
צעד קטן לגרוק: על הכניסה של ה-AI לרכב הפרטי שלנו
במהלך עסקי וטכנולוגי מתבקש, הבינה המלאכותית מגיעה לרכבים הפרטיים, אבל יחד עם השיפור בנוחות ובתפעול הרכב, עולה סימן שאלה לגבי הפרטיות, ובמיוחד לאחרי שערוריית הניאו-נאציזם האחרונה, ולגבי הלגיטימיות של השימוש בגרוק?
ילידי שנות ה-70 אולי זוכרים את KITT, המכונית החכמה שאיתה דיבר דיוויד האסלהוף בסדרת Knight Rider. אולי אייקון הפופ ישב בבסיס החזון של מאסק, אבל כך או כך, החל מהשבוע שעבר רכבי טסלה Tesla 2.7% חדשים החלו לצאת מהמפעל עם גרוק, עוזר קולי מבוסס AI מבית xAI, שיודע לדבר איתכם, לענות לשאלות שלכם ולספק עוד כמה תכונות. עוד דבר שחשוב לציין הוא שהן טסלה והן xAI שתיהן בבעלות אותו אילון מאסק. החיבור בין החזון הטכנולוגי של כל אחת מהחברות הוא צעד מתבקש ולא מפתיע, הן ברמה הטכנולוגית והן מבחינת ההגיון העסקי, אבל עולות מספר שאלות, בעיקר מוסריות, לאור השילוב החדש.
אבל תחילה לעובדות עצמן: גרוק מופיע כלחצן על מסך הבית של הרכב, מאפשר לשאול שאלות, לבקש משימות, ולנהל אינטראקציה רציפה עם הרכב, בדומה לצ’אטבוטים כמו ChatGPT או ג'מיני. אמנם בשלב זה גרוק לא מפעיל לבדו את המזגן או את החלונות, אך לא מן הנמנע שזו רק שאלה של זמן עד שיתחיל לעשות גם את זה. עקרונית, ככל שהרגולציה תתקדם, גרוק יוכל לקבל יותר ויותר שליטה ולקבל החלטות בזמן אמת. אז אולי גרוק יבחר לקחת מסלול עם נוף יפה יותר כשירגיש לחץ בקולו של הנהג, וכנראה שהוא יידע לזהות הולכי רגל וסכנות מהר יותר מהעין האנושית. בנוסף, ברמה התפעולית, גרוק מתחבר למערכות הפנימיות של הרכב ומספק ניטור בזמן אמת למצב המכני של הרכב, התראות על תקלות, ואפילו יכולת לזהות בעיות מראש, וזהו מהלך שאמור לשפר את תחזוקת הרכב ולחסוך ביקורים במוסך. בשלב הבא ייתכן שגרוק גם יספר בדיחות להנעים את זמן הנסיעה, או שיספר לנו על המנהיג האהוב עליו, אבל על זה בהמשך.
ההגיון הטכנולוגי והעסקי
רכבי טסלה מגיעים כבר היום עם יכולות אוטונומיות, ולאחרונה החלו לספק את עצמם ללקוחות. לפני כחודש תועדה טסלה חדשה יוצאת מהמפעל ונוסעת לבדה ומוסרת את עצמה ללקוח, בביתו הפרטי. גם הרובוטקסי שהושק לאחרונה אמור להציג יכולות אוטונומיות, אבל ההשקה שלו לא התבצעה עם הרכב הייעודי אלא עם דגמי טסלה Y ובכסא "שליד הנהג" ישב נציג אנושי, כדי לפקח על הנסיעה. בכל מקרה, היכולות האוטנומיות של טסלה ועכשיו גם יכולות הבינה המלאכותית תספק לבעלי טסלה חווית נהיגה שונה לחלוטין מחווית הנהיגה שהתרגלנו אליה. אין יותר לסובב את המפתח ולשלב הילוך, אלא להכנס לסוג של סלון ולהעביר בו זמן עד שמגיעים ליעד המבוקש.
במישור העסקי, השילוב הזה הופך את טסלה ללקוחה של xAI, וכך גם בסבירות גבוהה שהעסקה תהיה מנוע צמיחה מהותי, היות וטסלה מכרה כ־1.8 מיליון רכבים בשנה האחרונה, ואם רק אחוז קטן מהלקוחות ישתמש בפונקציונליות של גרוק, מדובר בנפח פעילות עצום שיזניק את גרוק למעלה בטבלאות המשתמשים הפעילים. עם זאת, לא פורסמו נתונים כלשהם על תשלומים בין שתי החברות. מה שכן ניתן לומר זו לגבי ההשקעה שהוכרזה לאחרונה, שבמסגרתה חברת החלל SpaceX, שבבעלות מאסק, השקיעה 2 מיליארד דולר ב-xAI, וסבב ההשקעה כלל גם התחייבות לגיוס חוב נוסף של 5 מיליארד דולר.
- טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות
- האם הפרמיה על "אפקט אילון" תעבור מטסלה ל-SpaceX?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימים האחרונים התפרסם כי אילון מאסק הודיע כי בעלי המניות של טסלה יצביעו בנובמבר על השקעה אפשרית ב־xAI, אך שלל מיזוג בין החברות. גורמים בשוק מעריכים כי xAI שורפת מעל מיליארד דולר בחודש על רכישת שבבים ותחזוקת דאטה סנטרים, והשותפות עם טסלה עשויה להאיץ עוד יותר את קצב הגידול שלה, אבל גם להעמיס עליה תשתיתית.
שאלות של פרטיות: מי מקשיב למי, ומתי?
עם זאת, ישנו חשש שעם השינו הדרמטי הזה יגיע אובדן הפרטיות. אם הרכב הוא סלון, מי מאזין לשיחות הסלון שלנו? האם הפרטיות ברכב שיכול לצבור 25 גי'גה בייט של מידע בשעה היא נחלת העבר? ישנה סיבה טכנית לאיסוף הנתונים, כלומר תפעול הרכב יהיה מבוקר ללא הרף, מה שאמור להבטיח תפעול חלק ובטיחותי יותר, אבל מי ידע להבדיל בין שיחות של הנהג שיישמרו כמידע אודות הנהיגה עצמה ובין שיחות של הנהג עם הקולגה שלו לעבודה? כמובן שיהיו דיסקליימרים ולטענת טסלה השיחות עם גרוק יעברו עיבוד מאובטח, יהיו מנותקות מזהות הנהג, ויישמרו לפי מדיניות הפרטיות של xAI. אבל זו, כפי שמצוין בטקסטים שלה, כוללת גם איסוף מידע אישי, תוכן גולשים, נתוני מדיה חברתית ושיתוף עם גופים נוספים.
השאלה הגדולה שתישאל היא האם האם הרכב מקליט רק כשהמשתמש לוחץ על כפתור, או שיש גם "מצב האזנה שקטה" שמופעל אוטומטית לאחר גירוי מסוים? לא ברור גם אם ניתן יהיה להשתמש בשיחות אלו כראיה משפטית או כלי חקירה. בעבר, סיפקה טסלה נתוני מצלמות למערכות אכיפת החוק.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
שאלות מוסריות נוספות
אז גרוק הוא כלי מתוחכם שיכול להפוך את חוויית הנהיגה לאישית, נוחה ומעודכנת יותר, כולל תרגום ספרים, ניהול יומן, ניתוח תקלות ועוד. אבל מאסק הבטיח גם יכולות "משעשעות", כולל שיחות פילוסופיות או משחקים לדרך. אם מסתכלים על השערוריות האחרונות שגרוק היה מעורב בהן, יכול להיות שנשמח אם גרוק לא יהיה זה שאחראי על הבידור שלנו בזמן הנסיעה, על תיווך המציאות לנו ואולי גם למשפחתנו וילדינו. מי ירצה שגרוק, שנחשפה דעתו לגבי המנהיג האהוב עליו, היטלר, יהיה זה שאחראי על סיכום החדשות עבורנו? אז יכול להיות שהגליץ' האנטישמי של גרוק היה אירוע זמני שלא מעיד על בעיה מהותית. אנחנו לא יכולים לדעת, אבל הספק קיים וזה מטריד.
בנוסף, לאחרונה יש טרנד של כלי AI שמקבלים האנשה מסוימת כשעוברים למצב דיבור. זאת אומרת, במקום לדבר עם תוכנה, מוצגת למשתמשים דימוי אנושי כלשהו. הדימוי שבחרו בו בגרוק היה מיני במיוחד והאסוציאציה המיידית היתה לעולמות הפורנו.
האם במקום לשים לב על שמירה על הנתיב נצטרך לשים לב לשמור שהבינה המלאכותית לא תסטה מדרך הישר? לא בטוח שהאנושות זקוקה לעסקת חבילה שכזאת.
ועוד דבר אחרון, האם נהיה מוכנים להפקיד את שגרת הנסיעה שלנו ברכב, כלי AI, רשת חברתית, רשת תקשורת (סטארלינק) ובשרתים שכולם בבעלות אותה החברה? וזה עוד מבלי שדיברנו על ניוראלינק, המיזם של מאסק לביונזיציה של גוף האדם.
כך או כך, עבורנו הצרכן הישראלי, הדילמה נחסכה לעת עתה, היות וגרוק זמין בטסלה אך ורק בארה"ב ובאירופה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
