הפאונד בשיא של שלוש וחצי שנים, ואיך זה קשור לתאצ'ר?
שילוב של מדיניות פרו־עסקית בבריטניה והיחלשות הדולר דוחפים את המטבע הבריטי למעלה
אז אחרי השיח הענף וההשוואות המקומיות לצ'רצ'יל, הממלכה המאוחדת חוזרת לחזית. של המטבעות, הכוונה, היות ושער הליש"ט מול הדולר האמריקאי טיפס השבוע מעל לרמה של 1.36, השער הגבוה ביותר מאז ינואר 2022, מעל שלוש שנים. התחזקות הפאונד מתרחשת על רקע היחלשות רוחבית של הדולר, לצד תפנית במדיניות הכלכלית של ממשלת בריטניה תחת ראש הממשלה, קייר סטארמר ושרת האוצר, רייצ'ל ריבס. המומנטום החיובי נמשך על רקע שלל התפתחויות, ובראשן בעקבות ההודעה הדרמטית על הפסקת אש בין ישראל לאיראן, אשר הוכרזה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביום שלישי.
לצד מגמה עולמית של ירידה באמון בשוק האמריקאי, בולטת גם התאוששות מקומית בבריטניה, המתבטאת בגישה כלכלית פרגמטית ואותות חיוביים מהשוק העסקי. הממשלה החדשה הציגה בימים האחרונים תכנית אסטרטגית רחבת טווח לעידוד השקעות, שיפור בפריון וצמצום חסמים רגולטוריים, מדיניות שזכתה לברכות מגופים עסקיים כמו CBI ו־Make UK.
התחזקות הפאונד מגיעה גם על רקע אסטרטגיית התעשייה והסחר החדשה של ממשלת בריטניה, שנהנית מתמיכת הקהילה העסקית המקומית. הממשלה הציגה מדיניות מרחיבה הכוללת הפחתת עלויות אנרגיה לכ-7,000 משתמשים תעשייתיים, תוספות מימון להכשרות מקצועיות והשקעה ממוקדת בשמונה מגזרים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה, כמו תעשיות מתקדמות ומדעי החיים. בנוסף, בריטניה משיקה אסטרטגיית סחר חדשה שמטרתה להעצים את ייצוא השירותים, שהוא תחום מהותי עבור הכלכלה המקומית ושווה ערך לכ-500 מיליארד ליש"ט בשנה. מדיניות הסחר נועדה גם לחזק הגנות נגד סחר לא הוגן ולהרחיב שווקים, כולל במדינות המפרץ, סין ושוויץ. שר המסחר, דאגלאס אלכסנדר, הכריז כי בריטניה תפסיק להתנהל מתוך "אשליות פוסט־אימפריאליות" ותאמץ מדיניות ריאליסטית של סחר חופשי תוך הגנה על המשק המקומי.
מדובר באסטרטגיה תעשייתית, שכוללת רכיבים מהגברת התחרותיות ופריון בבריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה, וכן אלמנטים של מרגרט תאצ'ר. סטארמר כתב השבוע כי המדינה הבריטית היא "גם שתלטנית מדי וגם חלשה". אמירה זו מהדהדת את הביקורת הקלאסית על הכשל המובנה של ממשלות הלייבור בשנות ה־70: מצד אחד רגולציה מוגזמת והתערבות ממשלתית, ומצד שני חוסר אפקטיביות, ניהול כושל וכניעה ללחצים של ועדי עובדים. כשסטארמר, מנהיג לייבור, מהדהד את ת'אצ'ר ומציג את אותה הגישה הביקורתית, הוא למעשה מאותת כי הלייבור עברה שינוי רעיוני ומנסה להציג אותה כמפלגה פרגמטית שאינה שבויה בדפוסים ישנים של התערבות ממשלתית לא יעילה.
- הרשת הסיטונאית בעלת המודל הייחודי יוצאת לציבור ומה קרה היום לפני 94 שנה
- ענקית הביטוח מתמוטטת והמשקיע שהופך למיליארדר מקריסת הבנק המרכזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצד השני של המטבע
על אף הרוח הגבית מהמהלכים הממשלתיים, כלכלנים מציינים כי עיקר התחזקות הפאונד מוסברת דווקא מהצד השני של המשוואה: חולשת הדולר האמריקאי. על רקע ההפחתה בביקוש העולמי לדולר כמטבע מקלט, מדיניות הסחר האגרסיבית של הנשיא טראמפ והמתיחות בין ארה"ב לסין ואולי גם ההודעה של טראמפ על הפסקת האש, המדדים מובילים בארה"ב מאותתים על האטה בצמיחה, כשנתוני התוצר לרבעון הראשון מצביעים על התכווצות של 0.2% בשיעור שנתי.
מדד הדולר (DXY), שעוקב אחר ערך הדולר מול שישה מטבעות מרכזיים, רשם השבוע ירידה אל מתחת לרמה של 98 והגיע לשפל שבועי. היעדר מדיניות ברורה מצד הפדרל ריזרב, והדחייה בקבלת החלטות עד לבחינת השפעות המכסים על האינפלציה, מוסיפים אף הם ללחץ כלפי מטה על הדולר. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הדגיש בעדותו בפני הקונגרס כי "אין צורך למהר כל עוד אי הוודאות סביב המכסים נמשכת", והבהיר כי הורדת ריבית אפשרית תישקל אם יתברר שהשפעתם האינפלציונית של המכסים נמוכה מהצפוי.
לצד זאת, הציפיות לתחילת הורדת ריבית באנגליה כבר ברבעון השלישי מצמצמות מעט את האופטימיות. חלק מהאנליסטים מעריכים כי תקרת הפוטנציאל של הפאונד בטווח הקצר כבר מתקרבת, בין היתר בשל
היחלשות הדינמיקה הכלכלית המקומית. ברקע, החשש מפני תיקון טכני עולה גם מהצד הגרפי – כשהשער כבר חורג משמעותית מהממוצע הנע ל־200 ימים.
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- רובינהוד מזנקת לשיא כל הזמנים בעזרת שילוב של בנקאות יוקרה והימורי פוטבול
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מי הערבי העשיר בעולם ולמה הוא קונה מניות סנאפ?
בטווח הארוך, קיימת שונות בין התחזיות: חלק מהגופים, כמו Invesco, צופים התחזקות נוספת של הליש"ט לרמות של 1.40 דולר ו־1.15 אירו בתוך שנה, במיוחד אם היחסים עם האיחוד האירופי ישתפרו. אחרים, כמו Barings, נוקטים בגישה שמרנית יותר ומעריכים דווקא ירידה לרמות של 1.30 דולר בחצי השנה הקרובה.
המומנטום צפוי לעמוד למבחן ביום שישי, עם פרסום מדד ה-PCE האמריקאי, מדד האינפלציה המועדף
על הפד. התחזיות מצביעות על עלייה בקצב השנתי של המדד הבסיסי (ללא אנרגיה ומזון) מ-2.5% ל-2.6%. אם תימשך ההאטה הכלכלית בארה"ב לצד אינפלציה מרוסנת, הסבירות להורדת ריבית תעלה והתמיכה בליש"ט תימשך.
בטווח הקרוב, שער של 1.33 מהווה אזור תמיכה חשוב והשוק
גם מסתכל על היעד הבא: שער של 1.37 שישתווה לשיא מינואר 2022. כל עוד התנאים הבסיסיים יישארו על כנם, הליש"ט צפויה להמשיך להיסחר בעוצמה, אבל תנודתיות גיאופוליטית או שינוי מפתיע במדיניות המוניטרית עלולים לשנות את המגמה במהירות. כך או כך, נראה כי הפאונד נהנה בעת
הזו משילוב נדיר של מגמה גלובלית תומכת ודינמיקה פוליטית מקומית יציבה, שילוב שמחזיר את המטבע הבריטי לקדמת הבמה בזירת המט"ח הבינלאומית.

מזנקת 40% ומשלימה קפיצה של פי 4 בשלושה חודשים - מי זאת טילריי?
מניית החברה מזנקת ב־40% בעקבות פוסט של טראמפ שמעודד שימוש ב-CBD לקשישים, אך מאחורי העליות עומדים אתגרים מהותיים: רווחיות חלשה, תזרים מזומנים שלילי, הנפקות של מניות והיעדר חשיפה ממשית לשוק הקנאביס האמריקאי
חברת הקנאביס הקנדית טילריי ברנדס Tilray 60.87% מזנקת ב-42% בוול סטריט, אחרי שדונלד טראמפ פרסם ב"טרוט' סושיאל" פוסט שמעודד שימוש ב-CBD לקשישים. המניה נסחרת כעת ב-1.6 דולר, וזה מביא את העלייה שלה מאז סוף יוני ל-300% ברבעון השלישי. עם זאת, מאחורי ההתלהבות מסתתרת בעיה: המחיר של המניה עלה הרבה יותר מהר מהתוצאות העסקיות של החברה.
טילריי ברנדס היא אחת מחברות הקנאביס הקנדיות הגדולות, שנוסדה ב-2013 ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. החברה התחילה כמגדלת קנאביס רפואי בקנדה, אבל לאורך השנים היא התרחבה לכיוונים שונים: רכשה מותגי בירה אירופאיים, נכנסה לשוק ההמפ והקנבוס, וניסתה לבנות אימפריה של מוצרי צריכה. הבעיה היא שההתרחבות הזאת הגיעה עם עלות כבדה: החברה הנפיקה מיליארדי מניות, ביצעה רכישות שלא תמיד הוכיחו את עצמן, ועדיין לא הצליחה להפוך לרווחית באמת. היא נשארה בעיקר שחקנית קנדית, בלי נוכחות משמעותית בשוק האמריקאי המוסדר והפער הזה הופך להיות קריטי עכשיו כשהשוק מתחיל לצפות לשינויים רגולטוריים בארצות הברית.
טראמפ כתב שה-CBD יכול "לחולל מהפכה בטיפול הרפואי לקשישים" ולהוות חלופה לתרופות מרשם. המשקיעים הגיבו מיד. קנופי גרואות' זינקה 18%, קרונוס עלתה 15.5% ואורורה קפצה 25%. קרנות הסל של התעשייה טסו למעלה ב-21%, והן בדרך להשלים את הרבעון הטוב ביותר בהיסטוריה שלהן - מעל 70%.
רק שטילריי היא לא בדיוק המועמדת הכי טובה ליהנות מהמהלך הזה.לחברה אין חשיפה לשוק הקנאביס המוסדר באמריקה. בניגוד לחברות אמריקאיות שיכולות לנשום לרווחה אם יבוטל סעיף 280E שמונע מהן לנכות הוצאות - טילריי לא תרוויח מזה כלום. היא לא מוכרת בארצות הברית תחת הרגולציה המקומית, וסיווג מחדש של מריחואנה לא יאפשר לה פתאום לייצא מקנדה לדרום.
- טילריי על פרשת דרכים: אלכוהול מניע צמיחה, קנאביס בנסיגה
- טילריי מאכזבת בתוצאות ובתחזית - המניה נופלת ב-20%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פחות רווחיות, יותר מניות
המניה זינקה מ-0.41 דולר בסוף יוני ל-1.45 דולר ב-26 באוגוסט - קפיצה של 251%. עכשיו היא נסחרת ב-1.6 דולר. זה הציל אותה מסכנת מחיקה מהבורסה בגלל מסחר מתחת לדולר, ומכך שהחברה תצטרך לעשות פיצול הפוך, דבר שהפחיד את הסוחרים. מה שמדאיג זה שמספר המניות בחוץ גדל בצורה דרמטית. בסוף יולי דיווחה החברה על 1.1 מיליארד מניות, לעומת 937 מיליון בתחילת ינואר - עלייה של 16.4%. זה אומר שגם אם המחיר עלה, המשקיעים מקבלים חלק קטן יותר מהעוגה. שווי השוק כולו בקושי עלה השנה, למרות הקפיצה במחיר.

נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
ברק עילם מנכ"ל נייס לשעבר אומנם פרש לפני 10 חודשים. אבל, המענק פרישה שלו שמוערך ב-30 מיליון שקל, מייצר משבר גדול בחברה. סערה גדולה מתחוללת בנייס סביב חידוש כהונת מרבית הדירקטורים המכהנים באסיפה הכללית הקרובה. הדירקטוריון שתומך במענק עומד מול הגופים המוסדיים שסבורים שהמענק מוגזם מאוד. המאבק הזה הוא תמונת ראי של המתח הבסיסי שקיים בין כוח הדירקטוריון לבין כוחם של בעלי המניות, ובפרט בעלי המניות המוסדיים. זהו מתח מובנה, אשר החוק לקח אותו בחשבון, ויצר אפשרות לדירקטורים לעשות "אובר רולינג" על החלטת האסיפה הכללית בנושא תגמול. חשוב מאד שהצדדים לא יהפכו אותו למאבק כוחני ודווקני. בסוף, יש את טובת החברה, וחשוב שזה יהיה השיקול המנחה. לפעמים האגו חזק יותר ואנשים נלחמים על חשבון החברה. זה עלול לקרות לנייס, אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי.
על אף שהכעס
של המוסדיים הישראליים המחזיקים במניות "נייס" על ה"אובר רולינג" הוא מובן, יש להיזהר ממהלך שעלול להוות ענישה אוטומטית על שיקול דעת מקצועי המעוגן בחוק. נראה שהטענה העיקרית של המוסדיים הישראליים, המבקשים לא לחדש את כהונת הדירקטורים שהצביעו בעד המענק למנכ"ל הפורש
ובניגוד להחלטת האסיפה, מעוררת מספר קשיים משפטיים וניהוליים:
האחד - הפעלת זכות חוקית, לא שרירותית: דירקטוריון נייס, ובכלל זה ועדת התגמול, פעל בדיוק בהתאם להוראה מפורשת בחוק החברות. חוק זה מתיר להם לבצע אובר רולינג להחלטת האסיפה הכללית
בנושא תנאי שכר. חוק החברות מאפשר זאת לא בכדי, כיוון שהאחריות לניהול החברה וטובת החברה מוטלת על כתפי הדירקטורים, שהם אלו המכירים מקרוב את צרכי החברה, התחרות בשוק והצורך בשימור הנהלה מקצועית בחברה. החוק אינו רואה בדירקטוריון 'חותמת גומי' של האסיפה. הוא מחייב
אותם לפעול בנאמנות ולהפעיל את סמכויותיהם תחת חובת זהירות וברמת מהימנות סבירה. במסגרת זו הדירקטוריון הוא המופקד בין היתר על שיקולים ארוכי טווח ובכלל זה שימור מנהלים חיוניים.
- נייס מכה את התחזיות; מאשרת תחזית להמשך, אבל יש נקודת חולשה
- תמורת כ-955 מיליון דולר: נייס רוכשת את Cognigy
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השני- היעדר עניין אישי: במקרה של נייס, מדובר בהחלטה הנוגעת לתגמול המנכ"ל לשעבר, ולא בעסקה עם עניין אישי של הדירקטורים עצמם. כאשר רוב גדול של הדירקטורים, שאינם
בעלי עניין אישי בתגמול, מחליט לאשר אותו, ההנחה המשפטית היא שהם פעלו בתום לב ולטובת החברה (לטענתם – כדי להבטיח מעבר מסודר). לכן, החשש שאינם פועלים לטובת החברה אינו קיים, ואי חידוש הכהונה כמעט באופן אוטומטי מהווה ענישה על עצם הפעלת שיקול הדעת המקצועי המותר בחוק.