שיגור של פלקון. קרדיט: רשתות חברתיותשיגור של פלקון. קרדיט: רשתות חברתיות

מאסק בעסקה סיבובית? SpaceX תשקיע 2 מיליארד דולר ב-xAI

ההשקעה מגיעה כחלק מסבב גיוס כולל של 5 מיליארד דולר, לפי שווי מוערך של 200 מיליארד דולר לחברה; מדובר בהשקעה החיצונית הגדולה ביותר שביצעה SpaceX עד כה

רן קידר |

חברת SpaceX של אילון מאסק תשקיע כ-2 מיליארד דולר ב-xAI, חברת הבינה המלאכותית של אותו אילון מאסק. ההשקעה מגיעה כחלק מסבב גיוס כולל של 5 מיליארד דולר, לפי שווי מוערך של 200 מיליארד דולר לחברה. מדובר בהשקעה החיצונית הגדולה ביותר שביצעה SpaceX עד כה, והיא מצטרפת לדפוס הפעולה המוכר של מאסק, שבו חברות שונות שבבעלותו תומכות זו בזו.

ההשקעה העצומה מצטרפת לעוד ועוד סכומי עתק שנשפכים במסגרת המרוץ לבינה המלאכותית. מטא Meta Platforms -0.49%  גייסה לאחרונה בכירים בתעשייה בסכומים שלא נשמעו עד כה, אנבדיה NVIDIA Corp. -1.97%  חתמה על הסכם תשתיות בהיקף אדיר עם סעודיה, ולהבדיל, הכריזה על הקמת קמפוס ענק בצפון הארץ, ואילו אורקל Oracle Corp -0.37%  הקצתה משאבים למרכזי מידע שישמשו את הממשל האמריקאי וגופים נוספים, גם כן בהיקפי ענק. הרשימה ארוכה מאד וכוללת ענפים שונים ומגוונים שלכולם מכנה משותף אחד. 

xAI עומדת מאחורי גרוק, צ'טבוט AI שכבר משולב במערך שירות הלקוחות של סטארלינג, שירות האינטרנט הלווייני של SpaceX, כך שהקשרים העסקיים בין החברות כבר קיימים, וייתכן שאף יעמיקו. לכאורה, ספייס אקס יכולה להשתמש בשירותי צ'טובטים אחרים, כמו ChatGPT למשל, אבל היות ומדובר במאסק, השיקול הבלעדי אינו רק רמת הביצוע של הצ'ט עצמו. 

לאחרונה, xAI היתה באור שלילי במיוחד, כשגרוק פלט סדרת תגובות אנטישמיות בפלטפורמת X (לשעבר טוויטר). החברה התנצלה באופן רשמי: "אנו מתנצלים מעומק הלב על ההתנהגות המזעזעת שחוו משתמשים רבים", מסרו ב-xAI והוסיפו כי "מתנהלת חקירה ויינקטו צעדים לתיקון הבעיה". 

ההשקעה הסיבובית הזו אינה יוצאת דופן בנוף העסקי של מאסק. בעבר, השתמש מאסק בהון מ-SpaceX כדי לממן את טסלה Tesla -1.34%  , להקים את The Boring Company (שעוסקת במנהרות תחבורה תת קרקעיות) ואפילו במימון רכישת טוויטר, כשלקח הלוואה של מיליארד דולר מהחברה. המודל ברור: מיזוג בין נכסים אסטרטגיים והזרמת משאבים בין תחומים משלימים – רכב חשמלי, בינה מלאכותית, חלל ואינטרנט לווייני.

עם סכומי העתק האלה, xAI ממשיכה לאמן מודלים חדשים, בדרכה לפריצת טכנולוגית. באירוע ההשקה של גרוק 4, מאסק תיאר את המערכת: "הבינה המלאכותית החכמה ביותר בעולם". אך למרות ההצהרות, גרוק אינו  מושך את אותו היקף משתמשים כמו ChatGPT. נכון למאי 2025, מספר המשתמשים היומיים של גרוק עומד על כ-6.7 מיליון, בעוד שאצל ChatGPT המספר עומד על כ-122 מיליון משתמשים יומיים. האסטרטגיה של xAI היא שהשילוב בין פלטפורמת X, פריסת Starlink ומנוע AI עצמאי – יעניקו לגרוק פוטנציאל ייחודי להתבסס בזירת התחרותית הזו.

איך SpaceX מממנת את ההשקעות? 

הבוקר שיגרה SpaceX את לוויין התקשורת הישראלי "דרור 1" מקייפ קנוורל, פלורידה, במהלך משמעותי מאד עבור ישראל, היות כעת, המדינה תחזיק בלוויין תקשורת לאומי שנמצא בבעלותה. עד כה, ישראל צרכה שירותי תקשורת מחברות אחרות. הלווין פותח בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית והוא ישמש גם את גופי הביטחון בישראל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הלווין שוגר בהצלחה על גבי טיל פלקון 9, שזוהי המשימה הראשונה מתוך ארבע משימות שיבצע תוך 5 ימים, כולל מערכת Kuiper של אמזון. היות וההסכם המדויק לא נחשף,על פי ההערכות, משימת שיגור כמו של דרור-1, עשויה להכניס ל-SpaceX בין 70 ל-90 מיליון דולר, כתלות במורכבות המטען והתנאים שנקבעו עם הלקוח. ארבעת המשימות השבוע צפויות להניב לה הכנסות של בין 220 ל-300 מיליון דולר. SpaceX כבר מבצעת בין 8 ל-12 שיגורים בחודש.

SpaceX צפויה לרשום הכנסות של כ־15.5 עד 16 מיליארד דולר בשנת 2025, כאשר עיקר ההכנסות מגיע משני מקורות מרכזיים: שירותי השיגור ושירותי האינטרנט הלווויני, סטארלינק. סטארלינק לבדו צפוי להכניס מעל 12 מיליארד דולר השנה, ומהווה כבר היום פעילות רווחית. תחום השיגורים המסחריים והממשלתיים מייצר הכנסות של 3-4 מיליארד דולר, עם תמחור לשיגור שנע בין 60 ל-90 מיליון דולר.

בסופו של דבר, החזון של מאסק לגבי SpaceX צלח, לפחות בשלב זה. החברה מתבססת על מחזור גבוה, שימוש חוזר ברקטות והוזלה של עלויות מבצעיות. על אף השקעות מסיביות בפרויקטים עתידיים כמו סטארשיפ (שמיועדת להגיע למאדים), לחברה מזומנים בשווי של יותר מ־3 מיליארד דולר, והיא צפויה להציג רווח נקי שנתי של כ-2 מיליארד דולר ב-2025. בכך היא ממוצבת כחברה רווחית, עם תזרים יציב וצמיחה עקבית, אשר מצליחה לממן פרויקטים עתירי השקעה דרך פעילויות שוטפות ולא רק מגיוסי הון חיצוניים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.