המסיבה נגמרה? המשקיעים הקטנים בורחים משבע המופלאות
אחרי שנתיים של קנייה עיוורת של כל מניית טכנולוגיה, המשקיעים הקטנים עוברים לחפש ערך בקרנות בינלאומיות, בנקים ואפילו זהב - בדיוק כשהבינה המלאכותית מפסיקה להיות חלום ונהיית עסק רווחי
המשקיעים הקטנים מתחילים לעשות משהו שהיה בלתי נתפס עד לפני חודשים ספורים - הם מוכרים את אמזוןAmazon.com Inc. -0.39% , אפל Apple -0.26% וטסלהTesla 1.94% . לא בגלל פאניקה או פחד, אלא בגלל שהם סבורים שהמסיבה הסתיימה. אחרי שהמניות התאוששו מהצניחה באפריל, במקום להמשיך לקנות עוד בתקווה לרווחים נוספים, הם בחרו לממש את הרווחים ולחפש הזדמנויות אחרות.
זה לא מקרה בודד. נתוני מחקר ונדה מראים שהמשקיעים הקטנים צמצמו באופן דרמטי את הרכישות שלהם בחברות הטכנולוגיה הגדולות. בתחילת המשבר באפריל, המשקיעים הקטנים היוו קצת יותר מ-40% מההזרמות לשוק. באמצע יוני הנתון ירד ל-23% בלבד.
המשקיעים הקטנים, שבמשך שנתיים קנו כל ירידה בטכנולוגיה כאילו זה חוק טבע, פתאום מתחילים לשאול שאלות. האם אנבידיה NVIDIA Corp. באמת שווה כמעט 3 טריליון דולר? האם טסלה Tesla 1.94% באמת תצליח להפוך כל רכב לרובו-טקסי? האם מטא תמשיך לגדול לנצח במטאוורס? השאלות האלה לא היו קיימות לפני חצי שנה.
הסיבה פשוטה
השינוי נובע מסיבה פשוטה - קצב הרווחים הואט. כשמניית אנבידיה עולה 200% בשנה, קל להתעלם מהערכות השווי המופרזות. כשהיא עולה "רק" 40%, המשקיעים פתאום מתחילים לבדוק מכפילים ויחסי מחיר לרווח. הם מגלים שגם החברות הטכנולוגיות הטובות ביותר יכולות להיות יקרות מדי, ושמחירי המניות כבר לא משקפים פוטנציאל צמיחה בלתי מוגבל אלא ציפיות מופרזות.- שבע המופלאות וה-AI: הפערים בביצועי ענקיות הטכנולוגיה נחשפים
- איזה קרנות סל ימשיכו להמריא? והאם עדיין להחזיק טסלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף הקטן עובר לפינות שונות לגמרי של השוק. קרנות ערך, שמתמחות במציאת מניות במחירים מוזלים, זכו השנה להזרמות של 25 מיליארד
דולר. השקעות בינלאומיות משכו כמעט 70 מיליארד דולר. ואילו קרנות הטכנולוגיה, שעד לפני שנה היו המגנט הגדול ביותר לכסף קמעונאי, קיבלו השנה רק 7.1 מיליארד דולר.
המעבר הזה בא לידי ביטוי בחיפוש אחר השקעות יציבות יותר. כשהשוק צנח באפריל, במקום לנצל את ההזדמנות ולקנות עוד אנבידיה וטסלה במחירים זולים, המשקיעים הקטנים בחרו בכיוון אחר לגמרי. הם פנו לחברות ביטוח בריאות, בנקים מובילים, רשתות קמעונאות ואפילו קרנות זהב. הקו המנחה החדש הוא ברור: עסקים צפויים עם דיבידנדים קבועים, מודלים עסקיים שמובנים לכולם, ובעיקר - מחירים שלא דורשים אמונה בעתיד.
האירוניה
האירוניה היא שהמשקיעים עוזבים בדיוק כשהטכנולוגיה מתחילה להראות תוצאות אמיתיות. הבינה המלאכותית כבר לא סתם הבטחה מרחפת באוויר - היא משנה את איך שחברות עובדות, איך אנשים קונים, ואיך כלכלות שלמות מתפקדות. מיקרוסופט שוברת שיאי הכנסות מחודש לחודש. אנבידיה הפכה למפעל הכסף הגדול בעולם כי כל מי שרוצה בינה מלאכותית חייב את השבבים שלה.
- אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר, מכר 409 אלף מניות ב־63 מיליון דולר
- פיגמה נופלת ב-9%: ירידה של יותר מ־30% מאז ההנפקה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
עם זאת, המשקיעים הקטנים לא בורחים מהטכנולוגיה לגמרי - הם מחפשים אותה במקומות חדשים. במקום הענקים המוכרים, הם פונים לחברות קטנות יותר שעדיין לא הגיעו לשיא הפופולריות. פלנטיר במקום מיקרוסופט, אוקלו במקום טסלה. זו לא נטישה של הסקטור, זה חיפוש אחר ההזדמנות הבאה לפני שכולם יגלו אותה.
השינוי מגיע בזמן קריטי. הכלכלה האמריקנית מתמודדת עם השלכות המכסים שטראמפ הטיל השנה, אלה שגרמו לצניחה באפריל. עד כה ההשפעות הכלכליות היו מתונות יחסית, אבל האמת תתגלה רק כשדוחות הרבעון השני יפורסמו בסוף הקיץ. אם יתברר שהמכסים פגעו באופן משמעותי ברווחי החברות הגדולות, המגמה של הבריחה מהטכנולוגיה עלולה להאיץ באופן משמעותי.
נקודה מעניינת היא שהמשקיעים המוסדיים עדיין מחזיקים. הבנקים, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות לא זזים מהמניות הגדולות. זה יוצר פער מעניין בשוק - הכסף הקטן בורח, הכסף הגדול נשאר. בטווח הקצר, זה מתכון לתנודתיות, בטווח הארוך, זה יכול לשנות את הכללים.
- 5.סוחר 21/07/2025 06:40הגב לתגובה זוכאשר אנבידיה עושה 28% מתחילת שנה אבל חברה קטנה ופחות מוכרת עושה 40% למה לי כמשקיע או סוחר אכפת איך קוראים למניה שקניתי 40% בלי קשר לשם.בסוף זה משחק של מספרים והגדולות לא מספקות את המספרים סוחר ומשקיע מתוחכם יזיז את הכסף שלו לאן שהתשואה עליו עדיפה לא כי קוראים לחברה ככה וככה חצי מהמניות בתיק שלי לא שמעתי על החברה לפני שקניתי אותה.
- 4.ראיתם אי פעם בנקיםביטוחים שמפסידים (ל"ת)אנונימי 23/06/2025 07:42הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 23/06/2025 05:28הגב לתגובה זוזה ידוע שבכל תיקון אגרסיבי המשקיעים הקטנים נלחצים והמשקיעים הכבדים קונים מהם בדיסקאונט . רוב המאג 7 בשיא . וברגע שייפתרו ענייני המכסים הם יישברו שיאים שוב .
- 2.לימור 23/06/2025 03:05הגב לתגובה זואן כמו שלושת הבנקים הגדולים של לאומי פועלים מיזרחי
- אנונימי 23/06/2025 08:42הגב לתגובה זוהללויה חיובי
- אנונימי 23/06/2025 07:51הגב לתגובה זודעתי צודק ובגדול
- 1.סטש 22/06/2025 20:58הגב לתגובה זואיזה חוסר הבנה של המציאות המניות האלה רק יצמחו עוד ועוד בהצלחה למי שיעשה שורט
כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל
SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי
השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.
החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.
הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.
מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון
לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.
- טראמפ ניסה לבטל את החוזים של ספייס איקס, המהלך כשל
- ספייס איקס בדרך לשווי של 400 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.
אלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר; קרדיט: טוויטראלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר, מכר 409 אלף מניות ב־63 מיליון דולר
מנכ"ל פלנטיר מוכר מניות לאחר שהמניה ירדה שישה ימים ברציפות, בעוד השוק בוחן מחדש את ההתלהבות מהבינה המלאכותית לאחר הערות של מנכ"ל OpenAI והתוצאות הצפויות של אנבידיה השבוע
אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר טכנולוגיותPalantir -0.99% , מכר בשבוע שעבר יותר מ־409 אלף מניות בשווי של כ־63 מיליון דולר. המכירה, שדווחה לרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC), נעשתה במסגרת תוכנית מכירה אוטומטית. המכירות בוצעו בימי רביעי וחמישי בשבוע שעבר, במחירים שבין 142.46 ל־157.56 דולר למניה. אף שמדובר במימוש משמעותי, קארפ עדיין מחזיק כ־6.43 מיליון מניות פלנטיר בשווי של יותר ממיליארד דולר.
החברה, הנחשבת לאחת החברות המובילות בתחום הבינה המלאכותית והאנליטיקה, חוותה ירידות במשך שישה ימי מסחר רצופים עד יום רביעי - התקופה הארוכה ביותר של ירידות מאז אפריל 2024. הירידות הגיעו דווקא אחרי שהחברה פרסמה דוחות חזקים לרבעון השני, שהובילו קודם לכן לעלייה חדה במחיר המניה. הדפוס הזה — זינוק חד בעקבות תוצאות חיוביות ולאחריו תיקון מהיר — הפך שכיח בקרב מניות הטכנולוגיה, ובעיקר בקרב מניות בינה מלאכותית.
למכירות של מנהלים בכירים יש משמעות סימבולית מעבר לערך הכספי שלהן. כאשר מנכ"ל מוכר מניות בהיקף כזה, השוק מפרש זאת לעיתים כאות לחוסר אמון במחירים הנוכחיים או בפוטנציאל העלייה העתידי. עם זאת, במקרה של קארפ, המכירות מוגדרות כמכירות אוטומטיות לכיסוי התחייבויות מס, מה שמקטין את המשמעות השלילית שלהן.
פלנטיר עצמה רשמה השנה צמיחה מרשימה, עם זינוק של 109% במניה מתחילת 2025. הביצועים המרשימים הפכו אותה לאחת המניות המבוקשות ביותר בקרב משקיעים המחפשים חשיפה לטכנולוגיות מתקדמות — אך גם יצרו רף ציפיות גבוה במיוחד, שאינו קל לעמוד בו.
- מניית פלנטיר בסימן שאלה: מה אומרים האנליסטים על השווי?
- תצדיק את השווי? פלנטיר תדווח היום אחרי המסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המבחן המשמעותי למגזר הבינה המלאכותית כולו יגיע השבוע עם פרסום דוחותיה של אנבידיה. החברה נתפסת כמדד לחוזקו של התחום כולו, והצהרות המנכ"ל ג'נסן הואנג עשויות להשפיע על כיוונו של השוק כולו. בנוגע לפלנטיר, השאלה המרכזית היא האם תצליח לתרגם את הביקוש הגובר לפתרונות בינה מלאכותית לצמיחה עסקית יציבה וארוכת טווח.
