לוויין תקשורת חלל
צילום: התעשייה האווירית
היום לפני

הצעד שסלל את דרכה של ארה"ב לחלל ומה קרה היום לפני 103 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-29 ביולי

עמית בר |

29 ביולי 1958 - קמה סוכנות החלל האמריקאית: נפתח עידן של תקציבי עתק

 ב-29 ביולי 1958 חתם הנשיא דווייט אייזנהאואר על חוק הקמתה של נאס"א - סוכנות החלל האמריקאית, שהוקמה כתגובה ישירה לשיגור לוויין ספוטניק הסובייטי שנה קודם לכן.   מאז ועד היום, מדובר באחד המיזמים הממשלתיים היקרים ביותר בארצות הברית, שנהנה מתקציבים שנתיים שהגיעו לשיא של כ-4.4% מהתוצר האמריקאי בשנות ה-60.
 נאס"א הפכה לזרז עצום לפיתוח טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד: תקשורת לוויינית, מחשוב, חומרים מרוכבים ואווירונאוטיקה. סקטורים שלמים נהנו מהשקעות עתק, תעסוקה   נרחבת וסובסידיות ציבוריות - מתעשיות ביטחוניות ועד אקדמיה.


 עם השנים, חלק גדול מהטכנולוגיות שפותחו במסגרתה חלחלו למגזר העסקי. השפעת נאס"א על הכלכלה האמריקאית לא נמדדת רק בהוצאות ישירות, אלא גם בהשפעה רחבת   היקף על חדשנות, יזמות ותחרותיות עולמית. הקמתה סימנה את תחילתו של עידן שבו מדיניות מדעית-טכנולוגית היא גם מנוע כלכלי.

29 ביולי 1922 - המארק הגרמני קורס ב-8% ביום אחד

 ב-29 ביולי 1922 צנח ערך המארק הגרמני לשפל חדש - 650 מארק לדולר, ירידה של כ-8% ביום אחד בלבד. מדובר היה באחד הרגעים החריפים בגל ההיפר-אינפלציה ששטף   את גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. תוך חודשים, מחירים יומיים הוכפלו, ועובדים קיבלו שכר פעמיים ביום כדי להספיק לקנות מזון לפני שמחירו עולה.


 הגורמים לאינפלציה כללו את דרישות הפיצויים ממלחמת העולם, הדפסת כסף חסרת שליטה, ונפילה באמון הציבור בשלטון ובמטבע. אוכלוסייה שלמה איבדה חסכונות ונכסים,   והנזק הכלכלי הוביל לרדיקליזציה פוליטית ולערעור היציבות השלטונית


 הממשלה, בראשות הקנצלר יוזף וירט, נאלצה להתערב בצעדים קשים: החלפת מטבע, הקמת בנק מרכזי עצמאי וקיצוץ עמוק בתקציב. הקריסה סימנה לא רק את שפל הכלכלה  הגרמנית, אלא היוותה גם לקח היסטורי עמוק לגבי חשיבותה של היציבות הפיננסית באופן כללי.


 ההשפעות לא נותרו בגבולות גרמניה: מערכות פיננסיות באירופה עקבו בדאגה, והשווקים האמריקאיים נטו להתרחק מחשיפה למטבעות זרים - מהלך שצינן השקעות בינלאומיות   למשך שנים.

מארק גרמני
מארק גרמני

29 ביולי 1909 - ג'נרל מוטורס רוכשת את קדילאק

ב-29 ביולי 1909 רכשה חברת ג’נרל מוטורס את קדילאק בכ-4.5 מיליון דולר - צעד שזיהה את הפוטנציאל הגובר בשוק הרכב היוקרתי. קדילאק כבר נחשבה לאחת החברות החדשניות בתחומה, עם דגש על איכות הנדסית ועיצוב מתוחכם.

הרכישה אפשרה ל-GM לשלב קווי ייצור מתקדמים יותר, להשיק דגמים יוקרתיים לשוק האמריקאי והבינלאומי, ולבנות זהות מותגית רחבה. בהמשך, החברה שימשה כמרכיב חשוב בתהליך הארגון מחדש של GM לקונצרן רב-מותגי.


המיזוג עם קדילאק הביא גם לסטנדרטיזציה טכנולוגית, שכללה למשל את השימוש המתואם בחלקי חילוף ובמנועים. מהלך זה תרם לייעול כלכלי, להורדת עלויות ולהרחבת מגוון המוצרים.

קיראו עוד ב"גלובל"


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.