טראמפ פאוול
צילום: טוויטר

המלכודת של טראמפ: נתוני התעסוקה החיוביים מסתירים סימני חולשה

למרות תוספת של 147 אלף משרות וירידה באבטלה ל-4.1%, המגזר הפרטי רושם את הצמיחה החלשה ביותר מאז אוקטובר, מדיניות ההגירה של טראמפ מצמצמת את כוח העבודה, והדולר הנחלש מאיים בהחזרת האינפלציה - בעוד הלחץ הפוליטי על הבנק המרכזי מתגבר וההסתברות להורדת ריבית ביולי צונחת מ-25% ל-7%

אדיר בן עמי | (1)

הפדרל ריזרב מצא את עצמו השבוע במצב שכל נגיד בנק מרכזי מכיר היטב — מצב שבו הנתונים מציגים תמונה מסוימת כלפי חוץ, אך הרקע שמאחוריהם מעיד על מורכבות רבה יותר. דו"ח התעסוקה האחרון הציג מספרים שנראו חיוביים במבט ראשון, אך מאחוריהם מסתתרים סימני חולשה שעשויים להשפיע על החלטות הבנק המרכזי בחודשים הקרובים.


בחודש יוני נוספו כ-147 אלף משרות חדשות למשק האמריקאי, נתון שעלה על תחזיות הכלכלנים והפיג במידה מסוימת את החששות מהאטה. שיעור האבטלה ירד ל־4.1%, מה שאמור להעיד על שוק עבודה בריא. המוקד המרכזי של הבעיה נמצא במגזר הפרטי, שם נרשמה צמיחה חלשה במיוחד — החלשה ביותר מאז אוקטובר. מדובר באות אזהרה לגבי מצב המגזר העסקי, שמוגדר כמנוע העיקרי של הכלכלה האמריקאית. עיקר העלייה במספר המשרות הגיעה מהמגזר הציבורי, דבר שמעלה ספקות לגבי המשך קיומו של מגמה חיובית אמיתית.


גם הירידה באבטלה אינה משקפת בהכרח שיפור אמיתי. אמנם מספר המובטלים ירד לראשונה מזה חמישה חודשים, אך גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הצטמצם — כלומר, פחות אנשים מחפשים עבודה בפועל. זהו סימן לייאוש של חלק מהעובדים הפוטנציאליים, ולאו דווקא לתעסוקה גוברת.


מדיניות ההגירה

נתון נוסף שמעורר דאגה קשור למדיניות ההגירה של ממשל טראמפ. מספר העובדים שנולדו מחוץ לארה"ב רשם את הירידה החדה ביותר בפרק זמן של שלושה חודשים מאז תחילת המדידה ב-2007. מדובר באינדיקציה לכך שמדיניות הגירה נוקשה לא רק מצמצמת את כניסת המהגרים, אלא גם מרתיעה מהגרים קיימים מהשתלבות בשוק העבודה.


בתנאים אלה, הפדרל ריזרב ניצב מול דילמה לא פשוטה. מצד אחד, הנתונים הכלליים עדיין אינם מצדיקים הפחתת ריבית מיידית. מצד שני, סימני החולשה שמתחת לפני השטח מרמזים על סיכון להאטה כלכלית ממשית בהמשך הדרך — מה שמקשה על קביעת כיוון מדיניות ברור.


השוק הפיננסי הגיב במהירות: ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטת הריבית הקרובה של הפד, בסוף יולי, ירדה מ־25% לכ־7% בלבד. במילים אחרות, הנתונים אולי מטרידים, אך אינם חריפים דיים כדי להצדיק פעולה מיידית מצד הבנק המרכזי. באגרות החוב נרשמה תגובה חדה. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה ב־8 נקודות בסיס ל־4.36%.


טראמפ לוחץ

הלחץ הפוליטי על הפד מתגבר. טראמפ ובכירים בממשלו מתחו ביקורת פומבית על הבנק המרכזי, בטענה שהוא פועל בזהירות יתר ואינו מגיב למציאות הכלכלית. לדבריהם, על רקע אינפלציה שנראית מתונה יחסית, ניתן כבר כעת להוריד ריבית ולהמריץ את המשק.

קיראו עוד ב"גלובל"


אך הנתונים הבעייתיים אינם מסתכמים רק בשוק העבודה. מדד מנהלי הרכש (ISM) במגזר השירותים עלה ביוני ל־50.8 נקודות — מעל הסף שמפריד בין צמיחה להתכווצות, אך עדיין מעיד על התקדמות איטית. הנתונים משקפים מגזר שאינו נמצא בירידה חדה, אך גם לא בצמיחה של ממש.


מדאיג יותר הוא מדד המחירים של המגזר, שממשיך לרדת מאז 2023. זה קורה על רקע ירידה חדה בדולר, שצנח במחצית הראשונה של השנה בקצב שלא נראה מאז שנות השבעים. דולר חלש מייקר את היבוא, מה שעלול ללבות אינפלציה דווקא בזמן שבו הפד מבקש לרסן אותה.


מנהלים במגזר השירותים מדווחים בסקרים על עליות מחירים ניכרות, ומזהים את מדיניות הסחר של טראמפ — ובעיקר את התעריפים — כגורם מרכזי בעלייה זו. המשמעות היא שההשפעה האינפלציונית של המכסים טרם מוצתה, וסביר שהיא תוסיף להעיב על החלטות הריבית בעתיד. גם מגזר הייצור ממשיך להראות סימני כיווץ, אף על פי שחברות רבות הקדימו רכישות בניסיון להקדים תעריפים נוספים. המגמה מעידה על כך שהמשק עדיין לא הסתגל לחלוטין לשינויי המדיניות הכלכלית, ועל פער בין הרגולציה לבין קצב ההתאוששות בפועל.


תחזית הצמיחה של הפד של אטלנטה צופה עלייה של 2.5% בתוצר ברבעון השני, לאחר ירידה של 0.5% ברבעון הראשון. מדובר בנתון מעודד יחסית, אך כזה שמצביע על פעילות כלכלית שממשיכה להתנהל בזהירות.


הכלכלנים מסכימים כי כל עוד לא נרשמת הרעה חדה בשוק העבודה, אין הצדקה להפחתת ריבית. בילי אדמס, הכלכלן הראשי של קומריקה בנק, תיאר את המצב בפשטות: "עם אינפלציה שעלולה להתגבר עקב המכסים, האטה בהיצע העבודה, ומדיניות פיסקלית מרחיבה — הפד יזדקק להחמרה ממשית בנתוני התעסוקה כדי לפעול".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתום 03/07/2025 23:25
    הגב לתגובה זו
    אוי טראמפון טראמפון מה עשית. אם איני טועה יוקר המחיה החל לאחר ההדפסות המשוגעות וההזרמה לשווקים. מה יצא... עשירים התעשרו וביניים ומטה התענו... התענו משמע עוני ועינוי חחח לכן טראמפון לא אתפלא אם האינפלציה תעלה והדולר ישוב לעלות. וזה עוד לפני שסגרת הסכמי סחר. אוי טראמפון טראמפון...
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.