטרטגיות קשות. בעוד מתחרים גדולים כמו אפל ויוטיוב נוקטים בגישת תמחור אגרסיבית ומעלים מחירים בקצב מואץ, דניאל אק, מייסד וראש החברה, בוחר בגישה זהירה ומתונה יותר. הגישה הזו עוררה ביקורת בקרב אנליסטים ומשקיעים הסבורים שהחברה מחמיצה הזדמנויות להגדלת הרווחיות.


"עדיף משמעותית לשמור על הלקוח לזמן ארוך מאשר לאבד אותו ואז לנסות לרכוש אותו מחדש", הסביר אק למשקיעים במהלך שיחת הרווחים הרבעונית. הוא הדגיש כי בעסק המנויים בקנה מידה גדול, השמירה על הלקוחות הקיימים חשובה יותר מרכישת לקוחות חדשים. הגישה הזו מתמקדת ברווחיות ארוכת טווח ובבניית יחסי אמון עם הלקוחות, גם אם זה מגיע על חשבון ביצועים רבעוניים מיידיים.


מדיניות התמחור האחרונה של ספוטיפיי משקפת בבירור את הפילוסופיה הזו. במקום עליות מחיר דרסטיות, החברה העלתה את מחיר המנוי החודשי הפרטי בדולר בודד ל-11.99 דולר והשיקה מנוי "בסיסי" חדש במחיר 10.99 דולר המיועד למוזיקה בלבד. בנוסף, החברה הציגה תוכנית מנוי ייעודית לספרי שמע וממשיכה לנסות חבילות שמע משולבות בשווקים בינלאומיים.


התוצאות הכספיות של הגישה הזו מציגות תמונה מעורבת אך מעודדת בחלקה. שולי הרווח הגולמי רשמו שיפור ניכר של 5 נקודות אחוז במהלך השנה החולפת, ישג שתרם להעלאת מחיר המניה ב-120% עד לפרסום הדוח האחרון. ההכנסות הרבעוניות עלו ב-10% והגיעו ל-4.19 מיליארד יורו, צמיחה יציבה המעידה על בריאות העסק. עם זאת, החברה צופה ירידה מתונה בשולי הרווח לרבעון הנוכחי לרמה של 31.1%, זאת בגלל עלויות רגולטוריות נוספות והסכמי רישוי מחודשים עם חברות התקליטים הגדולות.

קיראו עוד ב"גלובל"


השאלה המרכזית

השאלה המרכזית המעסיקה את השוק היא האם ספוטיפיי צריכה להאיץ את קצב העלאות המחירים כדי לעמוד בציפיות הרווחיות הגוברות. אנליסטים בכירים כמו ריץ' גרינפילד מחברת LightShed Partners תוהים מדוע החברה אינה מעלה מחירים באגרסיביות כמו המתחרות. גרינפילד הביא כדוגמה את Peacock של NBCUniversal, שהעלתה לאחרונה מחירים בכמעט 40% למרות מעורבות מוגבלת של המשתמשים.


השאלה הזו רלוונטית במיוחד כאשר בוחנים את כוח השוק האדיר שבידי ספוטיפיי. החברה מתהדרת ב-696 מיליון משתמשים פעילים חודשיים, צמיחה חזקה של 11% בקטגוריה זו, ועמדת מוביל ברורה ובלתי מעורערת מול מתחרים כמו Amazon Music, Apple Music ודיזר הצרפתית. גם בפלח המודעות הביצועים היו חזקים וחרגו מהתחזיות. עם נתונים כאלה, לספוטיפיי יש ללא ספק כוח תמחור משמעותי שיכול להניב רווחים נוספים.


אולם גישתו הזהירה של אק עשויה להתברר כנכונה ומועילה בפרספקטיבה ארוכת הטווח. תעשיית הסטרימינג מתאפיינת בעלויות מעבר נמוכות יחסית בין פלטפורמות שונות, מה שהופך את נאמנות הלקוחות לנכס יקר ערך. במציאות זו, שמירה על שביעות רצון הלקוחות ועל קשר ארוך טווח איתם עשויה להיות חשובה יותר מהשגת רווחיות מיידית. "הגישה שלנו הייתה ותמיד תהיה התמקדות ביצירת ערך לכל החיים ולא באופטימיזציה של ביצועים מרבעון לרבעון", הדגיש אק בפני המשקיעים.


התחזיות להמשך

התחזיות לרבעון השלישי מספקות עדות נוספת לכוח הצמיחה המתמשך של החברה. ספוטיפיי צופה הגעה ל-281 מיליון מנויי פרימיום ו-710 מיליון משתמשים פעילים חודשיים, המשך מגמת הצמיחה החזקה בשני הפלחים העיקריים. ההכנסות הצפויות לרבעון של 4.2 מיליארד יורו מציגות יציבות תפעולית ויכולת לשמור על קצב צמיחה בריא, גם אם לא את הקפיצה הדרמטית והמרהיבה שהשוק לעתים מחפש ומצפה לראות.


בסופו של דבר, מדובר בחברה שמחזיקה בהובלה ברורה בשוק שלה, מציגה צמיחה יציבה ומרשימה ובונה אסטרטגיה מחושבת לטווח הארוך, אך בו זמנית מתקשה לשכנע את קהילת המשקיעים בטווח הקצר והמיידי. השאלה שתקבע את עתיד החברה היא האם המשקיעים יפגינו סבלנות ויחכו לפירות האסטרטגיה ארוכת הטווח של אק, או שהלחץ הכלכלי יכפה על החברה לאמץ טקטיקות תמחור תוקפניות ואגרסיביות יותר כדי לעמוד בציפיות השוק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוסי 30/07/2025 00:36
    הגב לתגובה זו
    מעניין באמת למה היא יורדת חשבתם אולי כי היא מאוד יקרה. דרך אגב למה צריך ספוטיפיי שיש אפל מיוזיק
  • 1.
    מפעיל אתר וי.או.די 29/07/2025 20:37
    הגב לתגובה זו
    כמפעיל דל פלטפורמות וי.או.די קטנה ונישתית אבל העקרון זהה אני לחלוטין מזדהה עם התפיסה. המנויים הם הנכס היקר ביותר שלך. תעצבן אותם הם ינקמו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.