פורד
צילום: צילום מסך, אתר החברה
היום לפני...

חברת הרכב שמכרה את המכונית הראשונה שלה ומה קרה היום לפני 73 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-23 ביולי

עמית בר | (3)

23 ביולי 2023 - שביתה כללית במשק על רקע הרפורמה המשפטית

ב־23 ביולי 2023, עם ההצבעה בכנסת על  ביטול עילת הסבירות - סעיף מרכזי ברפורמת המשפט, הכריזה ההסתדרות הכללית על השבתת המשק. המהלך כלל עצירת פעילות  בחלקים נרחבים במשק הישראלי: נמלי הים צמצמו פעילות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות השביתו שירותים, חברות תשתית הקפיאו פעולות קריטיות, וגם נמל התעופה בן גוריון נסגר לטיסות יוצאות. נוסעים רבים נתקעו בטרמינלים, מטענים עוכבו והפעילות האווירית הושבתה כמעט לחלוטין – דבר שהמחיש את עוצמת הצעד והשפעתו על הקשרים הכלכליים של ישראל עם העולם. 


23 ביולי 1952 - מהפכת הקצינים החופשיים במצרים

ב־23 ביולי 1952 פרצה במצרים מהפכת הקצינים החופשיים שהובילה להדחתו של המלך פארוק ולהקמת משטר רפובליקני. בראש המהפכה עמדו גמאל עבד אל־נאצר ומוחמד נגיב, שהובילו קבוצה של קצינים צעירים שנשבעו לשנות את מצבה הכלכלי והחברתי של מצרים.

פירמידה מצרים

       פירמידה מצרים - קרדיט: Leonardo Ramos on Unsplash

המסחר בבורסה בתל אביב נפתח בירידות חדות, מתוך חשש להשלכות ארוכות טווח של ההצבעה על ביטול עילת הסבירות והסימנים לחוסר יציבות. במהלך היום, עם ההודעה על השבתת המשק והדיווחים על עיכובים בנתב״ג ובנמלים, הלחץ גבר. לקראת סיום המסחר, כשהתברר שהפעילות במשק תתחדש בהדרגה, נרשמה התאוששות חלקית במדדים והם נסגרו בירידות של 1%-1.5%. 


המהלך לווה ברפורמות נרחבות: הלאמת קרקעות, חלוקתן מחדש לאיכרים, פיקוח על בנקים והקמת מוסדות תכנון כלכלי. צעדים אלה יצרו טלטלה חריפה – בעלי ההון הישנים איבדו כוח, מגזרים מסורתיים נפגעו, והאוכלוסייה הכפרית נדרשה להתמודד עם בירוקרטיה חדשה ומסובכת. מבחינה פוליטית התנהלו מאבקים על הנהגה והתרחשו עימותים עם מדינות מערביות, מה שהשפיע על הסחר האזורי ועל יחסי הכוחות במזרח התיכון לאורך שנים.


23 ביולי 1903 - פורד מוכרת את המכונית הראשונה

ב־23 ביולי 1903 נמכרה המכונית הראשונה מתוצרת חברת פורד, דגם A, לרופא משיקגו תמורת כ‑850 דולר. המכירה נראתה בתחילה שולית, אך למעשה הייתה אבן דרך במהפכה התעשייתית. פורד הובילה את המעבר לייצור המוני, הורידה עלויות ייצור והביאה לעלייה דרמטית בהיקפי התעסוקה ובנגישות כלי הרכב.


קיראו עוד ב"גלובל"

במהלך השנים התרחבה החברה לעשרות שווקים ברחבי העולם, חוותה גם משברים ותהפוכות, אך השכילה להתאים את עצמה למציאות המשתנה. היא הפכה לשם נרדף לחדשנות בתחום הרכב, השיקה דגמים אייקוניים, וכיום היא שחקנית מרכזית במרוץ העולמי לרכבים חשמליים וטכנולוגיות נהיגה מתקדמות.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הנרי פורד היה אנטישימי. עד היום יש גוף אנטישימי שנתמך על ידי קרן פורד שמפיץ דעותיו בישראל (ל"ת)
    אנונימragי 23/07/2025 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מדור מבורך אבל קצר מידי ולא מופרט מספיק (ל"ת)
    אנונימי 23/07/2025 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מכונית יד ראשונה מרופא (ל"ת)
    אנונימי 23/07/2025 17:07
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

"לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"

זוהראן ממדני מוביל בהתמודדות על ראשות העיר ניו יורק; איך זה ייתכן שעם תמיכה ב-BDS, התקפות נגד ישראל, ובריחה מביקורת על החמאס, האיש הזה עם סיכויים גבוהים להיות ראש העיר?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

זוהראן ממדני, בן 33, הפך בשנה האחרונה האחרונים לדמות המרכזית והשנויה ביותר במחלוקת במערכת הבחירות הנוכחית לראשות עיריית ניו יורק, ולא רק בזירה המקומית.

בעוד תומכיו רואים בו סמל לשינוי חברתי עמוק ולרוח חדשה בפוליטיקה העירונית, מתנגדיו מזהירים מפני עמדות שהוא מייצג בנוגע לישראל, ליהדות ולמדיניות חוץ אמריקאית. ממדני נמנע מגינויים ישירים של חמאס, הביע בעבר תמיכה בתנועת BDS, והתבטאויותיו נתפסו בעיני רבים ככאלה שמטשטשות את הגבול בין ביקורת לגיטימית על מדינה לבין התנגדות לעצם קיומה. 

ממדני מוביל בהתמודדות על ראשות העיר ניו יורק. והשאלה הכי חשובה שצריך לשאול היא מה המשמעות של זה? אם אדם שתומך ב-BDS, מתקיף את ישראל וטוען שהיא מבצעת רצח עם, ונמנע מביקורת על החמאס, הוא בעל הסיכויים הגדולים ביותר להיות ראש עיר, מה זה אומר על תושבי ניו יורק והיחס שלהם לישראל וישראלים? 

הרבה שאלות, לא לכולן יש תשובות ברורות. הנה שאלות ותשובות על התופעה - זוהראן ממדני


מה עמדת ממדני כלפי ישראל? 

ממדני מציג עצמו כמבקר נחרץ של מדיניות ישראל בעזה ובשטחים. הוא מכנה את פעולות ישראל בעזה "רצח עם", קורא לחקירת פשעי מלחמה, ותומך בתנועת BDS (חרם, נטישת השקעות וסנקציות). הוא הבהיר במפגש עם בכירים עסקיים כי "רכישת אג"ח של מדינת ישראל מכספי הפנסיה של עובדי העיר מהווה ביטוי לערכים שלנו. איני רואה מקום לחדש את ההשקעה, גם אם קיימים שיקולים פיננסיים לכך". עמדתו זו הופכת אותו לדמות מרכזית במאבק על אופי היחסים בין ניו יורק לישראל, ומעוררת תגובות חריפות הן מהקהילה היהודית והן מהממסד הפוליטי האמריקאי.

האם ממדני תומך ב-BDS? 

כן. ממדני הביע בעבר תמיכה גלויה בתנועת BDS, הקוראת לחרם כלכלי ואקדמי על ישראל. עמדה זו הפכה אותו למטרה של קבוצות פרו-ישראליות כמו AIPAC, שהשקיעו כבר מעל 3 מיליון דולר בקמפיין נגדו. תנועת BDS נתפסת בעיני תומכי ישראל כניסיון לערער את לגיטימיות קיומה של המדינה, ולא רק כביקורת על מדיניות ספציפית. ממדני, מצדו, טוען כי "הביקורת שלי היא על מדיניות, לא על יהודים. אני תומך בחופש, צדק וביטחון לשני העמים". עם זאת, הוא גייס תמיכה מקבוצות פרוגרסיביות יהודיות כמו Jewish Voice for Peace, המזדהות עם ביקורת על ישראל מתוך נקודת מבט יהודית-פרוגרסיבית.

מה המשמעות של הצהרתו שלא ישקיע באג"ח ישראל?